אור ברסלב
לב חיים פלג'י חלק ב ח"ב או"ח סימן קכד

לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]

ח"ב או"ח סימן קכד

ח"ב או"ח סימן קכג

נשאלתי במי שמת לו מת בתוך החג שמתחיל אבלותו יום א' מיום שמחה תורה לבני ח"ל אם מותר לו לעלות לס"ת שהמנהג הוא שכל יחידי הקהל עולים לס"ת ביום הזה מקטנם ועד גדולם יורינו. המורה ושכמ"ה:

תשובה הנה מצינו מחלוקת בפוסקים במי שהיה חתן תורה מסיים ומתחיל ואירע לו מקרה שמת לו מת בתוך החג והוא אבל אם נוהג חתונתו כיון דנדר גדול נדר או ידחה חתונתו מחמת אבילותו שהנה הרב נאמן שמואל ז"ל סי' ט"ל בהסכמה עלה שיכול לקרות בש"ת וסמוכות שלו ממוהריק"ו שורש ט' יע"ש וכ"נ דעת הרב פני אהרן חי"ד סי' כ"ו יע"ש וגם הרב זכור לאברהם אביגדור בחלק י"ד סי' כ"א פסק דיכול האבל להיות חתן תורה היכא שכבר נדר מקודם ושכן העידו משם הרב כהונת עולם והרב דברי אמת שעשו מעשה והתירו לחתן לעשות מצותו ושכן עשו מעשה יע"ש וכ"ן מדברי הרב פר"ח בי"ד סי' ת' דקאי בשיטת הרב נ"ש דיכול האבל להיות חתן תורה יע"ש וכ"ה דעת הרב זרע אמת בחי"ד סי' קס"ד דהעלה דמן הדין יכול לעשות מצותו אלא דמסיק דהנכון שמעצמו יסתלק כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק רק בשמחה יע"ש:

והרב דבר שמואל בתשו' סי' ע"ד חולק על זה וס"ל דיכול להסתלק ממינוי החתנות יע"ש והביאו הרב באר הטב רס"י תרס"ט והרב אמת ליעקב בסי' ה' אות כ"ט הביא מחלוקת זה וסיים שגם דעת הרב דב"ש דיכול להיות חתן תורה אלא משום עצה טובה קמ"ל דיכול להסתלק יע"ש וגם הרב זכור לאברהם ח"א חי"ד דקע"א ע"ב הביא משם הרב אשדת הפסגה שמ"כ בכ"י שהעיד שהרב כמהרח"א עשה מעשה כהרב דב"ש אעפ"י שהרב נ"ש חולק עליו ושסיים וצ"ע ממ"ש הרב פר"ח בי"ד סי' ת' דנראה דקאי כס' הרב נ"ש ושיש לחלק בין יושב בביה"כ ליוצא מביה"כ יע"ש וכן כתב הרב בני דוד ז"ל בהל' אבל בפיו"ד בשם מהרח"א וכתב ושמעתי שבזמן הר' מהר"א רוזאניס ז"ל בעת שאירע לו אבל וציוה שילך לבה"כ אחר להתפלל וכן עשינו מעשה בהסכמת הרב כמהר"י רוזאניס ז"ל וקצת רבני זמנינו בחתן תורה אחר יע"ש והביא דבריו בס' ש"ץ דקפ"ח והרב אות אמת סי' י"ד יע"ש והרב כסא אליהו שם בי"ד סי' ת' אחר שהביא דברי הראב"ד והרב נ"ש שכתבו שלא יהא חתן וכו' כתב וז"ל ונהירנא דמעשה היה בעיה"ק ירוש' תו' באחד שהיה חתן ואירע לו אבילות והסכימו רבני הזמן שיהיה חתן וא"ל דה"ט של רבני עיה"ק דשאני ירוש' תו דיום שמחה תורה הוא יום א' גם לגבי האבל והגדולים הנז' דיבר בח"ל שמאותו יום הוא מתחיל אבילותו ושזה פשוט יע"ש גם ראיתי בס' הנ"מ זה שמו בכורי יעקב בסי' תרס"ט ס"ק ג' הביא תשו' הרב דבר שמואל לבד ולא עוד יע"ש ויש להרגיש עליו שלא הזכיר כמה רבנים העומדים בשיטתו וכמה חלקו עליו וצ"י:

ולע"ד הגם כי קי"ל הלכה כדברי המקל באבל בנדון דידן שאני דשב וא"ת עדיף וכמ"ש הרב ברכ"י שם גבי אבי הבן שיש מחלוקת אם עולה או"ל יעלה דשב וא"ת עדיף יע"ש ומ"ג כי אפי' הרב נ"ש דעתו נראה ג"כ דנכון להסתלק וכמ"ש הרב ז"א שם. ונראה לומר דלא מבעיא כשלא יש נדר מקודם כענין שנודרים בעת צרה להיות חתן אלא שכך התאוה תאוה להיות חתן אלא אפי' נדר נדר גמור עכ"ז אם אירע לו אבל יכול להתיר נדרו ולהיות חתן לשנה הבאה ועוד כי כיון שהחתן הזה הוא שליח מכל היחיד ים שבאותו ביה"כ א"כ לא מסמינא להו מילתא שיהיה האבל שליח שלהם ביום ש"ת. וכבר מצינו ברז"ל שאמרו במיתת נדב ואביהוא שלא רצה להיות במ"ת כדי שלא יארע אבילות בשמחת תורה ואיכא למימר דאדעתא דהכי לא מינוהו שליח וכיון שכן אם בחתן תורה שהוא נדר גמור ואוושא מילתא טובא עכ"ז מצינו דרבו החולקים דס"ל דלא יהיה חתן תורה כ"ש כשאינו חתן כ"א שנהגו לעלות שלא יעלה ושב וא"ת עדיף כאשר כתב הרב ברכ"י גבי אבי הבן ואדרבא אבי הבן הוי יותר פירסום מזה שאינו עולה ועוד נראה לחלק שהרי כל עצמו של הרב נ"ש להתיר לחתן תורה אבל שיקרא בס"ת הוא מתשו' מהריק"ו שורש ס' שכתב דחתן תורה שוה כהבאת בכורים והשוה אותם לעידי החדש שהיו דוחים שבת כדי לחזק את המצוה ובר מן דין כיון דאבלות מדרבנן כבר כתב גם מהריק"ו דמנהג העשוי לכבוד התורה דוחה איסור שבת וה"ה הכא ידחה אבלות דרבנן ויקרא לכבוד התורה יע"ש. והרי ביחיד העולה לס"ת ביום ש"ת ליתנהו לכל הני תרי טעמי דלטעם הראשון שאני חתן תורה דדמי להבאת בכורים וגם לטעם ב' לא מינכר כבוד תורת בשביל יחיד שאינו עולה והרי כמה יחידים יש ביום ש"ת דכשמתחילין לעלות בפסוקים ולאשר אמר יוצאין מבה"כ זה והולכים לבית הכנסת אחר ועולין שם וכמו כן מאותו בה"כ באים לבה"כ זה ותולין מה שלא עלה דהלך לבה"כ אחר וכן ראוי לעשות לכתחילה דכשמתחילין לעלות בפסוקי' ולאשר אמר יצא האבל מביה"כ ויתעכב בחוץ שיעור מה ויחזור לשמוע הפ' כולה מפי החתן המסיים והחתן מתחיל והמפטיר וכן ראוי לעשות. ומ"ג אם יהיה יום א' של אבילות ביום ש"ת דאז הוי יום א' מד"ת דאינו יכול להיות לא חתן תורה וכ"ש לעלות לס"ת ג עיין בספר שמן המשחה דקל"א ובס' דבר אמת סימן ה' אות כ"ט ובס' עיקרי הד"ט א"ח סס"י ל"ד ויו"ד סימן ל"ו אות ל"ב ומבואר בש"ע א"ח סימן תקמ"ח סעיף ד' וביו"ד רס"י ת' דאבל ברגל שלא התחיל אבלותו עכ"ז אסור בדברים שבצינעא שהם תשמיש ורחיצה ות"ת וא"כ אסור לקרות בתורה וגם אסור לעלות לס"ת וכ"כ בס' פ"מ בחלק א"א בא"ח סימן תקמ"ח סק"ח ובס' כתונת יוסף חיו"ד סי' ז' ובכנה"ג ביו"ד סימן ת' והחמיר שם הרב כנה"ג בשם תשו' רש"ל סימן ע"א דאפי' הוראת ר"ת דהיכא דנהג לעלות דהוי בפרהסייא ליתא בזמנינו זה יע"ש:

והנה בעתה נשאלתי מאת גזברי ק"ק אלגאזי יב"ץ העי"א על איש אחד מיחידי הק"ק שהיה גזבר בשנה שעברה שמנהג הק"ק הוא כי גזברי הק"ק משנה שעברה עולים לס"ת ביום הוש"ר ולכן לשאול הגיעו בגזבר משנה שעברה שמת לו מת בתוך החג אם יכול לעלות לס"ת. ופסקתי שאינו יכיל לעלות כי יש לחלק מענין נדון ר"ת שכתב הטור ביו"ד סי' ת' שהיה עולה בכל שבת שלישי ואירע"לו אבל ועלה משום שהוא בפרהסייא שאני נ"ד שאינו מנהג ברור לכל כמו ענין מנהג ר"ת בכל שבת ושבת. ועוד כי מי יודע אם זה הגזבר שהיה ראוי לעלות מחל עלייתו ליחיד אחר כאשר נוהגים לפעמים. ועוד שכתב מרן החבי"ב ז"ל בכנה"ג שם ביו"ד סימן ת' הגה"ט אות ח' בשם רש"ל ז"ל כי הוראת ר"ת לא נהגינן בזה"ז כי אפי' אבי הבן אינו עולה וכמו כן אם אירע באותו שבת כי הוא חכם הקהל הקורא בעשרת הדברות עכ"ז לא יעלה יע"ש ואם אבי הבן וחכם הקהל בעשרת הדברות שהוא יותר מפורסם כתב שאינו עולה כ"ש וק"ו גזבר משנה שעברה והוא ברור:

ולענין קריאת פרשה שנים מקרא ואחד תרגום לקרות פ' וזאת הברכה אין ספק דלכ"ע ביום שמיני חג העצרת מותר לקרותה כיון שהיא זמנה שביום שמח"ת קורין אותה ומתחילים מסדר בראשית ואז הוי הזמן היותר נאות להשלימה עם הצבור ועיין פו"ד ביו"ד סימן שפ"ו וסימן ת' ושאר פוסקים וזה נמי פשוט:

תוכן העניינים

לב חיים פלג'י חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה