לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
מפתחות עם הגהות ותיקונים לחלק או"ח מהדורא תליתאי
סימן א:
בענין קניית ציצית מאינשי דלא מעלי ובדין ביהמ"ד שהוא נגד בהכ"ס ובדין כהן שנשא חלוצה אי שייך בו וקדשתו [בפנים בהג"ה ט"ס וכצ"ל שפי' כשחולק עם אחיו הכהנים בלחה"פ וע' בנדרי זריזין שם וכו'] ולענין עירוב בחצר הקהל:
סימן ב:
בדין טי"ת רחבה יותר מדאי, ובענין צואר הלמ"ד:
סימן ג:
אם יש לכסות התפילין של ראש בטלית כמ"ש האריז"ל ובדין ברכת ע"ח וע"ת כאחד, (וע"ל סי' ל"ב):
סימן ד:
רפואה לשופעת ואי מותר לעשות תפילין מעור הוושטין. [עמ"ש בפנים בהג"ה, וגם יש להעיר לפימ"ש התבו"ש בסי' ל"ג לחלק בין איסור נבילה שיש בו מחיים ובין טומאת נבלה שאין בו מחיים עד שתמות ע"ש ובאחרונים א"כ אף בנקהו"ו רק המיתה גורמת הטומאה כמובן וצ"ע ואכמ"ל]: סימן ה:
בדין הקורא ק"ש בלא תפילין:
סימן ו:
במי שטעה בשמ"ע ואמר מודים דרבנן ופלפול בסוגי' דהואיל, ובענין חטים מתולעים לפסח:
סימן ז:
ע"ד תקנה שבחור אינו מתפלל לפני התיבה ובענין בתים חדשים שנבנו בין שתי עיירות לענין אלפים אמה בשבת ויו"ט:
סימן ח:
בדין תמונת אות חי"ת:
סימן ט:
בדין תפילין בחוה"מ:
סימן י:
אם מותר לשנות מנוסח ספרד לנוסח אשכנז, (מ"ש בפנים חת"ס ח"ו סי' קפ"ה צ"ל חת"ס ח"ו סי' א' וחו"מ סי' קפ"ח והתשובה לק"ק קראסנא שנזכר בפנים היא נדפסת בלבושי מרדכי מהד"ת יו"ד סי' קמ"ה) ואם מותר למשוח המנעלים בחוה"מ, ובענין חמץ נוקשה:
סימן יא:
בדין אם מותר ליכנס בטלית לבהכ"ס:
סימן יב:
ע"ד תקנה דמי שהוא מגולח זקן לא יעלה לתורה ובענין בנין ביהכ"נ:
סימן יג:
מעות שהתנדבו לבנין בהכ"נ אי מותר לשנותו להדפיס בעדו כתבי ח"ת מגדול א'. (נדפס בטעות על שם זה כי השבתי זאת להר' יצחק גוטמאן נ"י משם):
סימן יד:
אם מותר להעמיד תנור ברזל בביהכ"נ להסיק בה בחורף, (כעת הראוני מ"ש בזה בת' פרי השדה ח"ו סי' ק"ח ובת' פני מבין או"ח סי' רל"ד ע"ש) ובדבר תחבולת הרופאים בתינוק שנולד לח' חדשים שיכול לחיות ו' חדשים אם יצא עי"ז מכלל נפל. (וע"ל סי' ל"ה):
סימן טו:
אם מותר לעשות מקומות לישב עליהן ואחוריהם יהי' נגד ארון הקודש ואם מותר לשפוך מים בשבת לתבשיל שמצטמק:
סימן טז:
אם יכולים לסדר ישיבת ביהכ"נ שיהיו פני כולם למזרח:
סימן יז:
בדבר אשה שקנתה מעכו"ם שני לייכטער"ס אם יש לחוש שמא נשתמשו לע"ז:
סימן ח"י:
ע"ד האנשים שנוהגין ליטול ידיהם לסעודה בחדר המרחץ (באדע ציממער):
סימן יט:
אם מותר להפסיק בין נטילת יד ראשון ליד שני:
סימן כ:
בדבר חברה שקבעו להם שיעור ללמוד קודם תפלת המנחה ויש מפקפקי' לומר כי לימוד זה מבטל השיעור דאחר תפלת מערב:
סימן כא:
בענין ברכת התורה. וביאור דברי הר"ן בפגה"נ דגבי הנאה פס"ר מותר:
סימן כב:
בענין בישול ע"י עלעקטער מאשי"ן (בפנים רמזתי שהשבתי בענין זה להרב מא"ש והיא נדפס' לקמן חיו"ד סי' י' אות ג'): סימן כג:
אם מותר לעשות בשבת ברויזע וואסער:
סימן כד:
אם מותר ליתן ווירפע"ל לתוך הרוטב בשבת וקושי' בעירובין דף כ':
סימן כה:
אם מותר להפך המכון שקורין צינדע"ר בשבת בשעה שהעלעקטע"ר אינו דולק כדי שלא ידלק אח"כ:
סימן כו:
במ"ש בשו"ת חת"ס סי' פ"ב, (בפנים ט"ס שהחולה בעצמו צ"ל שהחולה בעצמו יעשה האיסור עכ"ח אהרשב"א צ"ל ע"כ מקשה מרן חת"ס אהרשב"א). ובדין חולה שאכל בת"ב אי רשאי לעלות לתורה במנחה: סימן כז:
אם סיים השמ"ע בליל ש"ק ואמר יהיו לרצון אם יכול לומר ויכלו עם הציבור וביאור בגמ' נדה דף י"א:
סימן כח:
אם מותר לילך בשבת חוץ לתחום בכדי להשלים למנין להתפלל בעשרה:
סימן כט:
אם מותר להסתכל במת כדי ללמוד ממנו חכמת הניתוח. וגם אי מותר ללמוד חכמת הניתוח או להסתכל באיזה אומנות בשבת:
סימן ל:
אם מותר להסתכל באיזה אומנות בשבת כדי ללמדו, (וע"ל סי' כ"ט) ובמי שיש לו מחפורת מה דינו בשבת:
סימן לא:
אם מועיל לעשות צורת הפתח על הנהר:
סימן לב:
במי שעושה ע"ח וע"ת כאחד אי יכול לברך ברכה אחת על שניהם ובענין שיעור תוך כדי דיבור:
סימן לג:
בענין עירוב עיין בפנים:
סימן לד:
בנחתום שמתחיל לגבל ע"י נכרי קודם יציאת ש"ק ובדין אם ל"ה מנין עד שמ"ע אי יש לומר קדיש עם תתקבל:
סימן לה:
בענין נפל הנזכר לעיל סי' י"ד ובענין מ"ש בשו"ת חת"ס סי' קכ"ח:
סימן לו:
בענין טלטול בביהכ"נ בלא עירוב:
סימן לז:
ע"ד שמעמידין טה"ע וקאפ"ע בעש"ק תחת נאפט לאמפף ומתחמם כל הלילה ובדין מגרר ד' אמות ברה"ר ובדין מקוה מבאר ארטעזי"ש. (וע' לבו"מ יו"ד מהד"ת סי' צ"ח):
סימן לח:
פי' אדשימשא אריש דיקלי שבת ל"ה ופלפול בדברי הפמ"ג יו"ד סי' כ':
סימן לט:
בסוגי' דמס' עירובין דף י"א ובדין מסוכנת שלא השגיח השו"ב על הפירכוס:
סימן מ:
בדין כפי לישה של המצות שנשארו איזה ימים בלא נקיון ובענין מ"ש הפמ"ג דבב"נ לא אזלינן בתר רובא:
סימן מא:
בענין אפיית מצות של מצוה בתוך הראהרע"ן ובענין מקוה:
סימן מב:
אם מותר להפך המצה בתוך התנור מצד זה לצד אחר:
סימן מג:
ע"ד הסכינים שעוקצו נתחב בתוך הקתא בדבק שקורין דיאנט"א אי מועיל להם הגעלה ובדבר מ"ש בתשו' חת"ס בענין טיחת טיט לחלק בין תנור לרערי"ן:
סימן מד:
בא' שעשה שלו"ס קודם הפסח על שפיריטו"ס עם מחלל שבת בפרהסיא ואוכל חמץ בפסח ואינו עושה שום תיקון מכירה, ואם קנין שלו"ס חשוב קנין להיות ברשותו:
סימן מה:
בדין מכירת חמץ שנמצא השטר מאוחר ובדין חומץ שיש לחוש שנתערב בו שפרי"ט:
סימן מו:
במי שנותן ס"ת לביהכ"נ ביו"ט אם מותר להוציא הס"ת מביתו לביהכ"נ במקום שאין עירוב:
סימן מז:
אם מותר ביו"ט להוביל התינוק ע"י גוי למקום המוהל ע"י מרכבת הברזל (באהן):
סימן מח:
אם מותר לקנות ע"י צעט"ל קרח מהאייזר פאברי"ק מעיו"ט להביאו ביו"ט ע"י עכו"ם וליתנו לאייז קאסטע"ן כדי שלא יתקלקלו התבשילי' בחום היום וע"ד השולחים צייכי"ן בשבת למדת יין שקנה מע"ש: סימן מט:
בשבוע שחל בו ט"ב אם מותר לאכול בשר השיריים משבת, (וע"ע בס' מנחת פתים עיו"ד סי' רי"ח מ"ש בדין זה [סימן נ' בענין טבילה בליל ר"ה. (לאחר הדפסה כתבתי עוד בענין זה ב' תשובות ואציגם פה (א) להרב הגאון מו"ה ישכר שלמה טייכטהאל נ"י דומ"ץ דק"ק פישטיאן יצ"ו, הנה ע"ד הוראתו בענין טביל' לליל ר"ה אם כי היתה יכולה לטבול דהיינו שהיתה סירג' יום א' להפסק טהרה ודעת הדר"ג דאין דנין רק במקומו ושעתו, והנה בסברא זו נראה דבמחלוק' שנוי' בין שי' הרמב"ן ובעה"מ בפ' ראד"מ כידוע מ"מ בנידון זה ודאי כדאי לסמוך על סברת הרמב"ן הנ"ל וגם כי בשלה"ק מתיר בפשיטות אפי' היתה יכולה לטבול מקודם לכן והביאו במחה"ש ובסדור יעב"ץ שכ' בתמיה מנ"ל לגזור גזירה ביום שנפקדו האמהות ע"ה והעקרות ולעקור עונה דאורייתא וק"ו בנ"ז שלא הזידה על זמן טבילה עצמה רק בזמן הפסק טהרה וכסברת הרמב"ן וכו'. (ב) להרב הגאון מו"ה חיים צבי עה"ר נ"י דומ"ץ דק"ק פה יצ"ו. ע"ד אשר הראה לי דברי א"ר סי' תקפ"א נגד דברי היעב"ץ בסדור דהאמהות צדקניות נפקדו בר"ה די"ל דהיינו שנפקדו בזמן עונה ע"כ תמה ממ"ש האחרונים בשני לילות ר"ה לאסור הביאה יש לעיין בח"א מהרש"א לר"ה י"א דבחג באו המלאכים בבשורה ושרה צחקה לאמור אחרי בלותי ופירשו דבו ביום פירסה נדה כר' אפרים מקשאה, א"כ עכ"ח דקודם לכן לא חזרה לנערותה דאל"כ למה צחקה וכיון שזה הי' בחג הסוכות א"כ אז כבר פסקה מזמן הנדות כשאר זקינות אפי' בששים שנה כידוע וא"כ ליכא למימר דזמן טבילה הי' בר"ה, ומ"ש דמלת פקד היינו שנגזרה גזר הריון כן פי' גם המהרש"א ועכ"פ חזינן דאז הי' שעת רצון להריון עקרות ויש תקוה טובה שלא תהי' ביאה ריקנית שיקלט זרע קודש מצבת' וגם כי מ"ש ואדוני זקן כלומר כמ"ש חכז"ל שלא פלט ונעשה נס בעת רצון ששב לבריאותו בענין זה כנלענ"ד), ולתרץ דברי הפמ"ג בענין תכ"ד:
סימן נא:
בענין חזקת בעל תפלה וחזקת כהן לעלייה ובדין מראה געה"ל ואי מותר להוציא זרע למען בחינת הרופאים:
סימן נב:
מי שאכל בסוכה וירדו גשמים וסגר הגג וכשפסקו הגשמים פתח שוב את הגג אי צריך לברך לישב בסוכה, [וע' בקצה"מ שעם המט"א סי' תרכ"ה ס"ק ק"ט ובהג"ה שם]:
סימן נג:
אם מותר להדליק נ"ח משמן שביעית:
סימן נד:
פלפול בהא דקיי"ל קדושה ראשונה בטלה וקדושה שניי' לא בטלה:
סימן נה:
מי שמחזיק ומסייע ידי עוברי עבירה אם מותרי' להעמידו להיות ראש הקהל עיין בפנים:
סימן נו:
ע"ד אנשים שמחללי' ש"ק בפאבריק"ן אם מחויבין להוציאם משם:
סימן נז:
ע"ד התאחדות שטאטעסקווא עם ארטהאדאקסען:
סימן נח:
אם מותר להעמיד מלמד שילמוד גפ"ת בתוך הבירגער שוהל"ע וגם להיות מורה הוראה. (בפנים נשמט בזה"ל, ועובדא ידענא בהיותי בימי חרפי בעיר קטנה שהי' שם ג' מלמדים והגדול והצדיק שבהם הי' דר בכפר מפני שלא יהי' שום דבר נטיי' לתלמידי' לבטל מתלמודם ומיר"ש וכל תלמוד' הי' גמ' רש"י ותוס' עם מפרשים כדרך שיעורי רבנים ויצאו מבית תלמודו גדולי תורה מופלגי' בתורה ויר"ש אשר בבואם לישיבת מ' כתב סופר זי"ע הי' מתענג מאוד בתלמידים הנ"ל ואמר כי מדינת זיעבענבירגען מלא קדושה ומלמד א' למד אך ורק תנ"ך והכל בלשון עברי (יידוש דייטש) כמ"ש בטייטיש חומש והי' לפלא גיסי מהו' משה קרויז ז"ל הי' כמו בן עשר שנה והי' כל התנ"ך שגור ומסודר בפיו וכמ"פ הגיה בחומשים אשר מציין באור תורה הקפיטל ופסוקי' והראה שכ"פ יש טעות בציון א' וב' ומלמד ג' הי' הכל בו מלומד ג"כ בחכמת החיצוניות ולא ראיתי אפי' תלמוד א' אשר הצליח בתלמודו ולא הגיע לתכלית ללמוד בישיבת בחורי חמד, וזה אות נאמן מה הגיע אליהם):
סימן נט עד כאן מפתחות:
אם יוצאין מצות נ"ח באור העלעק טע"ר ואם יש לדלג נוסח על הנסים כדי שיוכל לומר קדושה עם הקהל:
סוף הספר