אור ברסלב
לב חיים פלג'י חלק ב ח"ב או"ח סימן קמד

לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]

ח"ב או"ח סימן קמד

ח"ב או"ח סימן קמג

חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש כי אככה אוכל וראיתי דיש כמה בני אדם דאינן נזהרין בימות הקיץ לומר ק"ש של שחרית בזמנה כי לפעמים מאחרים הרבה עד שעובר זמן ק"ש ועונשו גדול שמבטל מ"ע של ק"ש בזמנה וגם שהחמירו בזוה"ק סדר בלק דקפ"ו ע"א כל מאן דלא קרי קריאת שמע בעונתיה בנדוי הוא כל ההוא יומא שמעו אינון וכו' יע"ש:

וראיתי בחכם אשכנזי אחד שעבר בעירינו יע"א שהיה נוהג לאכול בלילה קרוב לחצות והיה ישן עד ד' שעות ביום ואפי' אם היה קם באשמורת עכ"ז היה מאחר מלקרוא ק"ש ותפילה עד אחר ד' שעות ופעמים הרבה חרה לי עמו על הדבר הזה והוא היה אומר טענות שאינן מספיקות לפום דינא וחם לבי בקרבי על הדבר הזה והראתי לו מ"ש הרב באה"ט בסי' זה סק"ג שכתב וז"ל מכאן תוכחת מגולה לבני אשכנז שמאחרים מאד ק"ש יע"ש גם בס' ראשית בכורים ח"ב בקונ' תוכחת מגולה דכ"ח ע"ב כ' וז"ל ועוד החזיקו האשכנזים במנהג אשר ראוי לבטלו אם אפשר שילכו בקיץ בשבת לבית הכנסת כמו בחול בהשכמה שלא יעברו זמן ק"ש כמו שעושין בכל גלילות אשכנז ואף שבעל הלבוש התיר הדבר בשם י"א בסי' והיא הוא במרדכי היינו שסיים ואין משכימים כ"כ אבל לאחר זמן רב כמו שנהגו לא עלה על לב לעולם דגם הסמיכה שסמכו על הפסוק קשה ללבי דהפסוק מיירי בקרבן מוסף לאחרו ולא בקרבן תמיד שכנגדו הוא תפילת שחרית כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת ומאין לנו לאחרו כלל וגם הטעם בשביל עונג שבת אין זה עונג שבת אלא צער לעבור זמן ק"ש ואי איישר חילי אבטלנו עכ"ל הרי דאפי' בשבת חרה לו להרב ז"ל זה המנהג לקרות ק"ש בלא זמנה ובודאי דהכי הוא האמת דאין הפרש בין שבת לחול בענין ק"ש בעונתה וא"כ כעת איני רואה מקום לסמוך ע"ז לעבור על מ"ע מד"ת ושחייב נידוי לכתחילה במשאות שוא ומדוחים בתשובות שאין בהם ממש עפ"י הדין ואם לדידי צייתי היה נר' שיכולים להכותו מכת מרדות ע"ז כדאמרינן בכתובות דפ"ו ע"ב בד"א במל"ת אבל במ"ע כגון שאומרים עשה סוכו ואינו עושה לולב ואינו נוטל מכין אותו עד שתצא נפשו כמו שיע"ש דהה"נ בשאר מ"ע שבתורה שאומרים אמור ק"ש בזמנה ואינו אומר מכין אותו עד שתצא נפשו:

ואם יאמרו שינו שהם מאחרים עד שבודקים נקביהם לזה יש הרבה תשובות חדא דהיה להם לאכול בלילה בתחילת הלילה כדי שיתעכל המזון ולא לאחר בלילה זמן הרבה וע"ד שפי' הראשונים זל בכ"ה במשלי סי' ו' עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך דהכונה כי הן בעון מוציאין הלילה בדברים שאינן הגונים ובשחוק ואח"כ ישינים ועי"ז נמשכים בציר של פגעים וכמה חטאים א' ביטול תורה ב' דברים האסורים ג' מבטלין ק"ש בזמנה ותפלה ביחיד ד' מבטלים קדיש ה' ברכו ו' קדושה ז' מתפללים בלבוש שאינו דרך כבוד ואפי' אם היו חטאים קלים בהתמיד עשייתם נעשו בעבות העגלה ועל הכל שסוברים שלא חטאו וז"ש עד מתי עצל תשכב בתחי' הלילה וא"ת מה איכפת לך לז"א מתי תקים משנתך שתאמר לקום ותבא לידי כמה חטאים וכמ"ש הרב חומ"א ז"ל שם יע"ש וא"כ אם אוכלין בתחילת הלילה וישנים יכולים לקום בבקר השכם ויש שהות לעשות צרכיהם ולהתפלל ונמצא כי כשמאחרים לאכול ולישן בלילה הוי תחלתו בפשיעה. ועוד שהרי יכול הוא לעמוד עד פרסה וכמ"ש בברכות דכ"ג ע"א ועד כמה אמ"ר זביד עד פרסה ופרש"י ועד כמה יכול להעמיד עצמו מנקביו שיהא מותר להתחיל בתפלה ודעת רש"י הוא כדעת הרי"ף דאם יכיל להעמיד עד פרסה מותר לכתחילה להתפלל גם בס' האגודה שם בברכות פ"ג סי' פסק כהרי"ף וכ"פ רי"ו בס' אדם נתיב ג' ח"ד והרשב"א בתשו' ח"א סי' קל"א דכלהו ס"ל דאפי' לכתחילה יכול להתפלל וכ"כ בס' א"ז קצר כ"י והביאו הרב פתח עינים בחי' לברכות שם ד"ט ע"ב: ואע"ג דמצינו ס' הרמב"ם בה' תפלה פ"ד הלכה יו"ד דדוקא בדיעבד הוא דיצא אבל לכתחי' לא וכ"פ מרן בש"ע לקמן רס"י צ"ב מ"מ נראה לי דזהו בשאינו עובר הזמן אבל כשעובר הזמן של ק"ש ותפלה יש לו להתפלל אפי' לכתחלה דשעת הדחק חשיב כדיעבד כמ"ש הרב ברכת אברהם ח"א סי' ס"ו וע"ש שהאריך בראיות וכן הוכיח הרב בעל מנחת כהן ריש מבוא השמש דל"ב בטוב טעם ודעת והביאו הרב יד מלאכי בח"ג מער' שי"ן סי' תקפ"ז יע"ש וכאן בנדון כזה שעובר זמן ק"ש ותפלה אין לך שעת הדחק גדול מזה וכדיעבד דמי:

א"נ יש לומר קרוב לזה עפ"י מ"ש מור"ם אה"ע סימן קס"ט סעיף י"ב דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד וכאן בנדון כזה שאין לו תקנה יכול לקרות ק"ש ולהתפלל אפי' לכתחילה דחשיב דיעבד וכ"ב בפי' הרב מג"א שם ברס"י צ"ב דאם עובר זמן תפילה יש לסמוך על ס' הרי"ף וכ"כ הרב א"ר וכן הסכים הרב פתח עינים שם וכתב וז"ל וכבר נתבאר כמה גדולים דסברי כהרי"ף והכי מסתברא דיש לסמוך עליהם אם יעבור זמן תפילה יע"ש ועיין להרב ב"ח ולפי ששמעתי מהחכם הנז' אשר הוא מתנשא בגאוה ובוז לבזות לת"ח וכמה עניינים שהשתיקה יפה בהם אז אמרתי הגם כי הוא יאמר לבזות אותנו כי אין בנו תורה ומע"ט זו בלבד שיש לנו מצות עשה של ק"ש בזמנה דיינו כאשר חכמים הגידו בגמ' במס' סוטה דמ"ב ע"א ע"פ שמע ישראל ואמר אליהם שמע ישראל מאי שנא שמע ישראל אמ"ר יוחנן משום רשב"י אמר להן הקב"ה לישראל אפי' לא קיימתם אלא ק"ש שחרית וערבית אי אתם נמסרים בידם יע"ש. וכה הראני בני כי:

ביצחק יקרא הי"ו מ"ש במדרש קהלת סס"י ד' ע"פ שמור רגליך וכו' וקרוב לשמוע מתת הכסלים זבח שאמרו וז"ל חביבה ק"ש בעונתה מאלף עולות שהכסיל זובח וכו' ע"ש:

והנה כתב מרן בש"ע סי' פ"ט סעיף א' זמן תפילת השחר מצותה שיתחיל עם הנץ החמה וכו' וגרסינן בגמ' בפ"ק דפסחים ד"ד ע"א תניא כל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות שנא' וישכם אברהם בבקר ופירש"י שהקדים משעלה עמוד השחר ולא המתין עד הנ"ה ומ"מ בלילה לא הקדים עכ"ל הנה נתבאר דדין זריזין מקדימים למצות שצריך להקדים במצות הנהוגות ביום היינו מע"ה ולא מהנ"ה וכן מבואר במס' יומא דכ"ח ובמסכת תמיד ד"ל א"ל הממונה צאו וראו אם הגיע זמן שחיטה אם הגיע ה הרואה אומ' ברקאי וכ"כ הרמב"ם בפ"א מהל' תמידין דין ב' וכ"כ הטור ומרן בש"ע בא ח רס"י תרנ"ב ומ"מ זריזין מקל"מ ונוטלים אותו בבקר שמצותו מע"ה וכ"כ הטור ומרן בש"ע שם בא"ח בריש הל' תפלה סימן פ"ט וז"ל זמן תפלת השחר מתחיל משעלה ע"ה והאיר פני המזרח שהיא כנגד תמיד השחר ומאותה שעה ואילך הוא זמנה ומ"מ עיקר מצותה עם הנ"ה אלא שאם התפלל משתעלה ע"ה יצא עכ"ל הרי מוכח דס"ל דכל מצות הנהוגות ביום משום זריזין מקל"מ מתחיל מע"ה שהוא עיקר התחלת זמן המצוה וכמ"ש גבי תמיד שקרב מע"ה והטור במצות לולב דמשום זריזין מקל"מ מתחיל מע"ה:

אלא קשה דא"כ גבי תפלה אמאי כתב דמתחיל זמנה מע"ה שהוא כנגד תמיד של שחר ועכ"ז כתב דעיקר מצותה עם הנ"ה אלא דבדיעבד אם התפלל יצא והרי דין זריזין. מקל"מ הוא מע"ה כאשר נלמד מאברהם וכאשר תמיד קרב בע"ה וכאשר כתב גבי לולב. הן אמת דבמשנה שלימה שנינו במס' מגילה ד"ך ע"א אין קורין את המגילה ולא מלין ולא טובלין וכו' עד שתנץ החמה וכולן שעשו משעלה ע"ה כשר ופירש"י עד הנ"ה שיצא מספק לילה וכלן שעשו משעלה ע"ה יצא דמעלות השחר יממא הוא אבל לפי שאין בקיאין בו צריכין להמתין עד הנ"ה יע"ש הרי שדברי הטור שכתב דדוקא בדיעבד אם התפלל מע"ה הוא דמהני ולא לכתחילה הוא משנה שלימה וכ"כ ג"כ בא"ח בהל' שופר סימן תקפ"ח דעיקר מצות תקיעת שופר הוא מהנ"ה אבל אם תקע מע"ה יצא וכבר ראיתי להרב'י ז"ל שם בסימן תרנ"ב גבי לולב במ"ש הטור שמצותו מע"ה ל"ד עיקר מצותו אלא בדיעבד אבל לא לכתחילה וכ"כ הרב"ח יע"ש. ולע"ד הדבר ק' דא"כ אמאי לא השמיענו הטור עיקר המצוה שהוא לכתחילה מהנ"ה כמו גבי שאר מצות וכמ"ש גבי תפלה ושופר וראיתי להרט"ז שכתב ע"ד הרב"י וז"ל ואיני יודע למה כתב כן דהא רש"י שם במשנה כתב דמשע"ה יממא הוא אבל אין הכל בקיאים בו צריכין להמתין עד הנ"ה מ"ה יפה כתב הטור שמצותו מע"ה שהיא עיקר הזמן מן התורה עכ"ל. ואחרי המחי"ר אנכי לא ידעתי מאי קא מקשה שהרי אם רש"י כתב כן הוא לבדיעבד דקתני מתני' וכלן אם עשו משע"ה כשר דבדיעבד א"צ עם הנ"ה לכן כתב רש"י דגם מע"ה יממא הוא ומן התורה יצא אלא דחכמים גזרו ומאחר דאנן בדידן לכתחילה אסור מגזרת חכמים א"כ ק' דלמה כתב הטור הדרין לכתחילה לכן תי' הרב"י והב"ח דאיירי הטור בדיעבד ומלבד שכבר כתבנו דהא ליתא שהרי הי"ל להטור להשמיענו הדין שהוא לכתחילה ועוד בה שדברי הטור הם לכתחילה כמ"ש ונוטלין אותו בבקר משע"ה ועו"ק ע"ד הרט"ז דאם נאמר דהטור בא להשמיענו עיקר מצותו מן התורה אמאי גבי תפלה וגבי שיפר כתב דהא דמשע"ה כשר הוא בדיעבד אבל לכתחילה לא כי ע"כ כעת לא מצאתי דבר המתיישב לדברי הטור כ"א מ"ש ועיקר מצותו בשעת ההלל וקריאת ההלל מסתמא הוא אחר תפלת י"ח ובתפלה כתב דלכתחי' צריך מהנ"ה והו"ל עיקר מצותו של לולב בשעת ההלל לכתחילה מהנ"ה כמו עיקר מצות תפלת שחרית כאשר כתב הטור בהל' תפלה והוא ברור בדברי הטור שכתב וז"ל ועיקר מצותו בשעת ההלל ואם צריך לילך בדרך ואינו יכול להמתין נוטלו מיד קודם שילך ובלבד שיעלה ע"ה עכ"ל הרי דעיקר המצוה שכתב בשעת ההלל הוא אחר שעלה ע"ה והוא בהנ"ה כשעת תפלה ואה"ן אם בדיעבד אתרמי שהתפלל בדיעבד וקרא ההלל ג"כ קודם הנ"ה הוי עיקר המצוה משום ההלל לבד ולא משום הנ"ה מ"מ סתמא הוי בהנ"ה כדין תפלה דלכתחילה:

ומ"מ עיקר חקירתינו במקומה עומדת דכיון דבמצות שזמנם מע"ה מן התורה קי"ל דמשום זריזין מקל"מ בעינן למיעבד מע"ה כמש"ה וישכם אברהם בבקר שהוא מע"ה וכ"כ הטור גבי לולב וכן תמיד קרב מע"ה מה"ט והרי דין זמן תפלה ממנו נלמד ולמה יהיה מהנ"ה עיקר מצותה וא"ת משנתינו היא דקתני וכלן שעשו לבדיעבד וכו' א"כ ק' מ"ש גבי תמיד ולולב שהוא מע"ה וכדכתיב וישכם אברהם בבקר שהוא מע"ת קודם הנ"ה:

והאמת לומר לזה הוא דשאני תמיד של שחר שעבודת הבהמ"ק היה ע"י כהנים וקלי"ל דאין שבות במקדש מטעם שהכהנים זריזין הם ואין טועים הה"נ שאין טועין בע"ה שעדיין הוא לילה אלא בקיאים הם ביותר ושו"ר שכ"כ הרב המאירי והרב מנחת כהן הביאם הרב שיח יצחק בחי' ליומא דכ"ח יע"ש ובזה שפיר נתיישב ראיית הש"ס דזריזין מקל"מ ילפינן מאברהם שנודרז בע"ה ולא המתין עד הנ"ה יען היה כהן ובקי היה וזריז היה במצותו להקריב ליצחק בנו לעולה ותמהני על הרב צמח דוד סדר תזריע שהק' על מה שכתוב וישכם אברהם בבקר וישכם משה בבקר שהוא מע"ה דמאחר דחכמים תיקנו שלא להקדים אמאי הקדימו ודוחק לומר משום דבדידהו ליכא למיחש שיבואו לטעות יע"ש דאמאי הוי דוחק דבר שמצינו הלכה למעשה בתמיד של שחר ובודאי דאברהם ומשה היו יותר זריזין ובקיאים מן הכהנים של בהמ"ק. ועוד דבלא"ה ממש"ר לק"מ ואגב נתיישב ממה שתמיד קרב מע"ה שהרי ה' ציוהו עליו כך דכתיב והיה נכון לבקר ועלית בבקר וכבר כתב הרמב"ן במלחמות פ"ק דברכות דאע"ג דלמילה והזאה וטבילה בעינן לכתחילה ביום ברור שהוא מהנ"ה שאין הקדמתן מצוה והמאחר לא הפסיד מ"מ לענין תמיד במקדש דכתיב בקר קבעו האיר מזרח שהקדמתן מצוה עכ"ל הרי דהיכא דכתיב בבקר הוא מע"ה וא"כ מאי ק"ל ממש"ר דהרי מצווה ועושה הוה ודלא כמהרש"א בח"א פרע"ק איברא דבדברי הרמב"ן ק"ל דלו יהיה שזמן מילה וטבילה וכיוצא כיון דלא כתיב בקר הוא מע"ה מ"מ קשה איך כתב דלא יש בהקדמתן מצוה והמאחר לא הפסיד דלהדיא אתמר בברייתא דין זריזין מקל"מ מקרא דוישכם אברהם בבקר והברייתא תנאו גבי מילה כדתניא כל היום כשר למילה אלא שזריזין מקל"מ וי"ל ומזה תמהני על הרב כלי יקר בפי' שופטים סי' י"ט שכתב דיש שני בקרים האחד קודם עלות השחר כעין וישכם אברהם בבקר והשני אחר עלות השחר קודם הנ"ה שהוא הבקר אור והאנשים שולחו יע"ש ודבריו הם הפך תרי סוגייאות דהנה קרא דוישכם אברהם בבקר שפי' דאיירי קודם ע"ה הרי בגמרא ביומא ופסחים קאמר בברייתא שהוא ביום מע"ה קודם הנ"ה וכדפירש"י גם מ"ש דקרא דהבקר אור הוא קודם הנ"ה דהרי ברפ"ק דפסחים ד"ב ע"א משמע להדיא דקרא דהבקר אור הוא עם הנ"ה שהרי הש"ס מפ' האי קרא דאתיא כדאמרינן אמ"ר לעולם יכנס אדם בכי טוב וכן אתמר בש"ס פ"ק דתענית ד"י דר"י אמ"ד יליף מילתיה מהאי קרא גופיה ומזה תמהני ג"כ ע"ד הרב הפרישה ביו"ד רס"י רס"ב עמ"ש הטור גבי מילה דמשעלה ע"ה של יום ח' הוא תחילת זמנו וכל היום כשר לכך אלא שזריזין מקל"מ מיד בבקר כתב דק' דבקר הוא מע"ה כמש"ה וישכם אברהם בבקר והבקר אור והאנשים שולחו ותי' דבקר בא לאפוקי סיף היום יע"ש והדבר קשה דקרא דהבקר אור הוא מהנ"ה כמ"ש בגמ':

ומה מאד תמהני ע"ד הרב הלבוש בא"ח סימן פ"ט שכתב דקרא דוישכם אברהם בבקר הוא מהנ"ה ולא מע"ה וכן מאי דכתיב בקר גבי תמיד הוא מהנ"ה ודבריו צ"ע שהם היפך הש"ס ופירש"י שפי' שוישכם אברהם בבקר הוא מע"ה וגם הרמב"ן במלחמות כתב דבקר דתמיד הוא מע"ה הפך דברי הרב הלבוש ועוד יש לתמוה ע"ד ואכמ"ל. זולת זה ק"ל על הרב הקדוש בעל ר"ח בשער האהבה ריש פי"א שהביא המכילתא ס' בא דקאמר ע"פ וישכם יהושע בבקר שזריזין מקל"מ כתב וז"ל ובלי ספק כי וישכם אברהם בבקר הוא זריזות ע"ד וישכם יהושע בבקר הנדרש במכילתא. ואחרי המחי"ר בניו"ק ק"ל דהלא להדייא נדרש הכי בש"ס במס' פסחים ובמס' יומא וצ"י. (ועיין מ"ש בסה"ק לב חיים ח"א סי' א' וסימן ב' בס"ד):

תוכן העניינים

לב חיים פלג'י חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה