לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן קצא
שאלה מי שנשרו בגדיו במים בשבת ואין לו להחליף ורוצה לנגבן אצל האש אי מותר ואת"ל דאסור אי ע"י גוי שרי:
תשובה שורשו פתוח עלי מים בפרק חבית דקמ"ו ע"ב דתנן התם מי שנשרו כליו בדרך במים מהלך בהן ואינו חושש הגיע לחצר החיצונה שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם ובגמ' שם אמר"י א"ר כ"מ שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור. תנן שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם תנאי היא דתניא שוטחן כחמה אבל לא כנגד העם ר"א ור"ש אוסרין ע"כ והרא"ש כתב דרבינו נסים גאון פסק דסתם מתני' ודחה דבריו דהלכה כר"א ור"ש וכדאמר רב וכן פסקו הרי"ף והרמב"ם ברכ"ב מהל' שבת והסמ"ג והר"ן וכאשר הביא מרן ב"י ועיין נמי שם להרב ב"ח על לשון הטור דכתב מי שנשרו כליו במים הולך בהן ואינו חושש שמא יבא לידי סחיטה וכששוטחן פסק ר' נסים ששוטחן בחמה שלא כנגד העם ור"י פסק כיון דאסור כנגד העם אפי בחדרי חדרים אסור ע"כ ושם מרן ב"י הביא מהמרדכי פרק תולין דאסור לנגב הבגדים ששרוים במים סמיך לאש משום מלבן ועוד יש לאסור משום מבשל כמו מאן דשכי סיכתא לאתינא דחייב משום מבשל ע"כ:
וכזאת פסק בשלחנו הטהור שם בגדים השרויין במים אסור לנגבן סמוך לאש הגה ואסור לטלטלן שמא יבואו לידי סחיטה ע"כ והרב. הוספת שם כתב וז"ל בסקפ"ה אסור לנגבו סמוך לאש משום מלבן או מבשל והיינו כשהולך בהם מי"ט בשם מוהרל"מ ובמקום שאין היד סולדת בהן ליכא משום מבשל או מלבן מג"א עכ"ל:
וחזה הוית להרב מאמר מרדכי שם ס' קל"ו דכתב וז"ל סמוך לאש אפי' לבוש בהם דאל"כ אף לשוטחן בחמה אסור כדלעיל כ"כ מי"ט הביאו הרב אליה רבה עמ"ש עליו ואנא זעירא אי לאו דמסתפינא אמינא דגם השחיטה שם הוצרך לאסור דלא תימא דוקא בחמה אסור דאיכא משום מראית העין שיחשדוהו שכבסן ושוטחן לנגבן כמו שהוא דרך כל הכובסים לשטוח כליהם בחמה אחר כביסתם אבל נגד האש לא אסיר כיון דאין דרך ליתן הכלים המכובסים נגד האש לנגבן והילכך אין טעם לאסור מפני מראית העין לא מה שאסור אף נגד האש הטעם משום מבשל ומלבן והכי מוכח מדברי המרדכי מקוה דין זה ואפשר דנגד האש נמי אין בו אלא איסורא דרבנן ולא חיוב חטאת דהא אינו מניחם שם לא ללבן ולא לבשל אלא דעכ"פ אסור משום דהוי פסיק רישיה ועדיין צל"ע עכ"ד:
ואנכי תמיהא איך לא עלה על דל שפתיו דברי המג"א בסקנ"ז דכתב ובמקום שאין בישול אין ליבון דאל"כ בחמה נמי ליתסר משום ליבון שם ע"כ כמ"ש ע"כ וכתב עליו הרב חמד משה סקכ"ד וז"ל ולה ידעתי טעם לחלק בין אם מנגבם אצל האש או בחמה דכמו כן הם יכולים להתלבן בחמה כמו אצל האש ויותר הם מתלבנים מהחמה מכמו אצל האש כידוע ורש"י פי' במשנה דאבות מלאכות ואמלבן מכבסו בנהר ואפשר דלת שייך מלבן אם מנגב בגד שנשרה דלא עביד מעשה ליבון כלל וצ"ל דס"ל דהאש וחומו גורם ליבון כמו באונין דחימום האש גורם הליבון מ"מ צ"ע דנר רגם חום החמה מלבן ואף לדבריו נר' דדוקא בבגדי פשתן לבד הוא כן ולא בשאר בגדים עכ"ל: איך שיהיה. דבר הלמד מסופו דאפי' שהוא לבוש בו ואין לו להחליף אין לו התר לנגבם אצל האש אלא דע"י גוי יש מקום להתיר ממה שראיתי להרב זרע אמת בח"א סי' מ' דכ' דיש קצת פנים להתיר ולהקל לתת הג'יקולאטי בשבת אצל האש ע"י גוי כיע"ש והכא אם הוא משום סרך מבשל נידון אותו כמו ענין הג' יקולאטי כדי להקל ע"י גוי כיון דלפי דברי מאמר מרדכי איסורו מדרבנן ובהצטרפות טעם אחר יען דכיון דלבושו מלא מים ואין לו להחליף איכא למיחש דיזיק לו דיתקרר גופו ויבא לידי רבים מכאובים או יפגע באיזה חולי ול"מ בימות החורף דהוא בריא הזיקא אלא אפי' בימות הקיץ לפי האדם ולפי הזמן איכא למיחש דיארע לו נזק בגופו וכל כי האי הרי כתבו הפוסקים דהיכא דיש שם מקצת חולי או צורך הרבה הותר אמירה לגוי כמו שהביא הרב זכור לאברהם בהלכות שבת ד"ה אמירה לגוי ובנדון כזה לא גרע מלצורך הרבה וממקצת חולי דהוא להגן עליו שלא יחלה והרי מצינו בסי' ש"ז דהתירו בסחורה הנפטרת בשבת ע"י גשמים או אתי בידקא דמיא ומפסיד ממונו דמותר לקרוא לגוי כיע"ש וכיוצא בזה התירו בסס"י של"ב לו' לגוי בשבת שיקיז את הבהמה אה הוא ספק שאם לא יקיזנה תמות וה"נ הוא ס' שאם לא ינגב איכא למיחש דעלול הוא שיבא לידי חולי ב"מ ואתיא במכל שכן דאי על ממונו כך ק"ו בל תשחית דגופא דעדיף ות"כ מותר לנגבם באש ע"י גוי אלא דאם לא יסירם מעליו והוא בזמן הקור דיושב כדרכו אצל האש דבאופן זה יכול להערים ולנגב נגד המדורה כאלו בא להתחמם וכ"כ בחמה אך בררך שיטוח לא וא"כ לא יפה עושים השוטחים בידיהם בימות החורף הריד'ה וכיוצא אצל האש כדי לנגבם ושומר נפשו ירחק מהם: