לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן נה
לכבוד הרב הגאוה"ג מהו' וואלף טירנויער נ"י ק"ק שימלאוי יע"א אחדש"ה עתה באתי ע"ד בצלוחית שומרי חמימות מ"ש ווארמפלאסען אם מותר להריק הטהע לעת בוקר לתוך צלוחית הנ"ל שמסמר מחמימות אם יש בו משום הטמנה דבשבת אפי' אינו מוסיף הבל אסור כדאמר רבא מ' שבת דף כ"ד ודעת כת"ה דאסור מה"ט ות"ח א' השיב דלא מצינו הטמנה רק בכלי ולא המאכל עצמו ומעכ"ת השיב מהא דתנן פ"א מ' שבת אי"צ בצל וכו' שמא יחת' והנה מזו ודאי אין ראי' דשאני שיהה מהטמנה כמ"ש בתוס' בכ"מ פי' ר"פ כירה ובמתניתין מוליאור הגרוף ובר"פ במה טומני' וברא"ש שם והכלל נותן דלא שייך הטמנה אלא הטמנה כמשמעה שנוגע הדבר סביב סביב הקדירה אבל בלא נגיעה אין זה רק שיהה וכמ"ש המחבר סי' רנ"ג סעי' והרמ"א הוסיף להתיר בשם ר"ת ר"פ במה טומני' והא חזינן דבשיהה ל"ג רק חדא גזירה ובהטמנה גפ"ג אטו גחלי' ורוחץ ושמא יחתה ועי' תוס' יו"ט ר"פ ב"ט ומ"מ כדברי מעכ"ת מפורש בתוס' והרשב"א פ' כירה הביאו ג"כ בר"ן דהא בתוס' דף ל"ט ד"ה מעשה דמים לתוך מים דמעורב לא שייך הטמנה ופי' יותר בהר"ן דכל מתערב זב"ז אין זה הטמנה ואם נאמר כדברי הת"ח ל"ל כולי האי תיפוק ליה דמנטמין המים עצמן בלא הפסק כלי וברשב"א בחידושי' אהא דמביא אדם קיתון של מים ומניח נגד המדורה לאחר אריכות דברי' הק' כתב מכלל הדברי' דמותר ליתן דבר שנתבשל כל צרכו כגון פנאדיש שנאפה מבעוד יום ע"ג קדירה שיתחמם דאין דרך בישול בכך אבל להטמין תחת הבגדים דנתוני' ע"ג מיחם ודאי אסור דהוה הטמנה ואסור אפי' בשול כ"צ והא פנאדיש הוה מאכל עצמ' בלא הפסק כלי ומ"מ אסור ועיי' בשו"ע סי' רנ"ג סעי' ה' וכן ממ"ש בסוף דברי' דמותר לכפות כלי על אוכלי' לשומר' מן העכברי' ומן עפרורי' מותר דאין בזה הטמנה וכש"כ אם אינ' נוגע באוכלי' אם כן להדי' מוכח דבל"ז הי' בי' משום הטמנה אם כי הוה אוכלי' לבד אם כן לכאורה הי' אסור להריק החמי' לתוך צלוחית הנ"ל ואפשר בעצה זו שירוק הטהע לכלי שני ומשם להצלוחית דאז ודאי הוה התיר' כמ"ש בסי' רנ"ז במג"א ס"ק י"ד דעכ"פ מגלי דעתי' דאקרורי מקרר לי' בשם הרמב"ם ור"ן דודאי אם הי' מטמין בבגדים וכרים וכסתות הי' חם יותר כאשר עיני ראו שהי' נותני' אורז (מ"ש רייז) חי לתוך כלי ראשון של מים ובשר וטומני' תחת כרים וכסתות ונתבשל היטב ע"י הטמנה בכרים וכסתות הנ"ל ועיי' ברמ"א סי' רנ"ג סעי' ב' שאוסר להטמין בכו"כ לאחר שהוציא' מן התנור וצלוחית הנ"ל ודאי אינו פועל כיו"ב וכן יש צלוחית' הנ"ל שאינ' שומרי חום רק ע"י הטמנה בכרים וכסתות יש תקנה שיהי' ראשו מגולה ובזה רפי' בידי כמובן ועיי' בחי"א כלל ב' ומ"ש כת"ה מענין ליטול מהטשאלעכט אוועל וליתן על התנור פשיטא כמו שכתוב בסוף דבריו כיון שאינו נוגע הקדירה בגחלי' ודופני' התנור שרי גם להמחבר בסי' רנ"ג ורנ"ז ולדברי הרמ"א אם למעלה מגולה ג"כ שרי ומ"ש מדברי מג"א שהביא בשם הרמב"ם מכיר' לטומני' ומטמוני' לכיר' אסור וקשי' לי' דבשלמא מכירה לטומני' שפיר אבל מטמוני' לכירה מה אסורי יש בזה ודעתו דהוה תחילת שהי' בשבת והנה דברי הרמב"ם אינו מפי עצמו, אך ה"ה דברי הירושלמי ס"פ במה טומני' וצריכו' לקבל דברי' באימה ויראה ופי' פני משה ראיתי בטעמי' דזה הבלו רב מזה אם כי לעיל מניה כתב בעצמו דמותר משירה לכירה גם אם הבלו רב מ"מ לא חלקו חכמים בין כירה לכירה משא"כ מטמוני' לכירה לא שייך לא פלוג דתרי גוונא הם ומסתמא ניחא לי' יותר הבל הכירה וחיישינן שמא יחתא או כטעמו של מעכ"ת. ואסיים בכל חותמי ברכות ותשועות ישראל כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער: