אור ברסלב
לב חיים פלג'י חלק ב ח"ב או"ח סימן מז

לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]

ח"ב או"ח סימן מז

ח"ב או"ח סימן מו

שאלה במי שהוא טמא ממקרה לילה וכדומה והוא רגיל לטבול בטבילה כדי לטהר גופו אם ימהר להיות טבילתו בבקר בבקר קודם תפלה כדי שיהיה טהור או באמצע היום או יהיה דוקא סמוך לערב כפשט הכתוב בסדר אמור ובא השמש וטהר ובס' כי תצא והיה לפנות ערב ירחץ במים דהין לו טהרה כי אם עד שיהיה סמוך לערב וטבול ביום לא מהני או לאו דוקא בערב יורינו המורה ושכמ"ה:

תשובה נראה לומר כי בודאי כי לענין טהרה כל כמה שמקדים לטבול מצוה איכא להסיר הטומאה מגופו וזה דקפיד קרא להיות לו הערב שמש כדכתיב ובא השמש וטהר הוא לענין אכילת קדשים כדכתיב ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים אבל הטהרה לטהר גופו מטומאתו הרי הוא נטהר בטבילה וכל מה שיכול למהר טבילתו ולטבול מיד מצות טהרה איכא שממהר להסיר הטומאה מעליו ומה שנאמר ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים היינו מאי דקי"ל דטבול יום אינו עובד עבודה ואינו אוכל בקדשים זהו דוקא לעבודת מקדש וקדשיו אבל להיות טהור שנטהר מן הטומאה הרי הוא טהור ואינו טמא כמו שהיה מקודם טבילה כי מתחילה היה ראשון ואחר הטבילה נקרא שני לטומאה וכ"כ הרב החינוך סדר אמור סי' רס"ה וז"ל במים יובא וטמא עד הערב וטהר הכתוב קרא לטבול יום טמא אעפ"י שטבל עד שיערב שמשו אבל מ"מ אינו טמא כמו שהיה קודם טבילה כי מתחילה היה ראשון לטומאה ואחר הטבילה היה שני לטומאה וכו' משורשי המצוה לפי שכהן הוא השליח בין ישראל לאביהם שבשמים ומתוך מעשיו וקרבנותיו יתרצה האדם לפני בוראו ויכפר עונו ע"כ חובה עליו להיות נקי הגוף בתכלית בעת העבודה ואולי רוח הטומאה לא יעבור מעליו לגמרי עד הערב שמש וברוך אדון החכמה כי הוא היודע ולא אנחנו על איזה עת יכפר למי שנטמא לעסוק בעבודתו ב"ה והודיענו כי הוא עת בא השמש לקצת הטומאות יע"ש וכן נראה ממ"ש ברפ"ק דתמיד אירע קרי לא' מהם יוצא והולך לו במסיבה ההולכת תחת הבירה ונרות דולקות מכאן ומכאן עד שהוא מגיע לבית הטבילה ומדורה היתה שם ובית כסא של כבוד וזה היה כבודו וכו' ירד וטבל עלה ונסתפג ונתחמם כנגד המדורה בא וישב לו אצל אחיו הכהנים עד שהשערים נפתחים יוצא והולך לו וכן תנן בסופ"ק דמידות אירע קרי וכו' דנראה דהטבילה היא תכף ומיד אף שיש לו דין טבול יום וזה ברור. ועיין במס' פסחים פ"ח משנה ה' ברע"ב ובתוס' יו"ט שם ובגמר' דנר' דלענין שחיטת הק"פ מהני הטבילה ביום אף שלא העריב שמשו יע"ש:

אלא דמצינו בס' כי תצא דכתיב כי יהיה איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבוא השמש יבא אל תוך המחנה הרי דקפיד קרא לומר והיה לפנות ערב ירחץ במים ולא משחרית ועיין להרב החינוך סדר כי תצא סימן תקס"ה שכתב בכללי מל"ת שנמנע כל טמא מלהכנס למחנה לויה וכו' יע"ש. והנראה לומר כי כיון דבזמן שבהמ"ק היה אסור להכנס למחנה לויה כל טמא אפילו לאחר שטבל עד העריב שמשו לכן לא היה ראוי לטבול בבקר דילמא משתלי שכבר טבל ויבא ליכנס אבל כל שהוא טמא נזכר ונזהר ולכן קפיד קרא לומר והיה לפנות ערב ירחץ במים ויהיב טעמא וכבוא השמש יבוא אל תוך המחנה וקודם לכן אסור לבא אל תוך המחנה אפילו טבל אבל עכשו בזה"ז דאין לנו ביהמ"ק ואין אנחנו נזהרים בדיני טומאה וטהרה וא"כ איסור זה להכנס תוך מחנה לויה שהוא עתה הר הבית כמ"ש הרב החינוך שם וז"ל ונוהגת מצוה זו שלא להכנס טמא בין זכר בין נקבה בהר הבית אפילו בזה"ז וכענין שאמר הכתוב והשימותי את מקדשיכם ודרשו בה רז"ל קדושתן עליהם אפילו כשהן שוממין יע"ש כי בלא"ה כולנו טמאים ואין נכנסים להר הבית אפילו אחר הטבילה ובפרט מי שאינו יושב בירושלים כ"א בשאר ארצות דליכא משום גזירה כי אחר הטבילה יכנס להר הבית שפיר מצי לטבול בשחרית וטוב לו יותר:

והנה רש"י שם בסדר כי תצא כ' וז"ל והיה לפנות ערב סמוך להעריב שמשו יטבול שאינו טהור בלא הערב שמש ופירש הרב שפתי חכמים וז"ל כיון שאינו טהור בלא ערב שמש מה לו לטבול בעוד היום גדול וזה שנקט רש"י סמוך להעריב שמשו יטבול שאינו טהור בלא הערב שמש יע"ש והרא"ם ז"ל כתב דמש"ה והיה לפנות ערב לאו דוקא והביא מה שפסק הרמב"ם בפ"ק מהלכות מקואות הלכה ו' וז"ל ובעל קרי טובל והולך כל היום מתחילת הלילה שנא' והיה לפנות ערב ירחץ במים מלמד שטובל והולך מתחי' הלילה עד הערב שמש יע"ש ועיין לריב"ה ז"ל בפרפראותיו ס' חיי שרה שכתב וז"ל לפנות ערב ב' במסרה הכא ואידך והיה לפנות ערב ירחץ במים רמז למ"ש חז"ל טובלים מן המנחה ולמעלה דמה הכא מנחה שיצחק תיקן תפילת מנחה אף התם נמי מנחה יע"ש:

הרי לך בהדייא דליכא קפידא אפילו בזמן שבהמ"ק אם טובל באמצע היום וכ"ש בזמן הזה דכל עוד שיכול לטבול להסיר הטומאה מעליו ולהיות טהור תבוא עליו ברכה:

תוכן העניינים

לב חיים פלג'י חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה