לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן סז
נשאלתי במי שחלם בליל שבת שהיה כותב כתיבות ונתעורר והוא בצער גדול על אשר הראו לו שהיה מחלל שבת אם יש איזה איסור ועונש בדבר או מן השמים רצו להורות לו איזה סימן שאינו טוב שמורה על חילול שבת יורינו המורה ושכמ"ה:
תשובה בזה וכדומה לזה הוא מ"ש רז"ל בגמ' דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין ואיזה מלאכה עשה שהיא מתקיימת כדי שיתחייב והרי בגדולה מזו קי"ל הכותב בשבת בדבר שאינו מתקיים הכתב פטור ועוד שהוא אנוס גמור כי שינה אנסתו שיש לומר כי יהיה אופן באדם כי מתוך שנתו עשה איזה מלאכה מה דמצי למעבד כמכבה וכדומה כי בודאי שהוא פטור אפי' עשה מלאכה גמורה דקי"ל בש"ס ובפוסקים דשינה הוי אונס גמור ופטור וכמ"ש בסה"ק חיים ושלום סי' ב' וסי' ט' יעש"ב בס"ד וכ"ש בחולם שעשה מלאכה של כתיבה וכדומה ולא היה שום פעולה בדבר כי בודאי פטור ועמ"ש מ"ד הרב המו' תנא דב"א ז"ל בתשו' והובא בספר חק"ל חח"מ ח"א סי' קי"ח: ונראה להביא ראיה אלימתא דאין שום עונש אפי' מן השמים בדבר הזה עמ"ש הרב מהר"מ ריקאנאטי ז"ל עה"ת ס' אמור והביאו מרן בב"י בא"ח סי' תרנ"ח וז"ל בליל יו"ט ראשון של חג הסוכות נתאכסן אצלו חסיד אחד וראהו מוהרמ"ר ז"ל בחלומו לאותו חסיד שהיה כותב את השם יו"ד ה'א וא'ו והיה מרחיק הה' אחרונה מן הג' אותיות ואמר לו הרב מדוע ככה עשית והשיב כך נוהגין במקומינו והרב מיחה בידו וכתבו שלם ויהי בבקר אשתומם על המראה באין מבין עד עת בא זמן תפילת שחרית וסדר הנענועין ויפן אליו הרב וירא כי לא היה מנענע רק הלולב ומיניו מבלי האתרוג ואז הבין הרב פתרון חלומו שהיה ה"ה אחרונה בריחוק משאר האותיות כי כל ד' המינים הם בת"ת ישראל עצמו הנקר' הוי"ה ב"ה יע"ש הרי לך בפירוש שהחלום היה שהר' החסיד והרב מוהרמ"ר היו כותבים בחלום שם הו"ה ב"ה והגם כי לא היה זה בליל שב"ק כ"א בליל יום טוב הרי קי"ל דאין בין יו"ט לשבת אלא שזה בלאו וזה בכרת עכ"פ איסור יש בכתיבה גם ביו"ט א' מד"ת ומדמצינו דמן השמים הראוהו לחסידים עליונים כאלו שהיו כותבים בחלום ש"מ דאין כאן שמץ איסור כלל דא"א שהיה איסור בדבר לא היו מורין מן השמים לשני חסידים שיעשו דבר איסור או הוראה ח"ו על איזה סימן של איזה עונש ואי משום שרצו מן השמים להורות דבר זה כי צריך מן הדין לעשות הנענועין האתרוג מחובר עם לולב ומיניו כאחד היו יכולים מן השמים להורות זה ברמז אחר או בהדייא לומר כי כן צריך להיות האתרוג מחובר עם הלולב ומדהורו להם מן השמים ע"י כתיבה ש"מ דליכא איסור כלל ומינה אנחנו למדים לשאלתינו בחולם חלום בליל שבת שהיה כותב דליכא שום עונש ושום הוראה ופתרון לרעה ח"ו בעבור זה ועיין בס' נחלת בנימן ז"ל מצוה ז"ך דקל"א ע"ג:
ועוד יש לי ראיה אחרת ממ"ש הרב מוהר"ם די לונזאנו ז"ל בס' שתי ידות בהקדמתו לסדר עבודת המקדש וז"ל אמר מנחם בן יאודה בן מנחם די לונזאנו ז"ל בשנת השל"ג בליל יוה"ך שח"ל בשבת ראיתי בחולם והנה מביאים קסת הסופר ואני הייתי מחבר מאמר נורא של שבח לאמר לפני השי"ת וכותב על הנייר ובדיו ואחלום שנית ויפג לבי כי לא האמנתי שעשיתי דבר כזה ביוה"ך והייתי שואל לאשר עמי אפ' שעשיתי דבר זה ביוה"ך אמרו לי אמת הדבר אין ספק בו וכו' עד שנזכר מהחלום מילת עבודה ותיקן ס' עבודה והשלימו בליל הושענא רבה וכו' יע"ש הרי שמלבד שלא נצטער לבקש תיקון בעבור זה אדרבא היה שנתגלגל. דבר מצוה ואיזן ותיקן סדר עבודה דש"מ דאין שום עון אשר חטא בעבור זה וק"ל:
ומיהו נראה לומר אם בחלום נשבע לשוא או הזכיר ש"ש לבטלה או ח"ו דיבר איזה דיבור סרה על ה' ח"ו שיש לו לקבל התרה בהקיץ ובעשרה וכבר בא מעשה לידי שנשאלתי באחד ששמע בחלום מפי אדם אחר שהיה מברך את ה' ח"ו והכרחתי לאותו אדם שיקבל דינו ולהתיר לו בעשרה ושיעשה תשובה לנפשו כי לא גרע מנידוי בחלום שכתבו הפוסקים לחוש. ועיין בתשובותי לחלק י"ד מ"ש בזה בס"ד: