לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן מ
שלום וישע רב על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג חריף ובקי צדיק ונקי בנש"ק כש"ת מו"ה יצחק צבי נ"י אב"ד ק"ק טשאפ יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי והוא ע"ד הלכה למעשה בענין בית של ת"ת אשר שם ב' מלמדים עם תשב"ר והבית נבנה ע"ד כן ובזה"ז אשר בית דירה של שו"ב הוא בשכירות ולפי פקודת הערכ' צריך לצאת מבת דירתו בזמן קרוב וא"א בשום אופן להשיג דירה עבורו וע"כ השאלה אם יש היתר לקבוע דירה על זמן מה עד ימי הקיץ שיש תקוה להיות למענו דירה ועד זמן ההוא בית הספר של תשב"ר יתקיים בעזרת ביהכ"נ כאשר כן הי' בימים ימי ל' יום לפני ח"פ הע"ל ואח"כ יחזור בית הספר הנ"ל לאתנו כמצותו, וראיתי מעכ"ת צלל במים אדירים בים התלמיד ופוסקי' והנה ודאי כי הענין נפרד לשני ראשי פרקים הא' אם חדרים של בית הספר מעלות ביהמ"ד להם דחמור מביהכ"נ ואסור בתשמישי חול כמ"ש במ' מגילה דף כ"ו וכ"ח ובשו"מ"וו סימן קנ"א כידוע ומעכ"ת הוכיח מדברי הסמ"ג במ"ש דביהמ"ד ה"ה לדרוש לרבים זהו בהמ"ד ועוד הביא מ"ש במ' ברכות דף ח' אוהב וכו' במ"ש המהרש"א במ"ש בגמ' שערי המצויני' בהלכה ובזה מתרץ קושי' מג"א סי' קנ"ג והביא' בנתיב חיים וק"נ והנה גם לענ"ד הי' נראה דאין זה בכלל ביהמ"ד דהא ביהכ"נ של עזרת נשים יש מחלוקות בשו"ת אחרונים אם יש בזה קדושת ביהכ"נ משום דכמה מצות שאינו נעשים בע"נ כגון תק"ש וכיו"ב וגם אין מקום לומר שם דבר שבקדושה שצריך עשרה ובת' שו"מ ח"ב סי' כ' כ"א כ"ב עיי"ש ס"ל דיש בה קדושה כמו ביהכ"נ כיון דמיוחד לתפילה עכ"פ ובת' דברי חיים ח"א וח"ב חושב' עכ"פ לקדושה קלה ובת' הרי בשמים סי' א' הוכיח מדברי מהרי"ט סי' קל"ב דאין בו קדושת ביהכ"נ משום דס"ל שם לענין חלונות נגד גג בית עזר' נשים יכול להחזיק' דנמכר לצורך ביהכ"נ בלא ז' ט"ה ובשו"מ השיב עד"ז דרק לענין חזקה ס"ל דהוה לי' בעלי' מיוחדי' ול"ז להבין דהא בפירוש קאמר במהרי"ט דנמכר בלא ז' ט"ה ובת' תשורת ש"י ראיתי בסי' תקמ"ה דכוונת מהרי"ט דגג של ביהכ"נ דע"נ אין בו משום קדושה אם כי במרדכי מחמיר בפ"ק דמ' שבת דביהכ"נ שלנו י"ל דהוה מקדש דומי' דהיכל דגם עליות נתקדשו ובמהרי"ט ח"ב ביו"ד סי' ד' תמה עליו מ"מ גג של עז"נ לכ"ע אין בו קדושת א"כ לעולם איכא למימר דע"כ גופא יש בו משום קדושה ובאמת צ"ע מדברי הירושלמי מ' מגילה פ' בה"ע דשם קאמר ר"י מיקל לנשים דשטחי לבושי' על אויר ביהמ"ד ופי' בקרבן העדה דמזה ראי' דגם הגג נתקדשה והי' תמוה' בעיני דהא מתניתין הוא שם אין שוטוחי' ע"ג פירות עיי"ש דף כ"ח שוב ראיתי שהרגיש בזה בברכ"י שהשיב דנגג מגולה דאיכא בזיון אין ראי' ובמרדכי עיקר דבריו על העליות ומזה אין ראי' לא ממתניתין ולא מר"י והנה כבר נו"נ הדברים בפרמ"ג סי' קנ"א דיש בע"נ משום קדושה ובתשורת ש"י בטעמ' דאם כי אין אומרים בו דבר שבקדושה בפני עצמה מ"מ אם אומרים דבר שבקדושה בביהכ"נ אנשים גם הנשים עונים קדיש וא"כ לפי"ז בחדר ת"ת אשר בל"ס אינם בר מצוה כמו עשרה וגם בשום פעם אין אומרים בו קדושה לא שייך האי טעמי' ובית המדרש שלנו דגם מתפללים בו כדכ' מדברי סמ"ג ומדברי ס' יראים סי' שפ"ו במ"ד ביה"כ וביהמ"ד שנתיחדו לדרשה ותפילה משמע דתרויייהו אתרווייהו קאי והא בר"ן מ' מגילה איתא להדי' דהיינו טעמי' דביהכ"נ אית בי משום קדושה אם כי הסברא שיהי כתשמישי מצוה מ"מ כיון דאומרים בהם דבר שבקדושה עשאו בו כקדושה ע"כ צריכ' פדיון וט"ה ומעמד אנשי עיר עיי' במג"א סי' קנ"ג וגם בביהמ"ד אפי' אין מתפללי' בתוכו מ"מ בדרשה לרבים אומרים קדיש דרבנן אשר עד"ז העולם עומד כמ"ש בסוף מ' סוטה ואיכא דבר שבקדושה ועיי' במדרש פ' ויקהל דמה שדורשי' ברבים היה כמו קדיש דברבים ובמ' מגילה דף כ"ח במ"ש ר"מ לרבנן דעיר קטנה הוה עכ"פ קדוש משמע ג"כ דעיקר משום דכל בי' עשרה שכינה ובתינוקות שלב"ר לא שייך כל הנ"ל וקצת כן יש להוכיח מלשון הרמב"ם מה' ת"ת וש"ע יו"ד סי' רמ"ה דקורא חדר שמלמדין לתינוקות בית הספר ולא ביהמ"ד וגם ממ"ש הרמב"ם ובשו"ע בענין מי ששרוי' בלא אשה צריך שתהי' האשה עמו בבית הספר ואם הי' כמו ביהמ"ד מה ס"ד שיהי' אשתו עמו דודאי שייך בי' משום קלות ראש כמובן, אלא שראיתי בירושלמי מ' מגילה פ' בה"ע דקאמר התם ר' אמי מפקיד לספרייה' אי אתי ב"נ גביכון שלכלך באורייתא תהי' מקבלי' לי' ולחינר"י ולמנוי' ופי' בקה"ע ספרי' היינו מלמדים לבית מדרישכון א"כ משמע דגם ביהמ"ד של מלמדים הוה כביהמ"ד ממש דהא בירושלמי ס"ל דלת"ח ותלמידיה' מותר כל צרכיה' כמ"ש בא"ר ע"ד מג"א דגם בביהכ"נ מותרי' לדידי' ואתי למימר דאם הוא רק באורייתא הוה כת"ח לענין זה אלא דבפי' בני משה פי' לספרי למלמדי' אשר דרכן ללמד עם תינוקות בביהכ"נ וכן משמע שם בסוגי' בירושלמי עיי"ש ועיי' במ' בב"ב דף כ"א משמע ג"כ דהי' רגילים ללמוד עם התינוקות בבי כנישתא עיי"ש וכן משמע במ' ברכות דף י"ז אם כן אין משם ראי' ואפשר לומר בדרך פרפרת לפימ"ש בת' תשורת שי' בשם מהריט"ץ דביהכ"נ אין בו קדושה רק בבית שמיוחד לתפילה לבד אבל אם מעיקרא עושים בו גם צרכי חולין אין בו קדושת ביהכ"נ וזה כלל גדול ללמד זכות בבע"ב שמיחדי' חדר לתפילה ומכיני' בו אה"ק וס"ת ומתפללי' בו עיי' בחו"י סי' כ"ט דאם אפי' לתפילה לבד אלא שבע"ב מניח שם כלים ושאר צרכי אין בזה קדושת ביהכ"נ וה"נ בבית הספר של תינוקות ודאי אוכלים ושותים שם גם שלא מדוחק וגם שאר צרכי' שיש בו קלות ראש וגם המלמדים אינם מונעים מכיו"ב וזה מתחילתו עד סופו אם כן האיך יש בהו קדושה לדברי מהריט"ץ אלא דזה תלי' במחלוקת הירושלמי ובין לדידן דירושלמי החכמי' ותלמידי' מותרי' לכל צרכיה' וגם שלא מדוחקי' א"כ פשיטא דגם המלמדי' ותינוקות תלמידי' ה' בכלל ושוב הוה כשאר ביהמ"ד דלע"ה אסור ולת"ח מותר כמ"ש בירושלמי להדי' בעובדא שהי' שם אבל לדידן דמשמע מגמ' דידן דדוקא מדוחק כמ"ש המג"א סי' קנ"א ס"ק ב' וכמ"ש הרמב"ם וגם שארית הצרכי' אסורי' א"כ בבית הספר של תינוקות דא"א בזה ועכ"ח נעשה על תנאי זה להכי לא הוי לי קדושת ביהמ"ד משא"כ לדברי הירושלמי דגם בשאר בתי מדרשות הכי הוה וכנ"ל א"כ לכאורה ה"נ היה נראה מ"מ מפני שאנו מדמי' נעשה מעשה ובפרט אשר כת"ה התחיל עשות בי' כמנהג ביהמ"ד וגם כי שלא יקל בעיניהם להחזיר עטרה ליושנ' יעשה כמ"ש בש"ע ע"י זט"ה במעמד ע"ה. ולענין שיהי' חל על מקום קדושה כמ"ש במג"א והנה אחרונים מקילי' בשעה"ד כמ"ש בטו"ז כי די במקום קבוע בח"א ויש ג"כ דרך אחר למכור לאחד מבע"ב ויצא לחולי' ושוב לחזור ולקנות ממנו לשם דירה בעלמא והא לפי דברי מ"ב בדרך מכירה שחל על הדמים ל"צ ביה"כ חדש ואם כי לדברי מג"א צריך להיות בונין ביהכ"נ חדש בזה ג"כ סומכי' ע"ד טו"ז ועיי' בשו"מ הנ"ל ובב"ש ובת' כת"ס וב"ת דברי חיים ח"א וה"ב שסמוך שיחול קדושה על מקומות חדשים ה"נ יכולין להוסיף ספסלי' בעזר' ביהכ"נ למען התינוקות ויחול עליה' ובפרט לפימ"ש המג"א בטעמי' דדוקא בביה"כ עצמו צריך לעשות ולבנות ביה"כ אחר משום דאומרי' בי' דברי קדושה דעכ"ח צריכי' לתירוץ זה מפני ת' הרא"ש כלל ה' ומגמ' דעירכין דף ו' לענין מנורה דל"ל מנורה אחרת כמ"ש בסי' רנ"ט ביו"ד ע"כ סיים במחה"ש שם ס"ק כ"ז שזה תי' עיקר עכ"פ בבית הספר דלית בי' כל הני דאין אומרי' בי' דבר שבקדושה ולענין זט"ה במעמד אה"ע מהני בביהמ"ד כמו בביהכ"נ כמ"ש בת' הרא"ש הנ"ל דרק לענין דאין עושי' מביהמ"ד ביהכ"נ אבל לענין שאר מילי שוין עיי"ש ומע"כ עיניו בראשו וע"כ יעשה כהלכה וכד"ת. ועתה נבא לפרק ב' והוא חמור ונכבד דלענין להחליף הבית של ת"ת לדירה השו"ב אפשר דהוה לדבר רשות ועיי' בחת"ס יו"ד סי' רמ"ד דצרכי צבור הוה לדבר מצוה מ"מ הא אין משני' מת"ת לדבר מצוה אחרת כגון לביהכ"נ וצדקה כמ"ש בת' הרא"ש כלל י"ג דס"ל דמעות ת"ת חמור מספרי' דזה ללמוד ומה תועלת לספרי' אם לא ללמוד וגמ' ערוכה הוא מ' מגילה דף כ"ז שאני למוד ומוכרי' ס"ת ללמוד אלמא דחמור מקיום מצות ס"ת וכן קיימ"ל בש"ע סי' רנ"ט סעיף ב' דאין משנין מת"ת להנ"ל ועיי' שם בש"ך ס"ק ד' וס"ק ה' אלא דהרמ"א מביא שם דעת מהרי"ק ש' קכ"ח דאם הוא קביעות בעיר לגבות' לת"ת כל הספקות ואם חסר שוב גובי' בזה גם מה"ת משני' ועיי' בסי' רנ"ו בש"ד ס"ק ו' וט"ז ס"ק ד' ולא אמרי' אין משנין רק דוקא מה שבא דרך מקרה כגון שנדר להלביש עניי' וכיו"ב אבל מה שהוא דרך קבועי' בעיר להשלים החסרון משנים גם מת"ת ועתה מעכ"ת בזה מלפנים לידע טוב ותהלוכ' הספקת ת"ת בעיר' ועיי' בספרי בס"ד סי' קע"ד כיו"ב והנה בית זה אין שנוי' ממש רק לזמן וכמו הלואה ושאלה דג"כ אסור כמ"ש בסי' רנ"ט סעי' א' ובפ"ת הביא דברי חמודי דניאל דבזה"ז נוהגי' ללוות מיד הגבאי' וצ"ל שלב ב"ד מתנה עליהם ומעתה ממכ"ת התחיל לחזק הדבר שלא יהי' השו"ב המונע הזה וטוב עשה כי לענין זה ודאי חמור יותר תשב"ר דהבל פי שאיב"ח כמ"ש מ' שבת דף קי"ט וטוב להיות רשום בפינקס הקהל שיחזור הבית בעתו וזמנו וצורך ת"ת וכבר אמרתי דבזה מעכ"ת מבפנים ועתה אם יסכים אתנו גדול ההוראה הנני כמכשירי' למשיב' וטוב כי יסכים אתנו מרנא הגאון הצדיק אב"ד ק"ק מונקאטש שליט"א ואם כבר הציע הדברים פני מורה מובהק אם בהסכמה אחת אתנו הנני כוז"כ"מ כמ"ש. ואסיים בכל חותמי ברכות ותשועות ישראל במהרה כא"נ הטהורה ונפשו ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער: