לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן ריא
שאלה מעשה שהיה כך היה בכפר בורו"ן אבא'ד. יע"א הסמוך לאזמיר מת בי"ט ראשון בשמיני חג עצרת כחצות הלילה אדם אחד חשוב כשר וירא שמים וחצי רבנן ומיוחס ולשאול הגיעו מה לעשות יען הכפר הזה הוא סמוך לאזמיר אשר שם הוא הבית הקברות כי בכפר הזה לא יש בית הקברות וצריך להוליכו לאזמיר וכיון שהוא יום א' של י"ט הרי אין יכולים ישראל להוליכו כי הוא חוץ לתחום ומוכרחים להוליכו ע"י גוים לבד בלתי שומר ישראל כי הוא רחוק מהעיר הכפר הזה כשתי שעות ואם יניחיהו עד הלילה שהוא ליל י"ט ב' כדי שיתעסקו בו ישראל הם חוששים לאיסור בל תלין אם יודיענו אם יוליכהו ע"י גוים אם יכולים ישראלים להוציאו מביתו עד מקום שיש תחום הכפר הגם שאינו מעורב בשיתוף מבואות אם מותר הוצאה זאת גם אם יכולים להספיד עליו בהוצאתו מביתו גם אם יכולים לטהרו ולרחצו ע"י ישראלים על הכל יורינו המורה ושכמ"ה:
תשובה הנה בזה צריך לחקור תחילה אם בהלינו עד תחילת ליל ב' של י"ט שאז יוליכו אותו ע"י ישראלים ויקברוהו בעיר קודם חצות הלילה אם עובר משום בל תלין דהנה אמת שמרן בא"ח סימן תקכ"ו ס"ב כתב וז"ל מת בי"ט א' אסור להלינו עד י"ט ב' כדי שיתעסקו בו ישראל נראה דדוקא לינה הוא דאסור הלא"ה שלא יש איסור לינה נראה דמותר וא"כ לנו לדעת אם יש איסור לינה בזה שישוהים מלקוברו עד חצות הלילה ליל י"ט ב' והנר' שדבר זה במחלוקת הוא שנוי אם איסור ב"ת עובר מתחילת הלילה או עד הבוקר שלדעת הרדב"ז בתשו' החדשות ח"א סי' ש"א והביא דבריו מרן החבי"ב בי"ד סימן שנ"ז ושהביאה הרב גו"ר בחי"ד כלל ה' סימן ב' נראה דקא סבר דאינו עובר משום בל תלין עד אור הבקר ובכן היה מותר להניחו עד ליל י"ט ב' ויתעסקו בו ישראל וכ"נ דעת הרב ס' יראים עמוד הדיינים סימן רנ"ב שכתב דלאו זה דלא תלין אינו אלא עד הבקר והרב מהרד"ף בס' ספרי דב'ר ס' כי תצא דף יע"ש. אמנם כל קבל דנא מצינו חולקים עליו כמ"ש הרב גו"ר שם סי' ב' וסי' ג' דמסיק דמיד בשקיעת החמה אין להשהותו והמשהה אותו עובר משום ב"ת ומש"ה פסק דמת בי"ט א' אין להשהותו עד ליל י"ט ב' כדי שיקבר ע"י ישראל יע"ש ובס' זאת קיימי שלימים וכן רבים הלא המה הרב החינוך מס' כי תצא וכ"נ מדברי הרב מהרי"א שם וביאושע סי' ח' ורד"ק ורלב"ג שם וכ"נ מד' הרמב"ן בס' בי תצא והרמ"ה בחי' לסנהדרין לדמ"ו יע"ש ועיין בס' דבר שמואל סימן נ"ו וז"ן ונ"ח. וכמ"ש הרב המופלא מ"ד תנא דב"א ז"ל בס' מערכי לב ח"ב דרוש קל"ד דרצ"א ע"ג בדרוש שדרש על אשכבתיה ממורינו הרב הגדול ר' אבהו מ"ז אור היר"ח ז"ל יע"ש ומדברי רש"י ס' חיי שרה ע"פ וילינו שכתב כל לינה שבמקרא לינת לילה אחת אין לדקדק מדבריו לו דסובר דלינת מקרי לילה אחת שכונת דברי רש"י לא בא לומר דבעי' לילה אחת להקרא לינה כי אם למעט דל"ב ב' לילות או יותר וכדדייק קרא גופיה בתר הכי ויקומו בבקר וכ"נ מדברי הגאון הרא"ם שם יע"ש. וכיון דרבים ס"ל דאיכא איסור משום בל תלין אפי' אם משהו אותו בתחילת הלילה קי"ל אחרי רבים והלכתא כרבים ומ"ג שהוא איסור מד"ת הכי נקטינן ומאחר שנתבאר דאם משהין אותו להוליכו לעיר בליל י"ט ב' ע"י ישראל איכא איסור ב"ת כאמור נראה ריש להוליכו לעיר בי"ט ראשון ע"י גוים ועיין בס' פני מבין ח"ב דל"ה ע"ב:
איברא דפש גבן לבאר דאיכא בכאן חששת זלזול כבוד למוסרו ביד גוים בכדי שתי שעות והותר ואין ישראל רואהו והגם שראיתי להרב באה"ט שם בא"ח סי' תקכ"ו סק"ג דלא הותר להלינו עד יום ב' אפי' כדי ללוותו בניו ואשתו כמ"ש בתשו' עבודת הגרשוני סי' ע"ז יע"ש וכעת אין ספרים מצויים אצלי עכ"פ היה מקום לומר דזהו יהיה כשאין חשש העלמת עין מישראל שרואים אותו מנגד ברחוק מקום ולכן גם הגוים לא יעשו לו שום זלזול אכן כשיעלימו עיניהם לגמרי מן המת בכדי שתי שעות צריכה רבה אם מותר בלא"ה למסור מת בגוים שיוליכוהו בלתי שומר ישראל כלל שעומד ע"ג וא"כ יתכן דבכה"ג מקרי הלינו לכבודו שלא לזלזל להוליכו ע"י גוים לבד בלתי ישראל עמהם:
ועיין בתשו' בית יעקב סי' קנ"א אלא שראיתי להרדב"ז שם בתשו' החר' סי' שי"א הנ"ל שכתב וז"ל ובר מן דין שמנהג שלנו ליכא קו' כלל דכל עיכובא הוי לכבודו שהרי ביום הגוים מבזים ומקללין וקצתם רוגמים באבנים וכן בתחילת הלילה שעדין כל החנויות פתוחות עד שליש הלילה ונמצא כל עכרתם הוי לכבודו יע"ש ואם כה חשש הרדב"ז לבזיון המת שהגוים מבזים ומקללין ורוגמים באבנים אפי' שישראל מוליכים אותו כ"ש כשמוסרים המת ביד הגוים יחידי בלתי שומרי ישראל דיש לחוש לבזיון המת ונמצא דאם מלינו הוי לכבודו:
ולענין אם יתעסקו בו עממין ביום טוב ראשון אם מותר לישראל להוציאו במבוי דליכא עירוב אם מקרי זה הוצאה שלא לצורך אוכל נפש ככתוב בששה תמהני עליך דהא דתשאל לשמי בכפר יש לך לשאול ממנהג עירינו אזמיר יע"א דכשמת ביום טוב א' שמוציאים ע"י ישראל לביה"ק והגם כי במבוי היאודים יש שיתופי מבואות מ"מ שיוצאים ממבואות של ישראל דרים בהם יש הרבה מבואות עד מקום בית הקברות שהכל הוא מבואות גוים ומולכים הישרים דרך אותם המביאות וע"כ צ"ל דמתוך שהותרה הוצאה לצורך המת במקום שיש שיתוף הותרה עד בית הקברות אף במקום שאין בו שיתוף א"כ הה"נ שהותר בכפר להוציאו מביתו עד מקום שיש בו תחום הכפר ומשם והלאה ימסרוהו ביד גוים להוליכו:
ונראה לומר דאם יקחו שומר מפתח חצר שר הכפר ב' מהם כדי שיהיו למשמרת לבלי יעשו בו הגוים שום זלזול נראה דבכה"ג יש מקום להתיר כי אלו השומרים לא מרעי נפשייהו ומרתתי וכן נעשה מעשה וכמו כן אם הגוים שמוליכו הם ידועים לבעלי שיירות או ספנים שהם מתייראים לעשות שום זילזול למת כי יהיו קונסים אותו ומענישים אותם הר"ז מותר וזה ברור ושוב נ"מ ס' שמן המשחה וראיתי שם בה' יו"ט סי' ח"ן דט"ל ע"ב שכ"כ יע"ש גם הרב שו"ג בא"ח סי' תקכ"ו סק"ה כתב דמה שנהגו להוליכו ד"א על הכתף כל המלוים לכ"ע שרי וכן נוהגים יע"ש וכן נהגו בעירינו אזמיר יע"א ועיין בתשו' הגאונים אשר בסו' ס' נהרות דמשק הנקרא שערי תשובה סי' ע"ב שכתב וז"ל וששאלתם הא דאמרינן יתעסקו בו עממין פי' שם הא דקא מלוו להם ישראל כדאמרינן ומותר ללוות עם המת ביו ט א' בתוך התחום יע"ש:
ולענין לרחוץ אותו ולטהרו ולהלבישו תכריכים נראה דמותר כל זה לעשות ע"י ישראל כמ"ש מרן ז"ל בש"ע א"ח רסי' תקכ"ו וז"ל אבל להלבישו ולחמם לו מים לטהרו ולהוציאו ולשומו בקבר מותר ע"י ישראל אלא שכתב שם מור"ם בהגהה בשם הרב ת"ה סי' פ"ב וז"ל וטוב ליזהר לטהרו ע"י קש על גב עור או נסר ולא ע"י סדינים שלא יבא לידי סחיטה יע"ש וכן נוהגין לטהרו ע"י ישר' ולעשות לו כל צרכיו ולשומו בקבר אלא דלענין השלכת עפר על הקבר לא הותר כי אם דוקא לתת קצת עפר על גבי המת לבד והשאר למלאות הקבר הוא ע"י גוי. והגם שמרן החבי"ב ז"ל בס' שכנק"ג בא"ח סי' תקכ"ו כתב וז"ל פה אזמיר היו נוהגים לכסותו בעפר אף ביו"ט א' וחסירי הדעת היו. מביאין ראיה וכו' ואסרתי להם ומן אז והלאה אין מכסין אותו אלא ע"י גוים וכו' יע"ש וכ"כ הרב מג"א שם ס"ק יו"ד ובט"ז שם סק"א וב' וביו"ד ססי' שצ"ט יע"ש וכ"כ הרב שולחן גבוה שם בח"ח סי' תקכ"ו סק"ב וכתב עוד דמה שנוהגין שבן המת ממלא עיני המת בעפר וכן כל המלוים שנותנים כל א' גוש עפר בקבר אסור מן התורה לעשות כן ביום א' ע"ש.
גם הרב המאירי בש"מ כ"י לביצה כ' לאסור וכמ"ש מורינו הרב כמהר"א ן' עזרא ז"ל בס' ב"כ שם בא"ח בדף צ"ד ע"א וסיים וכתב וזל ושמעתי שהמנהג עכשיו פה אזמיר יע"א לכסות את המת בלבד ע"י ישראל ואח"כ מכסין את הקבר ע"י גוים יע"ש וכן נהגו עד היום ולפי דעת הרדב"ז ז"ל בתשו' החדשות סימן שי"א שהשיב ע"ד הרב ת"ה בהיתר זה והכריח דאסור לעשות הטהרה ע"י ישראל ולטלטלו כ"א ע"י גוי יעשה הכל שיטיל מים ע"ג המת הישראל והגוי יטהרנו והביא ראיה לזה מדברי הרמב"ם והרמב"ן והר"ן ושכ"כ ה"ה והמחוור כדעת רבינו שבי"ט א' אין הישראל מתעסקים בו כלל אפי' לטלטלו אלא מה שמותר בשבת וכן דעת רוב הפוס' ז"ל אשר אנו נמשכין אחריהן נמי הכי משמע וכו' יע"ש וכ"כ בתשו' ח"ה סי' שני אלפים ש"ה יע"ש ועיין בס' ערוך השלחן שם בא"ח אות ב' שהביא כמה פוסקים דאסרו להלבישו ולטלטלו וכו' יע"ש והמנהג להקל כדברי מרן בש"ע. ומ"מ לפי מה שנתבאר לא נהגו כדברי הרדב"ז והלכה כדברי המקילין:
ואולם אין מקום להאמין למה ששמעתי באומרי' לי כי זה למעלה משלושים שנה אירע מעשה כזה שמת בכפר בורון אבא'ד יע"א מת אחד ביום טוב א' ונחלקו שני חכמי הדור שם בכפר על כך שזה אוסר להוליכו למת לעיר אזמיר יע"א ע"י ישראל וזה מתיר להוליכו על יד ישראל וגבר ישראל החכם המתיר שיוליכו אותו ע"י ישראל וכן נעשה מעשה שהוליכוהו ע"י ישראל והביאוהו לעיר אזמיר יע"א ושלו את פי מעלת מורינו ורבינו הרב הגדול מרן זקני אור היר"ח ז"ל ואמר להם שיפה עשו זת"ד. ואני הצעיר לא אאמין לשמועה זאת כי לא ניתן ליאמר וכ"ש ליכתב שיהיה חכם או רב מתיר ביום טוב ראשון להוליך למת חוץ לתחום דאם הוצאה במקום שלא יש עירוב ושיתופי מבואות לא התירו בתחומין לצאת חוץ לתחום ועמ"ש הרב המאירי ז"ל בש"מ כי והביאו הב"כ שם סי' תקכ"ו כ"ש להוליך המת ביום א' מכפר לעיר וכבר כתבתי בכמה פעמים דאין לסמוך על עדויות כאלו וכיוצא בזה דאינן מוסכמים עפ"י הדין דדילמא טעו בדמיונם והעידו בדדמי ועמ"ש בס' סל"ח חא"ח סי' ט ובסה"ק חקקי לב חי"ד סי' ועיין בתשב"ץ ח"א סי' כ"כ וח"ג סי' י"ט ובתשו' מוהר"ם ב"ב הארוכות סי' תרל"ו ובת' הרדב"ז החדשות סי' תק"ז וישנות סי' ק"ז ובס' פאת ים ד"ה ע"ג ד"ה רב אשי וכו' ובס' בית אהרן חא"ח די"ב ע"ב:
ולדרוש על המת ד"ת בבית הקברות ביו"א נר' דהתר גמור הוא וגם ליקח בידו ספר לדרוש בו או את הדרוש אשר הוא דורש ומשום הוצאה חוץ למקום שלא יש עירוב ליכא בי"ט דמותר להוציא את השופר ואת הס"ת וכל מה שהוא לצורך כמבואר בא"ח סי' תקי"ח והרב נח"ל נר"ו דרש בבית הקברות ביו"ט ראשון של שבועות והטמין הדרוש תוך ארונו של מת מפתח ביתו עד מקום קבורתו:
וביום טוב ראשון דיתעסקו בו עממים אם אירע שלא היו התכריכים שלובשים בו המת מוכנים וצריכים לחתוך וגם לתפור דהוי מלאכות האסורות ביום טוב מד"ת בודאי דלא הותר ע"י ישר' וכמ"ש בתשו' הרדב"ז בחדשות סי' תק"ז לאסור סחיטה שהיא מלאכה ביום א' לצורך המת יע"ש ואם אי אפשר לעשותו ע"י גוי אין איסור להלינו עד ליל יו"ט שני ויתעסקו בו ישראל: