אור ברסלב
לב חיים פלג'י חלק ב ח"ב או"ח סימן לח

לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]

ח"ב או"ח סימן לח

ח"ב או"ח סימן לז

שאלה במיני מתיקה שעושים בימות החורף הנקרא בלשון לעז חאלב"ה די פ"ילו והוא שבתחילה מרתיחים הדבש ומקפיאים אותה ואחר כך שמוציאים מהאש לשים אותה הדבש שהיא כפויה בקמח חי והוא מעורב הקמח חי עם הדבש ואם יברך עליו בורא מיני מזונות או שהכל יורינו המורה ושכמ"ה: תשובה נראה לע"ד דיש לברך שהכל הן מצד הדבש גופיה שברכתו שהכל הן מצד הקמח ג"כ כמ"ש מרן בש"ע סי' ר"ה סעיף ה' וז"ל קמח אפי' של חטים מברך עליו שהכל ואחריו בורא נפשות ל"ש נטחן דק דק ל"ש נטחן קצת ועדיין יש בו טעם של חטים ל"ש קמח של קליות יע"ש הרי דהאוכל קמח כמות שהיא מברך עליו שהכל וכו' ומה שנראה מדברי מרן שם ברס"י זה שכתב חמשה מיני דגן ששלקן או כתשן ועשה מהם תבשיל וכוי ואפי' עירב בהם דבש הרבה יותר מהם או מינים אחרים הרבה יותר מהם מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף על המחיה וכו' ה"ט שעשה מהם תבשיל שהקמח בישלה באש משא"כ כאן כי הקמח הוא כמות שהיא חי בלתי בישול כלל גם ממ"ש שם ס"ג וז"ל כשנותנים קמח לתוך שקדים שעושין לחולה אם עושים כן כדי שיסעוד הלב מברך בורא מיני מזונות ואם לדבק בעלמא אינו מברך בורא מיני מזונות וכו' התם נמי מיירי כששלקו או בישלו הקמח ג"כ באש.

וכן נראה להביא ראיה ממ"ש עוד מרן שם ס"ו וז"ל קמח של אחד מחמשה מיני דגן ששלקו (פי' בשלו הרבה ועירבו במים או בשאר משקין אם היה עבה כדי שיהיה ראוי לאכילה וללועסו פי' לטחון אותו בפה) מברך בורא מיני מזונות ואחריו על המחיה ואם היה רך כדי שיהיה ראוי לשתיה מברך שהכל ואחריו בורא נפשות יע"ש הרי מבואר דדוקא קמח שבישלו ועשאו תבשיל הוא שמברך בורא מיני מזונות הא לא"ה שהוא הקמח בעיניה בלתי בישול כלל מברך שהכל:

תוכן העניינים

לב חיים פלג'י חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה