לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן קעג
שאלה אם מותר לעשות ולקיים המצות במקום מטונף הגם שאינו מברך כגון לעשות צדקה או מצות אחרות וכן אם מותר לתת צדקה או לקיים שאר מצות בידים מטונפות כגון שיצא מבית הכסא ועדיין לא נטל ידיו אם יכול לתת צדקה לעני או לא:
תשובה עיין בס' טוב עין בסי' ח"י אות ל"ז ד"מ ע"ב שהביא משם גדול אחד שנסתפק בזה ועיין בס' עיקרי הדט ח"א חא"ח ועיין בתשב"ץ ח"ב סי' מ"ג ויש לחלק בדבריו ודוק ועמ"ש הלק"ט ח"ב סי ז"ן ובית השואבה ד"ד ע"ב אות ד' ועיין להרב רוב דגן בקונ' אות לטובה אות טו"ב יע"ש: ולענין מי שהוא בבית האסורים במקום שהיא מטונפת שאסור לומר בתוכה שום דבר שבקדושה והוא זמן העומר שאינו יכול לברך אם יכול לענות בל' לעז הימים והשבועות או ע"י כתיבה נראה דהותר לו כדי שלא יאבד שאר לילות דספירה אינה יוצאה י"ח בהרהור לבד ועיין להרב פרי מגדים בא"ח סי' מ"ז בחלק א"א ס"ק ב' במה שנסתפק בכותב ד"ת ואם יהיה כותב ס"ת דהוי מ"ע הכתיבה וכמו כן היות הס"ת עצמו במקום טינופת דודאי דאסור וק"ל:
וראיתי בס' קשל"ה שכתב דהשוחט בהמה במקום מטונף דאינו יכול לברך ילך למקום נקי ויברך ויחזור וישחוט והוא דין מור"ם ז"ל בהגהה בסי' י"ט סעיף א' בשם הגה' שחיטות ישנים בשם האגודה יע"ש וזהו בשחיטת בהמה אבל בחיה ועוף שיש מצות כיסוי הדם הגם שיברך במקום נקי כשיחזור ויכסה את הדם הוא מקיים המצוה במקום מטונף והרי עיקר הצטרכות דבעינן שיעשה המצות בכבוד ולא בבזיון הוא נלמד ממצות כיסוי הדם דכתיב ושחט וכיסה במה ששחט יכסה שלא יכסנו ברגל וכו' שהוא בזיון וכ"ש שלא יקיים המצות במקום מטונף ועיין בסה"ח סי' רנ"ב ועיין בספר משחא דרבותא חיו"ד סי' רע"ד דפ"ז ע"ג בסופר הכותב ס"ת בבית המטבחיים דאיכא סירחון וצואת בני אדם וכו' ע"ש: