לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן פז
שוכ"ט על ראש אהובי ה"ה הרבני החרוץ ומופלא מוה זנוויל קליין נ"י אבן יקר ק"ק אונגוואר יצ"י:
יק"מ בא לידי ושמחתי מאשר אני רואה כי מעכ"ת שוקד בספרי לב"מ וראיתי מ"ש ע"ד מ"ש באו"ח לענין כפיי' ללמוד תה"ק ושם נאמר בק"ו מללמוד בנו, ועד"ז ק"ל דהא אמרינן במ' חולין כל מצוה שמתן שכרה בצדה אין ב"ד ש"מ מצווי' לכפותו וה"נ כתוב כ"פ למען ירבו כי הוא חייך וגו' והנה כבר העירו אותי על הנ"ל והא מ"ש למען ירבו אם נאמר דקאי אדלעיל ולמדתם וגו' והא כתוב את בניכם א"כ גם ע"ד פסק הלכה בש"ע דכופין ללמוד בנו קשיא אלא דבאמת בגמ' מ' קדושין דף ל"ד דקאי רק אמזוזה ועיי"ש בתוס' ד"ה גברי' דלחד תירוצא דקאי גם את"ת כמ"ש מ' שבת אלא נראה דאינה כשכר רק הצלה מעונש בטול ת"ת ועל המקרא דכי הוא חייך וגו' פי' בתוס' שם דקאי על קיום המצוות שבתורה וגם כן נראה שאינ' כקבלת שכר דאל"כ כל המצוות יהי' כמתן שכרה בצדו וצ"ל דאינה בצדה ממש כלומר במצוה מיוחדת' והנה מ"ש מעכ"ת דאיכא נמי לאו דלא ימוש ושוב סותר זה התירו' דאמרינן במ' מנחות דבשעה"ד אפי' רק קרא ק"ש שחרית וערבית לא ימוש קרינן בי' והקפ"ד לענ"ד לא הוה צריך להביא מדברי קבלה בהש"ע דהא אמרינן במ' מנחות דף צ"ט השוכח ד"א מתלמודו השמר פן הוה ל"ת ולחד מ"ד בג' ל"ת ופשיטא מי שלמד בנערותו מפי אביו או מלמדו אם אח"כ אינה חוזר על למודו כבר נשכח ממנו מה שלומד וממילא עובר בלאו הנ"ל, ועוד נלענ"ד האי יעוד שכר שכתבה תורה על למוד תוה"ק היינו כמ"ש הר"ן בגמ' נדרים ושננתם שיהי' ד"ת נשוכנים והוא התמדה ושקיד' להעמיק ולבאר על פי פלפולא בחכמה בכל פינות תוה"ק ואם פי לשמור ולעשות המצוות לא הי' צריך לכך וכי כל או"א צריך להיות בקי בטיב קדושין וגיטין באר היטב אם אינה ממונו ע"כ ואין לו עסק בהם, וכי צריך להיות בקי בסדר קדשים אם אינה בר עבודה וכיו"ב רחבה מני' ים אין קץ בזה שייך שכר אבל לקיים המצוות כהלכתו ושלא יכשול באסורי שבת ומלאכות אסורות ושיקיים המצוות כתפילין וציצית מזוזה סוכה לולב וגו' פשיטא ופשיטא דהחיוב עלי' ללמדם דאל"כ כפתע פתאום בטל מן המצוות ועלול למכשולות כידוע על למוד זה לא שייך קבלת שכר בצדו דהוא בכלל שאר מצוות דתלוי' זב"ז ובזה שייך שפיר כפיי' דאין בזה מתן שכר בצדו דצריכא לי' להיות ב"י כשר. ומ"ש לענין שלא כשמה ע"י כפיי' כבר מתורץ בהנחה זו דלקיים המצוות בי"כ ובי"כ הוה סמא דחיי דאין בזה משום קנטור או נשיאת כבוד ועוד הכפי' הוה עד שיאמר רוצה אני והא אמרינן במ' בב"ב ומ' קדושין דף נ' מסתמא ניחא לי' מ"ש לו החכמים ובלב שלם אומר רוצה אני וכמ"ש הרמב"ם בהסבר היטב והדברים עתיקים. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער: