אור ברסלב

לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן סא

סימן ס

שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרב המאוה"ג וכו' כש"ת מו"ה מרדכי פארהאנד נ"י דומ"ץ ק"ק נייטרא יצ"ו:

יק"מ בא לידי והנה כבר הצעתי למעכ"ת כי קשה עלי מאוד להשיב בהל' גטין מפני טעמים הידועים ע"כ גם עתה לא באתי בסמיכה שיש בו ממש רק כמעיר באיזה ראשי דברים והנה מ"ש אם חסר הסופר תיבת "שאנו מנין" ועד"ז מצדד צדדים מדברי הפוסקים ובענין זמן שהוא מן התורף ודבריו נראין דיש לילף מאיסור לבריאת עולם שמבואר בסי' קכ"ז דכשר כמ"ש התוס' והרא"ש במס' ע"ז דף י' בכל הענינים, והנה בב"ש סי' קכ"ו בטעם שאנו כותבים למנין משום דהי' רגילין למנות לשנת המלך ששרוי במדינת' כמ"ש במתני' פ"ח דמס' גטין ועתה נוהגים למנות לבריאת עולם וז"ש שאנו מנין כאן להודיע מנהגינו וא"כ אינו רק תוס' ביאור והסבר' ודאי נותנ' שאינו רק מן הטופס, אבל ראיתי בגט פשוט סי' קכ"ז אות כ"א שהפי' שאנו מנין הוא החילוק שבין בני מערבים ובני מזרחים דבני מערבי' מונין לשנת תוה' והוא לבהר"ד ובני מזרחי' אינו מונין שנת הנ"ל ופוחתין שנה זו ומעתה אנו בני מערב שמונין לשנת בהר"ד אם פוחתים שנה זו דפי' וי"ד אם אינה משום מוקדם וע"כ מפרש בגט למנין שאנו מונין כאן כלומר שאנו מונין לבהר"ד דעי"כ נדע אם הוא מוקדם או מאוחר, וא"כ י"ל קצת קפיד' בחסר תיב' למנין וידוע שיטת הרמב"ם דפוסל גט מאוחר וגם יש נ"מ אימתי הגט חל כמ"ש בסי' קכ"ז ואפשר דגם בלא תיבת למנין הוה ביאור מספיק כיון שנאמר בו שאנו מנין כאן וכו' ועיין בתורת גטין סי' קכ"ה ס"ק י"א דפירש להדיא דאם כי הזמן מן התורף מ"מ לענין נגיעת האותיות וחסרון אות ותיב' שאינה משתנה הענין דינו כטופס והביא דברי הש"ע וב"ש סי' קכ"ו סעי' כ"א עייש"ה:

ב) וראיתי מ"ש מעכ"ת באם חיסר יו"ד מן דיתיהויין דמבואר בש"ע סי' קכ"ו סעי' כ"ב דכשר והביא בשם שד"ח סי' י"ז אות כ"ד בשם הג"פ שאין להכשיר רק במקום עיגון גדול, ובמכ"ת כי רבה עירבב הדברים שהם רחוקים זה מזה דבג"פ אות ס"ו לא דבר כלום מהנך יודי"ן רק בנדון שלא האריך הוי"ו של תרוכין ויש קורין יו"ד ויש קורין וי"ו וכיו"ב בזה אינה מכשיר רק בעיגון גדול אבל מענין יודין של דיתיהויין מקומו באות ס"ח אשר שם הביא בשם מור"א מונסין בפיטורי' שחיסר יו"ד וסיים להלכה אם אפשר כתבינן גט אחר אך אם הוא שעה"ד יש להכשיר ולמוסרה לכתחילה וכש"כ דיש להכשיר בשעה"ד ולמסור הגט לכתחיל' היכא דלא כתב שנית היו"ד הנוספות דיתיהויין כיון דאינה אלא מנהג עכ"ד ולא הזכיר מקום עיגון כלל וכבר אמרו המפרשים שאין לסמוך על הקצורים כש"כ בגטין שהם ההרים התלויה בשערה:

ג) ומ"ש מעכ"ת לענין תקון הנו"ן להיות תי"ו ודאי הסברא נותנת שאינה בזה משום ח"ת כמ"ש לענין תקון דל"ת ורי"ש באו"ח סי' ל"ב, וראיתי פלפולו במ"ש מס' שבת פ' הבונה בהגיה חי"ת ועשא' ב' זיי"ן כבר הלכו בו נמושות ועיין בספרי שו"ת לבושי מרדכי בסי' קפ"ה וסי' קפ"ו שהארכתי בזה ועיין בחת"ס אה"ע ח"ב סי' ח' ועיין בת' דב"ח בזה: ד) וראיתי מ"ש מעכ"ת באשה שיש לה טבעת באצבעה וא"א להסיר' בשום זמן לענין קבלת גט ונטילת ד' מינים ולענין חציצה לטבילה יש לעיין טובא בסד"ט ובשו"ת כת"ס יו"ד סי' צ"א ובשו"ת יד יצחק ח"ג סי' ג' אינה מתיר רק בדיעבד אם שמשה וגם הי' צד להתיר דאין דרכה ללוש עכ"ז החמירו הגאונים לענין טבילה ותול"מ אול"י ד' פ' וירא תרע"ז לפ"ק ידידוש"ת

הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה