אור ברסלב

לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן פו

סימן פה

להרב הה"ג וכו' כש"ת מו"ה

שמואל גראס נ"י אבד"ק ריטשע והגליל יצ"ו. (כעת אבד"ק בערעבעטש) ע"ד עגונה אשת של ר' אברהם יודא קרעבש ע"ה אשר עדותו ע"י כתב שיש בו כמה פקפוקים כמ"ש כת"ה ומצדד מדברי ספרי שו"ת להמציא צדדי התירא וכפי הנאמר נפטר בעיר פיטסבורג באמעריקא בפאבריק ע"י עקספלאזיא"ן אשר כמנה אלפים אנשים נהרגו עי"כ ר"ל:

והנה כגון זה הוי ודאי כמפולת ועוד אפשר יותר מזה כי מנפילה שאמר רבא ר"פ ט"ו דיבמות דהוי כמלחמה ופרש"י ז"ל שנפל הבית עליו או ע"י רוח סערה שמפיל בתי העיר והי' בזה קולא וחומרא. חומרא דאומר בדדמי כמו במלחמה וצ"ל קברתיו וקולא עפי"ד תשו' ברית אברהם וכתר כהונה דס"ל דהיורדין למלחמה אין להם חזקת חי והברית אברהם מחלק בין מלחמה שבידו להעתיק ולברוח ובמלחמה אשר היקף עושי' המלחמה להסגיר האויב שאין בידם לברוח. ובמפולת ודאי הכי הוי דיש להנצל ע"י התאמצות בין אבנים ולבנים ורגבים כידוע, אבל בשרפה ומפולת של עקספלאזיא"ן פתע פתאום ברב כחו מפיל ומשליך הכל בכל הצדדים ודאי יותר י"ל דא"א כמעט להציל עצמו ואפשר דהוי עכ"פ כמים שאל"ס דלא תצא עכ"פ בדיעבד כדאי' ביבמות דף קכ"א. והא הביא במל"מ פי"ב מהל' גירושין דבכגון זה גם הנשים נאמנות דאינו רק חומרא בעלמא ולכתחילה דלא תנשא מועיל דנשאת לכתחילה וע' בב"ש ס"ק ק"ב דלאו דוקא משאל"ס דבכל מקום שעפ"י רוב ה אם נשאת ל"ת, ואם בנ"ז נודע לאשתו או משפחתו דהי' עובד בפאברי"ק הנ"ל הי' סניף גדול להקל ע"כ טוב להתודע עד"ז ובענין זה ודאי נאמן הי' בעצמו כמ"ש ג"כ בשו"ת חת"ס בכמ"ק:

והנה יש לדון ע"ד המכתב של קאנזו"ל שכתב שהעריך מכתב לגעזאנדטע"ן של מלוכה (kovetseg) בעבורו והשיב שא"א להמציא (felkutani) ואם קאי לשון זה ע"ד נדבך של מפולת א"כ אפשר דזה כעדות ערכאות שהי' כנ"ל וצריך לשאול למבינים בלשונם. והנה מ"ש כת"ה בענין קיום והביא דברי מרן חת"ס סי' מ"ט ודברי מהר"ם שיק סי' מ' דס"ל דאפי' בקיום דרבנן חיישינן לצרה כמ"ש בפ"ב דמס' גיטין. והנה לפימ"ש הב"ש בסי' קמ"א וסי' קמ"ב דהרמב"ם והמחבר ס"ל כדעת רבינו אביגדור בטוען הבעל מזיוף הוי קיום דאורייתא, אינו ראי' כ"כ ואינו מדיוק מ"ש דקיום דרבנן לענין ערעור הבעל משא"כ בנ"ז ועכ"ח צ"ל דמהני דיבורם של הנשים לענין שאר חששות כמ"ש דילמא לא שוי' שליח ודילמא בטל הגט וכיו"ב רק כאן דמהימנ' ותו לא מצי מקלקלי' תו ליכא חששא. ולענין הלכה הא פסק המחבר דל"צ קיום וכמ"ש בק"ע אות ט"ז וכן דעת הגר"א ז"ל וכ' בטעמי' דכיון שהאמינו לפסול עדות דרבנן וגם פסולים דאורייתא כש"כ קיום דרבנן וכמ"ש מסברת אביי כהך דגיטין כיון דלא מצי לקלקל' ממילא ליכא חששא והוי תחבולה לנאמנות דידה לכן דברי מרן חת"ס סי' מ"ט צ"ע לענ"ד לפימ"ש התוס' בכתובות דף צ"ב דאפי' גזלן מוחזק גובה מיתומים וכיו"ב בלא קיום דלא חציף אינש לזייפו אם כי הוא גזלן מוחזק זה ענין אחר והא בזה ל"ל הסברא משום דתפיס בידים כלומר הא נתגלה דהוא זייף, משא"כ כתב הבא לידינו או ע"י בי"ד דהא ביתומים מן היתומים במס' שבועות לא שייך האי טעמא ושם פליגי רב ושמואל ור"א ולכל הדעות א"צ לשבע רק שאינו פרוע ושלא פקדני אבל במת מלוה בחיי לוה שייך שבועה הנ"ל וא"כ ל"ש סברא הנ"ל דהם לא חציפי' הא מאביהם בא השטר לידם ומה חציפות שייך בהם ועכ"ז ל"ח לזיוף אפי' בגזלן מוחזק ומי אני לפקפק מיהו ללמוד אני צריך, וגם מ"ש מרן חת"ס ז"ל דחיישינן לזיוף בקל בידו כמ"ש במס' ב"ב דף קס"ז דעמד אמיצר' ואזרנוקא דהוי מירתת גופו כמ"ש בעד החתום י"ל דזה שייך בחתימה דעדים לבד אבל במכתב ערוך כנז' קשה הדבר לומר דמזייף הכל אשר לכל ושם הא איירי בחתימות לבדם עכ"פ לענ"ד אפשר לסמוך אדברי מל"מ פי"ב ה"ג דסיים דהיינו בצרה ולא בשאר נשים וכמו שהאריך בעל כת"ס בתשובתו בסברות ישרות והביאו ג"כ כת"ה ושו"ת מהר"ש מהגאון מראדאמישלא נ"י אינו בידי לעיין בו:

ומ"ש באנשי אמעריקא שחשודים על חילול ש"ק הנה ידוע תשו' מהרי"א סי' כ"ו בענין נאמנות הבע"מ אשר דעתו דכל זמן שלא העידו עליו בב"ד בפני' אינם פסולים רק מדרב' כמ"ש בחו"מ סי' ל"ד ופסולי עדות דרבנן הא כשרים לעדות אשה והא לפימ"ש דבידוע שהי' אז בפאברי"ק הנ"ל דאזלי לי' לחזקת תי ואפשר דהוי דרבנן כמו משאל"ס והוי ודאי דרב' ותרתי דרב' ואי' בשו"ת אבני צדק דאם כי בס' שבילי דוד חולק ע"ד מהרי"א כיון שעושה בפרהסיא הוי כאנן סהדי וגם כי לא יבא לב"ד מ"מ באיסור דרב' סומך ע"ד תשו' מהרי"א, ומ"ש בתשו' מהר"ם שיק מדברי כנה"ג דבאדם שאינו ידוע לנו חיישי' שהוא מפסולי דאורייתא אינו סברא לדברי מהרי"א דידוע דבזמן של הכנה"ג ובקהילות הספרדים לא נעשה דבר בלא ב"ד של ישראל הי' מזדמן שאיזה איש נפסל ע"י עדות בב"ד ע"י משפט ודו"ד כמו דאשכחן במס' סנהדרין כ"ז ע"ש:

והנה אם הי' הדבר ידוע שהי' באותו פאברי"ק

לענ"ד א"צ עוד לכתוב לעד הנ"ל מפני הקיום ואם לאו ודאי ראוי לעשות כמ"ש מרן חת"ס וכמ"ש מדברי ח"מ ואם עוד גדול ההוראה יסכים להתירא גם אני כמסיבא למכסורא להתירא. וגם בכ' דבר ברור שמת ודאי במקום קברתיו אם נסמוך משום מפולת והא אמר דברים בודאי שלא הי' נפצע בפניו ובפדחת רק פצעים בפנימות האיברים זה מורה על ודאי וכמ"ש הרמ"א דל"ד קברתיו, וגם י"ל במ"ש ששייך להקהילה שהרב אב"ד ארטה' מורה שאינו מאנשי דלא מעלי שיודע ומבין בענין יהודים. והנני לסיים בכל חתמי ברכות, ידידו דוש"ת

ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם:

מפתחות ותיקוני טעותים לחלק אה"ע תניינא סימן א' בענין נחשדת אי מותרים בני' לבא בקהל:

סימן ב' בענין אשה שנחשדת לבעלה:

סימן ג' בדבר כלה א' שברצונה לבטל השידוכין ובדין היתר מאה רבנים: סימן ד' באשה מינקת שמופקרת לזנות אי יש להתיר לישא אותה כדי שיהא בעלה משמרה:

סימן ה' בדין הכרת פאנאגראף אם מועיל בעגונה להתירה, ואם לעגיטימאציא"ן הוי דבר דלא מושלי אינשי:

סימן ו' בדגר עגונה בא' שהי' במלחמה במדינת סערבינען וישנו עדות בע"פ ומכתבי ערכאות. סימן ז איזה תיקונים בהיתר עגונה. בפנים. בדבר עגונה שנאמר במכתבים "צום אפפער געפאללען" "צו גרונדע געגאנגען" אי מורה על מיתה ממש. (בפנים ט"ס מר"ן חח"ס צ"ל מרן חת"ס, שוביש צ"ל שני יוב"ש):

סימן ט' בדבר עגונה שבעלה הי' שמו בלע"ז ליפאנטו שטערן ובמכתב מהממונה נאמר רק ל' שטערן, וגם אי תיבת "וויטווע" מורה על מיתת בעלה. (בפנים ט"ס בו יב"ש צ"ל ב' יוב"ש):

סימן י' בדבר עגונה שבאו מכתבים שמצאו קנה שרפה במלחמה באיטאליען וגם נאמר בו "ויניח הנפטר במנוחה". (בפנים איזה ט"ס שם הגוי מיותר. בע"פ צ"ל העיד בע"פ, עפ"י צ"ל בע"פ, וכא"נ צ"ל כאו"נ)

סימן י"א בדבר עגונה שהעידו עליו שהי' מונח בכפר אצל חריץ שקורין ארא"ק. (בפנים תיבת וק"ק מיותר):

סימן י"ב חקירה אם לאחר מתן תורה היו צריכין לקדש נשותיהם כדינו: סימן י"ג ע"ד חקירת הברכ"י במי שעמד חי עפ"י נס אי צריך לקדש את אשתו שנית, וגם אם אשתו מתה וחי' אי פקע זיקת בעלה:

סימן י"ד בענין עגונה אשר שנים הלכו ביחד ומאימת השונא הלכו על הבטן ואח"כ שאל א' לאנשים אשר סמוך לו מה נעשה עם שאמועל והשיבו "שאמואל איזט געשטארבען"

סימן ט"ו ע"ד נאמנות ערכאות בהיתר עגונה:

סימן ט"ז בדבר עגונה שבעלה נחלה בטיפו"ס והובא לשפיטא"ל וביום שלאחריו בא מעצמו סאניטענוס סאלדאינו ואמר "דער זעגעלבוים איזט געשטארבען" והוא נשכב בין המתים:

סימן י"ז בא' שקיבל מכתב כי קרובו מת במלחמה ולא הזכיר קברתיו (בפנים ט"ס יודע צ"ל יודה):

סימן ח"י תיקון גט פטורין ליוצא לשדה קרב, (בפנים ט"ס אפ"י צ"ל עפ"י):

סימן י"ט בדבר עגונה אי מהני עדות ערכאות. בדבר עגונה אי מהני עדות בע"מ שהם מחללי ש"ק וגם אוכלין מאכלות אסורות:

(בפנים ט"ס הותר צ"ל היתר. סי"ח צ"ל ס"ק):

סימן כ"א עוד בענין עגונה שהעד חשוד לחלל שבתות, (בפנים ט"ס כינל צ"ל כנ"ל):

סימן כ"ב ע"ד הארמעשמע"ר אם יש לו דין ערכי לענין עדות עגונה, ובענין הכחשה בעדות, (בפנים ט"ס ואי צ"ל ודאי, שיש בו צ"ל שישבו): סימן כ"ג בדבר עגונה בענין עדות ערכאות, ובסופו הערה בדברי טו"ז סי' שצ"ז. (בפנים ט"ס משם צ"ל משום היה צ"ל הוי)

סימן כ"ד בדבר עגונה, מבואר השאלה היטב בפנים:

סימן כ"ה בדבר עגונה שבא מכתב משדה המלחמה שבעלה מת ברוסישפולין וגם בא לידה "מאסריקעל אויסצוג" שנכתב שם מיתתו והוא ג"כ בידיעת המיניסטעריא"ם. וע"ד שם כינוי אי

סימן כ"ו בענין עגונה שבא עדות ערכאות שמת בעלה וגם מקבלת הפנכזיא"ן מדד"אע כנהוג, (בפנים ט"ס מהיענעראל צ"ל מהגענערא"ל):

סימן כ"ז בדבר עגונה שלא נאמר רק שם כינוי וגם לא שמעו שמת רק משכנים, (בפנים ט"ס שבדבד צ"ל שבדברי):

סימן כ"ח בדבר עגונה שישנו סימנים רק על כליו ובגדיו:

סימן כ"ט ע"ד עגונה אשר העיד א' שלאחר השטור"ם שמע מבע"מ גויים ויהודי' כי בעלה נפל שדוד ומת אך לא ראה אותו בעצמו גם מקבורתו לא שמע כלום:

סימן ל' בדבר עגונה שבע"מ א"י אמר לישראל שראה כי שווארץ מאזעס שוכב שם על הארץ מת ופניו למטה ויען כי הוכרחו לנסוע מפני האויב ל"ה יכול לראותו ואח"כ אמר לו הסאניטע"ט שהוא קבר איש ששמו כנ"ל

סימן ל"א בדבר עגונה, השאלה מבואר בפנים:

סימן ל"ב בדבר עגונה שבעלה נחלה בחולי טיפו"ס שהי' ביניהם לעת ההוא והובל לספימא"ל ואחר איזת ימים בא סאניטע"ו ואמר במסל"ת דע"ר זעגעלבוים מת וכן העידה ג"כ המשרתת בבית החולים:

סימן ל"ג בענין עגונה שא' שמע מהסאנימע"ט כי בעלה מצא לו חץ אל לבו ונגש אליו והכירו והי ירוק כשעוה ועיניו לבנים כדרך המתים, ואחר איזה שעות שמע מהקאמאכדאנ"ט כי כבר נקבר הנ"ל וגם ערל א':

סימן ל"ד בדבר עגונה בענין קול הברה. וע' בפנים:

סימן ל"ה בדבר עגונה שהעידו השבויים שבאו מהמלחמה שבעלה נפצע במלחמה ע"י חץ ונפל לארץ ואח"כ שמעו ג"כ מכמה בע"מ שמת, גם מהעמטע"ר השיבו כי לא נודע להם אי' הוא:

סימן ל"ו בענין עגונה שכתב בע"מ בלשון דייטש "פערשטענדיגט ווארדען" ולא נאמר ממי נודע לו, גם בענין עגלים:

סימן ל"ז בענין עדות ערכאות להיתר עגונה:

סימן ל"ח בדבר עגונה שהעיד א' כי ע"י דחיפת שנעלצו"ג נפל על הארץ ונפצע פדחתו וכמעט אין נשמתו בו:

סימן ל"ט בענין עדות ערכאות. וע' בפנים:

סימן מ' ע"ד עגונה שאמרו שני צוגספיהרע"ר בלשון הגר "דוא וויאלא דארט ליגט דיין ליידינאנט" והלך לשם וראה אותו שוכב על צדו וחסר לו מן צדעי' כמו ד' צטנט"מ:

סימן מ"א בדבר עגונה שהעיד א' כי סוסקוגע"ל נכנס במצחו ויצא דרך מול ערפו:

סימן מ"ב בענין איסור להתייחד עם הנשים:

סימן מג בדבר גט של חרש שלמד לדבר בבית טויבשטוממענאינשטיטו"ט: סימן מ"ד בדבר צווילעה"ע שנתפרדה החבילה ביניהם וברצונו לישא אחרת אי יש לחוש משום תקנת רגמ"ה. ובענין היתר עגונה ע"י טעלעגרא"ם: סימן מ"ה ע"ד החקירה במותר שמן נר חנוכה האיך ההלכה אם קדש בו אשה. (בפנים ט"ס ידיד צ"ל ידידו):

סימן מ"ו בכלה וחמותה ששמותיהם שוין אם יש לחוש בזה משום צוואת הר"י החסיד:

סימן מ"ז בענין העמדת החופה לעת שחרית, ובענין לבישת הקיטע"ל תחת החופה, ובענין המתחדשים אשר מיד לאחר הנשואין נוסעים למרחקים. ובדין ברכת אירוסין:

סימן מ"ח בענין ס' קידושין. ע' היטב בפנים:

סימן מ"ט בא' שהשתדך בנו כשהי' קטן וכשנתגדל הבן מיאן בשידוך הנ"ל, סימן נ' בדין אם יש כח ביד הרב לפסול קידושין שסידר אחד בדרך השגת גבול ברח"ש להרב אחר שהתרו בו סלא לסדר:

סימן נ"א בחתן שרצונו ליסע לאמעריקא ואבותי' של הכלה אינם מרוצים בשום אופן שתלך עמו אם יבטל השידוכין לעשות רצון אמו או לקיים השידוכי' נגד רצונה, (בפנים ט"ס הבומחי' צ"ל מהבוטחים):

סימן נ"ב בדין מורדת ועע"ד לישא אשה על אשתו:

סימן נ"ג בדין גט על תנאי, (בפנים ט"ס כמ' צ"ל כמ"ש, להחלי צ"ל להחליט):

סימן נ"ד בדין קידושין, והשאלה מבואר היטב בפנים:

סימן נ"ה תיקון גט לבנ"י היוצאים לצבא, ובענין כתיבת תיבת "העומדת" בגט:

סימן נ"ו ע"ד שו"ב שעשה מלאכה ביום חופתו וז' ימי המשתה, וע"ד אם א' מודר הנאה מהחתן אי מותר לו לומר ברכת אירוסין ובענין שיעור כתובה: סימן נ"ז ע"ד גט באשה שעתים חלימה ועתים שוטה:

סימן נ"ח בענין התראה לעוברת על דת מו"י:

סימן נ"ט בענין גט פטורין אם יש למנות הכו"ח ע"י כתב:

סימן ס' אם מותר להיות כותב גיטין בק' שטאנוסקוו"ה:

סימן ס"א ע"ד גט שחיסר הסופר תיבת "שאנו מנין" ואם חיסר יו"ד מן תיבת דיתיהויין, וע"ד תיקון אות כ' להיות ת', ובאשה שיש לה טבעת באצבעה לענין קבלת גט ושאר דברים:

סימן ס"ב שם מכוש איך לכתוב בגט, ואיזה הערות נחוצות בעניני הנקודות:

סימן ס"ג שם פעסיא איך לכתוב בגט:

סימן ס"ד שם אליהו איך לכתוב בגט:

סימן ס"ה שם ראניא איך לכתוב בגט, ומבואר השאלה היטב בפנים: סימן ס"ו בענין הנ"ל:

סימן ס"ז בענין הנ"ל:

סימן ס"ח באשה ששמה בעטני ונשתקע השם לגמרי איך לכתוב בגט: סימן ס"ט בענין גט לאיש הדר באמעריקא מקום שאין שם מסדרי גיטין: סימן ע' בדבר איש ואשה שנעשה פשרה ביניהם לפני בד"צ להיות האשה מתחייבת לקבל ג"פ והבעל יתן לה איזה סך כסף אם יש ביד האשה לחזור: סימן ע"א בדין ביטל הגט:

סימן ע"ב ע"ד בתולה שנסעה לאמעריקא והיתה שמה כמה שנים וחזרה לביתה ואמרה כי נשאה לאיש שמה ונפטר באם הדרך ויודעת בבירור שאין לו אח כלל אם נאמנת ע"ז:

סימן ע"ג בדין יבם שנקטע רגלו למעלה מארכובה. ופלפול בהא דמלך אינו חולץ ואינו מיבם ובדין קביעת מקום לחליצה:

סימן ע"ד בדבר עגונה שהשיגה מכתב טאטענ- שיי"ן שמת בעלה במלחמה בגאליציען רק שלא נאמר בו קברתיו:

סימן ע"ה פלפולים בסוגי' דסימנים:

סימן ע"ו בדבר עגונה שבעלה הרג מיליטע- ריס"ט א' ומיד ירו לתוך בטנו חץ והי' מקלח הדם מבטנו והעידו שהעמידו אותו ולא זז אבר כאדם מת ולא הרגישו בו חיות כלל:

סימן ע"ז ע"ד חליצה שהיבמה באמעריקא:

סימן ע"ח עוד בענין הנ"ל:

סימן ע"ט בדין מי שהוא קצר רגל ימין אי מהני חליצתו:

סימן פ' בענין נשתטית, ובביאור דברי פדר"א דבעש"ק ניתנה תורה שהוא נגד הש"ס. ובדין פדיון בכור בחפצים:

סימן פ"א בדין מינקת שחלבה ארסיי, וע"ד שו"ב

שו"ת השמטות לאה"ע סימן פ"ב בענין מורדת להתיר לישא אשה על אשתו: סימן פ"ג בענין נשתטית להתיר לישא אשה על אשתו:

סימן פ"ד בענין נאמנות הרופאים ע"ד כשטתית:

סימן פ"ה בענין קידושין. ע' בפנים:

סימן פ"ו בדבר עגונה שיעידו שבעלה מנת באמעריקא ע"י עקספלאזיא"ן ובענין עדות שחשודים לחלל שבתות:

סוף הספר

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה