לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן קפט
לבי מהסס במה שנוהגין להשים בתוך המים פרות וירקות כדי שיהיו לחים וקרים אם יש לחוש לעשות כן בשבת ואת"ל דליכא קפידא על שעה קלה לנו לדעת היכא דמניח פירות וירקות כל ליל שבת ויומו באופן דהיו במים כ"ד שעות אי בכה"ג איכא איסור משום כבוש הרי הוא כמבושל או לא: תשובה בזה יש מחלוקת בשיעור הזמן דלרי"ו נתיב ט"ו אות כ"ט דכבוש הרי הוא כמבושל הוא בכ"ד שעות ולדעת המרדכי פ"ב דביצה הוא ג' ימים ולפי מה שהביא הפר"ח בי"ד סי' ק"ה סק"א מסוגייא דע"ז פ' א"מ הוא דיותר מיום אחד הרי הוא כמבושל ועיין בתשו' בעי חיי י"ד סימן קמ"א וכבר האריך בזה הגאון המפורסם הרמ"ז ז"ל בספרו הנורא חק ל חי"ד ח"א סימן ע"ז נפלאות מתורתו. וזה ראיתי להרב שב יעקב חי"ד סי' ז"ך דכתב דאם היה כבוש כ"ג שעות והוציאוהו ואח"כ שעה אחת אין זה כבוש דבעינן מעת לעת רצופים ועיין מ"ש הרב יד דוד די בוטון ז"ל שם בסי' ק"ה בהגב"י אות ה' ובספר זכור לאברהם בי"ד מער' כ' האריך בזה דלא בעינן רצופים אלא אפי' על ידי סרוגין ובכלל הביא ממ"ש הגאון מרן זקני שם בחק"ל חי"ד סי' ע"ט ועוד לו בס' זכור לאברהם ח"ג אות קט"ו:
אלא דאשכחן לענין בישולי גוים בי"ד סי' קי"ג דכתב הטור דכבוש אינו כמבושל דלא אסרו אלא בשול של אש והביאו מור"ם בהגהה וכן לענין בשר בחלב מן התורה אינו אסור רק בבישול ממש כמ"ש מור"ם בי"ד רס"י ק"ה וא"כ נימא דלענין שבת נמי כה"ג דכבוש אינו כמבושל. הן אמת דאשכחן בא"ח סי' שי"ח דאסרו כתולדת האור אבל בחמה עצמה כגון ליתן ביצה בחמה או ליתן מים בחמה כדי שיוחמו מות ושם בבאה"ט סק"ג הביא מרש"ל בתשו' סימן ס"א דמותר לצלות על גג רותח מחמה דלא מיחלף בתולדות האור ע"ש וכתב המ"א דדבריו אינם מוכרחים וגם בס' טל אורות חולק עליו ובירוש' איתא בהדייא דאסור כתב הרמב"ם המבשל בחמי טבריא פטור דהוי כתולדת החמה וכתב הר"ן דאסור להעמיד מאכל ע"ג חמי טבריא אבל מע"ש מותר ולהניח בתוכו אסור כמ"ש סימן שכ"ו ס"ג עכ"ל. ועיין עוד בס' טל אורות דמ"א ע"ד ועיין בס' תוס' שבת סימן שי"ח:
וראיתי להרדב"ז בתשו' החדשות סי' רי"ג דכתב דענין דבר הנאכל כמות שהוא חי אם יש בו משום מבשל בשבת דלענין מלקות אינו אבל אסור מדרבנן ועיין בס' ברכ"י שם בסי' שי"ח אות ג' שהביא סמוך לדברי הרדב"ז הללו מ"ש מהר"י מולכי בתשו' ע"ש. נקטינן דאפילו את"ל דכבוש הרי הוא כמבושל לענין שבת הנה בדבר הנאכל כמות שהוא חי אעיקרא הבישול הוא מדרבנן מכל שכן אי תפסינן עיקר דכל שאינו תולדת האור לענין שבת אינו כמבושל ולית ביה שום מיחוש כלל ומותר לאכול מהם אחרי כן במוצאי שבת ואינו ענין למבשל בשבת במזיד דאסור לו כדאיתא שם בסי' שי"ח וכשם דמצינו התר ליתן קיתון של מים או שאר משקין כנגד האש להפיג צינתן כמו שפסק בש"ע כמו כן כדי שישארו הפירות והירקות לחים וקרים מותר ואין קפידא בדבר אף גם זאת עיניך לנוכח יביטו למה שכתבתי בסה"ק חקקי לב ח"א חא"ח סי' י' לענין להחזיר בדי הדס לתוך כלי המים כדי שלא יכמושו דמשם אתה למד למאי דקמן דאין קפידא בדבר ועיין ש"ב סימן קי"ג ובס' פרי מגדים חי"ד ובס' עין המים בסי' ק"ה וע"ע בס' פ"מ בחא"ח בח' משבצות זהב סי' שי"ח אות ו' ד"ה פשיטה לי יע"ש ודוק. ושוב ראיתי להרב טל אורות דל"ח ע"א וב' שעמד בזה ומסיק להלכה דליכא חיובא משום מבשל וה"ד בס' עה"ד סי' י"ד אות ס"ה: