לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן קיט
יש לחקור לפי מאי דקי"ל דמצוה לאכול בעיוה"כ ואפי' תענית חלום אסור להתענות מאי שנא משבת דהוא ג"כ מ"ע מד"ת לאכול בשבת שלש סעודות ועכ"ז מותר להתענות בו תענית חלום יורינו המורה מה חילוק יש כי אדרבא יותר חמור יום שבת וגם הוא מפורש יותר הציווי כדכתיב אכלוהו היום וכמ"ש בגמרא ושכמ"ה:
תשובה נראה לחלק בפשוט כי הן אמת כי שבת חמור מערב יוה"ך מ"מ חילוק גדול יש כי בשבת עיקר חייב האכילה והשתיה הוא לתענוג ולענג את השבת ולא להתענות בו וכל שהוא מצטער על שחלם חלים רע והתיקון לבטלו הוא ע"י התענית א"כ נמצא למפרע כי מה שאינו אוכל הוא אדרבא עונג הוא לו עד שכתבו הפוסקים דאם נראה לו דיותר הוא לו צער התענית מצער החלום שלא יתענה וכמו שמצינו במר בריה דרבינא שהיה מתענה כל ימות השנה ואפי' בשבת כדתרגמה בהגמ"י פ"ה מה' תענית שכתב וז"ל אדם המתענה בכל יום ואפילו בשבת צער הוא לו מפני שינוי וסת וראינו כמה חסידים ואנשי מעשה שהתענו בשבת מטעם זה וכן שמעתי על ר"י החסיד שהיה עושה כן וכן אמרינן בפסחים על מר בריה דרבינא הוה יתיב בתעניתא כולי שתא בר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכפורי אבל בלא כה"ג אסור יע"ש וכ"כ מרן בב"י בא"ח סי' דפ"ח יע"ש אמנם בתשובת הרשב"א ז"ל שהזכירה מרן שם והיא ל'ו נדפסה בח"ד סי' רס"ב ס"ל דת"ח היה יע"ש והרשב"ץ ח"ג סי' רנ"ח ס"ל כהגמ"י יע"ד וזה תימא להרב כסא אליהו שם בא"ח סי' רפ"ח אות א' ובס' שני אליהו מע' תי"ו אות יו'ד שהקשה ע"ד התשב"ץ אלו ולא זכר שר מכל דברי הראשונים הנ"ל אשר הזכירם מרן ז"ל בב"י וצ"ע. משא"כ באכילת עריוה"ך כי הטעם שציותה תורה לאכול הוא כדי שלא יזיק לו התענית ביוה"כ והרי איכא ספק פיקוח נפש וכמ"ש הטור בא"ח סי' תר"ו וגם איכא חשש מאיסור אכילה ביוה"כ שהוא בכרת ולכן דין הוא לדחות התענית חלום מקמיה. עוד יש לומר דבשלמא בשבת כתיב בפירוש אכילה כדכתיב' אכלוהו היום וכו'. אבל בערב יוה"ך קרא אפקיה לאכילה בלשון תענית כמ"ש בגמרא ע"פ ועינתם את נפשותיכם בתשעה לחדש וכי בתשעה מתענין והלא בעשרה מתענין אלא כל האוכל ושותה בט' מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי וכיון שהאכילה בעצמה בערב יוה"כ הוי כאילו התענה א"כ הרי הוא מכפר ומבטל הגזרה של החלום הרע כעושה תענית ממש כיון שהתורה עצמה. קרא לאכילה תענית ושו"ד להרב הלבוש בא"ח סי' תר"ד שכ"ב להדייא: