לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן א
בעהי"ת הקדמה:
פתח דברי בס' לסדר יתרו אשר בו נאסר קרבנו להר סיני למתן תה"ק ובדברים המושכי' כאגדה (כמ"ש מ' שבת פר"ע) נאמר ועתה אם שמע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ וידוע הדקדוקי' בפ' זה י"ל דהא דרשינן בכ"מ הכפל נתן תתן אפי' מאה פעמים וכן השב תשיב ומנ"ל לדרוש כן ודוקא מאה פעמים י"ל ע"ד מ"ש חכז"ל במ' חגיגה וראיתם מה בין צדיק שאינו דומה מי ששונה משנתו מ"פ ומי מ"פ ואחד זה עובד מאהבה ואית' בת' מרן חת"ם ח' או"ח סי' כ' שזה מקובל ומפורסם מי ששונ' פרקו מאה וא' לא במדר' שוכח ושוב ראיתי בתורתו כי על מה נאמר שם במ' חגיגה דמשום פ"א הוה עובד מאהבה ה"מ דודאי במ"פ לבד אינו שוכח ע"כ אינו מוחלט שעובד מאהבה דאפשר דמשום להראות רב בקיאותו עושה כן ולהראות רב נכאתו חוזר ושונה ומשום למען כבוד עצמו דורש כ"כ אבל אם אח"כ עוד שונה אפי' פ"א יותר על חלקו שפיר מודיע לנו דרק למען אהבת תה"ק ממשמש ומהפך בתלמודו וי"ל דזה פירוש המקרא ועתה אם שמוע תשמע ב' פעמים עם מלת סגלה בגמ' מאה וללמד על עצמו דכפל תיבות ה"ה מאה פעמים וללמד על הכלל יצא ובזה י"ל במ"ד מ' מנחות ד' ס"ג דדרשינן מה ה' אלקי' שואל ממך וגו' אל תקרא מה אלא מאה שחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום עיי' בתוס' שם ומנ"ל להוסיף א' ועד מאה ממאמרם ה"א אלא הא ידוע שמלת מה מורה על ענוה כמ"ש ז"ל גדול מ"ש במ"ר ע"ה ואנחנו מה והוא מה, והוא מ"ש בפסוקי' שם פן תאכל וגו' ורם לבבך וכמ"ש זיל רבות מה אכילה ושתיי' גרמו והיותר גרוע הגאות וההתנשאות כמ"ש גבה עינים ורחב לב עד שנאמר שיאמר כחי ועוצם ידי עשו לי החיל וגו' ומכחיש חלילה בטובת שנשפע לו שפע משמים וע"כ צריך לברך ולהודות בעת אוכל ושותה ואמר בורא פרי זו וזו ברכת המוציא ושארית ברכות ההודאה וע"י מאה פעמים יהי' זאת לזכרון כי הכל בידי שמים ולא ישכח רב טובות מהמטיב וייטיב לנו ולו כל אשר בשמים וארץ משגיח להטיב לבריית ועי"כ יגיע האדם ליר"ש ומדת הענוה והכנעה ויראה עין בעין כי לה' הארץ ומלואה כמ"ש כאן קודם הברכה וכאן לאח' ברכה נתן לב"א וזה שסיים מקרא כי לי כל הארץ כלומר כמו שהתורה נקנין במ"פ כן ראשית חכמה יראת ד' בהודאות מ"פ וע"כ רבותי וחברי, וכן תלמידי הי"ו, אל יהי' עליכם כמשא כבד ברבוי מכתבים וספרים ושניות וסופרי' בפרט הלא חדושי סוגי' בהל"ת מונחים אצלי מן הצד רק למען זכרון דברים לעת הצורך ולא באתי רק בדברי שו"ת אשר אפשר ואפשר יהי' לאיז' תועלת כמו אשר ענותנתו של השואלי' היו לתועלת לפי דעתו והבנתו וגם כי ראיתי ב"ד אשר ספרי לב"מ ח"א נתקבל בטוב עין וכ"פ בקשו ממנו להדפיס שנית כי לא נשאר בידי עד א' כידוע, ובזה אני בא להיות אשר בעוה"ר עוד בלב נשבר ונדכה שרוי' בצער יען כי לפני שנתים ימים נלקח ממני בת עיני בתי היחידה החשובה והצדקת מ' שינדל נדע בקצר ימים הלכה לה"ה וידוע רב פזרונה וצדקתה בחזקת ידי ת"ח ובחורי חמד לתורה ותעודה תהי' זאת לזכרון עולם ולהחיות' בתה"מ יקיצו וירנו וגו' וע"ד כי ראיתי מנהג גדולי' להעמיד לזכרונות טובת דברי שמעת"ת עיי' בס' עולת החדש באתי עוד להשיב מ"ש ידידי הגאון הצדיק בנש"ק מהו' חיים צבי שליט"א דומ"ץ ק"ק פה יצ"ו ע"ד הוצאות מצנפת תחת כובוע ביוש"ק אשר הביא כרב בקיאות ספרי צדיקי' אשר דעתם כי מלבושי' שהם דרך צניעות ומילי דחסידו' בטלו מנהג העולם לדעתן עיי' בספרי סי' מ"ג כעת יש ראיי' לנגדו לפי"ד במ' שבת ד' פ' אמתניתן כחור כדי לכחול עין א' ופב"ג הא לא כחלי אנשי עין א' ותי' ר"ה שכן צנועות כוחל' עין א' דעטופי' המה עד עין א' ופב"ג מרשב"א דכדי לקשט שתי עינים ותי' בגמ' ההיא בעירניות ועיי"ש בפירוש רש"י שאי"צ צנועות כ"כ ובראב"ד פי' בפשיטות שאינו צנועות א"כ מבואר דאינ' בטלי' וכ"נ מדברי מג"א בסי' ש"א בהוצאות מקל דלגבי החשובי' דמפני כבוד כך דרכו אינו בחיוב הוצאה ולגבי אחרים חשיב הוצאה נראה ג"כ כנ"ל. ועוד ראיתי לעשות רצון ידידי הרבני הגדול החסיד מהו' ברוך מרדכי נ"י אשר העיר ע"ד מ"ש בסי' ש"ב באו"ח ד' שבת במנער טליתו בשבת דאסור משום מלבן ולשיטת רש"י ז"ל במ' ישבת ד' ק' אפי' מן העפר ולדעת התוס' מן הטל איכ' משום מלבן ובמג"א שם כש"כ ממי גשמים ומעתה הה"ד בימי החורף לעת תשלוג שלג על בגדי אדם אסור לנער הבגד למען הפיל השלגי' מה"ט לכל הפירושי' גם כי ברוב פעמים תחת השלג נתלחלח משארית' מים וכו' נלע"ד להזהיר בזה וכן אסיים כי נזכה עם כל אחב"י להיות משומרי ש"ק כהלכה וידוע מ"ש חכז"ל שע"י שמירת שני שבתות מיד הי' נגאלים וכמ"ש שומר שבת כהלכה וכבר צווח' קמא דצריך לזה ללמוד וללמד בד' שבת על בריו ודברי שלד"ק ידוע דאז אפשר לשמור כהלכה וכבר כתבו דמפרשי דת"ח בבחינת שבת דעי"כ ש"ש כהלכת' והיינו שני שבתות ובכן נזכה לתשועת ישראל וגאולה שלמה בקרב הימים בב"א. המחבר: שיל"ת בעהי"ת:
מפתחות לס' שו"ת לבושי מרדכי מהד"ת:
א' בענין טלית שאולה אי מברך עליו:
ב' ג"כ על ענין הנ"ל. ג' בענין ברכה על הטלית קודם עטיפה.
ד' בענין לפשוט בגדו בשבת שנפסלו ציצותיו. ה' בתפילין ש"י שנמצא נגיעה בתגין אם יש בזה ברכה לבטלה. ו' ח' שבתפילין אשר הז' השני' היא כמו ד'. ז' בענין ביטול מי רגלים. ח' אם מותר לעמוד במקומו בעת שמתפלל אביו לפני התיבה לבסום קלא. ט' בענין לצרף למנין מחללי שבת, בענין שובבים שאירע ר"ח ביום ה'. ובענין שהבן ישלח משלוח מנות בפורים להאב, ואם יוצא מתנות לאביונות במעמ"ל, וע"ד קו' היע"ד על ויעבור מרדכי. י' בענין עניית בריך הוא כאשכנזים או אמן כספרדים, בענין שיעור ד' וג' בצים בפת הב"כ לנט"י, בענין תפילין שאין הקציצה כולה מונחת על הראש, חביות של יין המונח אצל האומן אם צריך הגעלה. י"א בלא היה ששה שהתפללו עם הצבור אם יאמר כל שמ"ע בקול רם. י"ב בשכח לומר משיב הרוח ומה"ג בחורף בר"ח והתפלל עוד הפעם ושכח יעלה ויבא. י"ג בענין הרהור כדיבור דמי. י"ד ב' חיובים וא' לא בא בלילה לביהכ"נ אם לו משפט קדימה ביום. ט"ו באגודה של ציצית שיש בו ספק גזר. ט"ז בעמוד בפד"ז וענה הקהל ברכו ושכח שלא אמר ישתבח והפלל עם הצבור. י"ז בשכח לומר ותן טל ומטר בלילה א' של ס"י לתקופה ודין לקנח בנייר שנדפס עליו אותיות, כהן שהיה בעל מלחמה ונהרגו ע"י כמה אנשים מהו לנ"כ. י"ח בענין המוזכר בסי' ח' לעיל. י"ט בענין טבילה מתקנת עזרו לש"ץ היורד לפני התיב' להוציא רבי' יד"ח מהו. כ' כהן בן י"ז אם ראוי לנ"כ בימים טובים אשר רוב פעמים יהי' כהן שנתמלא' זקנו וב' בענין קבלת אשה לח"ק דצריך דעת חבר עיר. כ"א בענין גלוי טפח באשה במקום דדי' למען הניק' לבנה דהוה כשאר גלוי ואסור כמ"כ. כ"ב קושי' ע"ד מג"א סי' צ' דלהדר להתפלל בביה"כ רחוק משום שכר פסיעות כמ"ד לר"י ונ' בב"מ רוצו והא אין מעבירי' על המצוות עיי' יישוב עד"ז בס"ד. כ"ג בתענית אם יותר מובחר שיקרא בתורה מי שמתענה. כ"ד בביהכ"נ שנשרף הגג וגם מהכותלי' ויען כי הי' קטן מהכיל רבי' בני ק"ק יצ"ו ודעתם כעת בבנין בדק להרחיבו אם מותר סתיר' ע"מ לבנותו ברחבה. כ"ה בית המדרש בהבנות' נשכח להיות מקום חלול בכותל למען קופת א"י האם מותר כעת לטול אבנים ולבנים מהכותל לתקון הנ"ל כ"ו ע"ד אה"ק שנשאר ע"י ב' ביהכ"נ שנעשה כאחדות יחדיו אם מותר לצורך ספרים. כ"ז ע"ד נרות שמתנדבי' בזמן הזכרות נשמות לביהכ"נ אם מותר לביהמ"ד למען התפלל וללמוד או אפי' לנרות ש"ק. כ"ח בפלוני לוי שהוא רע מעללי' בכמה דברים אם באין לוי אח' בביהכ"נ לקרות כהן במקום לוי. כ"ט בענין דברים הפוסלי' בכהן אי"פ בלוי. ל"א בענין עיקר הפוטר הטפל ואפי' פת טפל מהו לענין סוכה אם מחייב בסוכה בהגיע לפרפרת הפת. ל"ב ע"ד מג"א סי' קס"ז בהפסיק בין לעיס' לבליעה. ל"ג ע"ד מי שאכל בסעודה ובא לידי שביעה בשארית נאכלי' אם מחויב בבה"מ מה"ת והבאתי דברי פרימ"ג או"ח סי' קפ"ד בס"ד בענין שאיפת טוטין לענין ברכה. ל"ד ע"ד בע"מ שאנוסי' כ"פ באכילות אסורי' בשדה קרב מהו לענין ברכה. ל"ה באה"ק אשר משום חסרון אויר מתקלקלי' הספרי' אם נכון לקדוח פתח ע"פ ולשום עלי' טס מלא נקבים כדרך בכמ' ק"ק יצ"ו. ל"ו בענין אמירת ק"י בתוך פסוקי דזמרו וק"ש אם מותר להפסיק בזה. ל"ז ע"ד הגה"ק א"א אם כול' שמעו קרה"ת אם מותר לחזור ולקרות משום א' שלא שמע. ל"ח חבבית שנבנה למען קבוץ אנשי ק"ק לבא במועצות ובימות החורף מתפללי' שם אם הוה כמו ביהכ"נ לענין אכילה ושתי' ושינה. ט"ל בק"ק החבר' קבלו ת"ח ללמוד עמה גמ' רש"י ותוס' ובא בשכרו ואח"כ קבלו ש"ץ היורד לפני התיב' ובצוק העתים א"א להם בשניהם יחדיו מי נדחו מפני מי מ' ע"ד חדר תשב"ר אשר כעת אין דירה להמצא למען השו"ב אם על זמן מה מותר להיות דירתו בחדר הנ"ל ובימים לא כבירים יחזור חדר תשב"ר לאיתנו. מ"א אם בתעני' שובבי' וי' מתעני' אם דוחי' קרה"ת של השבוע בקריאת ויחל. מ"ב בענין נט"י בשלג וכפור, ב' בענין יאהר"צ בשנת העבור, ג' בענין בדיקות במעוברת בז' נקיים מ"ג בדגים שממלואי' בפרורי לחם אם לברך של"ב הסעוד' במ"מ. מ"ד ע"ד ברכת שהחיינו על אתרוג מטוגן אשר בשעת מצוות' כבר ברך עליו ברכה הנ"ל. מ"ה ע"ד המחבר ומג"א סי' רנ"ה בברכת שהחיינו על יין חדש אם כבר ברכו על העכבי' בשעתן. מ"ו בענין קדימ' ברכת הפירות או להקדים ברכת שהחיינו. מ"ז ע"ד פרשת דרכים דרוש מ"ג בענין שנוי' הזמנים בכדור הארץ אשר בחלק א' יום ובחלק אח' כבר אתא לילה מהו לענין שמירת ש"ק במי שיש כו עבדים ובהמות ועבודה רבה בחלק שכנגדו עיי"ש. מ"ח ע"ד מסירת אגרת על בי דואר סמוך או ערב ש"ק. מ"ט בענין הדלקות נרות לכבוד ש"ק בזמן היוקר בעתים הנ"ל. נ' ע"ד קדוש אם הוא מעומד. נ"א ע"ד קדוש שחרית על טהעע או קאפפע בימים הנ"ל. נ"ב אם מותר לקרות בליל ש"ק אצל עלעקטרי וגם מילי נרות. נ"ג בענין כבוי נרות ע"י א"י בליל ש"ק נ"ד ע"ד כבוי נרות עפ"י צווי בל"י משום ד"א אם יש להתיר באות' לילה. נ"ה בענין צלוחית שומר חמימות (מ"ש ווארמע: פכאש) אם מותר להריק הטהעע לתוכ' ביוש"ק.
נ"ו במנהג שאין קוראי' בקה"ת בי' ש"ק הבחורי' מהו להיות נדחים אפי' בחיוב יאהרצייט. אם מותר לנחור ע"י א"י פר שהוא מסוכן עיי"ש. נ"ח בבן תורה אשר מלאכתו מעשה הכתב במערכות הצבא וע"ה שבלא"ה כותב ברצונו לכתוב תחתיו. נ"ט אם בשביתת בהמה שייך ההלכה דשנים עשאן פטורי'. ס' בארגז גבוה י"ט ורחב ד"ט תחתי' שיעור גרוגרת אם עוקר הארגז ממילא מונח הגרוגר' ברה"ר אם חייב משום הוצאה מרה"י לרה"ר. ס"א ע"ד קושי' מרכבת המשנה בדברי התוס' מ' פסחים ד' ס"ט בהזאה דגזרינן שמא יעבירנ' ד"א ברה"ר. ס"ב ע"ד הפר"מ סי' ש"ח דבשבת לכ"ע צעב"ח דאוריית' משום למען ינוח וגו'. ס"ג ע"ד מ"ש בענין הוצאת מצנפת תחת הכובע ס"ד אם מותר להראות לפני' מסי' קאמיסיאן בי' ש"ק לצורך בקשה. ס"ה בענין מ"ש הנוב"י מהד"ת סי' ג' בעשה ח"ש בשבת אח' אם מצטרף. ס"ו במ"ש הט"ז יו"ד סי' א' בפי' הקרא כאשר צויתיך. ס"ז ע"ד פקידה לטהרת החצרות. ס"ח מחה"ש סי' רנ"ד מ"ש בדברי קקיון דיונה. ס"ט מי שיש לו מלאכת בעטאן שהם כלי לגגות אם יש מקום היתר ע"י פועלי' א"י. ע' במלאכת לבנים בקבלנות. ע"א בחטיבת עצים ע"י קבלנות. ע"ב מי שיש לו מסחר עצים לבנינים. ע"ג בענין כניס' לבית שנבנה באסור. ע"ד בענין הנ"ל ע"ה ע"ד השותפות עם אומן א"י לבנות בתים לאחרים. ע"ו בענין חליבה בי' ש"ק אצל א"י לצורך מוש"ק ע"ז ע"ד חליבה ביוש"ק ע"י א"י משום צעב"ח ע"ח בענין תשוב' רי"ב במחמר אח' בהמתו' ע"ט הערה בענין הוצא' בתפילי' בי' ש"ק. פ' בענין מאכלי בהמה שאין בו משום תקון כלי. פ"א אם מותר קשר בעניב' במפות ס"ת ביוש"ק לעת קה"ת בתפילת מנחה. פ"ב בענין רפואה לשניים ע"י סם דצריך לחדש בכל שעה שלא יזיק לשניים מהו בי' ש"ק. פ"ג הערה ע"ד פיה"מ ברפואת שהוא דרך סגולה ביוש"ק. פ"ד ע"ד מ"ש להיות זהיר ליגע במקום מכוסה בראשו לעת התפילה. פ"ה ע"ד הטו"ז באה"ק שא"א להכיל ס"ת אם מותר להניח בו ספרי דבי רב. פ"ו ע"ד אסורי' שעושי' בבהכ"נ שאין הבימה באמצע נגד דעת פוסקי' רו"א. פ"ז ע"ד חיוב לאבות ללמד בניהם ולגדלם לתורה. פ"ח באוכל דבר אסור לענין הברכה לדעת הרמב"ם וש"ע או"ח סי' קצ"ו. פ"ט ע"ד המג"א סי' רס"ד מדברי המרדכי בקדוש בזמן חו"ש. צ' ע"ד המנורות עם צבת עשוי' לכבות הנרות מהו להדליק בהם בעש"ק לכבוד ש"ק. בענין כבוי העלעקטאר. צ"א בענין כבוי העלעקטאר. צ"ב על הקושי' במ' ע"ז רב אסר עכבר' בשיכרי. צ"ג ע"ד קבלות מדות חלב בלא טלטול וכיו"ב צ"ד במי שיצא חוץ לתחום ביוש"ק אם יש לו נאמנות במזיגת יין כשר. צ"ה ע"ד השיטות די"ב מיל דאוריית' דלא שייך לערב ע"ת. צ"ו בנוב"י סי' צ"ו דת"ט לא אמרינן בי' דאין שורפי' בלילה במ"ד עליו. צ"ז ע"ד מי שמעטר ספרו ביוש"ק בעטרות. צ"ח ע"ד שנוי' תפילת וסדר' ביוש"ק. צ"ט ע"ד הנ"ל. ק' ע"ד ת' ח"ד בטעמי' דרב במ' שב' פ"ז דמחייב שוחט בשב' משום צובע. ק"א ע"ד הוספת קריאו' בפ' עקב.ק"ב במקום שנוהגי' להוסיף קרואים גם ביו"ט. ק"ג ע"ד העמד' במסחר מאשינען להניח אחר במקומ'. ק"ד ע"ד האופי' באשר להם ליפערונג. ק"ה בענין מלאכת בורר בנופל חלב לתוך החביות שבטל בס' וצריך לברר ע"י צנין כמ"ש ביו"ד סי' צ"ח, ע"ד שמות שוין החותן עם חתנו. ק"ו ע"ד הש"ך סי' כ"ח לענין ברכת שהחיינו בשחיט' ראשונ'. ק"ז ע"ד הסופרי' שכותבי' ס"ת בלילה ובבאה"ט סי' רל"ח דאין ללמוד תורה שבכתב בלילות. ק"ח ע"ד מי שיש לו קרח' בראשו לענין כסוי בפיאת נכרי' מ"ש פאריקען. ק"ט ע"ד הדלקת נרות ליוש"ק בעת היוקר אם מותר לשנות ברבוי נרות כפי מנהגו. ק"י ע"ד הספק אם לבחור להשכים ביוש"ק מפני ק"ש בזמנו ולהפסיק בזמן מה עד תפיל' מוסף. קי"א בענין בסיס לדבר אסור ובענין הפלומף העומד ברה"ר מהו לשאוב ע"י מים ע"ד ברכת שהחיינו בצוק העתים עכצשל"ת ובענין ביצי' מוזרת בתערובות במי שמחלל ש"ק ע"י אונס אם כשרי' לעדות. קי"ב מי ששכר בשותפו' עם א"י שדות הרבה היאך יתנהג בשביתת בהמות. קי"ג מי שיש לו דאמפף זאגע עם רחיים. ק"ד מי שיש לו רחיים של קטור והוליד עלעקטער והשותפות דרך אקציען ושנית בענין גדר בית החיים שהוא מנסרי' ואין שמיר' לעשות ע"י חוטי ברזל. קט"ו ע"ד ערובי' צוה"פ שרחוק יותר מג' טפחים מעבר לכותל. קט"ז בביהכ"נ שנתנה לבנות בקבלנות. קי"ז מה שנוהגי' לעמוד לצד מזרח בזמן קידוש לבנה אם כי הלבנה בדרום. קי"ח ע"ד הדרעשמאשין שיש לישראל שותפות עם א"י. ק"ט ע"ד ב' מוהלי' ביוש"ק שזה חותך וזה פורע. ק"כ קושי' על הפי"מ מ' יומא פ"ב. קכ"א ע"ד השוחטי' מיו"ט לשבת הא באים אנשים שלא עשו ע"ת. קכ"ב קושי' בסוגי' דמתוך. קכ"ג בענין הנחת תפילי' בחוה"מ. קכ"ד ע"ד הקושי' במ"ש הגאון מהרא"וו זצ"ל בפ"י לשה"ש דבי' ט"ו חדש תשרי התחילו במלאכת המשכן. קכ"ה בענין הנ"ל קכ"ו קושי' בסוגי' דמתוך מ' ביצה ד' ב' קכ"ז ע"ד הראבן בהוסיף קול שברי' לא חשיב הפסק. קכ"ח במי שקנה קרקע מא"י אם מותר לסכך סוכתו מפסולי גורן ויקב הנ"ל. קכ"ט קושי' ע"ד ישוי"ע בענין מצ"כ לדעת הר"ן. ק"ל ע"ד שפירות רשות מבע"מ שהוא כשכיר' ולקיטו. קל"א במי שהניח ע"ת להביא חלב ביו"ט. קל"ב אם מותר ליתן קאפפע או מ"ש פלייש ווירפעל בתוך חמין שנתחמי' בי' ש"ק בהתנור קל"ג בענין הוצאת מטפחת ע"י כריכ' סביב הצואר ביוש"ק. קל"ד קושי' במ' שבועות ד' כ"ד:
קל"ה במ"ד במ' ר"ה בראיות ב"ד דהוה כעבדות דל"ת שוניע' גדולה מראיי' אם צריך לכל הלכות עדות. קל"ו הערה ע"ד מרן חת"ס ח' או"ח סי' ק"ח קל"ז ע"ד מי שלא מכר חמצו כנהוג והוא רעקווירירט. קל"ח ע"ד הצוקער במ"ש בת' מהר"ם שיק באו"ח סי' רמ"ו. קל"ט בקמח' דפסח' שנמצא בו איזה תולעים. ק"מ ע"ד רש"י ז"ל במ' ברכות ד' י"ב. קמ"א בענין היתר אפי' בימי פסח ע"י נכרי בתנורן של ישראל, ובענין מכירת משקין למי שאין לו ליצענץ וע"פ שותפות עם דירעקטאר גוי. קמ"ב למכור תנורו לנכרי לאפות בו בימי הפסח. קמ"ג בענין מחזיר הסובין לקמח אם יוצאים בו בפסח. קמ"ד ברייזשטארק לצורך בגדים בפסח. קמ"ה בענין שפיריטוס של פסח הנעשה מפסולת של צוקער. קמ"ו מכירת חמץ בזמן שיש לו שער קצוב מהמלכות ואין מוכרין רק בשער גבוה בצנעה. קמ"ז בנמצא על שק קמח ש"פ קארטון מה דינו וע"ד קו' אחרונים דחמץ במצה הוי קו"פ היתר בהיתר וע"פ בטל. קמ"ח בשנה שאין חיטין מצוין אי שרי לאפות מצה משאר מיני דגן. קמ"ט מי שבא לו קאנדיטען בפסח על מסילת הברזל אי הוי בכלל שאר חמץ שמכר. ק"נ בא' ששכח לחתום שמו על שטר מכירת חמץ. קנ"א בענין רוצה בקיומא של חמץ, ובענין תערובות משהו חמץ ביד עכו"ם שבא ליד ישראל. קנ"ב חטים שמורים שיש להם ריח דומפף קנ"ג בענין שיעור כזית מצה אי צריך מעט יותר יען שנשאר בין השיניים ובענין שתיית כוס של בהמ"ז בסעודה שלישי בשבת על החתונה, ובענין א' שטעה ואמר מודים דרבנן בתפילתו בלחש. קנ"ד חטים שמורים שנקבו העכברים את השק. קנ"ה יו"ט אחרון של פסח שחל בשבת ואנשים שאין אוכלין בפסח כ"א מצה שמורה אבל ביום אחרון אוכלין אף שאינה שמורה אם רשאין לבשלו בז' ש"פ:
בכרוב ממולא בבשר על מה מברכין. קנ"ו חמץ שהוא רעקווערירט מהמלכות לענין מכירת חמץ. קנ"ז חמץ של יתומים שהוא ביד ערכאות ולא נמכר בפסח מה דינו. קנ"ח שני מוזגי שכר א' יהודי וא' נכרי שנתפשרו מה דינם. קנ"ט שו"ב ששחט ביו"ט בסכין פגום שלא לצורך או"נ ובענין נדר אפי' לא אמר בלשון נדר ובאשה שיש לה חולי עורק זהב. ק"ס זריזית המצוה ממקרא דוישכם אברהם. קס"א בענין אפיית פת לבני חיל ביומא דפסח. קס"ב בענין קאפע הנעשה מגרעיני חרצנים, בעלי מלחמה הבאים משדה קרב אם יברכו ברכת הודאה. קס"ג תענית שובבים אימתי יהי' כשהיה ביום ה' ר"ח. קס"ד קו' עץ חיים על גמ' סוכה ל"א מחלוקת ר"א וחכמים מקרא דנחני', ובסוגי' דבל תאחר. קס"ה במבשל גיה"נ ביו"ט הי' ראוי לאכול פחות פחות משיעור, באתרוג של אה"נ אמאי לא מקרי לכם הא יכול לבטלו ברוב. קס"ו בענין מש"כ הצל"ח דמקיים מצות לקיחת לולב במחובר. קס"ז בענין חתיכת הבצלים קודם האכילה, וברמ"א סי' תרס"ט לקרות כל הנדרים בתורה ביום ש"ת. קס"ח לענין הכנה באמירה מיו"ט לחבירו, ובענין לש בעיו"ט אסור ליטול חלה ביו"ט. קס"ט אם לא היה לו לולב רק ג' מינים שנוטלו בלא ברכה אם יברך שהחיינו. ק"ע אי ראוי לאחוז ד' מינים בידו בשעת התפילה קע"א קו' רע"א בסוגי' דמהבב"ע, תי' על ה' א"י ריש חולין. קע"ב מלאכה בר"ח עפי"ד ירושלמי אסור מה"ת ובענין ב' ימים של ר"ח בחודש חסר. קע"ג אם יש לקרוע בחוה"מ על ערי יהודה וירושלים. קע"ד אם רשאי לבחור במלאכת המדינה שעי"כ יפטור מעבודת הצבא ומתוך כך יצטרך לחלל שבת. קע"ה אמאי אין עושין ספיקא דיומא ביה"כ ואוכלין ח"ש. קע"ו אתרוגים ארוכים שאין בעוביו כביצה, קו' טו"א על תו' יומא מ"ח בענין אפר פרה אין בו שום טומאה, בשנים שעשאו מלאכה בשבת וא' אינו בר חיוב. קע"ז בסוגי' דאין מדליקין מנר לנר. קע"ח אם מותר לכסות תפילין ש"י בבית כנהוג, ובענין בלומבירט שיניים לענין חציצה. קע"ט בריש שבת בענין מסייע ידי ע"ע ובענין אתרוג שאין בו שו"ת רק ע"י מצותו אי מעל. ק"פ בהדס וערבה אי פסול כבוש. ח"ש במלאכת שבת, בספק אם התפלל שחרית אם יש לו תשלומין במנחה, במשמש סמוך לוסתה ונזכר באמצע דצריך לפרוש באבר מת. קפ"א נדפס כבר לעיל סי' קס"ה ובטעות נעתק עוד הפעם. קפ"ב נט"י ביוצא מביה"כ במסילת הברזל ממים שיש שם. והשאר כבר נדפס ג"כ לעיל סי' ק"ס:
קפ"ג בענין אי בית הבליעה מחזיק יותר מג' זיתים. קפ"ד בענין ח"ש למ"ע ובענין חלוק מלאכה ביוהכ"פ. ובענין העושה כל עיסתו חלה, ובענין כרת על אכילת שאור, ובענין תינוק שאיני נקי אם עונין אמן על ברכתו. קפ"ה בענין שלכה"ל במ"ע, בענין הפרש בין מלאכת הוצאה וכתיבה ושאר מלאכות. קפ"ו בענין למוד מקרא בלילה, ובענין בצים גמורות שבתרנגובת עם דגים לענין סכנת ד"א:
עד כאן מפתחות:
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על או"ח סימן א
שאלות ותשובות לבושי מרדכי סימן א' שוי"ר על ראש ידידי ה"ה כבוד הרבני האברך כמדרשו חריף ובקי טובא בנש"ק יראת ה' אוצרו כש"ת מו"ה אלי' גרינפעלד ני' אבן יקיר ק"ק טערעבש יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי ובתוכו רצוף אהבת תה"ק פלפול נעים ויען כי טרדותי רבו לפי חולשת כחי ע"כ עתה באתי עד"ת מ"ש בדברי סידור בני יעקב אינו תח"י לעיין בטעמי' של דבריו וראיתי מ"ש בדברי הרא"ש פ' כה"ב בענין טלית שאול מצייצת דחייב לברך וטועין הם המשכימים לפני השחר ושואלים טלית א' כדי לצאת מס' ברכה דדוקא בטלית שאינו שלו פטור לעשות ציצית אבל בזה אנו אומדין דעת הנותן שנתן מעמ"ל לצאת בי' והובא דברי' בסי' י"ד במג"א ובטו"ז והקשה במה"ש על מה קרא להם טועין דכיון דהשואל אין דעתו לצאת ולברך ואדרבא משו"ה שואל מחבירו לצאת מחשש דברכה לבטלה גם המשאיל עד"כ משאיל לו ואפי' אם המשאיל מ"מ דעתו למתנה ונ"מ אם דעת השואל אינו רוצה במתנה זו ממילא לא קנה ולמה יברך ומעכ"ת השכיל לתרץ דהא ברא"ש הביא מתוס' דברי האומרים דראוי' לברך כמו נשים על מעשהז"ג ועל זה השיב דשאני התם דאדם אחר חייב בהן ורק אלו פטורין מפני שינוי שלהם משא"כ בטלית שאינו שלו הכל פטורי' וא"כ בזה עכ"פ י"ל דהוה הברכה כמו בנשים וגם הרא"ש יודה והנה מעכ"ת לא פירש טעם הדבר למה עדיפו בזה לסתור הסברה לחלוק דלעיל ובאמת ראיתי ביש"ש פ' כה"ב לאחר שהשיב עוד הרא"ש שמחלק בטלית שאימ"צ לשואל טלית מצוייצת דאין לחלק בזה כיון דאין חיוב ללבוש טלית של ציצית ורק אם לבוש חיוב לעשות ציצית עיי"ש שהאריך וכתב מיד אח"כ ואינו דומה למ"ש בנשים כסברא דלעיל משמע דישנו איזה שייכות בסברא הנ"ל ללמוד מברכת דנשים ואפשר לומר לענ"ד לפימ"ש בת' בית יעקב סי' קי"ד לתרץ קושי' הטו"ז מלולב ביום א' דקיימ"ל דלא יצא בשאולה ולא אמרינן סברת הרא"ש דדעתו למעמ"ל וכן אינו יוצא בנוטל שלמ"ד מ"ש מציצית וכן בטבעת לענין קדושי' ותי' לחלק לפימ"ש הרא"ש בג' סוכה פ"ג דמתנה עמ"ל אינו מתנה לזמן כלומר כל זמן שצריך לצאת ואחר זמן ההוא ממילא חוזר לבעלי' דזה הוה כשאול ואינו יוצא בו אלא צריך ליתן לו לחלוטין ואח"כ צריך לקיים התנאי ולהחזיר בקנין מה"ט וס"ל דדוקא בלולב ביום א' אמרינן כן דפסלינן שאול משא"כ בציצית וטבעת קידושין ודאי אינו כן רק במחנה לזמן ג"כ מועיל את כי דהוה כשאול והנה לא פירוש טעם של הדבר מ"ש זה מזה ואפשר לומר לפימ"ש התוס' שם רפ"ג דלגזול לא אצתריך למעט מלכם דתיפוק לי' דהוה מהב"ע ורק לשאול אצתריך כיון דבהדי' ממעטי' שאול לבד כל עניני שאול בכלל המיעוט משא"כ בטלית של ציצית אפשר דלא שייך מהב"ע לפי מ"ש בכ"ת מ' סוכה דמצוה שאפשר בשוא"ת רק שמביא עצמו לידי חיוב' אינו פוסל מהבב"ע ועכ"ח ממעטי' מכיסך תרווייהו גזול ושאול ודי למעט שאול ממש אבל בענין זמן דהוה רק כמו שאול שפיר דמי לצאת בו ולקדש בו אשה דלא ממעטינן רק דומי' דגזול שאין בו קנין כלל וידוע שיטת רבינו אביגדור שהביא הרא"ש בתשוב' דגם בלולב יוצאי' בקנין זמן וכן נראה דעת הרמב"ם בה' מכיר' דקנין זמן חשוב כמכיר' ועיי' בקצוה"ח סי' ר"מ עכ"פ לדידן נמי בהני הוה קנין זה נלענ"ד בדעת ובסבר' של ה' בית יעקב מעתה י"ל שפיר דהוה כמו ברכה לגבי נשים ול"ק דבזה ליכא שום חיוב לשום אדם דעכ"פ איכא חיוב באותן קנינים דהוה כמו שאול וכהנ"ל ול"ק קושי' המחה"ש והלום ראיתי בשערי אפרים להגאון מהרז"ם שכתב בשער ז' אות ח' דגם לדעת מג"א וטו"ז דס"ל לברך על טלית שאולה היינו אם הטלית מונח במקומו ובעל הטלית אינו מלובש בו אבל אם שאול ע"י שפושטו ונתנו לפי שעה מפני כבוד התורה וכבוד הקהל ואח"כ מחזירו לו ומתלבש בו בעל הטלית בזה בודאי אין לומר שנותנה דרך הקנאה ואין לברך. וגם בטלית השותפות וכן טלית הקהל דוקא אם מתעטף בראשו שדרך שמתעטפי' שחרית ויתכוון להתעטף במלבוש של ציצית אם רוצה לברך טוב יותר לשאול טלית חברו כנ"ל ושלא לברך ובטלית הקהל נכנס לס' ברכה עיי"ש ומ"ש מעכ"ת שאפי' אם יש לומר דהוה כברכה לנשים מ"מ הא הוה רק רשות לענ"ד מ"מ איכא מצוה בברכה להזכיר שבחו של הקב"ה כמו שיש מצוה לצרף לזימון כדי להוסיף שבח בזמון ועיי' בתוס' מ' חולין ד' ק"ז ד"ה ש"מ דאפי' בזמון רשות מ"מ גברי רברבי מהדרי לברך בזמון כדי להוסיף לומר נברך עיי"ש וכש"כ בזה תדע דהא ברכת שהחיינו על פירות חדשים דהוה רק רשות כמ"ש במ' עירובי' ובסי' רכ"ה ומי הוא ואיז' הוא שלא יברך שהחיינו ועי' בסי' תקנ"א כמובן. והנני לסיים בכל חותמי ברכות ורוב תשועות לכל ישראל כא"נ הטהורה ונפשו ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער אב"ד דק"ק פה יצ"ו: