לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן מד
שוכ"ט לכבוד ידידי הרב הגאון וכו' כש"ת מה"ו
וואלף כ"ץ נ"י אבד"ק טשארנא יצ"ו:
ע"ד הצוויל עהע שנתפרדה החבילה ביניהם ע"י ערכאות וברצונו לישא אחרת בלא שום תיקון יש לחוש משום תקנת ר"ג וראיתי דברי הגאבד"ק בעלעד נ"י להחמיר בזה, והנה מה שהביא ראי' מאשה שאין התיר' ברור כמ"כ אין מתאבלי' עלי' כמ"ש באה"ע סי' י"ז ס"ה וביי"ד סי' שע"ה והנה שם ג"כ נראה שרבים מן הראשונים חולקין בזה עיין בתשו' ש"י ח"א סי' ק"ב ובת' חת"ס יו"ד סי' שד"ם לבד מזה שם אין הטעם לחוש שיתרו הנשואין ע"י שמתאבלי' עלי' ולדון מקילת' לחמירת' אלא שכך הלכה שמעידי' לאשה ע"י שראו מקוננת והספידות כמ"ש במס' יבמות דף קכ"א וכן קיי"ל בסי' י"ז הנ"ל וע"ז סובבין דברי רמ"א שם ועיי' ת' עבוה"ג סי' ח"י וימצא כי כן הדברים בבירורים א"כ אין שום ראי' שיתרו לאשה שנעשה בצוויל עהע ע"י שבעלה נושא אשה אחרת וכמה דברי' שהקילו בתקנת ר"ג ולא חיישינן משום תקלה כמ"ש בב"ש סי' א' דכל ספיקא כזה להקל ועיי' בתשו' ש"י סי' ק"כ שהתיר באשה שנאסרה לבעלה לזרוק לה הגט בחצרה בע"כ שעי"כ ניתר הבעל לישא אשה ולהזהיר את האשה שלא תנשא עי"כ כמ"ש בגמ' מס' גטין פ' הזורק ואת לא תעביד עובד' עד דמטי גיט' לידך אלמא דל"ח לחומרתא מקמ' קילת' ועיי בתשו' בית אפרים סי' א' בעובדא שא' הוא מוחזק שהוא נשוא' אשה ואח"כ בא לכנוס אשה אחרת ואמר שהוא פנוי ואמר אמתלא על מה החזיק עצמו עד כאן שהוא נשוי ולאחר פלפול ארוך בהביאו דיברי ב"ש סי' קנ"ח בע"א אם נאמן לענין תקנת ר"ג ומחלוקת האחרוני' עלי' שהקילו בזה י"ל כי מעשים בכ"י במי שבא להינשא אם כי הי' מוחזק שהוא נשוי אשה באמרו שמת אשתו או נתגרשה הימנו שאין מדקדקין בדבר ועושי' מעשי' עפ"י דברי' והא קיי"ל בסי' קנ"ב דהבעל שאמר גירשתי את אשתי א"נ מבל הנ"ל ראי' נגד דברי הרב, ואם כלך לדרך זה כמ"ש הפוסקי' בטעמי' דחיישינן לתקלת א"א ע"י אבלות משום דספיק' להקל ע"כ יחשבו דודאי דבר ברור הוא משא"כ בנ"ז לא שייך האי טעמי' דאדרבה משום דספיק' דתקנ' ר"ג לקולא משו"ה פסקו לו להק' מ"מ מטעמי' אחרים נימוקו עמו כי צריך לברר הדברי' מה מעשה הזקן בעת המשת' החתונה וגם מה שהי' שניהם יחדי' כדרך איש ואשה כמה זמנים יש לחוש לדברי הרא"ה שמביא הב"ש בכ"מ ועיי' בתשו' חו"י סי' קפ"ח ובתשו' נוב"י מהד"ת סי' נ"ב וכבר ביארתי בס"ד בספרי לבו"מ הענינים אלו בפרט בחלק הנקרא י"מ ועיי"ש בדברי הגאון דק"ק וויינוצען שליט"א:
ב') מ"ש הדר"ג לענין היתר עגונ' ע"י טעלע:
גראם והביא דברי מרן חת"ס סי' מ"ג ומ"ד מ"ש בזה לענין נאמנות ערכאות וכ"ד השו"מ בתשו' אשר שם תירץ קו' הגאון מהר"ם בנעשה, אך ראיתי בת' ד"ח ח"ב סי' ס' שהחליט להחמיר דלא שייך כאן נאמנות ערכאות בין לשי' הרמב"ם בין לשי' הרא"ש גם היתר מסל"ת לא שייך כאן כי הכל נעשה ע"י שאלה לבד מזה לפי"מ ששמעתי כי אצל ערכאות עצמן כתיבת הטעלעגראם אינ' מו"מ שאין כאן חתימ' ואין עושין שום דבר עפ"י טעלעגראם רק לעת הצורך גדול לפי שעה א"כ לא שייך בזה כמו בשטרות והם עצמן אין נותנים נאמנות לדברי הטעלעגראם ודבר זה צריך דוח"ק ואין אני אומר שום דבר להלכה בזה. והנני לסיים בכל חתמי ברכות ידידו דוש"ת,
ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו סימן מ"ה
לכבוד הרב הג' וכו' כש"ת מו"ה יודא הכהן קרוים נ"י אבד"ק לאקענבאך יצ"ו:
הנני במודע כי יק"מ בא לידי ולא באתי בשביל זה רק להוציא מלבו מ"ש כי לדעתי פשיטא לי]ע' לבו"מ מהר"ק סי' ל"ה[דאינה מקודשת כלל חלילה לומר כן הלא תליא בסברת הב"ש ולא אמר רק לכאורה וסיים בצ"ע והלא הוא עצמו אינו אומר רק בדרך לכאו' וכי עדיפא דידי מחובוה' וכל מ"ש לדברי יקשה ג"כ לסברתו מ"ש בשם הספרים אינה תח"י לעיין בהם. ומ"ש לחלק דאסור הנאה אין לו בעלים משא"כ שמן חנוכה ומה יענה לשיטת הראב"ד דס"ל דכל אסה"נ יש להם בעלים ועיין בתשו' מרן חת"ס או"ח סי' ק"פ דס"ל כן לשי' הרמב"ם והר"ן והנני לסיים בזה עכ"פ שלא יהי' ח"ו לתקלה לומר כי אינה מקודשת ופשיטא דהוה קדושי ספק כמ"ש בש"ע אה"ע סי' כ"ח וגם הב"ש ס"ל הכי להלכה למעשה. והנני ידיד דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד יצ"ו: