לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן ב
שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הה"ג בנש"ק כש"ת מוה'
יוסף הכהן שווארטץ נ"י בק"ק באניהאד יצ"ו. (כעת מ"מ בק"ק גרוו"ד): ע"ד המאורע כי אשה א' בכה תבכה ודמעתה על לחי' באמרה לבעלה כי חטאתה כבדה מאוד מאשר נבל א' בא לביתה ועשו דברים מכוערים גם ישנו עדים שראו כ"פ שנתייחדו בחדר לפנים מחדר. והנה ודאי אם כוונתה דברים מכוערים על מעשה ממש היא אסורה מכמה טעמים אם כי בסוף מס' נדרים באומרת טא"ל אינה נאמנת דדילמא עיני' נתנה באחר מ"מ מסקנת הפוסקים דביש רגלים לדבר נאמנת כמ"ש מדברי התוס' והרא"ש פ"ב דיבמות דף כ"ד וכ"ה מהני עובדא בגמ' מס' נדרים ה"נ בהסתירה עם הנואף בבא בעלה הוי רגלים לדבר ואי לאו דיש הוכחה דהי' הנואף ארכוסי מרכס' ומשום דיש רגלים לדבר שלא נעשה מעשה הי' נאסרה משום סתירה עם הבועל, והכא ישנו כמה וכמה רגלים לדבר במה שמבקשת סליחה מבעלה ובכתה עם דמעות וגם נתעלפה וידוע מ"ש בתשו' חו"י סי' ע"ב באמרה טא"ל דרך וידוי נאמנת לומר טא"ל אם כי הנוב"י מהד"ק סי' ע"א ומהד"ת סי' י"ב וכ"א חולק עליו דס"ס י"ל לאערומ' דמערומ' ועיניה נתנה באחר. וגם בתשו' ח"ס ח"ב בסי' צ"ב קלסי' מ"מ דעתו דעכ"פ שרי להאמינה אם כי בסי' קע"ח מביא הרמ"א בשם מהרי"ק ח"א ס"ל דבזה"ז שיש חדר"ג לישא ב' נשים אדרבא מנדין אותו דהאמינה לבטל חדר"ג מ"מ באמרה דרך וידוי שרי להאמינה ובנ"ד אשר דמעתה על לחי' וגם נחלתה ונתעלפה כל זה אין בידה לעשות בערמה וא"כ שוב יש רגלים לדבר בדברים הנ"ל והא בסי' קט"ו פסק הרמ"א כדעת הפוסקים דיש רגלים לדבר נאמנת לומר טא"ל וע' בב"ש ס"ק כ"ג שהחמיר יותר עפי"ד התוס' שם:
עוד בנ"ז רגלים לדבר בפשיטות שישנו עדים שנתייחדו כ"פ בחדר לפנים מחדר והכבל הזה ידוע טיבו והוה כהני עובדא דסוף נדרים, ועוד הא הוכיח בב"ש סי' קט"ו ס"ק כ"ג הנ"ל דבידוע שנתייחדה עם האיש הנ"ל ואמרה שנטמאה על ידו לכ"ע אסורה וכ' שהם מדברי מרדכי והג"א פ"ב דמס' כתובות והוא דשם הי' עובדא שאשה נתייחדה והלכה עם ב' אנשים וא' מהם תקפו והב' טמא' אותה והיא טוענת שנאנסה וס"ל לחד דעה דאסורה אם כי יש לה מגו דלא נבעלתי דמשום דנתייחדה אבדה מגו שלה דהא עכ"פ עבדה איסורא ואם כי שאין כאן עדים על הייחוד דילמא ישנו עדים בצד אסתן ועכ"ז התירו דלאו כל נשי דינ' גמירי דאסורה להתייחד וגם אין עדים לפנינו וז"ש הב"ש דמדבריהם היינו מדברי המרדכי והביא' ג"כ בהג"א דעכ"פ בידוע שנתייחדה עם איש זה ואמרה שנטמא' לכ"ע אסורה אפי' בטוענת נאנסה וכש"כ אם אמרה סתמא טא"ל, ותמוה בעיני בדברי נוב"י מהד"ת סי' ח"י וסי' כ"א שם פלפול עצום אם הייחוד הוה שלא בעדים דשוב יש לה מגו ולא הביא דברי ב"ש הנ"ל מ"ש בידוע שנתייחדה ואמרה שנטמא' מאותו איש דלכ"ע אסורה אלמא דהב"ש העיר בזה כנ"ל. וא"כ לפימ"ש כת"ה דישנו כמה אנשים בקלא דל"פ דכמ"פ נתייחדה עם נבל הנ"ל בחדר תוך חדר והיא עצמה אומרת בדברים המכוערים כנ"ל א"כ בפשיטות דנאסרה לדעת הפוסקים הנ"ל בלי חולק וע' בתשו' מרן חת"ס ח"ב סי' צ"ו וע' סי' ק' אשר שם כעין נ"ז מ"מ שם הי' הנ"ל בדרך שכונת' ולא בהחבא וגם כ"פ בא בעלה לביתה ומצאה בביתה ולא מיחה ולא קינ' לה באשר בעוה"ר בדור הזה רגילות הרגל כך לא שייך רגלים לדבר, וגם הא ההיתר שבסוף מס' נדרים דארכוסי הוה מירכס משא"כ בנ"ז דמעידין שהי' בהחבא חדר בתוך חדר וגם הבעל הי' במרחקים ובזה שבא ומתייחד כ"פ בייחוד גמור גם מרן יודה להחמיר ולאסור, ועוד שהבעל כאן מאמין לדבריה דבזה גם החת"ס בתחילת דבריו אומר בפשיטות דמחיוב לגרשה ע"ש:
וע"ד אם החיוב עליו לחקור ולדרוש אותה למען בירור דבריה אם הי' מעשה בעילה לענ"ד פשיטא שהחיוב עליו כן והיינו שיבוא לב"ד והב"ד ידרוש ויחקור העדים שיעידו על הייחוד ומה היא אומרת בבירור וכ"כ בתשו' עבוה"ג סי' כ"ז דאם יש רינן בעיר על הב"ד לחקור ולברר עפ"י עדים בדברי כיעור ומה לי עדים או היא עצמה בע"ד ועד, ועיי' בתשו' מרן חת"ס ח"ב סי' קע"ד הסכים ג"כ דעכ"פ על הב"ד לגדור גדר ולברר הדברים ולבער הרע מקרב ישראל, ע"כ לענ"ד כן יעשה כת"ה לצרף ב"ד של ג' ולחקור ולברר היטב בין פי העדים בין מה שתאמר פיה מה כוונתה במ"ש דברים מכוערים וכיו"ב, ובל"ס יציע הדברים לפני גדולי דורינו שי' וכאשר יסכימו כן יעשה ויקום כי על דברי לבד אין לסמוך בלעדם, ידידו דוש"ת:
ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: