לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן צ
שאלה מעשה שנמצאת בדבש שהרתיחו על האש לתוך קדרה והגיסו בכף אחת ונמצאת בתוך הדבש חתיכת בצק חמץ ואסרו הדבש והקדרה אך הכף נתערבה עם אחרות ואינו ניכר והגיסו שאר התבשילים ואינם יודעים אם היא מכף שנאסרה או מהכשרות יורינו המורם התבשילים אי מותרים או לא: תשובה לכאורה נראה לע"ד להתיר שהרי כפי מ"ש רבינו גרשון ז"ל בס' בית מועד כ"י הביאו הרב ברכ"י א"ח סי' תמ"ז אות כ"ד שכ' וז"ל כתב ר"ג מעשה בא לפניו באשה שהגיסה את הקדרה בכף אחת שלא הוגעלה ולא הרגישה בפעם ראשונה ובפעם שניה הרגישה והתיר לה בתבשיל הב' מפני שהכף הוגעלה בתבשיל ראשון וכמו שמצינו בכל יום ויום נעשה גיעול לחבירו נראה לדעתו שהדבר שאוסר במשהו אפי' שהוא פגום אוסר ואינו נראה כן שכל שהוא פגום אינו אוסר ואולי חמץ אינו חשוב איסור פגום יע"ש וא"כ גם כאן שאפילו יהיה זה הכף שנאסרה עכ"פ כבר עבר ושם בקדרות כמה פעמים ונעשית גיעול אלא דהיתר זה אינו נר' מכמה סיבות חדא דהיא בת יומא וגם דאין מועיל הגעלה בתוך ימי הפסח דאז החמץ נאסר במשהו כמ"ש מור"ם בהגה' רס"י תנ"ב כמו שיע"ש ועיין להרב ערוך השלחן בסי' זה אות כ"ג שעמד ע"ד ר"ג ע"ש ועיין להטור בא"ח סימן תס"ז שכתב בשם הרוקח וז"ל חטה שנמצאת בקדרה ונאסרה הקדרה והגיסו בה הקדרה ושמוה בקדרות אחרות כלן אסורות ועיין מג"א שם ס"ק י"ג וכן פסק הרב חק יעקב והרב חק יוסף סק"ט וז"ל אפי שנשתמשו בהם הכיסוי והכף וה"ה שאר תבשילין שנתערבו בהן מאותו תבשיל ואפי' שלא נתערבו אלא במשהו ואיכא תרי משהו מ"מ אסור וכ"כ המ"א וכו' יע"ש ומ"מ נרא' להתיר מכח מה שנתערב הכף באחרות מטעם ס"ס דאע"ג דיש מחלוקת בפוסקים אי מהני ביטול כלים ברוב באיסור חמץ וכמו שהביא השכנה"ג בסי' תמ"ז בהגב"י אות י"ט והרב פר"ח ונראה דאפי' לאוסרים דלא בטלי ברוב באיסור חמץ זהו בנאסר הכלי עצמו לא כשנאסר בטעמו וכמ"ש הרב שלחן גבוה בסי' תמ"ז ס"ק ל"ד מחודש יו"ר יע"ש ועוד יש להתיר מכח ספק ספקא שמא של פסח ושמא יבש בטל וכמ"ש הרב פרי מגדים בחלק א"א בסי' תמ"ז ס"ק א' יע"ש ועוד יש להתיר משום נותן טעם בר נותן טעם וכמ"ש בס' שמחת יאודה בתשו חא"ח סי' ג'. ועוד יש להתיר דהרי הגיסו בכף זאת שנסתפקו בה כל הקדרות כמה תבשילים דהוי יותר מתרי משהו ועמ"ש הרב אהל יצחק בתשו' חא"ח סי' ט' דאסר בתרי משהו ולפי דברי הרב מג"א ברסי' תנ"ב נראה דקא מתיר בג' משהו וכן כתב הרב פרי מגדים שם ובסי' תמ"ז בח' א"א סקכ"ד: