אור ברסלב

לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן כא

סימן כ

לכבוד הרב הגאון המפורסם וכו' כש"ת מהו' עקיבא סופר שליט"א אבדק"ק פ"ב יצ"ו:

ע"ד עדות עגונה אשר לפני הדר"ג בא א' מסקאליץ שהי' עם איש געלויו איגנאטץ ברע- גימענט וקאמפאני' אחת ובשנת 1914 למספרם שנפל במלחמה ע"י גראנאט שפליטער הגיע לחדרי בטנו וטלטלו אנה ואנה וגם הי' אצל קבורתו אם כן הי' כדאי להתיר בעד א' מלחמה שאמר קברתיו וכמ"ש הרמ"א בסי' י"ז כדעת הר"ן בתשובה והמרדכי דקברתי' לאו דוקא וגם כי הי' אצל קבורתו דהוה קברתי' ממש אך דא עקא שעד הנ"ל חשוד לחלל שבתות אפי' באסור דאורייתא:

ועד ב' מק"ק ס"ה העיד שהי' בקאנצלייא בזה הרגימענט וקאמפאני וספרו לו "הפלע- זירטענטרעגער כי הובילו הנפצעי' למקום אהילפ- שטעללע" והאיש געלויו הניחו במקום שנפל ומת ובזה חסר עדות קברתיו וכבוד הדר"ג אתי' עלי' להתיר מטעם ס"ס וה"ה דעת מהרלב"ח דבאומר עד מפי גוי ל"צ קברתיו דדילמא הי' העד א' אומר קברתיו ומסתמא כך הוא דהא סגיא בטלטול גופא וישראל מפי גוי נוטה להקל כיון דאיכא דעת המרדכי דבגוי מלפ"ת לא בעינן קברתי' כמ"ש הרמ"א בסי' י"ז ואם כי מהרי"ח ומהרי"ט דחו דברי' מ"מ דילמא כדעת המרדכי דבגוי מסלפ"ת ל"ב קברתי' ודילמא כדעת מהרלב"ח וכן כלומר דילמא אם הי' העד ראשון לפנינו הי' אומר קברתי' אך דיש לפקפק עפ"י הנוב"י דנגד החזקה לא מהני ס"ס ה"ה דברי ט"ז בסי' ק"י ס"ק ט"ו שכתב להדיא דבא"א אם יש ס"ס מגירושיהם או עגונה מבעלה לא מהני אפי כמה ס"ס ובש"ך אות כ"ו וכן בנקוה"כ השיג עליו דג' ספיקות מהני דלא יהא ס' א' עדיף מגופ' של אסור דמהני ס"ס ע"כ לענ"ד בנ"ז הא הוה ג"כ ג' ספיקות דהא איכא דעת הראב"ד הביא' הרא"ש דס"ל דרק היא עצמ' אשה במלחמה בעינן קברתי' אבל בעד א' דעלמא ל"ב קברתי' והביא ראי' מעובדא דבי חס' דאם הי' מים שיש להם סוף הי' מהני עדות הגוי והא מים כמלחמ' והא איכא ג"כ דעת הרמב"ן במלחמות שהביא ראי' מדברי הירושלמי דבעד א' לא חיישינן בדדמי דדוקא באשה עצמ' מהדר' להתיר עצמ' אומר' בדדמי אבל עד א' דעלמא מה לו לצרה הזאת לומר בדדמי וגם בש"ס לא קמבעי' לי' רק אי טעמי' דעד א' משום דייק' ומנסב' והכא לא דייק' או משום מלתא דעבידא לגלוי וכיון דהרי"ף פסק דנפשטו' האבעי' מדברי רבא לקמן בעובד' דדגל' ד' קט"ז ועכ"ח טעמי' משום דנאמן במילתא דעל"ג וממילא לא שייך בדדמי ובת' הר"ן סי' י' קאמר דיש מפרשים דל"ב קברתי' בעד א' והם קרובי' לדעת אם כן נראה דרוב מפרשים ס"ל כהראב"ד והרמב"ן וה"ה בחידושי הרשב"א והריטב"א אלא שלא מלאו לבן להקל נגד דעת הרי"ף והרמב"ם ועכ"פ מספיקא לא נפקי ואיכא ג' ספיקות דדילמא בעד ל"צ לומר קברתי' כלל ובג' ספיק' גם הנוב"י להקל וראיתי בדברי הדר"ג שמביא דברי שו"מ מהדורא תליתאי סי' כ' שחדש סבר' עפ"י דברי פנ"י מ' גטין דף כ"ז דטעמי' דחזקת חי משום דאזלינן בתר רובא ורוב בני אדם בריאים כמ"ש במ' קדושין ד' ע"ט וא"כ אדם שהוא חולה ונפצע נפל כמו שדוד לא אמרינן בי' חזקת חי וממילא בנ"ז ג"כ אין כאן חזקת חי וממילא מועיל שפיר ס"ס, אין הספר שו"ת שו"מ בידי לעיין בו כי סברתו נשגב' ממני הלא משנה שלמה שנינו שם במקומו דף כ"ז שם המביא גט והניח' זקן או חולה נותן לה בחזקת חיים ובגמ' מפ' טעמי' דרוב חולים לחיים א"כ מפורש נגד הסברא הנ"ל ובאמת דברי פנ"י שם קאי אזקן בהפלגת זקינתו ובתרווייהו אשמעינן אע"ג דאיכא ריעותא זה מפני הפלגת זקנית' וזה מפני חליו מ"מ אוקמינן בחזקת חי ועד"ז שפיר מתקיימי' סברת פנ"י דתרווייה' משום רוב' ומהני גם נגד חזקה דרוב' וחזקה רובא עדיף ומ"ש דרוב' בראי' היינו כלפי שנאמר דלא נטו למות כמ"ד שם בגמ' קדושין דמעמידי' אות' דלא הי' שכ"מ דנתן משום דחושש לצוות צוואת' עייש"ה אבל סתם חול' ודאי לא אתר' רוב' כמ"ש בגמ' להדיא והיאך אפשר לחדש סברא נגד פשטות הגמ' ויותר נלענ"ד להשתמש בסבר' ש"ג שם בסוגיא דס"ל דלא אמרינן רוב חולים לחיים דוקא בחולי שהוא בידי שמים כמו צנים ופחים אבל הוכ' ע"י אדם בחדרי בטנו או מוח' שנעשה טריפה או ספק טריפה לא אמרינן בי' חזקת חי וא"כ בנ"ז שמעידי' עלי' שע"י גרא- נאטשפליטער:

בבטנו נפל שדוד וזה גופא הא ודאי עד א' נאמן דאפי' אשה עצמ' איתא בקרבן נתנאל דהא דאמרינן בגמ' דאומר' בדדמי משום דפעמים דמחי לי' ברומח' וסברי דודאי מת אם לא אמר' זה מ' דמנחוכי' במוח' או לבו או כש"כ נחתך ראשו דלא שייך סברא הנ"ל לא הוה חששא לבד משיטת הרמב"ם דחשש באשה עצמ' דמשקר' ולשאר פוסקי' שפיר מהימנא והא בעד א' גם הרמב"ם מודה דל"ח דמשקר דהא ס"ל דנאמן באומר קברתיו וא"כ ה"נ בזה נאמן עד א' עכ"פ דנפצע בבטנו וליכא חזקת חי לדעת הש"ג ומהני ס"ס הנ"ל, אלא בדברי עד השני שמעיד מפי הפלאזירטענטרעגער הא לא נזכר כלל אופן הפציע' רק שנפל מת במלחמה ובעד א' האיש בו ופסול לעדות דאורייתא כמ"ש הדר"ג:

והנה בת' מהרי"א ח"ב סי' ט"ו אשר שם עובדא בעדות בע"מ שהי' חשש' בהם כמ"כ שעוברי' באסורי דאורייתא כמ"ש בת' אמרי אש בח"ב אם כי תחליתן באונס סופן ברצון וסבר' דהותר' לגביהו והיינו בזמן הנ"ל שהי' עפ"י רוב' מעונ' דבר כידוע ובת' מהרי"א הנ"ל דעת' שאינו פסולים מה"ת ע"ד מ"כ שהביא בב"י בח"מ סי' ל"ד דכל שלא העידו בפניהם בב"ד אינו רק פסולים מדרבנן והא פסולי דרבנן כשרין לעדות אשה כמ"ש במ' ר"ה במתניתין ד' כ"ב ובמ' יבמות ד' כ"ה וכנראה כי הגאון בעל א"א סמך על הגאון כאשר יפסיק כן יקום, ובכנה"ג הביא דבעדות אשה אם העד לא נודע לנו מי הוא חיישינן שהוא מן הפסולי' מה"ת עיין בתשו' מהרמשי"ק הביא דברי' מ"מ לענ"ד אין זה סתירה לדברי הגאון ת' מהרי"א מאשר ידוע כי בזמן ההוא בפרט בין הספרדים הי' שכיחים דינ' דיינא בין בע"ד והי' מחזירי' אחרי עדים למען להיות פסולי' עדות של כנגד' ז"פ עדות של זה וזה של זה כמ"ש במ' סנהדרין ד' כ"ה וד' כ"ח עיי"ש משא"כ בזה"ז לא שכיח כלל לפסול איש לעדות בפני' בב"ד כידוע במדינתינו וכיו"ב כתב בת' מהרי"א ביו"ד סי' כ' לענין מגען ביין כידוע ובת' אבני צדק כתב שסומך ע"ד לענין אסורי דרבנן ולא בדאורייתא כי בס' שבילי דוד חולק עליו מ"מ לענין עדות אשה דאיכא טעמי' מהך דמ"כ שבב"י אפשר דכ"ע מודי' לדברי וליתר התיר' יש לשאול לעד ב' אם שמע אופן נפילתו אם הי' ע"י גראנאט שפליטער בחדרי בטנו וחדוש בעיני כי הדר"ג לא הזכיר ההודע' מידי ערכאות היינו ע"י מכתב הודעה של הקאמאנדא, וידוע מ"ש מרן זקנו חת"ס סי' מ"ג ובמ"ד כי יש די סמיכה ע"ד הערכאות בעדות אשה כמו לשטרות העולים בערכ' בפ"ב מ' גטין ואם כי מרן הגאון מהרמ"ב ז"ל חולק בזה כמובא בתשובתו מטעם דברי ת' הרא"ש דמצריך בעדות האנוסי' שיהי' תחילתן וסופן בכשרות והקש' עלי' ביש"ש מ' בב"ק מה טעם לא די לנו אם סופ' בכשרות כיון דגם גוי מסלפ"ת נאמן עכ"ח אי"צ רק לידע אמיתת הדברים ותחילת' בכשרות ל"צ רק היאך דבאו ב' עדים דהוה מגה"כ ומ"מ לא מלאו לבו לחלוק ע"ד ת' הרא"ש א"כ עכ"ח צ"ל סברת הרא"ש דאין לנו רק מ"ש חכמים בעדות גוים וע"ע והיינו מלפ"ת ולא בשאר דברי עדות אם כי נראי' הדברים שאומר אמת עכ"ז נשאר פסול מגה"כ אל תשת רש' עד וא"כ הה"ד בעדות ערכאות, ומ"מ חזיה שזכינו בתשובותי' בת' פרשת מרדכי דנכתב ונדפס במכתב צייטונג כנמוסן בזה אין שום ס' באמיתת הדברי' ועדיף מעד א' ומלפ"ת דיש אפשר לומר דמשקר משא"כ היאך דמודע לרבים בלא יחוד אנשים מיודעי' וגם מטרח טרח ודאי האמת כדברי' וראיית' ממ' יבמות ד' קכ"א גבי עובדא דבי חסא שהכריז הגוי מאן איכא בי חסא טבע בי חס' וחשבו למלפ"ת ואמאי הא ודאי מתכוון להודע ולהעיד ועכ"ח צ"ל כיון שאינ' אומר לאנשים ידועי' לו ומכריז סתמא לאנשי דעלמא עדיף אי נמי משום דטרח כולא האי וזה הטעם ג"כ במודע ע"י הדפוס' בצייטונג והטעם משום דטרח כול' האי איתא ג"כ בהריטב"א לתרץ פסק הרמב"ם דבעי בכל גוי מסלפ"ת דיאמר קברתי' וכאן לא הוזכר שאמר קברתי' היינו טעמי' משום דמטרח טרח כולי האי וכבר ביארתי בס"ד דאם בא הודעה מהאקונאנדא למאטריקענאמט שאין תכלית ההודע' למען הכותב במאטריקען רק למען הודע לערכאות ושרי הקאמידאט וכל השואלים עליו הוה כמו נדפס בצייטונג דודאי די"ל מדטרח כולא האי וגם אינה לאיש מיוחד כמובן ומה טוב אם המצא תמצא בצייטונג שלהם דאז כל אנפין שוי' להקל כנ"ל:

וראיתי כי כבוד הדר"ג צירף להתירא מ"ש בשם הר"א מווארדין וכמ"כ בדברי מרן חת"ס בזה"ז דאיכא שכיחי בי דואר ובארכו הימים ושנים ולא נודע זכרו יש סניף להתיר ומביא ראיי' לזה במ"ש הרשב"א בחדושי' מ' יבמות בדברי ר"מ ד' קכ"א שאסור אפי' במים שיל"ס ולא שאסור' לעולם רק דסובר דזמנו של יציאת נפש ישנו יותר מג' ימים דודאי א"א לחיות מבלי שינ' באין לו מקו לסמוך וא"כ אמאי כולל ר"מ מים שיל"ס עם מים שאל"ס דאינה שוים אלא ש"מ דגם במים שאל"ס אינ' אסור' לעולם. ומתחילה הייתי דומ' דלר"מ דחייש למיעוט' מדינו לדידי' במשאל"ס אפי' בדיעבד אסור' ועכ"ח אין שוי' ושוב ראיתי בתוס' מ' בכורות ר"פ הלוקח בהמה דגם לר"מ אם נשאת ל"ת דהוה חומרא בעלמא והוה כמו מיעוט' דמעוטא וכן הוא במרדכי ס' מ' יבמות א"כ אין ראיי' שוב לדברי הדר"ג דשאני משאל"ס דהוה רק חומרא בעלמ' משא"כ עדות עד א' בלא אמר קברתי' ואפשר לדעת הב"ש ס"ק קמ"ג דס"ל דגם דעת הרא"ש בעד א' במלחמ' אם לא אמר קברתי' אם נשאת ל"ת והוה קיל כמו מים שאל"ס ולדעת הח"מ דס"ל דלדברי הרא"ש אם נשאת תצא ראיתי בס' עצי ארזים דעכ"ח צ"ל לדידי' דבגוי מלפ"ת ל"צ לומר קברתי' דאל"כ קמה ונצבה ראיית הראב"ד מעובד' דבי חס' דל"ב קברתי' דהא מים כמלחמה ולא אסרו לכתחיל' רק משום משאל"ס משמע דביש להם סוף מתירי' לכתחיל' ומה השיב הרא"ש דבמים שיל"ס לא שייך בדדמי דרוא' מארבע רוחות עד שיעור שתצא נפשו מה בדדמי שייך בזה ומ"מ מעובד' זו גופא דא נסב' אתתא דבי חס' ולא אמרו דבר משום דבדיעבד אם נשאת ל"ת תיפוק לי' דתצא משום דלא אמר קברתי' ועכ"ח צ"ל דלדידי' אליב' דהרא"ש בגוי מפפ"ת ל"צ לומר קברתי' וא"כ ממנ"פ ידים ורגלים בנ"ז להתיר ואם כהד"ג עם ב"ד ישבו לדון ויסכימו להתיר' כמ"ש בסי' י"ז סעי'' ט"ו דודאי בנ"ז אינ' ב' עדים ממש דעד א' אינ' רק משום קול' דעדות אשה כהנ"ל ע"כ צריכ' ודאי רשות ב"ד ואני כמשיב' למכשור' להתיר' דהאי אתת' כינ"ל והנני

ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה