אור ברסלב
לב חיים פלג'י חלק ב ח"ב או"ח סימן קעו

לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]

ח"ב או"ח סימן קעו

ח"ב או"ח סימן קעה

שאלה מעשה שבא לעירנו אזמיר יע"א חכם אשכנזי מגיה גדול זה שמו. כמוה"ר יוסף נר"ו והוא בקי בחסרות ויתירות ופרשיות סתומות ופתוחות והוא במנין ובמספר כל אותיות שבתורה ושבמגילת אסתר הפלא ופלא מבקיאותו והתחיל לעשות הגהה ספרי תורה שבעיר ולא היה ס"ת שלא מצא בו טעיות הרבה הן בחסרות ויתירות הן בפתוחות וסתומות וכדומה ואפילו בספרים שהיו מוגהים ע"י חכמים גדולים בקיאים בהגה' מצא בהם טעות וגם בכמה ספרי תורות שיצאו כל נדרי שהמנהג שעושים אותו הגה' מחדש ויצאו כמה שנים כמה פעמים מצא בהם כמה טעיות זולת בס"ת אחד או שנים שנעשו הגה' זה שנים ע"י חכם גדול כמוה"ר ישראל אשכנזי נר"ו באלו דוקא לא מצא שום טעות בהם ויען נמצא לפי הנראה שכל הספרים אשר בכל בתי כנסיות שבעיר צריכים בדיקה והגה' כי בודאי ימצא בהם טעיות רבות קנוא קנאתי לה' אלהי צבאות בהיות זה החכם המגיה' בעיר שיגיה' על ידו כל הספרים שבעיר ותשבר ששואל הוא דבר בזול וא"כ מי שיש לו ס"ת יתן שכרו ואם לא יש בעלים לס"ת יתנו מכיס כוללות הק"ק ולהיות כי לא יבצר בכל דבר מנגדים באומרם כי הוא בחזקת כשרות העל אלה חל עלי חובת ביאור כי כיון שנמצא בכל ב"כ בספרים שהיו בחזקת כשרות שהיו בהם טעיות ויש שנמצאו בו למעלה משלושים טעיות א"כ כל הספרים צריכים הגהו' ואם יש ס"ת בדוק שכבר נעשה הגהה ע"י זה החכם או החכם הבקי רבי ישראל אשכנזי הי"ו ויש שאינו בדוק נראה דאין להוציא ס"ת שאינו בדוק על הכל אבא לבאר בס"ד:

תשובה נראה דכמו שמצינו בתשו' הרשב"א שהביא מרן ביו"ד סי' פ"ד בירקות שבדק אשה ושוב נמצאו תולעים שצריך בדיקה אחרת וכן כדין ס"ת שנמצאו ג' טעיות שצריך להגיה' כולו כמ"ש הרשב"א. גם קי"ל לדעת כמה פוסקים דבאתחזק איסורא ל"מ חזקה כמ"ש בחק"ל ח"א חיו"ד סי' ק"ל וגם דנראה דאזלינן בתר רוב ספרים שהם מוטעים ועמ"ש מז"ה בחק"ל ח"ב ליו"ד בשיירי א"ח סי' א' והטעם שכתבו הפוסקים בבדיקת הריאה משום דמצוי בהם אע"ג דליכא חזקה כן נמי נימא הכא וכן בחזקת ב"ד דלא חיישינן לב"ד טועים אם ראינו ג' טעיות שטעו איתרע חזקתייהו כמ"ש הרבי זקן אהרן בתשו' סי י"ד יע"ש ובתשו' סי' רי"ח וכ"כ הרא"ם בתשו' ח"א סימן ל"ה וכל היכא דמצי לברורי מברירינן לענין ספק וס"ס וחזקה ושאר דברים עיין בקונ' מחזה אברהם מע' ה' ד"ה היכא דמצי וכו' יע"ש ועיין מג"א בא"ח סימן ח' סקי"א ובתשו' הר"ן ז"ל סי' ס"ו ואין מקום לו' כי כיון שהיה הס"ת זה כמה שנים וברכו בו הרי לא קיים המצוה וגם יש עונש על ברכות לבטלה שהרי מצינו בר"ת שהיה לובש תפילין תפורין בחוט פשתן כס' במכות די"א וההלכה להפך וכי ס"ד שלא יהיה לו שכר אלא אחר כונת הלב שביקש לקיים המצוה וכמ"ש הראשונים עיין בס' מדבר קדמות מער' ך' אות ובס' דבש לפי שם אות ד' יע"ש:

וראיתי להרב דבר שמואל סימן ר"ס דהעלה דהיכא דשכיח והוחזקו ריעותא בבהמות. צריך מדינא לבדוק יע"ש וה"ה והוא הטעם בבדיקת הס"ת וק"ל ועיין עוד בתשו' שם ואם מותר לקרות בהם כשהם בחשש פיסול בהיות ס"ת מוגה בבירור עיין להרב נודע ביאודה ועמ"ש בס' חקקי לב חיו"ד סימן מ"ח ובס' חק"ל חיו"ד ח"א. ונראה להביא משל על זה שכתוב בס' חובת הלבבות במלך ששלח לעבדו שיקבץ ממון מארץ מלכותו ושימנה ושישקול אותם אם הם חסרים וגם שיבחינם במבחן אם הם זהב וכסף או מזויפות והוא סמך על המביאים ולא מנה ולא שקל ולא הבחין אותן ושוב מנא המלך חסרות ומזויפות בודאי שראוי לעונש שלא היה לו לסמוך על אחרים זת"ד כמו כן יש לומר בנ"ד:

תוכן העניינים

לב חיים פלג'י חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה