לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן קנו
נשאלתי לדעת מה יעשה ישראל בענין מה שפסק בסימן תק"ד סעיף א' דדכין את התבלין וכו' והרב באה"ט סק"ג כתב וז"ל ולפי"ז נ"ל דאסור לטחון הקאב"י ביו"ט וכן נוהגים וכו' אכן הרב מהרד"ף בס' חסדי דוד ח"א דפ"ז ע"ב התיר בפשוט יע"ש. והרב מו"ק בא"ח סימן תנ"ה ג"כ התיר ברחיים שיש לאדם בביתו ואסר רחיים של חנוני יע"ש וכ"ן מדברי הרב פנים מאירות בתשו' ח"ב סימן מ"ד מתיר לטחון הקאב'י ברחיים שלהם הקטנים ביד והגם שהרב ברכ"י בא"ח בסימן זה אות ד' פקפק בזה מ"מ בס' מחב"ר בק"א הביא דברי הרב מו"ק והרב חס"ד יע"ש גם הרב המגיה בספר באה"ט כתב וז"ל נ"ל המגיה טעם להתיר דמפיג ודאי הטעם כשעושה מעיו"ט ולפ"ז גם בקאבי אפשר להקל אם שכח מעיו"ט יע"ש. וראיתי למורינו הרב הגדול כמהרי"ם ז"ל בס' פאת ים בחי' למס' ביצה לדי"ד ע"א דח"י ע"ג שמתיר להדייא לדוך הקאבי אפי' בלתי שינוי שמפיג טעמא וכו יע"ש ואחרי המח"ר ק' דלא זכר שר מדברי כל הרבנים הנ"ל:
ולענין לקלות הקאב"י באש ביו"ט כתב מורינו הרב ז"ל שם וז"ל ולפי"ז נלע"ד שגירסת גרגירי הקאב'י באש שהיא טובה ג"כ אם נעשית מעיו"ט ומעשים בכל יום שעושין כן ואין אדם מקפיד בזה משום הפגת טעם אם נעשית ביו"ט צריכה שינוי שאם היה מקלה אותו בכלי חרס יעשו ביו"ט בכלי מתכת או להפך יע"ש ומיהו הירא את דבר ה' יצוה לבני ביתו שידוך הקחב"י ושאר תבלין מבערב יו"ט הגם שמפיג טעמו כדי שלא יבואו להקל גם במה שאינו מפיג וכ"כ הרב חמדת ימים בהל' יו"ט פ"ק וז"ל ואף בתבלין שמותר לדוך ביו"ט מפני שמפיג טעמן מנהג טוב להולכים בתמים לדוכם מעיו"ט להסתלק מן הספק שיש מי שאומר שכל שידעו מעי"ט שיצטרך להם לא שרי אלא ע"י שינוי יע"ש: