אור ברסלב

לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן מז

סימן מו

שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרה"ג וכו' כש"ת מו"ה

ישראל וועלץ נ"י אבד"ק טיניע יצ"ו:

ראיתי מ"ש בענין העמדת החופה לעת שחרית והביא דברי מהרי"ל דמשמע מיני' דכן היו נוהגים וכן משמע בדברי הרוקח דכעלות השחר מוליכים הכלה כבית החתן ביום דאז נכנס מזל נוגה ואסמכת' ביום ו' בהיות הבקר ויהי קולות וברקים כ"ז באות שנ"ג עיי"ש דמשמע דהכל עושים כסדר הזה, ואמת כי גם בכנה"ג מביא בחכמים גדולים ישנו שעושים בשחרית וישנ' לעת ערב ואח"כ משם מהר"י מברונא דביום שאין מתענין ראוי' לעשות בשחרית ולא יאכלו:

עד אחר הברכה וזה החכם שהזכיר בבאה"ט אכן מנהגנו לפי מ"ש הב"ח סי' ס"א הביא' הב"ש סי' נ"ה לצאת כל הדעות מהו זה שקורין חופה ע"כ בשחרית כשיוצאים מביהכ"נ קורין בביהכ"נ כבא לבית הכלה ופורשים סודר או צעיף על ראשה וז"ש הינומ' דלדעת התוס' וא"ח זהו החופה וכמ"ש המרדכי ריש כתובות ולעת ערב מעמידים החופה כמ"ש הרמ"א סי' כ"ה להעמיד החו"כ תחת היריעה שפורשין על הכפונסו' ומכניסים החו"כ לחדר מיוחד ומתייחדים שם ויוצאי' בזה לכל הדעות ומפני שנא' בדברי' כעת ערב משמע שכן מנהג קבוע לעשות חופה זו בזמן הנ"ל וטעמיה אפשר עפ"י מ"ש בהגר"א סי' כ"ה שלא להרחיק החופה מן הביא' מצוה בטעם שמקדשים תחת החופה שלא תאסר במצא פ"פ וכמ"ש בירושלמי ומטעם זה ממילא אין להרחיק החופה מהביא' וישראל קדושים אין משמשי' ביום מהלין טעמים כשר הדבר להיות כעת ערב ועוד שם בב"ח כי בהינומ' יבא גם החתן עם הרב להחזיק בהינומ' מפני שגם לדעת התוס' הוא החופה ומנהג זה הוא בכ"מ וזה הנלע"ד:

ומ"ש בשם המקנה שהוא מפני התענית והביא שם כמה טעמים גם הטעם שכ' בהרוקח. ובכנה"ג איכא עוד טעמים מפני שאין כתובה דלא רמו בי' תיגרא למען לבטל הפרעניות מתענין. והנה בטעם שכ' הרוקח לענ"ד ק"ל להבין מפני המצוה החביבה וכדרך חסידים הראשונים בלולב וכיו"ב והלא מן הלכה שלא לאכול קודם נטילת לולב ותק"ש וכיו"ב ע' במט"א סי' תקפ"ח ס"ב ובקצ"ה שם[וגם הא אסור להתענות ביו"ט לשם תענית אפי' לשעות כמ"ש בכ"מ ועכ"ח שהי' מתעני' איזה יום לפני החג א"כ מה שיט' לזה תענית החו"כ ביום החתונה וכנראה מדבריו הק' שהי' בשחרית וצ"ל שאינה רק זכר לדבר כמ"ש שם כמה דברים שהם לזכרון ואינה נוהגים בארץ אשכנז כגון פרישת טלית של מצוה על החו"כ כמ"ש בתה"ק כי יקח איש אשה וסמיך לי' גדילים תעשה לך ע"ש:

ב) מ"ש ע"ד מי שאינה רוצ' ללבוש הקיטעל לחו"ק ויש לחוש כי הרב של כת הנעאלאגען יסדר קדושין היאך להתנהג עיי' בזה מ"ש בת' מהרמשי"ק אה"ע סי' פ"ח דאסור לבטל שום מנהג מפני תקנתן וכמ"ש מעכ"ת ג"כ ועיי"ש עוד דמשמע מיני' קצת דיש לחלק בין בצינע' ופרהסיא:

ג) ומ"ש ע"ד מי שדרכם כסל למו אשר לאחר הנשואי' נוסעים מזה למרחקים והסעודה אינה רק מיני מזונות אם לברך שהשמחה במעונו אם כי לפי הלכה אם אוכלים לחם שצריך בה"מ לענ"ד לברך מ"מ המרחיק מסעודה כזו טוב משניהם מאשר ידוע כי זה עצת חטאים בעוה"ר היאך ינצלו מקריבות של זמן הספירה לאחר ביא' מצוה ובאיזה מקום יקיימו וכי זה סוג' בשושנים ודרכי צניעות רחוק מכליותיהם וידוע מ"ש הב"ח בסי' ס"ב ביש תערובות נו"א אין לשרך שהשמחה במעונו ומה בידינו לעשות מאשר ידוע כי לא יקבלו בזה תוכחות מוסר ע"כ שוא"ת עדיף ולפרוש מסעודה זו עדיף כנלענ"ד:

ד) ומ"ש בשם שו"ת וישב. משה דס"ל דברכת אירוסין אינה שייך להחתן דוקא והרב מברך בככלי' כ"י וק"ל היאך אפשר לחלוק ע"ד ש"ע סי' ל"ד דהוא מברך או השליח וברמ"א דנוהגים דאחר מברך שלא לבייש מי שאינה יודע וא"כ ש"מ דעיקר ברכה עלי' דידי' רמי' וגם מ"ש מעכ"ת ראי' מדברי הרא"ש ריש מס' כתובות דמשו"ה אין מברכין לקדש אישה דאינה מברך על המצוה דיכול לקיים מצות פ"ו בפלגש והאריך מעכ"ת בענין שהיא אינה מחויב' ומי לא ידע בכל אלה וגם מ"ש דאם איכא חיוב' משום דידה למה לא יברך ברכה הנ"ל משום דידה דברי מעכ"ת אי"מ לענ"ד דודאי אם לדידי' ליכא חיובא מנ"ל חיוב' דידה אבל למסקנת הרא"ש דאיכא דרך שבח והודי' למה לא נימ' דגם גבי דידה איכא עכ"פ מצוה זו למען שבח והודי' ועיין מ' כתובות ד' ב' דחשוב לי' מצוה להשיא הבנות ורוב נשואים הם בדרך זה בזמן הש"ס וא"כ כמ"ש הרא"ש במצו' שחיטה כיון דבקדשים איכא מצוה כבר תקנו ברכה בל"פ ולמה לא יתקן ברכה זו ג"כ בעבור' ואין הס' ויסב משה תח"י לעיין בו ואין להאריך עוד ידידו דוש"ת,

ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה