לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן כג
לכבוד הרב הה"ג מו"ה צבי קינסטליכער דומ"ץ ק"ק הוניאד יצ"ו: ראיתי כת"ה האריך בענין תקון עגונה בסברות מתקבלי' כדרכ' בהשכל ודעת אך לענין הלכה קשה להוסיף או לגרוע חלילה לנו לנטות מדברי קדמונים והנה בראשונה עמד ע"ד חת"ס סי' צ' במ"ש ע"ד ת' מהרי"ק שורש קכ"א דמהרי"ק הוסיף לראי' מערכאות שנאמנים בשטרות העולי' משם דלא מרעי נפשייהו וה"נ בדברי המרצח ורק בגו"ק אינ' דלאו ב"כ ננהו משא"כ בענין עדות אשה ל"צ רק לבירור הדברים ואם מתכוון להעיד אי"נ משום גזה"כ אל תשת וגו' וק"ל לכת"ה כיון שאינה רק לבירור הדברי' והוכח' למה יפסל משום אל תשת וגו' והנה במהרי"ק אין זכר לדברים הנ"ל רק דהוה ק"ל לחת"ס כיון דהוסיף בטעמי' דלא מרעי נפשייה' זה שייך גם בנתכוון להעיד דבסלמ' מ"ש במהרי"ק דכל דברי המרצח הוין מסל"ת כיון שאם הי' בידו לכפור הוה מכחיש המעשה שלא להתחייב ראשו במלכות שפיר מחלקי' בגמ' בין להעיד ובין מסלפ"ת והחילוק קיים אבל בסברא דמרעי נפשייה' אין טעם לחלק ביניהם אלא דקשה בדברי' שם דלפי"ז מה נאמר לשטרות העולי' בערכאות דודאי מתכווני' ועיי' בתשוב' סי' מ"ג שם מחלוקת עם דברי הגאון מרן מהרמ"ב ז"ל שהביא דברי ת' הרא"ש באנוסי' דבעינן שראו לאח' שחזר' בתשוב' משום תחילת' וסופ' בכשרות והקשה מ"ש מעבד ושפחה דנאמנים ועכ"ח לומר דאין לנו רק מה שאמרו חכמים גוי מסלפ"ת דוקא הוציא מן הכלל אבל שאר עדות אם כי דבריהם ברורים ואינ' משקרי' הדרינן לכללא אין דבר שבערוה פחות משנים וכל הדברים השייכי' לכשרות עדות צריכין צמודים יחדיו עיי"ש מ"ש החת"ס על דברי הגאון ז"ל צ"ל בשטרות העולי' דשם יש תקנה להאוניכ' מפני נעילת דלת או שלום מלכות ועכ"פ מחלוק' ראשונים הוא ועיין בת' פרשת מרדכי סי' כ"ה וסי' כ"ו שם הכל מבואר בארוכה נפלאות בעומק דברי' עיי"ש, ולענ"ד הי' מקום לומר דבשטרות העולי' בערכאות לא שייך משום אל תשת דהא להרמב"ם אין כאן לתא דעדות דמפיהם ולא מפ"כ כמ"ש בח"מ סי' ט"ל עיי"ש בש"ך ובפרט בשטרי ראיי' ועיין בחת"ס אה"ע בכ"מ בענין זה. ומ"ש כת"ה מדברי פ"ת סי' י"ז ס"ק ח"י בשם קהלת יעקב במצא בנמ"י דבעדות אשה דאפי' עד ואשה נאמנים לא שייך לומר למפסל עדות פסולין משום א"ת ידך מה"ת רק בעדות חמס' הלא דברי נמ"י בהדיא נאמרי' סוף מס' יבמות דכל הפסולי' מה"ת משום עבירה פסולי' לעדות אשה ואשה ועבד דנאמני' משום דאין פסולן מפני עברה ופ"ב מ' יבמות הקש' לרבא דבעי' דוקא פסול בעד חמס מ"מ בפלוני רבענו פסול וצריך לפלגינן דבורו ותי' כיון דמפני הנאה ותאוות' עובר עבר' הוה כמו חמס וכמו אוכל נבילות לתיאבון דפסול גם לרבא ומ"ש בנמ"י פ' ב"ב דהיאך דאשה ועד א' נאמן גם לאביי ליכא לנפסלי' משום אל תשת וגו' הלא כתב להדיא בשאר אסורי' והיינו לענין איסור והיתר כמ"ש במ' בכורות מומר לד"א לא היה מומר לכל התור' לדידן והא גם לשחיטה נאמן ועיין בסי' קי"ט ושם אדרבה עד חמס כגון גזלן וכיו"ב ודאי נאמן בפרט בשל אחרי' אלא דס"ד דבטעמי' דאביי משום דעבר עבר' וחשוד לכל עברות ששייך באסורי' קמ"ל דאין כן עייש"ה וימצא כדברינו וחפשתי בדברי הס' קהלת יעקב המפורסם ולא מצאתי מכל הנ"ל ואפשר שיש עוד ס' נדפס בשם זה אבל מ"ש מכמ"י זה ודאי אינ' ותמוה על פ"ת שדרכו להעיר על דברי הספרי' שבילקוטו וכאן שתיק לי' וכבר העיר רבינו פרמ"ג על דברי פסקי קצורי' כידוע:
וראיתי מ"ש כת"ה ע"ד הנוב"י מהדו"ק סי' כ"ז בטעמי באשה דייק ומנסב' ה"ט דעד גופ' מתיירא לשקר דהיא תדוק ויתגל' שקרו דאל"כ מה תוסיף דיוק' דידה דהא מתיר' אות' בלא ידיע' חדשה ומעכ"ת הקשה עליו ממ"ד בפירש"י ז"ל דתצא מזה ומזה משום דקנסינן לה דלא התיר' ע"י עד רק משום דיוק' דידה ולדברי' מה קנס שייך בזה דהכל תלוי בעד וזה אינ' קשיא כ"כ מ"מ שפיר קנסינן דעכ"פ יהי' חומר בסופו דעי"כ תדוק דודאי עכ"פ צריכי' גם כדיוק' אלא בפשיט' י"ל דרש"י דף כ"ה פיר' דדייק' עד שתדע שמת ודאי וכן בריש אשה רבה דדייק' דתדע דקושט' ולדברי הנוב"י הא הדיוק להיפך דדייקא ותמצא שהעד העיד בשיקרא ולפי' רש"י ז"ל הוה הדיוק הוספת ידיע' ע"ד העד ולא למען הפך מדברי העד ועוד דבגמ' דף כ"ח הנ"ל קאמרינן דלא עלי' סמכינ' דאמר מר אשה דייק' ומנסב' ולדברי הנוב"י הא הוה כעין סבר' מילתא דעביד' לגלוי וא"כ כל אנפין שוי' ודאי ע"ד העד סמכינן ומ"ש לחדש בסבר' דייק' ומנסב' כעין מ"ש רש"י ז"ל פ"ב מ' כתובות באומרת ברי לי דאלו קיים הי' בא וזה דיוק' שלה מתוך שמכרת אהבתו ולבבו מה זה סברא שהי' נותן דעודו בחיים חיותו והנה בירושלמי מ' יבמות פ' אשה שלו' דזה חשוב כמו בדדמי לומר אלו קיים הי' בא וכמה דברי עכובי' מזכיר בגמ' עיי' מ' יבמות דף קי"ד ע"ב וד' קט"ו ע"א ובב"ב דף ל"ח מ"מ שלא נשמע ממנו וכי משום דלא חשבו בדדמי שייך קנס ורק לענין ניקף לב פירש"י ז"ל כן כמ"ש המפרשים ועוד גם בזה הוה קשי' כעין מ"ש בנוב"י דכמו זה היום נסע מביתו בא עד א' ומתיר' אות' והיא נשאת אם כי בטח בזמן קצר כזה לאו דרכו להודיע מעמדו כידוע:
וראיתי מ"ש בדברי ט"ז סי' שצ"ז מסוגי' הגמ' ריש מ' נדה כבר עמד בזה בס' סדרי טהרה בחדוד הלכה והאריך בזה בשערי תורה כלל כ"ה פרט ג' עיי"ש מ"ש בשם מהרי"ט לעניין הראיי' משום בחזקה העשוי' להשתנות והשיב דשאני התם דישנו חזק' טהרה לטהרת שעסקו בהם:
ידידוש"ת, הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד: