אור ברסלב

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן עג

סימן עב

שוכ"ט על ראש ידידי הרבני המופלא בתו"ש כש"ת מו"ה ר' יחיאל הלוי ראזענפעלד נ"י. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ בא לידי ע"ד כי מסחרו בבית דירתו יורד מטה מטה ושינוי מקום אשר כנראה הוא מוכשר יותר לטיב המסחר הנ"ל אך ורק בהבנתו את הבית לא שבת ביוש"ק והבונה עשה בקבלנות והא מבואר בסי' רמ"ד דעכ"פ אין נכון ליכנס בבית כזה ושאל את פי ידידי כבוד הג' מהו' פנחס רב"ד דק"ק גראסווארדיין והראה לו דברי ת' א"א או"ח סי' י"ד להמתין לכנוס לתוכו כ"כ שבתות שהם בכדי שיעשו רק כי הניח בצ"ע ע"כ שאלה נפשו היפה עד"ז בהסכמת הג' רב"ד נ"י והנה במכתבו לא פירש האיך היה הענין בקבלנות אם קבלנות גמורה דהיינו שהכל הי' משל הבונה (בוימייסטער) דאז מסקנת הטו"ז דגם אין כאן נכון להחמיר וכן דעת המחה"ש בדעת מג"א ס"ק י' ומ"ש המג"א בסי' י"א דמדינא מותר כיון שקצב עם הנכרי היינו רק קצב על המלאכה אבל העצים ואבנים של ישראל וכמו עובדא דמ"ז מ"ק והיינו שקרא המג"א קציצה דכן נאמר בש"ס ובש"ע לקמן רנ"ב קציצה על המלאכה בדברי' שנעשה בחפצים של ישראל בזה נכון להחמיר אבל בקבלנות גמורה אפי' בנכון אין להחמיר אבל בקבלנות גמורה אפי' בנכון אין להחמיר וכן משמע מסתימת דברי חי"א כלל ג' סי' ז' שהשמיט "נכון" בקבלנות וכן סתם בש"ע תניא ובס' נזר ישראל וכן מסקנת השבילי דוד דעיקר כדעת הטו"ז וכדעת מחה"ש וכן פי' הא"ר במג"א ס"ק י' הנ"ל ובת' א"א לא נחית לזה רק דן שם אם אסור מדינא עד שהרב השואל ימחה לכנות לתוכו מדינא כיון שהי' הכל בצרכי בנין משל ישראל בזה מהדר להיתר כיון דכתבו האחרונים שסומכין בדיעבד על שיטת ר"ת ובתוס' שלנו ספ"ק דמ' ע"ז אינו מחלק בזה גם בזה סומכין על שיטת ר"ת בדיעבד ושוב חזר בו משום דודאי התרה הרב בו ולא שמע לקולו והוה דומה למ"ש הרשב"א בהני דאם כנס לא יוציא דאם התרה בו יוציא אלא דלאחרינא אפשר דלא שייכא התראה זו והניח בצ"ע ואם כי האחרים לא שמעו לקולו שלא יכנסו פן ואולי ישמעו שלא לפנים בזמן אותן שבתות שהוא בכדי שיעשו וא"כ מעכ"ת שואל כענין בדברי ש"ע דהא המחבר כתב ונכון שלא יכנסו אין ענין לת' א"א דמזה לא מיירי וגם לא שייך למחות על ידו מפי הרב ועתה בנ"ד יחקור הדברים דאם הי' בקבלנית גמורה כדי הם להקת נביאי' לסמוך עליהם דאפילו נכון ליתא להחמיר, ואם לא היה קבלנית גמורה רק הבעה"ב נתן והכין צרכי הבנין והקבלנות הי' רק על המלאכה בזה כתב המחבר דנכון שלא יכנס' ובא"ר שהוא ממדת חסידות ועיין בחיי"א כלל ג' הנ"ל ומעתה יש לעיין אם כי לצורך פרנסה ג"כ נכון להחמיר וכגון בנ"ד אפשר להדר אהיתר' דהא אין מפליגין בספינה בתוך ג' ימים לשבת הוא מדינא דגמ' ולצורך מצוה מותר ואיתא ברמ"א סי' רמ"ח דלפרנס הוא צורך מצוה וכן קיימ"ל בסי' תקל"א ואם כן הה"ד י"ל כן וכבר פסק במהר"מ שי"ק בסי' מ"א דלצורך מצוה מותר לכנוס כמו בערבה הובא במג"א ס"ק י"א הנ"ל והא התם אם אין לו ערבה אחרת מותר וא"כ ה"נ אם אין לו מקום לפרנסתו רק בבית הנ"ל אם כי במהר"מ שיק מחלק בין בנין לערבה עפ"י דברי חת"ס באתרוג המורכב דבדבר שנתגדל מתחילה עד סוף בעבר' הוה מהבב"ע ומאיס לגבוה היינו בביה"נ לתפילה משא"כ בנידון מצות פרנסה ועיין בבית יצחק ח"ב ליו"ד ועיין באו"ח לההג"צ מספינקא דאם כבר שכרו בדמי שכירות ואין דירה מצויה אפי' ממדת חסידות אין להחמיר והנה כל זה אם הבונה בקבלנות הי' גוי וגם לא היה ישראל המשגיח על הפועלי' כאשר שכיחי בעוה"ר בזה"ז דבזה מחמיר המהר"ם שיק מדינא לאסור ואם הי' הכל ע"י גוים כבר כתבתי דעתי אם ידידי הגאון רב"ד דק"ק יסכים עמדי ועוד גדול ההוראה אני כמשיב' למכשירא וד' ירחיב גבולו בברכה ופרנסה בהרווחה ידידו דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה