לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן קכא
נשאלתי מאת רב אחאי גאון צבי. משוש לבי הדר הוא לכל חסידיו נאמנים כל פקודיו. תורה וגדולה. יסוד המעלה. מעלת הרב המופלא. וכבוד ה' מלא. כמוהר"ר:
צבי הירשל:
לעהרן נר"ו אשר הוא חונה בעוב"י אמשטרדם יע"א על ענין האתרוגים. שיצאו עוררין שיש בהם חשש מורכבים והמביאו לידי ספק זה הוא מה. שכתב הלא זה הוד והדר מעלת כ"ש כמוהר"ר:
זיסקינד מינץ נר"ו מעיר טראיסטי יע"א אשר שרטט וכתב וז"ל הרי ישראל האזינו עד כה היו דברי במודעא הנדפסת בשמי להעיר אוזן החרדים על דבר ה' אשר בעוה"ר נעשתה נבלה בישראל בהנתן עדות שקר על אתרוגים שהובאו ע"י ערלים מכפרים במדינת אלאנייאד"ו בריחוק מקום לאיקרפו ע"י השתדלות בני בליעל שקבלו אותם לשותפות להתעות ולהטעות המורה צדק שמה שהמה מגידולי גינת פארג"א וכל זאת בעוה"ר לאשר פ"ג תורה ונעשה מזה קודם הכנסה ועי"ז הותרה הרצועה לתת עדות גם על אתרוגים הבאים ממרחק וגם אם המה ביד אשר לא מעמנו ועד בואם אל מקום ניתן העדות אין שום בירור עליהם ממקום גידולם מה המה עכ"ז לא יקפידו לאשר אינם בני תורה וכמו כן המורה צדק בטריאסטי בלא ידע ואשם על סמך עדות המורה צדק מקורפו נתן עדותו על כל קוסטיל ביחוד ואיננו משגיח ג"כ ואינו חושש לעירוב ולחילוף כי ביד גוים המה ואנחנו שארית פליטת ישראל אשר בפולין ורוסיא ואשכנז המהדרים במצוה זו ומפזרים מעות למדו עד כה נתנו אימון בם עד עת הזאת שנתגלה נבלותם על ידי בעזה"י.והנני לפרש שיחתי לפני כל יודעי דת ומביני מדע להציע דברי מאיזה טעם חששתי עליהם לפוסלם. ידוע הוא שרוב האתרוגים הגדלים בעולם גם באיקלימי"ס המזרחיים והדרומים אינן נושאים פרי כראוי זולת אם יורכבו באילן לימני או אראנצ"י ואי לזאת חששו גדולי האחרונים על אתרוגים הבאים ממדינה רחוקה למורכבים והנה גינת הסולטאן אשר בפראג"א במדינת אלאבאנזיי מוחזק הוא מאז שהאילנות פרי האתרוגים הנטועים בו כשרים הם ואין בהם שום מורכב וגם אנכי בידי להעיד שזה שנים רבות אשר אני קונה פרי הגפן הלז וע"י אנשים הכשרים יושגח ויוקצץ ולא מצאו שום אילן מורכב ומעולם לא היה מצוי מאילן פרי הזה במדינה זו רק מעט מזער לאשר היה מחק התוגר יר"ה כל יכול הארץ אשר למכירה עומד שייך להתוגר או להפאשה המושל במקומו ומי הוא זה אשר יעמול לנטוע אילן אשר קשה לשותלו ובעמל גדול יגודל והזרע לא לו יהיה אולם זה מקרוב ניתן רשות השולטאן לבני מלכותו להיות כל איש שורר בביתו וכל אשר לו רק המס הקצוב יתן התחילו התוגרמים והגריכין תושבי הארץ להחל לטעת אילן פרי הזה אשר פריו יתן הרבה וריוח והכנסה כי ישולם ביוקר עתה מי יגיד לנו על גדולם אם לא הרכיבו אותם באילן לימני בכדי שיגדלו או למהר גידולם וליפותם לבל יצאו מפוחמים וישתנה מראיתם לאדום עד יתחילו להשיג צבע אתרוג הזהבי כאשר היא בטבע פרי הלז אם איננו נטוע במקום המוכשר לו וכמו שאנחנו רואים בכל חלקי איטלייא המגדלת כל פרי לרוב ופרי אתרוגים אינה מגדלת זולת אם ירכיבו באילן לימאני כאשר הוא בלחג'י דו גארדו אשר על האתרוגים הגדלים שמה נתן אא"ז הגאון מהר"ש יודא מינן המכונה קאצינעליבאגין הסימנים על פסולם וכמו כן בריווייעד'ו ד'ו יענחוי"א אתרוגים הגדלים שמה המה מורכבים כידוע לי (ועכ"ו בעו"ה גם מהם יובא ויושלח לפולין ולאשכנז ע"י פושעים וחטאים בעמינו וימכרו למהדרים בדמים יקרים בלי שים לב) באמת נצמח הטעות להקונים אותם לאשר האתרוגים הגדלים באיי קלאמברי אשר יבואו ודרך יענאווא ושמה ימכרו ונקרא שמא יענאוו"ד והמה מוחזקים לכשרים ע"כ אם יובא את אתרוג מסביבות יענאווא מהודר עם שמו האמיתי יעאנוי"ר מאין ידע שקונה להבחין כי מורכב הוא כי אין לו שום סימן המתנגד להכשרים ומי מגדולי הרבנים אשר ידעו להשגיח על זה כי מאין להם לדעת זה בריחוק מקום וכמו כן על פרי גינת בחדשות האלו מי הוא איש יאודי אשר דרך רגלו בכפרים האלו וראה ובדק האילנות אשר אינם מורכבים כי בלא זה במדינה זו גדר דרכו מלצאת ולבא מפני סכנת דרכים ואין ביד הנותן עדות לדעת בריחוק מקום ומדינה אחרת וים ארץ סאלוי מפריד ביני הם מה נעשה עמהם בנטיעתם אשר יעיד עליהם זולת אשר הטעו אותו בני בליעל לאמר לו כי האתרוגים אשר ביד הגוים מפרי גינת פארג"א הוא וזה הוברר ששקר בימינם ע"י עדות הרב החכם מאיינינא אשר גן פארג'א סמוך לה ועדות מושלי המדינה הנעשים בארכי ועדות הקאנסילאט קירה אשר שמה המקיים כל זאת שמגן פארג'א אין ביד הערלים אתרוג אחד ועתה מה נשאר בידינו לסמוך להכשיר שהוא נגד הרוב שרוב האתרוגים מורכבים המה זולת המעט אשר נודע לכשרים ואנא מצא קולא כזו בדבר דאוריית' להאמין לגוי או שיהיה הדבר ביד גוי בלי חותם בתוך חותם ואף כי אחרי הודיע להמורה צדק בקורפו מהמודעא אשר הדפסתי עשה בהסתת הבני בליעל פס"ד וחתום עליו הוא ובית דיני בני בליעל. אשר הטעו אותו בתחילה לתת עדותו והמה בע"ד של האתרוגים משותפים של הערלים ואנשים כפרים וברים באין מחסור להם שום נבלה ומתוך כתבם ופס"ד יכול לידון כל מי שיש לו מוח בקדקדו חכמת מה להם. והנה בהגיע הדבר לפני גדולי דורינו כל החרדים לדבר ה' עמדו בפרץ ואסרו האתרוגים האלו זולת כל מי שירצה לצאת ידי חובתו בלי ספק יפנה אל האתרוגים אשר המה בודאי מגן פארג'א ואולם בעוה"ר לא אלמן ישראל מאוהבי בצע אשר בתרמית ובחשאי התירו לקנותם מהגוי ולא חסו על ממונם של ישראל אשר מסרו ביד נכרי כי סוף כל סוף הקונה למכור איבד את מעותיו כי מי הוא זה אשר יפזר מעותיו על דבר מצוה במקום שיש לחוש לביטולה ולברכה לבטלה וגם באיזה מקום אשר דיינים ורבנים מצאו להכשיר את האתרוגים על ידי בדיקה בסימנים הנאמרים אשר באמת אם כי מפי אא"ז הגאון מהר"ש מינץ יצאו בעוה"ר פג תורת והמורים אינם נותנים לב מה היה דבריו כי לא החוש והנסיון מתנגד לזה כי בעצמי נסיתי האתרוגים מורכבים הגדלים בגן פרסה אחת מפה ובכולם לא מצאתי שיאומן שום סימן מהסימנים שהזכיר וכל חכם לב בידו להבחין כי כן הוא כי בכל מקום נמצא בגינת השרים אילנו' מורכבים המגדלת פרי הזה. אולם בחמת אותם הסימנים שהזהיר אא"ז הגאון ז"ל בתשובתו להרמ"א ז"ל המעיין היטב יראה בפי' שרק על האתרוגים שגדלים בלאג'י ד'י ג'ארדו הנקרא גארדיזע"ר הגביל הסימנים ולא על שאר האתרוגים הבאים מפאלייע שהיה חושש עליהם לפסולים לא היה די לו הסימנים האלו ולרמ"א ז"ל אמר שלריחוק מקום לא יביאו לפולין הלא גם אם יבואו מה בזה הלא הסימנים בידו (גם הרב שבות יעקב ז"ל ח"א סי' ל"ו הרגיש בזה והחליט כדעתי):
והאמת בזה מי שרוצה להתחזק ולעמוד על כל דבר בשרשן ישכיל שלא כל המורכבין שוין בזה כי אם יורכב יחור אתרוג אשר טבעו לגבל קליפה עבה ומוהל מיעוט באילן לימאני הטובים כמו בלאג'י די גארדי אשר הלימאניס מפורסמים בעולם להמובחרים עם קליפה דקה ודק המוהל אשר הטבע משורש האילן ישנה את האתרוג בקליפתו ומוהלו אולם אם ירכב באילן לימאנ'י אשר גם הלימאני יש לה קליפה עבה ומוהלה איננו רב כאשר יש לימאנים כאילו אין כח בהשורש להפוך טבע היחור האתרוגים וישאר כפי טבעו אשר אין להכיר בו ובלא זה יש שינויים בכל מיני מאקלי'ם לאקלי'ם בטבעו וגידולו כאשר עינינו רואות מכל מיני פרי ואולם גם הסימן ששמע הרב כנה"ג שיש להכיר בגרעינין אשר כל האתרוגים שלנו אין בהם הסימן יוכל להיות שיאומן באיזה אקלים בעולם ובלא זה מי שיש לו מוח בקדקדו יבחין שכל הסימנים שנתן אא"ז הגאון ז"ל היה רק למען לא יהרב לב הירא והתרד נוקף גם אם יקנה אתרוג המוחזק לכשר אולי נתאנה בו ומלאג'י די ג'ארדו הוא ע"כ יוכל לדעת עפ"י סימנים ולא יהיה לבו נוקפו אבל אין להעלות על הדעת על אדם גדול כמותו אשר כל בית ישראל נשענו עליהם והוא היה מהאוסרים אתרוג מורכב גם בשעת הדחק ואחריו הלכו כל הגדולים לאוסרם ולא ימצא שום דעה מקויימת שינגד לזה (ומי שהתנגד חזר בו והתחרט קודם מותו שו"ת ש"י סי' ל"ו) שיאמר להכשיר אתרוגים אשר לא נודע לנו כשרותם על פי סימנים הלא באיסור דאורייתא לכל הדיעות אין להתיר זולת בסימנים המקובלים הל"מ כמבואר בסימני כודמתא בחולין ע"ש (לפי פירוש הרמב"ן והר"ן ובסימני בצים דס"ד) גם לפירש"י גם לפי דעת הרמב"ם שספק דאורייתא רק מדרבנן לחומרא גם באיסור דרבנן אין להתיר זולת בסימנים המקובלים הל"מ ואנא איפה הלך לב המורה להתירם בסימנים אנא מצא שהגאון אא"ז אמר שמקובל בידו הל"מ ואם מצא הלא אתרוגים אלו אין להם בליטות כמו אתרוג קורפ'ו ואיככה התירם ועל האתרוגים האלו שמע וראה שיש לחוש עליהם כי הוברר שהעדות אשר ניתן עליהם הוא בשקר אין זה כי אם רמות רוחא להראות גבורתו דשרי לן עורבא להוציא מלבן של המלעיגים מה אהני לן חירוף לבבו לסמוך על סימנים בספק דאורייתא ויותר מזה ברכה לבטלה. אשר הוא ג"כ דאורייתא מלא תשא היכא שמכניס עצמו ברצונו בספק ברכה ול תשאילני מאמת ויציב שהתירו על הספק דכיון דספקא דאורייתא היא אינה בכלל ברכה לשוא וכל בר שכל הישר יודה לו בזה אם כי יש ויש דעת האומר שברכה שאינה צריכה הוא רק מדרבנן וגם בקנביס לא התירו בסימנים זולת אם נותן לאומן חיטי קנבוס משלו אז אין לחוש לאיחלופי דמירתית שיכר ע"י סימן וגם דאומן לא מרע אומנותו שיותפס כגנב:
היוצא לנו מזה שאין להכשיר שום אתרוג שאינו מוחזק לנו שבא מגינה כשירה הנודע לנו כבר ונבדקה שאין בה אילנות מורכבים בשים סימנים ומובטחני שכל גדולי ישראל יסכימו לדברי ועליהם הדבר מוטל לעמוד בפרץ ולהזהיר לכל אשר יסחרו עם אתרוגים לבל יגעו באתרוגים שאינם מן המומחה שלא יכשלו את בני ישראל וכמו כן להזהיר את המו"ץ הנותנים עדותם שישגיחו היטב לימים הבע"ל שלא לתת עדותם זולת אם יהיה ביד גברא דפקיע שמו לת"ח או שיהיה ת"ח עומד ורואה הנלקטים מן גינה שמוחזקים לנו מכבר לכשרים כמו גן פארג'א וגינת אי קורפא בעצמה ושיחתום בנושפנק' דיליה באופן שלא תשליט בהתיבה יד רמאי וקלי הדעת לערבב עמם מורכבים ושיבררו בעדותם את הכל איזה תלמיד חכם וירא שמים עמד בעת לקיטתם ובדק האילנות כי אם לא ובורר הרי לא יאמין עדותם ובמטותא מניינו רבנן ותלמידיהם אם ימצאו דבר במכתבי אשר לא יאותה להם ביסודות אשר הנחתי יודיעני ואברר להם ואם שגיתי בדברי ואולי טעיתי בשקול דעתי יודיעני ויבטחו כי עוד מדה זאת ממדת ת"ח נשאר בי להיות מודה על האמת. ואל אלהים אמת אל תצל מפי דבר אמת ינחני בדרך אמת שלא אכשל בדבר הלכה. דברי הכותב וחותם אפר ת"ח ותלמידיהם כ"ה לחדש מרחשון קול:
התו"ר לפ"ק:
פה ק"ק בראדי זיסקנד מינץ:
והנה נוסח הפסק דין הלזה שלחו הרב הפוסק מהרר"ז מינץ הנז"ל נר"ו להרב ח"ק צבי עדיינו נר"ו לאמשטרדם יע"א ושם נמצא חד מינן מנקיי הדעת שבירושלים. כסף נבחר לשון צדיק מזוקק שבעתים דין הוא הדר שאר בשרינו האח נפשינו מעלת הרב הכולל. זרע רב במהר"ר משה ישראל חזן נר"ו בישראל להלל הוא שנתן לו עצה לשלח לי פסק דין זה אשר מצא וכה היו דבריו במכתב אשר שלח לי לשמי למען שתי שומי י"א ניסן מש' קול התו"ר לפ"ג עטרת תפארת גילת הכותרת. המאור הגדול רב תנא הוא לאריה דבי עילאי מטיל משתיו יאורו אלים דקלא ואלים. רב מאד מחנהו פאר הדור והדרו הלא הוא מעלת הרב המופלא וכבוד ה' מלא בכתר ש"ט עולה דין רפש מן דבית אבא שאר בשרינו מגואלינו. המלך חיים עד העולם כירח יכון עולם כיר"א:
בתר דכפילנא שלמא למלכא וקידת ת"ק כמ"ל לפני מי שגדול ציביונן ש"י ורב ברכות סדורות וערוכות. כל חותמי ברכות. שבמקדש יחולו על ראש צדיק נסו"א מטה משה על אר"ש יסדה למרט בדם האהבה והקורבה שאינה נקרשת בלא"ה והמות אל יפריד בינינו עד ביאת הגואל כי"ר. הלא מעתה חדשות אני מגיד איך בהיותי מתעדן ומתעלס בבתי האחים הנעימים הקדושים המפורסמים היקרים המסולאים תור' וגדולה במקום אחד גוי קדוש אחד בארץ הרבנים המופלאים כמהר"ר:
צבי הירשל לעהרן נר"ו. ואחיו הי"ו הגיע להם כתב אחד ארוכה מאר'ש הלא היא כתובה פנים ואחור מאחד חכם ורב טוב נר"ו אשר בטריאיסטי יע"א סוחר טוב ומוחזק באתרוגים של קורפו וכל דבריו בכתב הנז' כגחלי אש עוממות מטיל מום בכל אתרוגים שבעולם הבאים בשם גורפו יע"א חוץ מה שיבואו על ידו כי הוא הקונה הגינה הגדולה שפארג'ה המוחזקת מימות נביאים ראשונים והיה הנשאר משאר הגינות נאמר. בהם חוץ דהם מורכבים ובעלי מומין קרבים כאשר אדוני המלך בעיניו יראה אורך היריעה מכל אשר טען החכם הסוחר הנז' אשר כמעט לא הניח אתרוג כשר לבן א"א ע"ה ויהי בקרא המלך ר' צבי נר"ו ב' דלתות ויחרד האיש וילפת כי הטיל ספקות גדולות במ"ע דאורייתא ומה יעשו המהדרים הבוזים כסף הבוזים זהב לקיים מצות בוראם כהלכתא וכנגדו יש לחוש לרב מפורסם הרב שבקורפו הוא הרב מהר"י ביבאס הי"ו המוחזק למורה צדק כהלכתו ועולה לא נמצא בשפתיו ואינו נוגע בדבר וקרא לפני את כל. כתב הנשתון וכשאני לעצמי האמת כי מאד לבי נקפי בכל הרשום בכתב הזה הגם כי גמירי שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב. אך אמנם לעומת זה הלכה רווחת בישרא אם אחר מעשה אמרה אין שומעין לו והיכן הוא רב מחנה שיקרה כנגדו להעיד על קודם מעשה שחוץ מאתרוגים אלו שבגינה הזאת שעשאה הוא אפלטו שכלם חשודים על ההרכבה. ואם אגזור אומר להכריע מצד זה האמת לית אנא יכיל אי מצד כי דבריו כגחלי אש ותלמידו בידו וניכרים קצת דברי אמת ועלית על כולנה כי אני מגולת ציון וירושלים ושם א"י לגבולותיה כגנה זרועיה תצמיח אילני מאכל איכא בינייהו פרי עץ הדר מפירות הארץ עד שאיני מכיר בטבע אלו האתרוגים כי אם מפי סופרים ומפי ספרים ואין דבר ברור מכל הרשום בכתב תשו' האחרוני' ז"ל כי אם בזמן נערותי וימי ילדותי היותי בקרית חנ'ה מקום שהתפללו אבותי מח"ק עיר המהוללה אזמיר יע"א הוה עובדא לחוג את חג הסוכות בקרב מח"ק וראיתי כל מי שעלה בידו אתרוג נאה ומהודר מילדי גורפו היה שש ומתפאר בגוונים שלו כי הקרה ה' לפניו מצוה רבה במעשיה ומצד האתרוגים גופייהו לא ראיתי ולא שמעתי שים מערער א"כ לאיש אשר אלה לו היטעם את אשר יאכל לחמה של תורה לפסוק בסכינא חריפא לאיזה צד מן הצדדין ולא מסתפי שמא ירוץ גולגולתו כי ע"כ מידי היתה זאת לי עצה לשלוח כל הדברים ככתבם וכלשונם לפני הדרת כסא מלך מומחה ופקיע. כאריה הוא דרביע. וראשו לאב החכמה יגיע. וקדוש יאמר לו ומי כמוהו בישראל זריז במצות ומדקדק בהן כחודה של מחט וקרוב הוא אל המדינות האל ושמו נודע בשערים ויוכל לעמוד על בוריין ושורשן של דברים וכאשר יגזור אומר בדעתו הרחבה והמלאה לה רוח דעת ויראת ה' כן יקום ועליו נאמר הלך אחר ב"ד יפה הלך אחר ר' חיים פאלאג'י נר"ו באזמיר יע"א ולכל דור ודור הקב"ה מעמיד לו פרנס נאה ומשובח ואילן גדול לסמוך עליו כי לא תשכח מפי זרעינו לעולם ועד כיר"א. חסיה נפשי כי מר באתריה כלביא יקום וכארי יתנשא לברר וללבן הדברים באר היטב עד שלא ישאר ריח ספק ויודיע דרכיו ומימיו נאמנים להרב המפורסם ר' צבי נר"ו כי קדוש הוא לאלהיו וכמה אחינו וצבי עדיינו זהיר במצות ן' פורת יוסף ירבו כמותו. כי לא במותו. כיר"א וכל כי האי נאה ליחיד כמני"ר נר"ו להזדווג עם יחיד ולהוציא מלבו כל ריח ספק בענין זה כידו הרחבה למען ישמח צבי לצדיק בזמן שמחתינו בשמחה של מצוה כתקנה ועם ה' החסד אל יחסר מלכו לעולם הוא ובניו כל הימים וזכות הגאון מר זקנינו הק' ז"ל יגן בעדינו כי לא תשכח תורה מפינו ומפי זרעינו עד יבא מורה צדק כיר"א ושו"ט יגדל ממעל לחשב כנה"ר והנשאה גם חסיד'א וכנפש נענה גולה ונידח כדרך יום כה וכדרך יום כה על המחיה ועל הכלכלה כל מידי דמיזן. והוא:
הצעיר:
ישראל משה:
חזן:
ס"ט:
מאלהא רבה שלמא רבה לגברא רבה מדברנא דאומתא מ"ד הרב הגאון המופלא. וכבוד ה' מלא סיני ועוקר הרים ונודע בשערים כמהר"ר נר"ו חיים עד העולם ובריא אולם כיר"א. אחדש"ו וכו' מקיים אני דברי רב חביבי קרובו הרב המובהק זר"ק נר"ו דחתים לעילא בענין האתרוגים אך לא למעני אני שואל ומבקש ממעכ"ת נר"ו בענין זה כי אני אוכל להשיג מאותם שבעל הכתב המוסגר ה"ה הרב הנגיד מהר"ר זיסקינד מינץ הי"ו מסכים עליהם אבל נדרשתי לכך מאהובים וחשובים ממני רבני רוזני וצדיקי עוב"י ק"ק ווילנ"א יע"א שמקבלים שם מאותן שכותב המוסגר חולק עליהם ומחליטם למורכבים והם בקשו ממני לחקור ולדרוש הדבר ולהשיבם נכונה וטובה העצה אשר יעצני קרובו הרב המובהק דח"ל נר"ו לפנות בזה אל רומכ"ת נר"ו וחלותי היא לחקור ולדרוש הדבר היטב ולהשיבני במוקדם האפשרי וע"ד אסמוך ושלו' תורתו יגדל כנפשו הרמה והנשאה וכנפש נאה דורש שלו' תורתו המצפה לחסדי ה' וישועתו והמשתחוה מרחוק מול הדר"כ קדושתו הק': צבי הירשל:
לעהרן:
ס"ט:
תשובה מחיים ראיתי מלאכי אלהים עולים הלא המה סרכין תלתא אחזו לנו שולים. על ענין האתרוגים אשר יצרו עליהם עוררים. שהם מורכבים לאמר לאשורים וכל לגבי דידי מה לכם קול משאלות. ערכי עלי איידי דזוטר וטרדות הזמן הנסתרות והנגלות. ולאיש אשר אלה לו גם בלא דעת יגון בלבבי. היכול אוכל דבר מאומה לא בי. אמנם א"א לומר ונקה משום עשה דכבוד תורה במותב תלתא כל מילתא דאמור רבנן היא גופא גזירה לאסוקי שמעתתא. אליבא דהלכתא. גם לרבות לזכות את הרבים. לא יצא י"ח בפרי עץ הדר ואין מרכיבים. מידי ספק לא נפיק מסתפק במועט מעת שנו"ת. והיתה לבאר סימנין דרבנן דברי חכמים כדרבונות. כפי מה שיורוני מן השמים. כי ה' יתן חכמה רחם רחמתים. ואני בתומי לעשות רצון צדיק חפצתי. צבי לצדיק הנה תאבתי. תכף לנטילה פ' כל כתבי מהנהו אשלי רברבי. פניתי אני לראות בספרן של צדיקים. דברים המצודקים. ואני תפילה. לאל נורא עלילה. שלא אכשל בדבר הלכה. לערוך סדר המערכ' להבין ולהורות משפטים ישרים ותורות. וזה החלי בעזר צורי. וגואלי כיר"א:
הנה עיקר שורש דבר זה הנו נצב להרב הלבוש ז"ל בא"ח סי' תרמ"ש ס"ד יש רוצים להכשיר אותם האתרוגים הבאים מן הפרדס שקורין גראטויי'א ואני אומר שהן פסולים מן התורה שהרי ידוע שהם מורכבים שהורכב ענף מאילן אתרוג לתוך אילן מארנ'ץ או לימונ'א או איפכוהרי נעבדה בו העבודה ההרכבה וכו' יע"ש והנה בטעם זה של הרב הלבוש לאסור האתרוג המורכב משום מצוה הבאה בעבירה שנעבדה בו יצאו עליו עוררין הלא המה הרב מג"א ז"ל בא"ח סי' תרמ"ח סקכ"ג שהשיב דאי מהא אין לפוסלן וסיים ולי נראה דפסול משום דלא מיקרי אתרוג כלל יע"ש וכ"כ בתשו' מהר"ם אלשיך ז"ל סי' ק"י דאינו כולו אתרוג כ"א יש מין אחר מעורב בו ודחה שם ס' אחד שרצה להתיר ותלה עצמו באחד מן המורים שבארצינו שהורה שיוצאים בו עם היות שכל חכמי העיר חולקים ומעידים שכל חכמי צפת רבנים ושופטים אשר קדמונו שאסרו אותם וכו' יע"ש וכ"כ הרט"ז בסימן תרמ"ט סק"ג דבעינן שיהיה כל האתרוג ממין אחד ולא דבר אחד מעורב בו והביא מ"ש בגמרא בפ' אותו ואת בנו דמ"ט שה לרבות מקצת שה ודחאו לבסוף הזכיר תשו' רמ"א סי' קכ"ו דקאי ג"כ בסברא זו לפסול את המורכב משום שאינו כולו אתרוג יע"ש ותמהני עליו כי לא הזכיר גם לתשו' רמ"א עצמו שם בסי' קי"ז שהביא ס' השואל ראיה דאתרוג המורכב כשר ממ"ש בגמרא פרק אותו ואת בנו שה אמר רחמנא ואפי מקצת שה במשמע והה"נ אתרוג ואפי' מקצת אתרוג וכו' ודחאה מור"ם זל דאינו ראיה חדא וכו' ועוד כמו שיע"ש הרי מבואר כדבריו ממש וצ"י וכ"ה דעת הרב מחצית השקל שם דאתרוג המורכב אינו נקרא אתרוג וזה נמסר מהלל"מ יע"ש גם הרב שבות יעקב חא"ח ח"א סימן ל"ו כתב אבל באמת הסכמת כל האחרונים גם ראשונים שהעתקתי וגם מעשה רב שלא לברך עליהם כלל וכדעת הרפ"ך אפי' בשאין אחר ובס' ברכה להקל שומעין עכ"ל וכ"כ הרב כנה"ג בסימן תרמ"ח בהגה ט' שהביא תשו' מהרמ"א סימן ק"י שכתב בפשיטות לאסור אתרוג המורכב והביא שם ס' מי שהורה דיחור של אתרוג בלימון שהוא כשר ושהרמ"א ז"ל חלק עליו ואסר יע"ש ומבואר שם בתשו' מהרמ"א דיחור של אתרוג בלימון הוא מה שיש לומר שהוא אתרוג מורכב אבל להפך יחור לימון באתרוג אינו מוציא כ"א לימון ולא אתרוג ואין מקום לספק בו כלל יע"ש וכן דעת הרב"ח בתשו' הישנות סימן קל"ה וקל"ו דאתרוג המורכב פסול מטעם דכולו אתרוג בעינן וכ"כ שם בשם הרב מהר"ף הכהן ז"ל בעל פו"ר כמו ציע"ש והרב חמד משה בסימן תרמ"ח סק"ה יע"ש וכ"פ הרב גור אריה הלוי זל סי' תרמ"ח והרב א"ר סק"ח וא"ז סק"ג שם בסימן תרמ"ט סק"ג יע"ש והרב בית יאודה ח"כ סימן ל"א יע"ש והרב הלכה ברורה שם סימן תרמ"ח סק"ה והרב מו"ק שם והרב ברכ"י ובס' מחב"ר שם והרב עיקרי הד"ט בא"ח סי' ל"ג אות ג' יע"ש. וראיתי בספר עושה שלום בחי' דינים דצ"ז דכתב אתרוג המורכב עיין להרב הלבוש דאסר ועיין בספר יוסף אומץ נר"ו סימן פ"ב דדחה דברי המתירים ואסרו ג"כ יע"ש והדבר קשה כי לא הזכיר הרב ז"ל ס' המתירים בזה כלל כי כלם פה אחד אסרו אתרוג המורכב אלא דהרב הלבוש אסרו מטעם איסור שנעבד בו ורבני ואחרונים חלקו עליו ואסרו אותו מטעם דכולו אתרוג בעינן והמורכב החלק שיש לו ממין אחד הו"ל כחסר וכמש"ל אבל דעת המתירים לצאת ולברך באתרוג המורכב לא הזכיר הרב ז"ל וצ"ע:
ובעיקר טעם הלבוש משום איסור משום מצוה הבאה בעבירה מלבד הרבנים הנ"ל דשדו ביה נרגא עוד יש בספרי רבני האחרונים בפרט זה ואכתוב בזה בס"ד בסה"ק גנזי חיים מער' מ"ם בס"ד. והנה דעת כל הפוסקים הנ"ל שלמים וכן רבים כלם פה החד סברו וקבילו דאתרוג המורכב פסול וא"כ הוא פשיטא ודאי דבידוע לנו שזה האתרוג הוא בא מאילן שנעשה בו הרכבה עם מין אחר שהוא פסול כדעת. רוב הפוסקים ז"ל הנ"ל ברם כשאין אנחנו יודעים בו אם הוא מורכב או לא אם יש מקום לברור ע"י סימנים הרי מצינו בתשו' מור"ם שם בסי' קכ"ו שכתב שם הרב מהרשי"ק ז"ל וז"ל ואני אכתוב למעכ"ת ג' סימנים אשר תוכל להבין בהם המורכבים הגדלים בארצינו בי מפולייא לא יוכלו לבא אליכם כי רב מכם הדרך הסימן הא' הוא דהמורכבים הם חלקים ולאתרוגים בליטות קטנות בכל גופם וגובה להם רב כי המורכבים העוקץ בולט והאתרוג העוקץ שלו שוקע הג' הוא כי תוך המורכב דהיינו המיץ רחב והמוהל שלו רב והקליפה התיכונה קצרה ובאתרוג להפך כי הקליפה רחבה ותוך קצר והוא כמעט יבש יע"ש וזה הסימן הג' כתבו ג"כ מהר"מ אלשיך בתשו' הנ"ל רס"י ק"י וז"ל ואין הפרש אלא שהחימוץ שבתוכו מרובה משא"כ לאתרוג בלתי מורכב שהחומץ מועט והקליפה שעליו עבה מאד וכו' יע"ש וכ"כ הרב שכנה"ג בסימן תרמ"ח אות ג' ועוד היסיף על זה הרב כנה"ג ונתן סימן אחר וז"ל ואני שמעתי סי' אחר כי הגרעין של האתרוג הוא זקוף לאורך האתרוג וגרעין המורכב הוא מושכב אורך הגרעין לרוחב האתרוג יע"ש וכ"כ הרב עולת שבת סימן תרמ"ח והמג"א שם יע"ש וכ"כ הט"ז' סי' תרמ"ט סק"ז והרב חמדת ימים בהל' סוכה פ"ב דף ר"ו ע"ב יע"ש וכ"כ בס' פחד יצחק מערך א' דקכ"ג ע"ד ד"ה אתרוג המורכב יע"ש והרב מאמר מרדכי. שם סימן תרמ"ח סקח"י יע"ש והרב הלכה ברורה שם סק"ה וסק"י והרב מו"ק שם ובספרו עמודי שמים והרב זכור לאברהם ח"א מער' א' ד"ב ע"א יע"ש ואדרבא הרב מאמר מרדכי חקר חקירת חכם וכתב וז"ל והנה לא נתבאר היטב בדברי האחרונים ז"ל אי בעינן כל הסימנין להכשיר או אינו פסול עד שיהיו כל סימני המורכב ואם יש בו אחר מסימני האתרוג כשר ומשמע לי טפי להתיר מלאסור אחר ימים שכתבתי זה מצאתי בתשו' שבות יעקב ח"א סימן ל"ו דמשמע מדבריו דאינו פסול עד שיהיו בו כל סימני המורכב יע"ש דש"מ תרתי חדא כי הסימנים נאמרו לכל המקומות ועוד בה כי לא בעינן שיהיו בו כל סימני המורכב לפסול אותו וא"כ הוא הרי יכולים אנחנו לברר ע"י כל הסימנים אפי' לחתוך ולפתוח בעוד שאנחנו לוקטים מאילן אחד אתרוגים ויש לנו בהם ספק אם הם מורכבים או לא ע"י שאנחנו בודקים אחד מהם בסימנים אלו שהם מבית ומחוץ יש לנו להכשיר שהוא אתרוג כשר ולא מורכב:
וזה ראיתי בס' זכות אבות בשו"ת סי' כ"ה אות א' דל"ה ע"ב שעמד גם הוא בחקירה זאת אי בעינן כל הסימנים הללו שהם ד' ועוד הוסיף מדיליה סימן ה' שהאתרוג המוץ שלו הוא מתוק יותר מהלימונים המתוקים והוא אות ומופת חותך ובעיני יפלא אם יש מי שיכחיש בדבר זה וסיים ולפיכך הוצרכו כל הסימנים הללו לצאת ידי ספק כל מיני ההרכבות וכו' יע"ש הרי דס"ל להרב להחמיר דלצאת ידי ספק בעינן שיהיו בו כל הסימנים הא אם חסר אחד ל"מ ויען כדי לברר כל הסימנים צריך לחותכו ונעשה חסר לזה סיים הרב וכתב וזל ואי לא דמיסתפינא אמינא שלא נאמרו כל הסימנים כ"א להכשירם מיום ב' ואילך דחסר כשר באופן שנוכל לבדוק כל הסימנין לצאת ידי כל הספיקות וכ"ן מל' ע"ש שאחר שהעתיק כל הסימנים כתב ונ"מ מיום א' ואילך עכ"ל ולא היה צריך לזה כי בלא"ה כבר תמהו על הרב כנה"ג במ"ש בשיירי שם כשכתב הג' סימנים כתב וז"ל אמ"ה הסימן הג' הנה מה יושיענו דאם אנו פותחים אותו לראות נפסל וכו' וע"ז בא הע"ש לתרץ ונ"מ מיום ב' ותמהו עליהם דאפי' ליום א' יש תקון לחתוך אתרוג אחד מתוך האתרוגים שאנחנו יודעים שהם מאילן אחד ולעשות המבחן וכמ"ש הרב ש"י והרב מ"מ וכמש"ל ל ועל הכל ק' שנלמד מדברי הכנה"ג והע"ש ודעימייהו דבעינן כל הסימנים ולא סגי בא' ובשניים וא"כ קשה על הרב מ"מ דפשיט"ל להפך וגם על הרב זכות אבות שלא דקדק להביא ג"כ ראיה לדבריו מדברי הרב כנה"ג ועוד יש לעמוד על דבריו כי המוהל של אתרוג הוא מתוק יותר מהלימונים מתוקים וכבר כתבתי בזה במ"א בס"ד ושם הבאתי דברי הרב משחא דריבותא שהביא מ"ש רש"י בשבת דק"ט יע"ש באופן דאם יש לנו ספק ובאים אנחנו לברר צריכים כל הסימנים הללו וכ"ן מדברי הרב מו"ק בא"ח סי' תרמ"ח שכתב וז"ל דאפי' יש בו קצת סימנים אינו כשר דהו"ל נדמה וכו' יע"ש הרי דס"ל להרב ז"ל דכדי להוציא מס' מורכב בעינן שיהיו בו כל הסימנים ולא סגי במקצתם ועיין שם שכתב דאפי' באילן אחד יש ספק שמא יחור א' הוא אתרוג ואחר של לימון ועכ"ז כתב שם הרב ז"ל דמספק אין לנו לאסור ומהני הבירור ועמש"ל בס"ד באופן כי מצינו כעת ד' סימנים שנאמר באתרוג שהם ג' שכתב הרב מוהרשי"ק ואחד שהביא הרב כנה"ג הרי כאן ד' ועוד סי' שנתן הרב זכות אבות כי מוץ האתרוג הוא מתוק הם חמשה ועוד כתב בתשו' הרב"ח הישנות סי' קל"ה סימן אחר והוא המורכבים העוקצים דקים וירוקים וגם גידולם הוא בשוה משא"כ של אתרוג וגם הגרעי' אינם מגודלים מעין הגרעינים של אתרוג וגם הטעם באכילתם אינו שוה אלא טעמו כמעט כמין הפרי אשר נרכב בו וגם הריח אין בו כמו בשל אתרוג יע"ש. והביאו הרב א"ר סימן תרמ"ט ס"ק ח' יע"ש:
איברא דכפי מ"ש הרב הפוסק מוהר"ז מינץ נר"ו שאין לסמוך על הסימנים הללו שמ"ש הרב מוהרשי"ק ז"ל בתשו' סימנין הללו לא כתב כ"א לאתרוגים שבגבולו שכ"כ וזל אולם באמת אותן הסימנים שהזכיר אא"ז הגאון ז"ל בתשו' להרמ"א המעיין היטב יראה בפירוש שרק על האתרוגים הגדלי' בלאגו די גראנד'ו הנקרא גארדייזער הגביל הסימנים ולא על שאר אתרוגים ולמופת שעל האתרוגים הבאי' מפאלייע שהיה חושש עליהם לפסולים לא היה די לו הסימנים האלו ולרמ"א זל אמר שלריחוק מקום לא יביאו לפולין הלא גם אם יבואו מה בזה הלא הסימנים בידו וגם השבות יעקב ח"א סימן ל"ו הרגיש בזה והחליט כדעתי וכו' זת"ד נר"ו:
ואנכי הרואה כי הן אמת כי לכאורה בהשקפה ראשונה היה אפשר לומר דכונת הרב מוהרשי"ק זל הוא כדבריו נר"ו. אכן מצאתי תנא דמסייע לו להרב הנז' נר"ו הלא הוא הרב הגדול מוהרד"ף ז"ל בס' מכתם לדוד חא"ח סימן ח' שכתב וז"ל וכי תאמר בלבבך בואו ונסמוך על הסימנים כדי שיצאו מס' מורכבים ליתא דבשלמא אי הוה אשכחן בגמ' ובפוסקים איזה סימן ברור פשיטא דהוה סמכינן עליה ברם לא נמצא מזה רק בתשו' מור"ם הנז' דכתבו בנו של מוהרמ"פ וז"ל והמורכבים הגדלים בעירינו לה וידועים אצלינו אבל ממחוז פולייא באים אתרוגים אשר אנחנו מסופקים בהם ואני כותב למעכ"ת ג' סימנים אשר תוכל להבין בהם המורכבים הגדלים בארצינו כי מפולייא לא יוכל לבוא אליהם כי רב מכם הדרך הסימן הא' וכו' הרי שלא החליט הרב הדבר לגמרי לסמוך על הסימנים הנז' בכל מקום דא"כ מאי ספקיה מאותם הבאים ממחוז פולייא נבדקינו בסימנין דידהו ותו מאי קאמר ליה הרב למוהרמ"א כי בסימנים אלו יוכל להבין המורכבים שבארצו שמפולייא לא יוכלו לבוא אליהם ואם איתא שהסימנים הללו מובהקים מאי נ"מ אם יבוא להים מפולייא או אפי' מהרי חושך יוכיחו הסימנים עליהם א"ו שלא אמר הרב לסמוך על הסימנין אלא באותן שבארצות גבולו שידע והכיר שכל המורכבים שם הם בדרך זה אבל לעולם דלא סגי למיסמך בשאר מקומות ואולי איכא דוכתא דלפי טוב הארץ או דרך ההרכבה יוכל להמצא האתרוג אף במורכב ומאחר שהרב הנז' הוא אשר מצא את הסימנים אף הוא דלא להוסיף עליה ואין לסמוך על סימניו אלא באותן אשר בקצה גבולו עכ"ל הא קמן ככל הדברים אשר כתב הרב הנגיד נר"ו לדקדק מדברי הרב מוהרשי"ק ז"ל דסימנים הללו לא אמרם הרב לכל מקום בי אם דוקא למקומו לבד ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה מצינו בהרב המלך דוד ז"ל והוא תימא על ידידי הרב הנגיד נר"ו שלא זכר שר וחשוב לדברי הרב מוהרד"ף אלו ולהיות לו מאי'ר לעזור ותנא דמסייע ליה:
אמנם לדידי חזי לי דלא זאת היתה כונת דברי הרב מוהרשי"ק ז"ל שהרי דבריו ברור מללו שכתב וז"ל המורכבים הגדלים במדינות אלו ניכרים וידועים אלינו אבל במחוז פולייא באים אתרוגים אשר אנחנו מסופקים בהם ובשנה זאת רוב האתרוגים שלנו היו ממחוז הנז' ואני כותב למעכ"ת ג' סימנים אשר תוכל להכיר בהם הגדלים בארצינו כי מפולייא לא יוכלו לבא אליכם כי רב מכם הדרך הסי' הא' וכו' יע"ש. והנה אם איתא כדבריהם שהסימנים אשר נתן בהם הרב ז"ל לא מהני לאתרוגים שמפולייא וממקומות אחרים כי אם דוקא הגדלים בגבולו א"כ מאי האי דכתב אחרי שהאתרוגים שבפולייא מסופקים ובשנה זאת רוב האתרוגים שלנו היו ממחוז וכו' דאם היה להם ספק איך היו נוטלים אותם מאחר דהוי ספק וברכה לבטלה וספק במצוה עצמה שאם נאמר שהסימנים שכתב הם ג"כ לכל המקומות א"ש כי אחר שכתב שהיה לו ספק וששנה זו היא רוב האתרוגים שלנו ממחוז הנז' כתב אח"ך סמוך ונראה הסימנים שהם מבררים הספק וא"ש נמי כי בתחילה כתב הספק שבהם ושהשנה הזאת היה להם אלו האתרוגים ע"י שכתב הסימנים לברר בהם ובשלמא אם היה כותב בתחילה הסימנים ואח"ך היה כותב דמפולייא היו מסופקים היה לנו להכנס לבית הספק שמא לא מהני הסימנים למקום אחר אבל עכשיו שכ' בתחילת הספק ואח"ך הסימנים היינו לברר את הספק ועוד יש מקום ההכרח לומר כדברינו שהסימנים הם מובהקים לכל המקומות דא"א שהוא דוקא למקומו אבל לפולייא ולשאר מקומות ל"מ אלו הסימנים היה מן החיוב להרב ז"ל להודיענו כיון דיש מקום לטעות מדבריו שמא יבואו להתיר עפ"י הסימנים הללו ומ"ג בהיות הדבר ספק ואז לא היה צ"ל כי לריחוק המקום לא הודיע דבר זה כי לא הוה נ"מ לדינא כי אדרבא היה יותר. ראוי וחייוב לומר בפי' כי בפולייא ושאר מקומות לא מהני סימנים הללו שהוא דין הצריך ומוכרח למקום שעומד בו כי כן הוא מן הראוי לרב ודיין הפוסק דין ונותן סימנים להתיר לכתוב בפירוש כי לא מהני הסימנים למקומות אחרים וכ"ש למקומו שמדבר בו דאם הדין הוא דלא מהני הבאים מפוליא הי"ל לומר כן בפירוש כדי לברר הדין והספק ושלא יטעו בו ומ"ג כי היה דיי והותר במילות קצרות לומר אלו הסימנים הוא לגדלים בארצינו ולא לשאר מקומות ומדסתם הרב ז"ל ולא כתב שום רמז מזה כ"א הסימנין סתמן ש"מ דס"ל להרב ז"ל כי לכל המקומות נאמרו הסימנים הללו ומ"ש ואני כותב למעכ"ת ג' סימנים אשר תוכל להכיר בהם המורכבים הגדלים בארצינו היינו לומר כי אלו האתרוגים המורכבים הם נמצאים בגבולו ומעשה שהיה כך היה כי למקום שהיה רמ"א הם הולכים מאותן האתרוגים ולא ממקומות אחרים ומורה מקום הוא ולא למעט הוא בא כאשר הדבר ברור לעיני הכל:
ועוד יש לומר עדיפא מינה כי מ"ש הרב ז"ל כי ע"י אלו הסימנים ניכרים הגדלים בארצינו היינו שבא למעט ולומר כי דוקא בגבולו הצריך הרב זל ג' סימנים הללו ולא סגי באחד ושנים מהם אבל בשאר מקומות אפשר דסגי באחד ובשנים מהם וכאשר דמיתי כן ראיתי להרב שבות יעקב בתשו' חא"ח ח"א סי' ל"ו שכתב אחר שהביא תשו' הרב מהר"מ אלשיך סי' ק"י שכתב הסימן לברר בין אתרוג מורכב לאתרוג שאינו מורכב כי המורכב שהמוץ בתוכו מרובה משא"כ באתרוג בלתי מורכב שהמוץ שלו מועט והקליפה שעליו עבה מאד ועל זה הרגיש הרב ז"ל דמתשו' זאת של הרב מהרשי"ק בתשו' מורם הלזו הצריך ג' סימנים כי לכאורה נראה כי סותר לדברי מהר"מ אלשיך ז"ל דכתב דאין הפרש אלא שהמוץ שבתוכו מרובה ושם נותן ג' סימנים וקשה הדבר דפליגי במציאות וכו' וע"ז תריץ יתיב הרב בשני פגים וז"ל ואפשר להשוותם יחד חדא דאין כל הארצות הגדלים בו שוים וכמשמעות רמ"א בתשו' הגדלים בארצינו וכו' ועוד יש לומר דבאמת עיקר הסימן מובהק הוא מבפנים בקליפה והמוץ שבתוכו. אלא דמהיכא תיתי לחוקרו ולבודקו מבפנים ולפסול האתרוג בודאי בידים לכן נותן עוד בו שני סימנים שהם מבחוץ ואז אם נכרים בהם אותם סימנים מבחוץ אז חותכים ב' או ג' אם נמצא בתוכו המוץ רחב אז מחזקינן כל האתרוגים אלו שיש בו שני סימנים אלו מבחוץ למורכבים וכו' יע"ש הרי שמעינן מדברי הרב ז"ל דמ"ש בתשו' מהרשי"ק ג' סימנים לגדלים בארצו היינו שם בדוקא דבעינן ג' אבל בשאר הארצות אפשר דסגי בשנים או באחד כדברי הרב מהר"ם אלשיך ז"ל ומ"ג כי הרב מהר"מ אלשיך קאי בעה"ק צפת תוב"ב שהוא רחוק ממקום שהיה הרב מהרשי"ק ז"ל באשכנז כרחוק מזרח למערב וקא מהני ליה באחד מן הסימנים שכתב הרב מהרשי"ק ואם כן מבואר מדברי הרב שבות יעקב ז"ל תרתי חדא כי הסימנים שכתב מהרשי"ק הם לכל המקומות אלא דס"ל דמה שיש לחלק בין הגבולים הוא להקל דלא בעינן שלש וסגי בחדא לתי' ראשון וכ"כ הרב מאמר מרדכי ז"ל בהדייא דמשמע מדברי הרב ש"י אלו דאינו פסול עד שיהיו בו כל הסימנים שבעירכם יע"ש וכמש"ל וגם לתי' ב' שכתב דהסימן שכתב מהר"ם ששיך שהוא בפנים הוא העיקרי וכשימצא דאין זה הסימן באתרוג אזי אפי' יש לו הב' סימנים ל"מ ולעולם הסימנים הללו הם שוים לכל המקומות וא"כ תמיה נשגבה על הרב הנגיד נר"ו שרצה לומר כי תשו' מהרשי"ק ז"ל הלזו דעתו לומר דל"מ סימנים הללו כ"א לגבולו דוקא וסיים וכתב וז"ל וגם השבות יעקב סימן ל"ו הרגיש בזה והחליט כדעתי עכ"ל ואחד הרואה יראה דאדרבא כל בתר איפכא כי מבואר מדברי הרב שבות יעקב דסבר וקביל כי הסימנים הללו הם לכל המקומות ומה שיש לחלק בין הגבולים הוא להקל ולא להחמיר לתי' הא' וזה ברור:
ומה שכתב הרב מהרד"ף ז"ל להכריח מדברי מהרשי"ק וכדברי הרב הפוסק נר"ו לע"ד אין הכרח כלל ואדרבא איפכא מסתברא כי מ"ש הרבנים בכונת הרב מהרשי"ק ז"ל אלו דלאתרוגים הבאים מפולייא לא דיי לו אלו הסימנים לא כן אנכי עמדי כי אדרבא לאתרוגים הבאים מפוליא דיי לו והותר לו הסימנים וכאשר ביארנו. והעד על זה כי הרבנים אשר הזכירו כל הסימנים הללו הלא המה למעלה מעשרה כולם פה אחד כתבו הסימנים והעלה על ספרו אל עירו ואל שער מקומו ולא היה בשום אחד שידקדק לכתוב כי הסימנים הללו אינם שוים לכל המקומות דש"מ דס"ל כי הסימנים הם נאמרים לכל המקומות והם סימנים מובהקים ומ"ש הרב מהרד"ף ז"ל דאיך נסמוך על הסימנים הללו דליתא דבשלמא אי הוה אשכחן בגמ' ובפוסקים איזה סימן ברור פשיטא דהוה סמכינן עליה ברם לא נמצא מזה רק בתשו' מיר"ם וכו' יע"ש דמאי נ"מ סוף סוף אנן בדידן ראינו כמה פוסקים מסכימים שהסימנים הללו הם מובהקים לכל המקומות וגם הרב מהרד"ף ז"ל אשר שדא בזה נרגא מ"מ שם באותה תשובה בסו"ד נראה דמסכים הולך לבדוק בסימנים הללו ותו כי בלא"ה ניחזי אנן אם הסימנים הללו הם ברורים ואמתיים האמת במה שהוא אמת נקבל ממי שאמרו ואם לפי האמת יש מקום להכחיש כמ"ש הרב ידידי נר"ו כי הוא בעצמו בדק במורכבים לראות עפ"י הסימנים הללו ולא מצא דבר שיאומן בהם אנא דאמרי כי אין בידי ח"ו להכחישו כי בודאי בצדק כל אמרי פיו ומוכרח אנכי לומר כי אין חכם כבעל הנסיון: ויש לי להביא סיוע לדברי רב רחומאי הרב הפוסק נר"ו מתשו' הרב פנים מאירות ח"ב סימן קע"ג שכתב וז"ל ועיקר פלפולא של רמ"א דהא מהראנ"ץ ולימוניש נמי יש להם כל הסימנים שמנו חכמים באתרוג שדר משנה באילן וכמו כן שאר הסימנים א"כ נכשיר גם לאלו וכו' יע"ש הרי דימצא כל הסימנים במינים שאינן אתרוג ממש אם כן אין מקום לסמוך על הסימנים אלא דלעד"ן דודאי מי שאינו מין אתרוג אם יהיה דומה לכל הסימנים שבאתרוג מה יושיענו זה וגם אמנם נראה ודאי דלא יהיה שוה בטעם וריח וכדומה ולו יהי כי יהיבנא ליה כל דיליה לפי דעתו דל"מ סימנים ברם אנן מה נענה ביום שידובר בנו כל הני אשלי רברבי מהרבני' הנ"ל דסתמו וכתבו הסימנים הללו בפשיטות דאם איתא שהבינו בדברי הרב מהרד"ף והרב הפוסק נר"ו לא היה להם לכתוב הסימנים כל אחד במקומו ולא לגלות אוזן לומר כי הרב הנותן בהם סימנים דיבר לפי מקומו כי היה מן החיוב לכתוב דבר זה בפי' כדי שלא לטעות זה הוי הכרח גדול דמדכתבו הסימנין סתמא סברו וקבילו כי לכל מקום הם נאמרין ונאמנין ן וע"ד שכתבתי בעניותי בדין דמשתנה הענין מזמן לזמן התלמוד יש להם להפוסקים לפרש ולפסוק הדין כפי זמנינו כמ"ש בסה"ק לב חיים ח"א סי' ח' די"ד ע ג וסי' ס"ד דפ"ג ע"א יע"ש כמו כן יש לו' בדין הכתוב בפוסקים ואותו דין משתנה מזמן לזמן או ממקום למקום יש חיוב גמור ושלם להפוסקים המביאים הדין ההוא לגלות הדבר ולהודיע דאין הדין כן עכשיו כמו שכתוב באותו פוסק כי לא דיבר כי אם למקומו או לזמנו כדי שלא לתת מכשול לפני העם וזהו הכרח למ"ש הפוסקים הסימנים הללו בסתמא ולא חילקו כ"ש למה שראינו לכמה מהם הלא המה הרב ש"י והרב עיקרי הד"ט והרב זכות אבות שגילו דעתם בפי' להוכיח דסימנים הללו הם מובהקים גם למקומינו ולזמנינו וכל כי האי אנן ברירן כדי לברר האמת צריכים אנחנו לעשות הנסיון לבדוק באתרוגים המורכבים ולראות אם יכחישו הסימנים הללו או לא כדי להכריע בדבר ולעמוד על האמת:
ומעיד אני שמים וארץ כי כמה פעמים בדק הגאון הרב הגדול מ"ז אור היר"ח ז"ל בסימנים אלו כדי לברר אם הוא מורכב או לא ומ"ג כי בלא"ה כפי הנשמע הוא שהרב שכנגדו ה"ה רב רחומאי הרב המו' ח"ק כמוהר"ר יאודה ביבאס נר"ו חלוק עליו ובודאי כי חזקת חכם שאינו מוציא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו ואילולי שבדק ודק ואשכח בעדים ובראיות שהאתרוגים אשר שולחים משם בחותמו אין בהם חשש הרכבה כלל לא היה חותם ומעיד עליהם ובודאי הגמור שעשה בזה דרישה וחקירה ולראות כל אלו המקומות אשר גדלים האתרוגים ולחפש אחריהם בדו"ח במאד מאד ובהיות טוב אם לדידי צייתי משום עשות לפנים משו"ה ולפרסם האמת בכל תפוצות ישראל הייתי שולח תלמיד חכם אחד רשום שלם במידות ובדיעות ביראת ה' כל היום שילך ויסובב בכל הארצות היוצאים אתרוגים ויעמוד על' החקירה ודרישה בכל אילן ואילן בכל גינה וגינה אשר בכל מקום ומקום בכל מה שיוכל בין ע"י הקבלה מימות הראשונים בין ע"י הנסיונות בכל מה דמצי כדי שיברר בירור גמור המקומות והגינות הכשרות ושימסרם לכל מקום ומקום ביד יאודי כשר לשומרם על ידו והוא ילקוט אותם בזאנו והרב המורה צדק אשר מושל ושליט שבכל מקום ומקום שבהם יהיה זהיר וזריז להיות לעדות ולמשמרת על הדבר על כל האתרוגים הכשרים היוצאים בגבולו שילקטם על ידו יאודי כשר וירא שמים ויחתום הרב המו"ץ שבמקום ההוא עליהם אבל מי שיש בו חשש ההרכבה יודיעוהו כדי שלא יכשלו עם בני ישראל ולקיים במקצת דברי הרב חביבי וידידי מוהרר"ז נר"ו שאם ישלחו אתרוגים ע"י גוי או במי שאינו נאמן צריך לשולחו בחותם בתוך חותם שמא יהיה מזייף בהם וכ"כ הרב עיקרי הל"ט בא"ח סימן ל"ג אות ג' שאחר שהביא תשו' הרב ש"י ח"א סימן ל"ו שהוכיח באתרוג המורכב פסול ואפי' בשעת הדחק אין לברך כתב וז"ל הד"ט וכבר בא מעשה לידי פה פרינצ'י בשנת תקנ"ב ופסלתי האתרוגים שהיו מביאים ארחי ופרחי עוברי אורח שאינם ב"ב שהיו בני הק"ק קונים מלפנים מהם על פיהם שהיו אומרים שלא היו מורכבים ודברים נפלאים נראה לכל יושבי שער עירי שהסכימו ע"ז מן השמים על ידי שלא יכשלו עוד בני הק"ק בזה כי בו ביום שנראו בעליל ברחוב היאודים ארחי ופרחי נכרים באתרוגים למכור בא אצלי ג"כ עע"ז א' ג'ינוב'יסו ושבעה אתרוגים בידו נחמדים למראה ובפיטמא בראשם נאים ומהודרים והוא היה עומד ונשבע שהביא מג'ינובה ממקום פ' ופ' והרבה בסימניו ובמצריו ופשיטא שלא נטיתי אוזני לקול צללו שפתיו ואסרתי גם את שלו ובין רגע לרגע לא נתחלף לי שנקרא בעל גינה אחד עכו"ם עם אחד מיחידי סגולה מק"ק ואמ"ל ולא אתם מקפידים שלא לקנות מאתי אתרוגי גינתי והרי הבוקר היה שבא אצלי נכרי אחד מג ינוב ה וקנה ממני שבעה אתרוגים נאים ונחמדים ונתן בו סימניו בגופו של עכו"ם של האתרוגים למוכרם לכם והלך לו לדרכו הבעל הגינה ובא הגביר לי וסיפר כל המאורע ונתפרסם הדבר והורו כולם לה' שעמדו על האמת ע"י בשכבר התנהג קבוע בעיר שלא ליקח מן האתרוגים הנולדים אצלינו וכו' יע"ש:
ואולם נראה לומר דלפי הדין כפי מה שנראה מתשו' הרב מהרד"ף ז"ל והרב עיקרי הד"ט שם הוא כי מעיר קורפו הנקרא גורפו יע"א האתרוגים היוצאים משם הם בחזקת כשר שאינם מורכבים וסיים וכתב וז"ל באופן שיש לנו להחזיק במנהג פשוט שבאתרוגי קורפו שאינם מביאין אותם אפי' ע"י ישראל אלא ע"י חותם אמת מהמ"ץ שבעיר שמעיד עליהם יע"ש כנראה כי האתרוגים שבעיר גורפו הם מוחזקים לכשרים אלא שצריך חותם המו"ץ להעיד עליהם שהם מגורפי כדי שלא יבואו לזייף ליקח ממקום אחר ולומר שהם מגורפו וכמו כן בג'ינוב'ה הם אתרוגים שאינן מורכבים וכמ"ש שם הרב עיקרי הד"ט ז"ל וכן בגינת פארג'א שהיא סמוכה ליאנעווה כדברי רב חביבא מהרר"ז מינץ נר"ו וכמו כן בשאר מקומות הסמוכים לגינה זאת של הפארג'א שיש שם גינות אחרות והם מוחזקים להם מימי אבותיהם שיש שם אתרוגים שאינם מורכבים ואדרבא שמעתי מפי מגידי אמת כי הוה עובדא בגינה אחת שנטע גוי אילן מורכב אחד וכשנתודע הוציאוהו ושרפוהו באש כי יוצא להם נזק והפסד גדול שתפסל הגינה כולה וכבר ידוע מהש"ס והפוסקים דקי"ל דאומן לא מרע נפשיה שייך בזה וכיוצא בזה וכמו שאבאר לקמן בס"ד וכן ברודיס ופיניקה וכיוצא בזה שיש להם חוקה שהם אתרוגים גמורים ולא מורכבים עליהם יש לסמוך דגדולה חזקה. וכ"כ כל מקום ומקום אשר קבלת אבותיהם בידיהם מימי עולם שאותן האתרוגים הם כשרים ואינם מורכבים שלא יצא עליהם שום חשש ערעור מהרכבה הם בחזקתם ואין מקום להסתפק בזה כלל וכ"ן לאידך גיסא אם יש להם קבלה שהם מורכבים או שניכרים להם שהם מורכבים מצד האילנות עצמם או באיזה צד ואופן בהא ליכא לספוקי כלל דאין ליטול ולברך עליהם כהסכמת רוב הפוסקים דמורכב פסול וכמש"ל: אכן כשיהיה הענין ספק שבא לפנינו אתרוגים ולא יש לנו בירור לא לצד היתר ולא לצד איסור אזי אם יש אתרוגים אחרים כשרים בודאי שאינן מורכבים הרי קי"ל בכל מקום אין ספק מוציא מידי ודאי ויקח האתרוג הכשרן ויניח הספק ברם כשיהיה הענין שלא יש לפנינו כ"א מהאתרוגים שיש בהם ספק אם הם מורכבים או לא ולא יש עוד אתרוגים אחרים בזה נראה דיש לנו ליקח האתרוג הספק הלזה ולברך עליו אם לפי האמת יכולים אנחנו לברר באיזה. סימנים כיון שהוא שעת הדחק ולענין אי סימנים שנתנו חכמים אם הוכחשו עיין בתשו' הרשב"א ח"א סימן צ"ח גבי מ"ש רז"ל דטריפה אינה חיה יותר מי"ב חדש אם ראינו שחיה ומ"ש הרב גן המלך סי' קמ"א ומ"ז ה"ה בספר חק"ל ח"א חיו"ד סימן כ"ו יע"ש:
ולענין אי סימנים דאורייתא או מדרבנן עיין בגמ' בב"מ דז"ך ובס' תורת יקותיאל כי' א' ובס' חק"ל חאה"ע סי' י"ב ובס' נודע ביאודה ח"א חאה"ע סימן ל"ב מוהרש"ל ביש"ש פ"ג דחולין סימן קי"ח וסימן קכ"ב ובס' פרי מגדים חיו"ד בריש הספר יע"ש וענין נ"ד הוא שמין האתרוג הכשר כל שיש בו כל הסימנים המורים על מין האתרוג הגמור במראה ובקומה ובטעם ובריח ובשושנה שלו הנקרא פיטמת ובעוקץ שלו ובסימנים כולם אשר הם מבית ומחוץ תצפנו המורים שהוא אתרוג גמור מה מקום לספק עוד בזה ומה מקום לומר שיש חשש מורכב בו כיון שהוא מינו גמור בכל מכל כל כי הן אמת כי במורכב עצמו שהוא פסול לרוב הפוסקים כתב הרב מוהרשי"ק שם בתשו' מור"ם סימן קכ"ו וז"ל וע"ד האתרוגים המורכבים בלימוניס זיל קרי בירב הוא בארצינו שלא לצאת בו ע"י הדחק והביא מעשה רב בזמן הרב מ"א מהר"מ מפאדוה ז"ל כמו שיע"ש דש"מ דאתרוג המורכב דפסול הוא אפי' בשעת הדחק וליכא אתרוג אחר וכ"כ הרב מג"א בא"ח סימן תרמ"ח סקכ"ג והרט"ז סי' תרמ"ט סק"ג והרב א"ז שם והרב שבות יעקב בתשו' ח"א סימן ל"ג והרב עיקרי הד'ט בא"ח סימן ל"ג אות ג' יע"ש וכ"כ הרב חמדת ימים בהל' סוכה דכ"ו ע"ב וגם הרב מאמר מרדכי שם סימן תרמ"ח סק"ח כתב וז"ל דמבואר מדברי האחרונים שהאתרוג המורכב פסול אפי' בשעת הדחק יע"ש:
אלא דרואה אנכי דגם זה במחלוקת הוא שנוי שהרי בתשו' מור"ם שם סס"י קי"ז אחר שהוכיח בראיות לדחות ס' השואל ושהמורכב פסול סיים וכתב וז"ל והנה לא אוציא לעז. על הראשונים שנהגו לברך על האתרוג כזה במקום הדחק מ"מ לא. שבקינן היתרא לברך על אלו שלא בדוחק גדול עכ"ל הרי נראה שדעת מור"ם והראשונים לברך על אתרוג המורכב בבירור בשעת הדחק וצ"ל דלא פליג עם תשו' מוהרשי"ק שהביאה מור"ם בעצמו שם בסימן קכ"ו דיש לחלק בין שעת הדחק כי אין להם אתרוג כלל שהוא ענין דברי מור"ם בתשו' סימן קי"ז רב זה יש מקום להתיר כדי שלא יתבטל מן המצוה לגמרי ושעת הדחק שאסר בתשו' מוהרשי"ק הוא כי אותו מעשה שמביא שגילו האתרוג הכשר ופדאוהו בממון רב כדי שלא לברך על המורכבים כי הא מיהת היה להם אפשרות ליקח אתרוג כשר אבל כשלא יש אפשרות כלל ליקח אתרוג כשר בשום צד ואופן אה"נ כי שעת הדחק כזה גם מוהרשי"ק יודה. זה נראה לחלק כדי שלא יהיה מחלוקת בין מור"ם לתשו' מוהרשי"ק ומ"ג כי הביאה מור"ם לתשו' זאת וקבעה בספרו אלא דמסתמיות דברי רבני האחרונים אשר סתמו והביאו דברי מוהרשי"ק בסתם דאתרוג המורכב אין לברך עליו אפי' בשעת הדחק נראה דהבינו בפשיטות דאפי' שאין להם אתרוג אחר כלל לא עכ"ז לא יקחו אותו וכ"נ ברור בדברי הרט"ז וקצת מהרבנים הנ"ל שמוכח כן מדבריהם בהדייא כי אפי' כשאין להם אפשרות באתרוג כשר בשים צד עכ"ז אין לברך עליו וא"כ ע"כ צ"ל דפליג מוהרש"ק עם מור"ם וקבעה בספרו וליה לא ס"ל אלא דהכי ס"ל למוהרשי"ק דאפי' בשעת הדחק כי אין להם שום תיקון אחר לא יברך על המורכב דברים כפשוטן וכמו שסתמו רבני האחרו' ז"ל המביאים דבריו:
א"נ יש לומר דלא פליג מוהרשי"ק עם מור"ם שמוהרשי"ק מר באתריה כתב כן על מנהג ארצו שנהגו כן שלא לברך על המורכבים אפי' בשעת הדחק בכל אופן כאמור וזהו היה מפאדווה אבל מורם מר באתריה שהיה בפולין קה מעיד גם הוא על מנהג מקומו שהראשונים הכשירו אתרוג המורכב בשעת הדחק וכ"נ דעת מוהר"פ כהן צדק ז"ל בעל פרישה ודרישה בתשו' הרב"ח הישנות והרב"ח עצמו שם בסימן קל"ו שהסכימו בפה מלא באתרוג המורכב גמיר שאין לברך כשיש אחר כשר הלא"ה מברכים עליו שאחר שצידד שם הרב"ח להוכיח דאתרוג המורכב אע"ג דאינו דומה ממש מכל צד מ"מ כיון דהוא מינו יוצאים בו וכו' כתב וז"ל והנני מבטל דעתי נגד מעכ"ת כפי מה שהכריח שאין ראוי לכתחילה לברך עליו כשיש אחר אבל כשאין אחר אין ראוי למחות באותם שמברכים עליהם וכן נהגו בכל מקים עכ"ל הרי דס"ל להרב"ח בפירוש כי כשאין אתרוג אחר כשר שהוא שעת הדחק מברכים על האתרוג המורכב ואע"ג כי בתשו' הרב"ח שם בסימן קל"ה כתב וז"ל וכ"ש שאין לברך עליהם במקום שאפשר להדר ולהשתדל וליקח כשרים ודי להתיר לסמוך במקום שא"א ולא חיישינן דאתי למסרך אף במקום דיהיה כשרים כנ"ל ואף בזה יש לפקפק אם יטלנו בידו כדי שלא ישתכח חזרת אתרוג ולא יברך עליהם או לדמותם לשאר פסילים שמברכים על קצתם בשעת הדחק עכ"ל. כנראה מדבריו אלו שאחר שכתב לברך על הם כשאין אחר חזר בו ופקפק בדבר ואין ולאו ורפייא בידיה. ומ"מ אין מדבריו אלו שום הכרח כלל כי אחרי שמצינו בתשו' שאחריה שכתב בהדייא והנני מבטל דעתי נגד מעכ"ת ולברך עליו והעד העיד בנו שכן נהגו תו ליכא מקום לספק ולפקפק כלל ומ"ג כי נראה כי דברי התשו' שבסימן קל"ה הגם כי חתים עלה הרב"ח נראה שאיננה מהרב"ח כ"א מהרב פלק כהן צדק ז"ל או מרב אחר עכ"פ לא נ"מ מזה מידי כי כולם שוים לטובה כי לכתחילה אין לברך עליו אבל בשעת הדחק כי ליכא אחר יש לברך ושכן הוא המנהג וכדברי מור"ם בתשו'. וזה תמהני ע"ד הרב מוהרד"ף בתשו' שם סימן ח"י שאחר שהזכיר דעת מור"ם שמתיר לברך באתרוג המורכב בשעת הדחק כתב וז"ל והרב"ח שם בסימן קל"ה לא פסיקא ליה לברך עליהם אפי' במקום הדחק יע"ש וכ"כ עוד שם אחרי סמוך לזה וז"ל ואע"ג דהרב"ח לא ברירא ליה לסמוך לברך על ספק מורכב אפי' בשעת הדחק וכדלעיל וכו' יע"ש:
ואחרי המחי"ר קשה דאיך לא ראה תשו' הרב"ח שאחריה בסימן קל"ו דקרי בחיל שיש לברך על האתרוג המורכב ושכן הוא המנהג וזאת התשובה שבסימן קל'ו מברר לנו גם לדברי התשו' שבסימן קל"ה דיהיו הדברים ממי שיהיו עכ"פ אותו הפקפוק נמי שכתב באותה תשו' אזדא ליה ואדרבא מבואר מדברי הרב"ח בסימן קל"ו לאידך גיסא כי הוא היה רוצה להכשיר אתרוג המורכב לכתחילה לברך עליו ושהוא נקרא אתרוג אלא דביטל דעתו מפני הרב שכנגדו ונטה דעתו להחמיר לכתחילה כשיש אחר כנראה שהוא היה רוצה להקל ביותר וגם מ"ש הרב מוהרד"ף ז"ל כי הרב"ח לא ברירא ליה לסמוך לברך על ספק מורכב הרואה יראה בתשו' הרב"ח שם בסי' קל"ה וקל"ו דעל אתרוג מורכב בודאי מיירי הרב"ח ולא אתרוג שהוא ספק מורכב ומה שסיים הרב"ח בתשו' סס"י קל"ו אחר שכתב דאע"ג דאינו דומה לאתרוג מכל צד יוצאים בו סיים וכתב וז"ל וידעתי גם אני שהמדקדקים מחזיקים אותו בפיסול כשיש כשר לפנינו אולי הוא מפני הספק שמסתפק בו יע"ש לאו למימרא שמסופקים בו אם הוא מורכב או לא אלא עיקר הספק הוא שמסופקים אם יש לברך על המורכב או לא וזה ברור בדברי הרב"ח כי כן דברי הרב מוהרד"ף ז"ל בזה צריכים אצלי ישוב:
היוצא מן המחובר כי מצינו שלמים וכן רבים שהתירו אתרוג המורכב בודאי כשהוא שעת הדחק דליכא אתרוג אחר וליטלו ביום א' ולברך וכן נראה דעת הרב אדני פז בחי' לא"ח סי' תרמ"ט דכ"ט ע"ג שכתב וז"ל אבל באתרוג מגארטיז'ה לא יצא כיון דאפשר באחר ובאמת י"ל היכא דליכא אחר אפשר דמודה הלבוש דיצא בזה שלא לבטל מצוה דאורייתא דפסול דמצוה הבאה בעבירה אינו רק מדרבנן בשאר מילי חוץ מקרבן כמ"ש התוס' בסוכה וי"ל דכל. שקלא וטרייא דהלבוש אינו רק לפסול בדליכא אחר יע"ש הרי דגם לפי טעם הרב הלבוש שאסרו משום מצוה הבאה בעבירה אינו אלא בדליכא אחר. אלא דק"ל ע"ד הרב אדני פז אלו שהרי הרב הלבוש כתב בהדייא שהם פסולין מן התורה וצ"ע:
ואולם לענין דינא למה שנשאל הרב מוהרד"ף ז"ל באותן האתרוגים הבאים מעיר בוקיד'י קאטר'ו אם אפשר לברך עליהם ואם יש הפרש בין שנמצאים בעיר אתרוגים אחרים ממקומות המוחזקים כגון מקורפו יען אמרתם שברקתם ונמצאו שלימים בסימניהם וכו' וע"ז העלה הרב ז"ל להכשירם מכח מכח ס"ס שמא הלכה כאותן הראשונים שהביא מור"ם שנהגו לברך עליהם במקום הדחק דש"מ דסברי דכשרים מדאורייתא ואת"ל דלית הלכתא כותייהו שמא הני לאו מורכבים נינהו כלל ומתהפך נמי הוי ואפי' ספק ברכות מ"מ הרי העלינו לעייל בסי' ג' דהיכא דאיכא ס"ס והוי בספיקא דאורייתא מברכים ע"ש וכ"ש הכא דהואיל וחזינן דאיכא בהו כל הסימנים של האתרוגים האמתיים אין זה נחשב ס' שקול דטפי איכא הוכחה להיתרא וקרוב הדבר דבכי הא אפי' המחמירים דלא לברוכי מודו אבל שלא בשעת הדחק אין לסמוך עילוייהו עכ"ל גם אנכי הצעיר מסכים הולך לכל דבריו כי כן ראוי להורות הגם כי דבריו אינם צריכים חיזוק נראה לע"ד לומר כי בלא"ה יש לנו עוד צניף אחר כי מעיקרא יש לנו ס' המתירים לאתרוג המורכב לברך עליו לכתחילה כי הגם כי ס' הרב ש"ך ז"ל שהורה כן אין לנו למינקט סברתו יען חזר בו וכמ"ש הרב שבות יעקב בתשו' וס' הרב השואל שהביא בתשו' מור"ם וס' הרב השואל שהביא הרב"ח ושכן מצא בתשו' כ"י להתיר כמו שיע"ש הרי מצינו שמתירים בפירוש לברך על האתרוג המורכב לכתחילה וגם הרב פנים מאירות ח"ב סי' קע"ג שכתב בסוף התשובה וז"ל אבל באמת נוכל לומר כיון דלמורכב יש לו טעם וריח כאתרוג ממש בלי שום שינוי הסומך על הראשונים ומברך עליו יצא י"ח בדיעבד ומעולם לא מצינו שהם פסולים מדאורייתא דלא כהרב הלבוש שאסר מדאורייתא יע"ש וכ"כ בשמו בס' שערי תשובה שם בא"ח סימן תרמ"ט סק"ז יע"ש. והרי שעת הדחק כי אין להם אתרוג אחר חשיב כדיעבד כאשר הוכיח הרב ברכת אברהם הל' נט"י ח"א סימן ס"ו והרב מנחת כהן ז"ל וכמ"ש הרב י"מ ח"ג סימן תקפ"ז:
אלא דיש להשיב על הרב פ"מ בתשובת הנז' להתיר מד"ת אתרוג המורכב שהרי מצינו שהאתרוגים המורכבים הם פסולים מד"ת כי רבו כמו רבו האוסרים ואין לנו לעשת ס"ס בכה"ג דסברו וקבילו רוב הפוסקים דפסולים מדאורייתא מ"מ כשיש לנו בלא"ה עוד ב' ספקות אחרים להתיר אהני לן נמי ס' המתירים שהתירו בהדייא. אתרוג המורכב בודאי לברך לכתחילה ואפי' שלא בשעת הדחק להצטרף לטובה עם המתירים לברך בשעת הדחק. עוד ס"ס ספק אם הם מורכבים או לא ואת"ל שהם מורכבים ש שמא הלכה כמ"ד דיש לברך על המורכבים בשעת הדחק כשאין אחר כשר בודאי באותה העיר וגם לעשות ס"ס מצד אחר ספק אם המורכבים יש להם סימנים כסימני האתרוגים האמתיים והם פסולים או לא יש להם והם כשרים. ואת"ל שישנם במורכבים כל הסימנים וכדברי הרב הפוסק נר"ו שמא מי ימר כי מעיקרא מורכבים נינהו דילמא הם אתרוגים גמורים ולכן נדמ'ו נאות והושוי בסימניהם לסימן האתרוג והגם כי הוי ס"ס שאינו. מתהפך כבר הסכימו רבני האחרונים דל"ב ס"ס שיהיה מתהפך וכמ"ש מז"ה הגדול בס' חק"ל חיו"ד ח"א רס"י קכ"ו יע"ש ומכ"ש כשיהיה הענין כנ"ד שאנחנו באים להתיר מכח ס"ס כרי שיקיים מ"ע דאורייתא ולא יתבטל מקיום מ"ע ועמ"ש הרב בית יצחק הנ"מ בקונ' שער הספיקות סי' ל"ב וסי' ל"ג והגם כי מורינו הרב ב"כ בח"א חלק ב"ד סימן ד' דט"ו ע"א הביא משם תשו' הרב כ"מ ח"ב סימן ב' ד"ה ע"א שקרא ערער על זה להתיר לכתחילה לעשות מעשה לכתחילה ועל ידו החזיק הרב ב"כ וסיים וכתב ואם מני"ר דרב גובריה ורב חיליה כ"כ אנן יד עניי מה נענה אבתריה כמו שיע"ש. מ"מ מלבד כי רבו המתירים בס"ס לעשות מעשה לכתחילה זאת ועוד כי בעובדא דכ"ד אם לא נתיר לכתחילה מבטל מ"ע דאורי דאורייתא יש לנו למינקט דעת המתירים בס"ס לכתחילה וכאשר הורה גבר הרב מוהרד"ף ז"ל:
ומ"ג כי לבי אומר לי כי אף דיהיבנא ליה כל דיליה להרב הפוסק נר"ו כי הוא היה בעל הנסיון שנסה והבחין באתרוגים המורכבים ומצא בהם כל הסימנים האמתיים שיש באתרוג ובכן איתרע חזקתייהו של הסימנים הללו ואין לנו כעת בידינו אות ומופת להודיע ולהוודע מי הם המורכבים ומי הם שאינן מורכבים כי אינן נמצאים בעירנו ולא גדלים בארצינו. מ"מ אנכי אומר כי מי זה אמר כי אפי' יהיה זה האתרוג המורכב מורכב גמור שידענו בו באותו אילן שהרכיבו אותו באילן לימון יחור מאילן אתרוג ולא יש עוד באותו אילן שום ענף אחר כ"א זה היחור של מין האתרוג ונתגדל הענף הזה ועשה פרי מאתרוגים לבד וראינו האתרוגים כולם ששוו לאתרוגים גמורים אמתיים בכל הסימנים ובמראה ובקומה ובצורתו ובקליפתו ובגרעינו ובריחו ובטעמו ובמוץ שבתוכו הכל כאשר לכל בלתי שום שינוי כלל מבית ומחוץ א"כ יש לומר כי היה היחור עצמו שהוא האתרוג שעילאה גבר וזה שהיה מקודם אילן לימון נתבטל כחו לגמרי להשפיע מטובו הלזה להיחור ולתת מכחו ואין בו כ"א חיות שנותן מיניקת הארץ לבד ולא עוד א"כ הוי אתרוג גמור בשלימותו כשנעשה האילן הקודם כמו צינור שמוליך חיותו ולחותו מהארץ לבד ולא לתת מגוף השורש שלו שום דבר וא"כ אם מצינו להפוסקים שחסרו אתרוג המורכב היינו טעמייהו כי כיון שהוא מורכב ונתן בו חלק מאותו אילן שאינו ממין האתרוג הרי הוא כאילו יש באתרוג חלק ממין אחר שאינו אתרוג הן רב הן מעט ואותו החלק הו"ל כאילו האתרוג חסר כיון שאינו שלם כולו ממין האתרוג ברם כשאנחנו רואים שהוא כולו אתרוג שנשתנה למעליותא אם כן בכי האי מודו שאעפ"י שהוא מורכב בודאי הרי לא נשתנה ממינו של אתרוג כלל:
ומצאתי תבלין לדברים אלו כפי מה שר"ל הרב ב"ח בתשו' הנ"ל סס"י קל"ו שכתב וז"ל והדבר פשוט ומפורסם שהפרי היוצא מן הכלאים הוא ממש מן היחור הנרכב לבדו וכן בכל פירות. ועינינו רואות התפוחים המורכבים היחור שלו באילן של ערבה ונושא היחור מין של תפוחים ממש ואעפ"י שנשתנה ריחו וטעמו קצת מה בכך ס"ס הוא מין של תפוח. וה"נ לגבי האתרוג אע"ג דאינו דומה לאתרוג ממש מכל. צד מ"מ כיון שהוא מינו יוצאים בו וכו' יע"ש הרי דאפי' כשיהיה האתרוג המורכב שאינו דומה ממש היה רוצה להתיר לכתחי' וע"ז הוא דכתב וידעתי גם אני שהמדקדקים מחזיקים אותו בפיסול בשיש כשר וכו' יע"ש דה"ט דאינו דומה ממש אבל אם יהיה הענין שהוא דומה ממש בכל מכל כל אפי' המדקדקים אפשר שלא ידקדקו ויברכו לכתחי' וכן נרא' להוכיח מדברי הרב פנים מאירות ח"ב סי' קע"ג שכתב כיון דלמורכב יש בו טעם וריח כאתרוג ממש בלי שום שינוי דאינו פסול מדאורייתא ומברך עליו יע"ש והגם שכתב דיוצא בדיעבד אפשר דכשהוא דומה לאתרוג בכל הסימנים מודה הרב אפי' לכתחילה זה עלה ע"ד לומר להלכה דוקא ולא למעשה כי אפשר לדוחה לדחות שיהיה איזהו משהו מעורב באתרוג ממין האילן שהורכב בתוכו ואינו ניכר בו כלל ואין בו ברירה ולפי הדין הא מיהא מיקרי אותו החלק המעט הוא חסר ממין האתרוג ומ"מ אפי' אם יהיה מורכב גמור כבר מצינו סברת המתירים לכתחילה ויש אוסרים לכתחילה ומתירים הא מיהא בשעת הדחק ויש אוסרים אפילו בשעת הדחק שלא לברך עליו וזהו דוקא בודאי מורכב אבל בספק מורכב יש להקל בו מכח ס"ס וכדברי הרב מוהרד"ף זל דכשאנחנו בודקים בסימנים ונמצאו בו כל הסימנים בודאי דיש להתיר בשופי. ומ"ג כי לדברי הרב מו"ק שם בת"ח סי' תרמ"ח נר' שדעתו ז"ל דכל שלא אתחזק איסורה להיות בו שם מורכב מסתמא אין לנו לחוש כל שדומה ממש לאתרוג שכ"כ וז"ל אכן אם בדומים בתואר ומראה ואין שום שינוי והבדל ניכר ביניהם נראה לי שאין לחוש לס' ריחוק כזה היכא דלא אתחזק איסורא ואין הוכחה להושיענו א"כ אין סימן מובהק להוציא את חבריו שגדלו באילן מידי גם יש ישועה לשאר ימי החג יע"ש הרי דהרב ז"ל ס"ל דבכל האתרוגים הבאים לפנינו ולא הוחזקו בהם שהם מורכבים ואנחנו רואים ששוים במראה ובקימה ובריח ובטעם ככל הסימנים שיש באתרוגים אין אנחנו חוששים עוד לשום דבר ולפי דברי הרב הפוסק נר"ו דרצה לחלוק עלינו את השוים ושרוב האתרוגים שבעולם הם מורכבים ושהסימנים אינם נאמנים א"כ הכניס מורך בלבבינו בקיום מ"ע מדאוריי' וגם לי לבב כמוהו לדריו"ש הדבר ולדקדק בהם ולמיחש מיהא בעייא כי כן האמת ונכון וישר בזה והוא כי לכל המקומות אשר גדלים אתרוגים למקומותם לארצותם כי בגבולינו אזמיר יע"א ואגפיה אינם גדלים אתרוגים כלל והגם כי מביאים ממקום אחר איזה אילן או יחור לנטוע וטורחים בו הרבה עכ"ז אינו יוצא האתרוג בשלימות כ"א חסר השושנה העליונה שהוא הפיטמא ויש אומרים כי כדי שיעשה הפרי האתרוג בשלימותו כראוי עם הפיטמת נותנין תחת האילן בשורשו בארץ מסמר אחד של זהב קטן כדי שבזה יהיה ראוי לגדל האתרוג בשלימות והרבה עשו ולא הועילו עכ"ז כלום וכיון שאינם נמצאים בארצותינו מאלה האתרוגים וגם מן המורכבים אינם נמצאים כ"א מעט מזער כי כן אין בידינו להכריח כי אין אנחנו בקיאים כראוי במהות האתרוגים אכן במקומות אשר גדלים שם האתרוגים שאותו המחוז והאיקלים הוא עלול וטוב ויפה לגדל באותן הארצות האתרוגים הכשרים ועושה פרי למינו כאשר הוא המין עצמו בקומתו וצביונו והוא מקובל אצל אנשי המקום ההוא כי הם אתרוגים גמורים בלתי שום חשש הרכבה כלל וכמו שיש בעיר רודיס יע"א שגדלים שם אתרוגים המקובלים אלינו מצד הקבלה כי אינן מורכבים ויוצאים י"ח ומברכים עליהם ואפי' ליום א' אלא שאינן מהודרין כמו גורפו ופארג'א וחברותיה א"כ כל שהארץ ההיא המגדלת האתרוגים ההם כראוי אם כן אין לחוש כלל להרכבה כי כיון שטבעה של הארץ בלא"ה הלא היא מסוגלת לגדל אתרוגים בשופי מה להם לטרוח ולזייף בהם ע"י הרכבה כי מ"ש הרב הפוסק נר"ו כדי למהר גידולן הרי כנגדו יש כי יודע הדבר שהם מורכבים ויהיה יגע לריק ומ"מ איני מחליט הדבר כי מיראי ההוראה אני ולמיחש מיהא בעית וכמש"ל ומ"מ מסתמא אין לנו לחוש בהם שיהיו מורכבים כיון דגדולה חזקה וכל האתרוגים. אשר גדלים בחרצות ההם כאשר זכרנו למעלה שיש להם חזקה עליהם יש לסמוך בלתי ספק כלל וכדאמרי' בע"ז דל"ט ע"א וכן חצר שמוכרים בה הכלת הרי היא בחזקתן עד שתפסל ופסקו כן הרי"ף והרא"ש שם והרמב"ם בפ"ב מהל' ציצית ה"ו ומשמע מסתמא הפי' המוכרים שם הם גוים כל שהם תגרים שהוחזקו באותו מקום למכור תכלת ולא קלא אילן אין לחוש וכמו כן איכא למימר הכא דגינה היוצאת ממנה אתרוגים כשרים ומוכרים מתוכה לעולם הרי היא בכשרותה עד שתפסל ואדרבא עדיף חזקה זאת של גינה המגדלת מצד עצמה יותר מחזקת החצר המוכרים בה תכלת שהוא חזקה הנעשית מחמת מעשה בני אדם שהם עושים אומנות בידיהם ובאים למקוטעים והוא ברור אבל מ"מ הבאתם למקומותינו שאינם מכירים הנחנו מאלו האתרוגים צריכים להיות עכ"פ ע"י יאודי כשר ולא ע"י גוי כדברי הרב הפוסק נר"ו וכהסכמת הרב עיקרי הד"ט שהסכים גם לזה שאם שולח ע"י גוי או ע"י יהודי שאינו כשר צריך חותם בתוך חותם כדי לצאת ידי ספק במקום קיום מ"ע מדאורייתא שמא יחליף במורכבים משים איסור ברכה לבטלה וביטול מ"ע מדאורייתא וזהו חייב גמור על כל אדם מישראל להיות זהיר וזריז בזה ליקח אתרוג מן המומחה ולא מיד גוי ומיד מי שאינו נאמן ועל הרבנים והב"ד חשד במקום שגדלים שם האתרוגים צריכים להיות עיניהם פקוחות והשגחתם עליהם לבל יצא ח"ו איזה תקלה באיזה צד ואופן שיהיה שלא יכשלו עם בני ישראל בביטול מ"ע מדאורייתא ובברכות לבטלה וגמירי חזקת חבר שאינו מוציא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו ואיכא נמי משום איסור לאו ולפני עור לא תתן מכשול כמבואר בש"ס ובפוסקים ז"ל:
אמנם אם יהיה הענין שלא בא לידו אתרוג מאלו שיש בהם חזקה אלימתא שהם בחזקת כשרים אם הוא מורכב גמור בודאי בלתי שום ספק אז אין להכשיר אפי בשעת הרחק לברך עליו כיון דמצינו כמה רבנים רבים בתורה שחלקו ואסרו אפי' כשלא יש אתרוג אחר בעיר. והנראה לי בזה לעשות פשר דבר שיטלנו בלא ברכה שאז יוצא ממ"נ דאם הלכה כמ"ד כשלא יש אתרוג אחר דיוצא במורכב הרי הם אינו נוטל מבטל מ"ע בידים לכן יטול אותו עכ"פ ואם יהיה ההלכה כמ"ד ראינו יוצא יד"ח הרי לא הפסיד בזה דנוטל בלא ברכה וברכות אינן מעכבות וזהו במורכבים גמורים אבל במסופקים בהם אם הן מורכבים או לא בזה נר' לומר דאם יש ודאים אתרוגים שלא יש בהם שום ריח ספק יברך עליהם ועל הספק לא יסמוך כלל. אכן אם אין צו כ"א אתרוג שהוא ספק אזי יברר עכ"פ על פי הסימנים דאפשר שיברר ע"י הסימנים שהם מורכבים בודאי ויוציאו עצמן מידי ספק ואם ע"י הסימנים לא יוכרו שהם מורכבים וישוו כל הסימנים שנאמרו בהם והם שוים לאתרוג במראה וריח וטעם ובשושנה בלתי שום שינוי כלל כל כי האי דהוי שעת הדחק דליכא אתרוג אחר בודאי יש לסמוך על סבר הרבנים המתירים ליטול ולצאת י"ח אפי' ביום א' ולברך עליו כי מלבד מ"ש הרב מהרד"ף ז"ל להכריח לברך עליהם אין כאן משום ספק ברכות כמו שיע"ש עוד בה רואה אנכי מ"ש הרדב"ז ז"ל בחדשות דפוס ויניצייא סי' רכ"ט משם הרב כפתור ופרח דע כי לא אמרינן ספק ברכות להקל אלא דוקא כשאנחנו מסופקים אי חייב לברך או לא אבל כשאנחנו מסופקים בעיקר עשיית המצוה ואנו באים לעשותה כמ"ד שהוא חייב הכי נמי מברך ולא נאמר בזה ספק ברכות להקל כי אם כשהוא המחלוקת בעיקר הברכה וכ"כ עוד הרדב"ז שם בח"ב סי' תרכ"ו ותרמ"ב ותרס"ה יע"ש וכ"כ עט"ר הרב א"א ז"ל בתשו' והסכימו עמו שני המחורות הגדולים מורינו הרב הגדול כמוהר"ח מודעי ז"ל ומורינו הרב הגדול כמהר"י מאייו ז"ל כמ"ש בעניותי בסה"ק נשמת כל חי ח"א חיו"ד סי' ס"ד דק"ה ע"ג יע"ש בס"ד וכן כתב הרב קול אליהו ז"ל ח"ב סי' כ"ח יע"ש וא"כ כאן נמי בנ"ד שהמחלוקת הוי בעיקר המצוה אי יוצא י"ח מצות נטילת אתרוג או לא ח"כ כל שקבלנו עלינו סברת הפוסקים ז"ל המחייבים אותו שיטול אתרוג זה לצאת בו יד"ח כמו כן מחוייב לברך וזה ברור: והנה לפי דברי הרב הפוסק נר"ו שהניח כותל גבוה בינינו וחומה נשגבה לומר כי רוב האתרוגים שבעולם הם מורכבים א"כ בודאי כי כל האתרוג הבא לפנינו שאין אנחנו יודעים בודאי עפ"י החזקה שזה האתרוג הוא מעיר ומגינה המוחזקת שיוצאים ממנה אתרוגים כשרים ומ"ג כשנמצא ביד גוי יש לנו לאוסרו שהרי קי"ל כל דפריש מרובא ורובא דרובא הם מורכבים ומצינו בכיוצא בזה להרב המבי"ט בתשו' ח"ג סימן קכ"ז שנשאל בירקות הנזרעות תחת גפנים שפירשו מקצתם מלאכול ירקות מאותן הגינות המובאות בעיר משאר גינות שאין ידוע אם יש בהם כלאים והשיב דיש להתיר מכח ס"ס ושוב כתב וז"ל אבל לפי הדין כל ירק שנמכר במקום רחוק מאותה גינה מותר דליכא ספקא כיון דיש גינות הרבה שמביאים מהם ירק ואין ידוע בהם כלאים דכל דפריש מרובא פריש ויש ספק אחר אפי' אותן הירקות תחת ענפי הגפן כיון שיש אויר בין הענפים שמא אותה הירק היתה תחת ענפי האויר וכו' והכא בנ"ד הוי כנמצא שהביאוהו הגוים הירק בחנויות מן הגינות כמו בשר הנמצא ביד גוי שבדין תורה הוא מותר אם רוב מוכרי הבשר ישראלים אלא שאסרו חכמים וכו' יע"ש ואם כן ממה שהתיר הרב המבי"ט בנ"ד נראה ללמוד לאיסור בנ"ד ועמ"ש הרב מהרשד"ם חיו"ד סימן קצ"ג בזה יע"ש ועיין למרן החבי"ב ביו"ד סימן. רצ"ו הגה"ט אות ב' יע"ש: אלא דלבי אומר לי דאפי' אם אנחנו רואים בעינינו אילנות מאתרוג המורה בהסן שהם מורכבים דהיינו שיש יחור נתחב בו המורה מהאילן עצמו שהוא מורכב מאן לימא לן שלא הורכב במינו במין האתרוג עצמו וכמו שיש קבלה בידינו מהגננים כי כדי שיתן פירות האילן שהוא יוצא מגרעין צריך להרכיבו ממנו מאילן אחר העושה פירות או שאין המין ההוא טוב ויפה במראה ובקומה מרכיבו ממין הטוב והכל הוא מין אחד וא"כ יתכן שהגם שיהיה מורה מהאילן עצמו למראה עיניו שהוא מורכב ולפי האמת יהיה שהוא מורכב במינו שהוא כשר דהרי קי"ל בטור וש"ע יו"ד סס"י רצ"ה דבמין במינו מותר וכ"כ מרן בבד ה בשם הרב א"ח ח"ב ומור"ם שם בד"מ בשם הכלבו דמותר להרכיב אילנות מין במינו אפי' שחורות בלבנות ודקות בגסות אעפ"י שיש להם שם ליווי וכ"פ מור"ם שם בהגה' ס"ו יע"ש וכ"כ רש"י בסוטה דמ"ג ע"ב ד"ה מרכיב וי"ל מרכיב שנוקב האילן ונוטל מן הרך שבענפי האילן ותוחב לתוכו ועושה ענף בתוך הנקב ונושא ממין אותו אילן שנוטל ממנו וישראל מותר להרכיב משני אילנות שזה פירותיו גסין וזה פירותיו דקים דהוו ממין אחד זה בזה יע"ש וכ"כ הרב לחם חמודות ריש הל' כלאים יע"ש וכאשר דימיתי כן ראיתי הדבר מפורש להרב"ח שם בתשו' סימן קל"ה וזל בד"א כשנרכבו ב' מיני אילנות מאתרוגים יחד הוא דבשר כגון שהרכיבו הענף האילן שפירותיו דקים וקטנים בתוך אילן שפירותיו גסים והכל ממין אתרוג אחד כמו שמצינו שרז"ל אמרו שעשרה מיני ארזים הם יש לומר נמי ששני מיני אתרוגים הם וזה ודאי' דכשר כשהרכיבן זה בזה וכו' וכ"כ הרב א"ר בא"ח שם סימן תרמ"ט סק"ט יע"ש וכן עינינו הרואות שיש ב' מיני אתרוגים שהרי הבאים מרודיס יע"א ומאיסטאנקי'ו ואגפיה שהם מוחזקים בכשרות מימות ראשונים והם משונים משאר האתרוגים הבאים משאר ארצות מגורפ"ו וג"ינובה ופארג'א ושאר ערי פ'רחנקיאה וכמו כן יש במערב הפנימי יש אתרוגים נאים ומשובחים:
והשתא דאתית להכי דיש אופן שנראה מהאילן עצמו שהוא מורכב ויתכן להיות שהורכב במינו שאז לכ"ע כשר א"כ הייתי יכול לומר כי זה שבדק מני"ר הרב הפוסק נר"ו באתרוגים המורכבים ומצא בהם שהשוו כל הסימנים שיש באתרוג אפשר לומר כי היה ההרכבה במינו ולא שלא במינו זה אנכי אומר לפום ריהטא שלא ראיתי הענין בחוש הראות אבל אפשר לומר ג"כ כי הרב הפוסק נר"ו המעיד בנו שמצא במורכבים שהיו בהם הסימנים הרי הוא ראה וידע היטב הדק שהיו מורכבים מין בשאינו מינו ואנחנו לא נדע מה נעשה שאינן גדלין בארצינו ואין אנחנו בקיאים בהם כדחזי עכ"פ צריך בזה דרישה וחקירה בכל העניינים הללו ועל הרבנים הי"ו אשר במקומות הללו אשר יוצאים מארצם ומגבולם אתרוגים כשרים לעמוד למשמרת ולעשות בהם שימור וגם צריך לדעת אם יהיו מורכבים מין בשאינו מינו ומאותו אילן המורכב עצמו נטל יחור אחד מזה האילן המורכב עצמו ושתלו במקום אחר ועשה פרי שזהו היתר גמור לעשות אפי' ע"י ישראל וליכא משום איסור כלאים בזה כלל כדאמרינן בירוש' פ"ק דכלאים תני גוי שהרכיב אגוז ע"ג פרסק אעפ"י שאין ישר' רשאי לעשות כן נוטל הימינו יחור והולך ונוטע במקום אחר ודין זה פסקו הרמב"ם בפ"ק דכלאים הלכה ז' והטור ומרן בש"ע יו"ד סס"י רצ"ה יע"ש:
איברא דאם יהיה הענין שנטל יחור מאילן אתרוג המורכב הלזה ושתלו במקום אחר אה"ן דמותר משום איסור כלאים לעשות כן ומ"מ מאן לימא לן דמשתנה לגמרי כח ההרכבה שיש בתוכו דחלק שלו ממין האחר לגמרי דמסתמא י"ל דאינו משתנה כלל הפרי ההוא וככחו אז כחו עתה דה"ט שמותר משום איסור כלאים משום דכיון דלא נאסרו הפירות לאכילה באילן הכלאים עצמו שנעשה בו האיסור כ"ש שמותר ליקח ממנו יחור ולנטוע במקום אחר וכמ"ש הרדב"ז בס' יקר תפארת שם יע"ש אבל כח המורכב שהיא בתוכו מחב שלו אינו משתנה לעולם דשיעור הכח שבו שנתן בתוכו להיכן הלך וכן נראה מהירוש' שם שאחר שהביא ברייתא זאת דגוי שהרכיב אילן דמותר לישראל ליקח יחור. ממנו ולנטוע במ"א קאמר שם וז"ל מה נפק מינהין הדריה פיסקיה הרכיב תדיר ע"ג דרבון אעפ"י שאין ישראל רשתי לעשות כן נוטל הימני זרע וזורע בח"ת מה נפק מינהון כרבי וכו והירוש' הלזה הביאו הר"ש שם פ"ק מ"ד כמו שיע"ש. והנראה פשט הירושלמי הלזה דנראה דר"ל דגם מה שלוקחים ממנו מחילן המורכב כדי לנטוע בו במקום אחד דפירות היוצאים הם מורכבים ואינם מוחלטים למין אחד משניהם וא"כ הוא מה לי האילן עצמו שנרכ מ"ל התולדות היוצאים ממנו דודאי יהיו נטיעותיו כמוהו וכח המורכב והנרכב שניהם כאחד גדלים וכמו שיש להסור האתרוג שבאילן המורכב הא' כמו כן בתולדותיו היוצאים ממנו:
ואולם אם האילן עצמו הוא אתרוג והרכיב בו יחור מאילן אחר ונשאר בצד אחד אתרוג מהיחור שבאילן עצמו ומצד אחר יחור ממין אחר נראה דהאתרוג היוצא מאילן זה מהיחור שלו של גוף האילן עצמו אין בו חשש מורכב כלל והה"נ אם יהיה האתרוג יחור מורכב מאילן אתרוג אחר כל ששניהם ממין אחד הגם שיש בצידו מין אחר לא איכפת לן אבל כשלקח יחור מהמורכב ונטע במ"א אין נראה להתיר:
וזה ראיתי להרב מהר"ר אפרים זלמן מרגליות ז"ל בס' שערי תשובה על הש"ע א"ח סי תרמ"ט סק"ז שאחר שהביא תשו' הרב פנים מאירות ושאר הרבנים בדין אתרוג המורכב כתב וז"ל ובספרי שו"ת בית אפרים סי' נ"ו הארכתי בענין זה והבאתי דברי. מהרמ"א בתשו' ושאר פוסקים ותשובות המדברים בענין ונשאתי ונתתי בדבריהם באורך וברוחב בעהי"ת והעליתי שאותן האתרוגים שמביאים מאי קורפו וסם מהודרים ביותר אין לחוש להם לחשש מורכב לפי מה שהוגד לפני שאין האילנות שם מורכבים ממש דהיינו שהאילן שלימונים או מארנ"ץ ובתוכו הורכב יחור מאילן אתרוג כל האילן האתרוג אחד הוא רק החשש הוא שהוא גידול האילנות עתה מיחורים שלקחו מורכבים זה כביר ובזה לא שייך טעם הלבוש שנעבדה בו עבירה שאין עבירה בנטיעה זאת שמן הדין מותר ליקח יחור מן המורכב וליטע במקום אחר גם הרימותי ידי על שאר הטעמים שיש להחמיר במורכב דלא שייכי בנ"ד וסיומ' דפסקא הוא שהאתרוגים הבאים בזמנינו מאי קורפו או ממקום הידוע לנו שהוא ממקומות שבעלי גינות ופרדסים מגדלים אתרוגים למכור ומכ"ש באתרוגים שמביאים שהדבר ידוע שאין להם הרכבה מפרי אחר עתה רק גוף הוא אילן אתרוג בלתי שום גידול פרי האחר אף שיש לומר שאפשר שלקחו היחורים שנעשו האילנות מהם מאילנות המורכבים סלקנו מהם חשש מורכב לגמרי ומברכים עליהם בלי פקפוק והמנהג שבמדינות אלו שמברכים עליהם בפשיטות ובוחרים בהם לפי שהם מהודרים ביותר והוא נטוע לרבים ויסודתו בהררי קדש וע"ש סי' זן מ"ש עוד בענין עכ"ל והן עתה בעוה"ר מחמת השרפה לתפ"ץ חסרנו כל ודלונו מאד יספר הנחמד בית אפרים שני חלקים אשר היו בעיר בבית מדרשי עם כמה מאות ספרים לאלפים נשרפו וכעת לא יש בעירנו ס' הנז' לראות מה היו ראיותיו שכ' לסלק האיסור מורכב באתרוג ע"י שנוטעים מהיחור הזה במקום אחר כי לע"ד נראה דעדיין באיסור מורכב קאי עכ"פ מודינן ליה להרב ז"ל דמסתמא לא מחזיקנן איסורא וכל שראינו בעינינו האילן שהוא בלתי מורכב אין לנו לחוש למורכב ולא שהוא מיחור של מורכב אחר והרי יש כאן ס"ס ספק אם הוא מן המורכב ספק אינו מן המורכב ואת"ל שהוא מן המורכב עדיין יש עוד ב' ספקות ספק הוא מורכב ממינו וגם ספק שמא הלכתא כמ"ד דכל שהיה יחור שניטל מן המורכב הרי הוא כשר וכדברי הרב בית אפרים ז"ל. והיה נראה להסמיך לזה ממ"ש בירוש' ספ"ק דערלה גבי מתני' דאין נוטעים אגוז של ערלה ואין מרכיבים בכפניות אמרינן עבר ונטע מותר עבר והרכיב אסור ועיין בש"ס דילן בתלמוד בבלי בע"ז דמ"ט וברש"י והתוס' שם והראשונים הרמב"ן והריטב"א והר"ן בה' דס"ל דבאגוז כיון שהוא כלה בא"ץ קודם שיצמח לרבנן אין איסור משום זוז"ג ועיין מ"ש עט"ר מזה הגדול בחק"ל חי"ד ח"א סי' ר"ה דרפ"ז ע"ב והנ"ל דל"מ ביחור שנוטל מאילן מורכב ונוטע במקום אחר דאפי' אם היה אסור בשאר איסורים דבענין נ"ד נמי פשיטא דיש לנו לאסור מוי פב באתרוג דמיניה קא רביה כאשר ביארתי אלא אפי אם יהיה נוטל גרעין אחד מאילן המורכב ונוטעו ועשה ענף ויצא פרי עכ"ז דוקא לענין איסור הוא דאמרינן דע"י נטיעה הרי נפסד צורתו בארץ ונימוח ופנים חדשות באו לכאן ויהיה היתר גמור בדם לענין איסור אתרוג המורכב שאיסורו הוא משום שאינו כולו אתרוג דיש מין אחר מעורב בתוכו והוי חסר מה יושיענו מה שע"י הנטיעה כלה בארץ דס ס כשיוצא אחר וצומח הפרי הוי מעין שנטע וכח המורכב לא פלט ממנו בזה והוא ברור. ועוד י"ל דאפי"ה אם בשאר איסורים היה הדין נותן שיהיה הביטול מועיל ע"י הנטיעה כנז"ל עכ"ז זהו דוקא בדבר איסור גמור שהרי אם מצינו בפוסקים דס"ל דבקונמות והקדשיות ל"מ הביטול הלזה משום דקי"ל דדבר שיש לו מתירים לא בטיל וכמ"ש הרב מ"ז שם כ"ש וק"ו בדבר שהוא היתר גמור אלא דלענין קיום מ"ע לוקח פרי עץ הדר אינו יוצא בו ואין זה איסור כדי שיתבטל ע"י הנטיעה והזריעה כי כן איני רואה מקום להתיר אילן מורכב אפי' התולדות שלו וכאמור ומ"מ נמ"ל מדברי הרב בית אפרים ז"ל דממ"ש אותן האתרוגין הבאים מאי קורפו שהם כשרים ולא יש בהם חשש מורכבים סתמו בפירושו על כל הבאים מאי קורפו דהיינו מפראג'א וראפינה וא"א שכלם כאחד הם באים משם ולא חילק הרב בהם ש"מ שאין בשום אחד מג' מקומות אלו חשש הרכבה: