לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן קסה
עמדתי עמ"ש הרמב"ם ה' ציצית פ"א דין י"ב וז"ל ומותר להתיר ציצית מבגד זה וכו' ופסקו הטור ומרן בש"ע בא"ח רס"י ט"ו והוא גמ' בשבת דכ"ב ומנחות דמ"א מחלוקת רב ושמואל ופסק כשמואל דמתירין ציצית מבגד לבגד כמבואר בסוגיא שם ובמרן הכ"מ. איברא דשם בסוגיא דמנחות מייתי הש"ס ברייתא ושוין שמביא תכלת ממקום אחר ותולה בה ובלבד שלא תהא מופסקת ופרש"י שיהיו כל חוטיה שלימים וכ"כ הרא"ש בהל' ציצית ופירש מרן בב"י שם בא"ח רס"י ט"ו דקמ"ל דאע"ג דנפסק בטלית ראשון והיה בו כדי עניבה וכשר עכ"ז אסור ליתנו בטלית אחר ותמה על הר"מ והטור ורי"ו שהשמיטוהו יע"ש והנה מה שתמה על רבינו ירוחם לק"מ שכבר פסקו להדייא רי"ו נתיב י"ט ח"ג וכמ"ש הרב יד אהרן שם בא"ח סי' ט"ו בהגב"י יע"ש ומן התימא על הרב מעדני מלך בה' ציצית אות י"א והרב חמד משה שם בא"ח סי' ט"ו סק"ב שהביאו דברי מרן בקו' הלזו על רי"ו ולא הרגישו עליו בזה דלרי"ו לק"מ שכבר פסקו להדיא וצ"י:
ולע"ד נראה ליישב עפ"י מה שראיתי דיש בנוסחת הברייתא הלזו שתי גירסאות דהנה גירסת הרי"ף ורש"י והתוס' והרא"ש ושאר הראשונים היא ובלבד שלא תהא מופסקת והיינו כפרש"י והרא"ש ומה שתמהו בזה התוס' והרנ"י כבר נתיישב עפ"י דברי מרן וכמ"ש המפרשים ז"ל שם וכמ"ש אני עני בשיטתי למנחות לרמ"א ע"ב כמו שיע"ש בס"ד. אבל גירסת רבינו ישעיה הראשון בס' סם חיים די"ד ע"ג היא ובלבד שתהא מופסקת ופירושה היא דאע"ג דאמרינן דעיקר עשייתה התליה היא ואין אנו חוששין לכריכתה וקשירתה מ"מ צריך שתהא מופסקת שאם לא ראשי החוטין נפסקין אעפ"י שתלאן עכשיו אותה תליה בפיסול היא וכי הדר מפסיק לחיטין הו"ל תעשה ולא מן העשוי והכי אמרינן בסוכה פ"ק די"א ע"ב תלאן ואח"כ פסק ראשי חוטין שלה פסול משום תעשה ולא מן העשוי ולא אמרינן פסיקתן זוהי עשייתן וכו' עכ"ל הרי דיש בברייתא זאת שינוי בנוסחאות ולזה כיון הרנ"י שכתב על ברייתא זאת ובלבד שלא תהא מופסקת וז"ל איני יודע אם כך היא הגירסא וכו' יע"ש והיינו שנסתפק לו אם הגירסא היא שלא תהא מופסקת כגירסת הרי"ף ז"ל או להפך ובלבד שתהא מופסקת וכיון שכן דאיכא חילוף גירסאות בברייתא הלזו לכן סבר הרמב"ם ז"ל להשמיט הדין מפני שלא רצה להכריע בין שתי הגירסאות וכה"ג מצאתי לה"ה ברפ"ד מה' זכיה שכתב כן ליישב דברי הרמב"ם שם שהשמיט הדין מפני חילוף הגירסאות וא"כ מיושב בזה קושית מרן על הרמב"ם ז"ל דלמה השמיט דין זה דה"ט שהשמיטו כמ"ש. אלא דלא הונח לי זה שהרי מרן גופיה בב"י בח"מ סי' רמ"ה סי"ג חלק ע"ד ה"ה הללו וכתב עליו וז"ל ויש לתמוה עליו שאין דרכו של הרמב"ם להשמיט הדינים מפני חילוף הגירסאות והו"ל לכתוב הדין היוצא כפי הגירסא היותר נכונה עכ"ל וא"כ חזרה קושית מרן על רבינו דלמה השמיט הא דקתני בברייתא ובלבד שלא תהא מופסקת דהו"ל לפסוק דינא דברייתא כפי הגירסא הנראה לו יותר נכונה:
והנראה נכון ליישב דעת הרמב"ם ז"ל הוא דגירסתו היתה כגירסת רבינו ישעיה דהיה גורס ובלבד שתהא מופסקת דבא ללמדנו דאם תלה החוטין ואח"כ פסק הראשים שלו פסולה משום תעשה ולא מן העשוי וזה כבר פסקו הרמב"ם בדין שאח"ז וז"ל תלה החוטין בין ב' כנפים מזו לזו וקשר כנף זה כהלכתו וכנף זה כהלכתה ואח"כ חתכם באמצע ונתפרדו זה מזה פסול שהרי בעת שקשרם היו פסולים וכו' יע"ש ואעפ"י שדין זה נאמר גם בכנף אחד אם תלאן וקשרם ואח"כ פסקם דפסיל כבר עמד בזה מרן בכ"מ כאן ובב"י א"ח סימן י"ח וט"ו ובדרישה שם יע"ש ומבואר שדעת הרמב"ם ז"ל דהה"נ בתלאן בכנף אחד ואח"כ חתכן וכיון שכן ברייתא דקתני ובלבד שתהא מופסקת היינו נמי הא דצריך שתהא מופסקת החיטין שלה ויען דגם ברייתא סתמא קתני ובלבד שתהא מופסקת וליכא גילוי באחד או בשנים לכן פסק הרמב"ם דין תלה בין ב' כנפים שהוא נאמר בהדייא בש"ס וכמ"ש מרן בכ"מ. ואע"ג דרבינו ישעיה ז"ל מפרש שתהא מופסקת גבי תליה לבד היינו דלשיטתיה אזיל דעיקר המצוה הוי התליה אכן לדעת הר"מ ורש"י ודעימייהו דס"ל דעיקר העשיה הוי הקשירה והכריכה א"כ כל זמן שלא קשר וכרך איתיה בתקנתא לחתוך אותם ולקשור ולכורכם אח"כ ובהיות טוב נראה שאחר שיחתיך אותם יסירם מן הנקב ויכניסם מחדש לצאת י"ח דעת רבינו ישעיה ודוק: