אור ברסלב

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן עה

סימן עד

שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרב המאוה"ג חו"ב מו"ה יושע ליב שילל נ"י אבדק"ק פעזינג יצ"ו ע"ד אי שפיר דמי כי בע"ב א' עשה שותפות עם אומן בנאי לבנות בתים לאחרים ומס שיעלה בריוח יחלקו כפי התנאים וכל מה שתעשה בענין הבנינים בין בפעולה בין בפועלים המכניס והמוציא הוא האומן ורק שיש רשות גם לישראל להשגיח על כל הנ"ל וגם יש זמן הצורך עליו ומעכ"ת הביא דברי הר"ן שהביא הרמ"א סי' רמ"ה דבגון זה שאין הפעולה מוטל על כל או"א דבר יום ביומו לא צריך הותנה דהגוי מעצמו עשה אדעתי' דנפשי' וישראל ממילא נהנה, וכש"כ בנ"ד שכל מעשה הבנין ברוב, ע"י הבנאי גוי והביא עד"ז דברי ת' חת"ס סי' כ"ח ומ"ש עליו בהרמסי"ק סי' ק"ז וסי' ק"ח דזה במעלה דרג' שהמכניס ומוציא הגוי השותף, והנה בת' פרשת מרדכי סי' י"ב חידש בדבר ברור דהתירא של הר"ן לא שייך אלא דוקא אם הגוי עשה בשבת בשותפות ומשלם לפועלים מכיסו אבל אם משלם מהשותפות א"כ הכי הם שלוחים של שניהם ומה מועיל בזה שותפות הנ"ל דשוב הוה כמו שותפות שנזכר בגמ' ספ"ק דמ' ע"ז היינו שמוטל על כל א' מיום ליום דאם לא התנו מה שעשה הגוי בשבת וישראל משלים בחול הוה הגוי שלוחו ואסור ומה לי פועל או שותפות הנ"ל וע"כ מצריך תקון הרמ"א מ"ש בסעי' ג' דישכיר לגוי חלקו או ליתן לו בקבולת ליום השבת ואם כי הטו"ז והמג"א פקפקו על היתר זה מיישב בטוב טעם ועומק דבר' ותוכן דעתו כי השכירות והקבולת אינ' להתיר' בעצם אך ורק כיון דלשותף עצמו משכירו או עשה בקבולת ועי"כ אין הישראל צריך להשלים בחול א"כ ממילא אינו שליחו והכל הגוי אדעתי' דנפשי' קעביד וא"כ היתר שכירות וקבולת הוא רק להשיג התירא של הר"ן דלא יצטרך התנו וכן לענין הפועלים כיון שהגוי עשה ע"י משכורתו או קבולת ממילא הפועלי' שלו הם בעד חלקו כולו עייש"ה והנה בנ"ד לא אדע האיך שייך שכירות או קבולת באמצע הבנין ואפשר דשייך שפיר כי מכל אמה שיבנה נותן לו כך וכך או אפשר שפיר דמי כמ"ש מעכ"ת שיותן לו פערצענט יותר ממה שמגיע לו מהשותפות ועיניו רואות מה דאפשר למיעבד בקבולת, והנה הייתי מסתפק אי שייך היתר שותפות בענין זה דלא מצינו שותפות בגמ' רק אם השותף יש לו חלק בגוף הדבר כגון בקרקע או בסחורה של חנות ואפי' בשכירות בין בקרקע בין בשאר מסחר שייך שותפות אבל לענין לעשות מלאכה דאין כאן דבר ממש מה היתר שותפות שייך בזה אלא בהרמב"ם מה' שבת פ"ו ה' י"ד נקט המשתף עם הגוי במלאכה וגו' אלמא דגם בזה שייך כנ"ל וכן הוא לשון המחבר סי' רמ"ה והרמ"א מביא עד"ז שיטת הר"ן אלא שאין דרכי להורות בפרט בעניני ש"ק דבר שאין מפורש ועתה מצאתי בס' ת"ח בשם השו"ע מה"ד ד' ח"ג סי' צ"ב אשר שם בישראלים שיש להם חזקה להעמיד בנינים להקירו יר"ה לזמן מוגבל שהדרך היותר מובחר לקבל אומן שקורין מייסטער לשותף ולעשות עמו קאנטראקט בנמוסם להיות שותף גמור ואם כי בשותפות צריך להתנות כמ"ש בסי' רמ"ה ובשותפות זה לא שייך התנו כנ"ל י"ל לא מובעי אם האומן מייסטער אינה עשה מלאכה ודאי מותר אפי' בלא התנו כמ"ש המג"א ס"ק א' וס"ק ח' ואפי' אם עשה מלאכה אינה דומה לשדה ותנור דשם נהנה בשבח שדה והנאה מסחר וזה ממלאכת שבת משא"כ בנ"ד אינה נהנה ממלאכה עצמו רק ממה שנגמר הבית ומקבל שכר יותר על ההוצאה ודעתו להתיר בפשיטות בלא שום תיקון הנ"ל ובאמת י"ל בדבריו הא בזה יש התירא של הר"ן דהא על הישראל אינה מוטל לעשות איזה מלאכה דבר יום ביומו וכן הרגיש בזה הת"ח ועכ"פ מפורש בדבריהם היתר שותפות בענין בנין בתים בקבלנות ע"י שותפות גוי וממילא ודאי יש לסמוך ע"י מה שיתן יותר להאומן איזה פערצענט כנ"ל, עוד ראיתי בת' אבני צדק דרך התירא שיקבל הישראל בקבלנות ושוב יתן בקבלנות להגוי האומן והמאטריאלען ימכור לו דבזה ודאי מהני מכירה אם כי בבנין בית לא מהני אבל אם עשה מלאכה בעצמו היינו הפועלים גוים ולהם מוכרי' רק המאט ריאלען שפיר דמי עיי"ש בת' אבני צדק סימן כ"ב כי אין כעת פני לפני לבאר כל דבריו כי בנ"ד אשר השותפות די סמיכה דהיינו לעשות קאנטראקט המועיל בערכאות משפטים ולהיות שותף גמור לענ"ד ההיתר יותר מרווח אם יסכים אתנו עוד גדול ההוראה וע"ד אם ב"י דל"מ רוצה לבנות רק ע"י פועלי' יום יום שלא בקבלנות אם שייך בזה מסייע ידי ע"ע ודאי דא עקא גם בת' מהרש"ם סי' ש"ח חייש לזה ואפשר דבזה מה שצריך לאומן כסף הוצאה יתן לו בהלואה גמורה והיינו דבין הוה ריווח ובין הפסד יתן לו הבנאי כו"כ פערלענט א"כ אין לו שום חלק בעסק הבנין ולבד מזה הי' חששא כי הפועלי' הם שלוחי ישראל ג"כ ע"כ לא ידעתי התירא רק בדרך הלואה או יחדל מבנין כנ"ל גם אם הישראל רוצה בקבלנות הא ג"כ אסור בתוך התחום כמ"ש בסי' רמ"ה עיי"ש א"כ ג"כ משום מסייע כמובן. ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה