אור ברסלב

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן סה

סימן סד

שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרה"ג חו"ב צדיק וטוב כש"ת מו"ה משה נ"י דומ"ץ ק"ק ערלוי יצ"ו ראיתי מ"ש ע"ד הנוב"י מהדו"ת סי' ג"ן דפשיטא לי' דבעשה מלאכת בח"ש בשבת זה וח"ש בשבת אחר דבמזיד עכ"פ יש איסור חייבי כריתות ולמע"כ פשיטא לי' דאינה מצרף ושכן כתב בת' בית שערים סי' קי"א והנה בת' הנ"ל לא נחית לדון בזה בבירור הדברים שהרי לא הביא דברי הנוב"י הנ"ל וכת"ה דפשיטא לי' שאי"מ דרק במעילה מצרף לזמן מרובה והנה מ"מ אי אפשר לדחות דברי הנוב"י בגילא דהרי עכ"פ ברייתא ערוכה מביא בגמ' מ' כריתות דף ט"ז ע"ב דתני חדא חייב ותנא חדא פטור לענין חיוב חטאת אלמא דבכגון זה רחוקי' נעשיה קרובים לענין צירוף, אלא דצ"ע ע"ד הנוב"י דעד כאן לא קאמרינן התם רק לענין חיוב חטאת ובשוגג אבל במזיד פשיטא לי' דח"כ איכא והא אדרבה שם בגמ' לר"ח דבשגגת שבת וזדון מלאכות י"ל דחייב דימים בינתיים לא הוה ידיעה לחלק ולא מצרף וכמ"ד דאין ידיע' לח"ש אבל בזדון שבת ושגגת מלאכות י"ל דפטור דשבת כגופי' דמי' ועי' שם בתוס' דזדונו משו' לי' לחלק להיות חשוב כגופין והסברא כמ"ש השל"ה הק' בה' תשובה דלענין מזיד ל"צ גופין מחולקים ולא שמות מחולקים לחלק לחטאות דמזיד הוה כמו העלמות וידיעות מחלקות ע"כ צריך תשובה על כל איסור ואיסור עיי"ש שהביא ראי' מדברי הרמב"ם וחומר' קולו לענין צירוף חצי שיעור דכל שמחלק לחטאות מחלק כמו כן לענין שלא יצרף לחצי שיעורים כמ"ש במ' שבת דף ע"א ומ' כריתות אליבא דר"י דס"ל תמחי' מחלקי' בין לקולא בין לחומרא במסקנת הג"מ א"כ אדרבה במזיד הי' הסברא להיפך דאין מצרף כנ"ל והנוב"י אמר דלענין מזיד פשיטא דאדרבה דאז כגופי' ומחלקי' שלא יצטרף ואפשר דס"ל דאם לא הי' שום שייכות במזיד כגוונ' לחייב' כרת אינה ג"כ בחיוב קרבן וצל"ע. מ"ש כת"ה ע"ד מנ"ח דבשני מילתא מלאכות ושיעורן חד כגון קצר וטחן שמצטרפים בשגגת שבת וזדון מלאכות דשם איסור שבת חד הוא וכת"ה השיב עלי' דמ"ש ראיות משני מיני נבילות אינה ראי' דשם תליא בהנאת גרונו והרי נהנה משא"כ לענין מלאכה צריך פעולה תשובה והביא ראי' מדברי הירושלמי ר"מ שבת שמחלק בהכי וכבר הי' בינינו מו"מ של הלכה זו ודבריו נכונים מאוד וגם אני הבאתי ראי' בזמן ההוא מ"ש בערוגת הבושם דממ' שבת ק"ה אמרינן אפי בב' חצי גרוגרות לשני ר"ה מחולקין אינה מצטרפים וכן מוכח מדברי רש"י ותוס' בסוגי' זו דכריתות דף ט"ז בזדון שבת ושגגת מלאכות דאין מצטרפין ופירשו בטעמים דהוה כשני מיני מלאכות משמע דבזה ליכא למ"ד דמחייב אפי' בשגגת שבת דאל"כ מה עדיפא זו מזו דלמא הכל משום כגופי דמי' ועוד דמשמע מדבריהם דאפי' בשבת א' פטור דסתמא קאמרי משמע דלא תליא כלל בחלוק דהא כתבו בהעלם א' וזה לענ"ד ראי' ברורה. מ"ש ע"ד ברכת יונתן שמביא ראי' נגד דברי האחרונים דבקאפע חמה אי"צ בכדי שתיית רביעית לענין ברכה אחרונה דדרכו בכך והוא הביא ממ"ד בפ"ג מ' פסחים בכותח הבבלי דאמרינן אי משטר שטיר לי' ליכא כזית בכא"פ אלמא אם כי דרכו בכך מ"מ בעינן כא"פ וכת"ה השיב דשם דיינינן לחיובא על החמץ שבו וזה אין דרכו בכך משא"כ בקאפעה וחילוק נכון הוא ואפשר לומר דתליא בשיטת החולקי' אם איכא איסור בל יראה ג"כ דלשיטת ר"ת אינה עובר בב"י ולענ"ד פשיטא דגם לר"ת אם נתערב חמץ משאר מיני' כגון יבש ביבש דאיכא ב"י וכי משום תערובות לא יעבור אם אין בו ביטול כגון שניכר או אפשר לברר ועכ"ח דכותח הבבלי שאני דע"י מלאכת מעשה כותח נעשה כדבר חדש כמ"ד בבעה"מ דלית בי' משום טעם כעיקר דטעם חדש הוא דנשתנה טעמו ורק משום דהוה יסוד תבשיל זה ע"כ לא בטל א"כ בזה הוה איסור חדש א"כ לא על החמץ לבד דיינינן רק על כל הכותח וכמ"ש הרמב"ם דהוה מצוה בפני עצמו דילפינן מריבוי דכל א"כ יש מקום לתשובת הגאון ברכת יונתן כמובן. וע"ד הוושטי' שפעמים נמצאו נקבים ובלא שום ריעותא ולקותא אם יש לתלות במשמש ידים עיינתי בת' אבני צדק ודרכי תשובה כמ"ש מעכ"ת ואנא מתנית' ידענא דברי מרן חת"ס סי' מ"ו דתולין בוושט כמו בשאר טריפות האברי' עיי"ש מ"ש חדוש דבר המפורסם דבזה לא אמרינן חזקת שא"ז והדברים עתיקין ולמעשה הנה הרגיל בבדיקת בוושטין מכיר ויודע בנקבים הנ"ל מ"ש במשמוש היד ואני רגיל לשאול פי המביאים אם יש באצבעות צפורנים גדולים ואם שימש בהם בעת הוצאות הוושטין וכיו"ב. מ"ש לענין צולקת בעור החיצון כבר נדברנו בעת נתכבדתי לראות פניו הטהורים ועיקר גדול בזה שאין מורגש בפנימי שום דבר גבוה ולא הרגשה בהולכת האצבע אנה ואנה ומה שנשתנה קצת העור הוא רק זהרורית בעלמא וכיו"ב כתב הכו"פ במ"א בנסרך ההמסס שזה אינה לקותא וכבר כתב הפרמ"ג על הנקודה לבנה שהחמיר בפמ"א היינו שיש קצת ממשות ושהמורה מבין ומבחין בזה דלפעמים נעשה לבן ביותר מפני גרירתו בציפורן כידוע שאם משפשפין אותה ע"י רוק היטב סרה ממנו כל הנ"ל. וע"ד בקיע' בבילק אנו נוהגין להתיר בפשיטות וכן נוהגין כל בעלי הוראה אם הבני מעי' בריאי' בלא ריעותא כנגדו כידוע, ראיתי לחזור במה דפתח בי' מה שהשיג בת' ערוגת הבושם ע"ד פר"מ בפתיח' מי שקצר ביה"ש ע"ש וטחן ביה"ש של מ"ש אי חייב חטאת דשם שבת חד הוא וחייב חטאת ותמה עלי' דזה משנה ערוכה מ' כריתות דף י"ט מחלוקת ר"א ור"י דלר"י פטור שאינה ידוע איזה מלאכה עשה ולענ"ד לחלק דשם תליא במתעסק דילפינן מתיבת ב"ה הה"א הידוע' והיינו במה שתלה בדעתו וכוונתו וכן שכחתי וידעתי' אבל בנדון זה הלא ידע שפיר שקצר וטחן ודאי רק הביה"ש מעלים ממנו הידוע וזה לא תליא בידיעתו דלכ"ע הוה ידיע בטבע וקאי' שמי' גלי' ולא שייך לתלות במתעסק כלל כנלענ"ד. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה