אור ברסלב
לב חיים פלג'י חלק ב ח"ב או"ח סימן כא

לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]

ח"ב או"ח סימן כא

ח"ב או"ח סימן כ

שאלה בשנת התר"י בחדש ניסן ואייר היו ממשמשי' ובאים רעשים גדולים בעירינו אזמיר יע"א ובערים אשר סביבותיה ובימים ההם חלם ת"ח אחד כשר וירא שמים שהיה לוקח ס"ת בחיקו והיה מוציאו לרחובה של עיר בשוק והיו הכל מנשקין ומחבקי' לס"ת כי בזה יתבטל מעליהם כל גזירות קשות ורעות. זת"ד החלום ולשאו"ל הגיע אם צריך למעבד כדבר הזה להוציא ס"ת לשוק ולרחובה של עיר או לא:

תשובה נראה דאין לעשות כדבר הזה להוציא ס"ת ממקום קדושתו לשוק ובזה וכל כיוצא בזה הוא מ"ש בגמרא וכל הפוסקים דדברי חלומות לא מעלין ולא מורדין כי כיון דמן הדין אסור להוציא ס"ת שלא לצורך קריאה ממקום קדושתו בודאי דלא משגחינן בחלום כזה וצא ולמד מ"ש הטור בא"ח סימן תרנ"ט בשם רב סעדיא גאון ז"ל דאין מוציאים ס"ת שלא לצורך כל שאין קורין בו ולכן בימי חג וסוכות פסק דמקיפים מיד אחר ההפטר' בעוד הס"ת. על התיבה ומנהג טוב הוא כדי שלא להוציא הס"ת שלא לצורך כיון שאין קורין בו ואעפ"י שסיים הטור שם אלא שלא נהגו כן יע"ש היינו לפי שעכ"פ הם מוציאים ס"ת בתוך הביה"כ עצמו ולצורך הושענות באשר מוציאי' ס"ת בליל יוה"כ ובשמחה תורה אבל להוציא ס"ת לשוק מקום שאינו של כבוד יכול על מגן אין סברא להתיר וכבר ידוע מה שהחמירו בזוה"ק ס' אחרי דף דאפי' מבי כנישתא לכנישתא אחרינא אסור ומ"ש הרב משנת חכמים סימן רי"א ד"ן ע"ג תוכחת מוסר על זה יע"ש:

גם ראיתי להרב עקרי הד"ט חא"ח סימן ח' אות כ"ח שהתיר להוציא ס"ת מבית הכנסת לבית המגיה להגיהו וכן להוציא ס"ת להוליכם.

נגד ס"ת חדש אך אינם יוצאים מהשער הגדול של הבית הסמוך לרחוב לפי שאין צורך בדבר. והכל לכבוד ס"ת כדי שיראו העם את הכבוד הזה ויעשו גם הם לנגד ס"ת אחרות יע"ש הרי דמצינו מה שמותר להוציא ס"ת מההיכל ומביה"כ אינו אלא לצורך כבוד ס"ת להגיהו שהוא לכבודו או לכבוד ס"ת אחרות וכשמוציאים ס"ת לבית המגיה אינו כמוציאו לרחוב העיר כי בודאי מניחו בביתו במקום נקי ומיוחד וכדי שיהיה המגיה מיושב מגיהו בביתו וכמו כן כשמוציאים ס"ת לקראת ס"ת חדש זה המנהג איתיה ג"כ בעירנו אזמיר יע"א כשמביאים לאחד מביה"כ ס"ת חדש אזי בכל בתי כנסיות שעובר הס"ת חדש מוציאים ס"ת מאותו ביה"כ על פתח חצר הבה"כ בצד פנימי ואינם מוציאין הס"ת לחוץ מפתח אותו בה"כ וכמו כן גם באותו בה"כ הבא לשם ס"ת חדש מקדימים לצאת לקראתו בספר תורה מאותו בית הכנסת עד פתח אותו בה"כ ומחזירים להכניסם לתוך בה"כ עם הס"ת חדש עיין בס' אות אמת ד"ב ע"א סי' ט' כי כן המנהג בעיר סופיאה יע"א ובאדרינו פולי יע"א ועיין מ"ש בס' נ"מ דבר אמת סי' ד' אות ה'. ועיין להרב בארות המים בתשו' סי' ו' דמי שיש לו ס"ת בביתו אם מותר להוציאו מן הבית אל הסוכה בשעת קס"ת אם יש גנאי לס"ת בכך שהעלה לאסור ומ"ש הרב אשדות הפסגה סי' ז' להתיר יע"ש עכ"פ זהו מקום כבוד ומקודש שהוא לסוכה אבל להוציא לחוץ ובלתי צורך קריאה אין נראה להתיר:

וראיתי להרב החינוך סדר נשא סימן שע"ט שכתב וז"ל וזה שנהגו בגליות היום להוציא ס"ת לקראת מלכי האומות אין זה בחיוב מצוה זו כלל שכל בני ישראל רשאין לישא אותו ואם מדרך כבוד התורה יבחרו גם היום שישיאו מבני לוי תבא עליהם ברכה. יע"ש. הרי דמשום כבוד מלך הותר להוציא ס"ת וכ"כ מנהג זה הרב כנה"ג בשם תשו' הרדב"ז לענין אם אירע בשבת וצריך להוציא ס"ת מפני כבוד המלך ואיכא איסור תחומין אם אפשר לדחות בדבר או. לרצותו במעות שלא להוציאו בשבת הנה מה טוב ואם לאו מוליכים אותו פחות פחות מד"א או ע"י אנשים זה נותנו לחבירו וחבירו לחבירו וכן עזה"ד ואם אי אפשר בכל אלה רואה אני להוליכו ע"י גוי ולא ע"י ישראל שאין כבוד הס"ת לחלל עליו שבת יע"ש דמכל זה אין ראיה להתיר בנ"ד ועיין להרב נודע ביאודה ח"ב חא"ח סי' ק"ט שאסר להוליך ס"ת לבית.

הקברות אפי' שהוא עת צרה וגם שמדברי התלמוד והפוסקים אין שום צד מפורש לא האיסור ולא ההיתר אלא שלשונו של הרמב"ם בהלכות ס"ת משמע לאיסור אבל מה. שפשוט אצליכם שמצד הזוהר נכון לעשות כן לא כן הוא האמת וכו' אבל כיון שראיתם דברי הזוהר שם הלא מבואר שאם ח"ו הספר ההוא חסר אות א' גורמין רעה גדולה וא"כ איפה איה אצלינו ס"ת שיהיה בדוחק בחסרות ויתרות והא בזוהר שם שבספר התורה ההוא לא היה רק וי"ו וכו' וכמעט שגרמו חרבן גדול ולכן חלילה לעשות כן. ותוכלו להרבות תפילות ובקשות בבכי ושברון לב ורחמנא לבא בעי וכו' יע"ש ועיין להתשב"ץ ח"ג סי' ג' שכתב וז"ל גם להניח ס"ת ע"ג קברים בלי ספק שהוא אסור משום לועג לרש כדאמרינן וכו' כ"ש שאסור לעשות כן בקברי ע"ה אי משום לועג לרש אי משום זילותא דס"ת יע"ש גם בספר חיניך בית יאודה סימן. ע"א נשאל אי מותר להביא ס"ת לבית היולדת המקשה לילד והשיב דאסור משום בזיון לתורה גם א"א ז"ל היה מקפיד מאד שלא יזלזל בכבוד הס"ת בענין זה ושלא יביאו הס"ת אלא בפתח חדר של היולדת שזכות תורה יגן עליה ולא לענין סגולה או רפואה ונ"מ בתם שהיא מרשעת ונפש חוטאת ולא לזכות יחשב לה עכ"פ כ"ש שלא ליתן בידיה או לפותחה או ליתן ליד שום אשה עכ"ל. וכבר השבתי ע"ד במ"א כי אפילו להביאו בפתח חדר היולדת אינו נכון להוציא הס"ת ממקומו כל שלא יש שום הכרח דבר מצוה ככל האמור למעלה ואי משום סגולה בס"ת ממקומו בהיותו בהיכל ימצא הסגולה להתפלל שם וגם שיש איזה סגולות לרחוץ רגלי עמודי הס"ת וליתנו ליולדת או ליקח מטפחת מהס"ת או החזור שנקרא פ'אשה ולהביא ליולדת וכל כיוצה בזה אבל לעשות ח"ו זילותא לס"ת לטלטלו ליכא היתר כלל והוא ברור וכמ"ש בעניותי בזה בסה"ק רפואה וחיים ובסה"ק ספר חיים סי' ד אות י"ב בס"ד:

ועיין בתשו' נחלת יעקב סימן טו'ב וסימן ח"י שמתבאר מדבריו דהלוקח ס"ת מן ההיכל ומביאו לביתו לאיזה צורך אם לבם נוקפם שמא לא נהגו בהם כבוד והידור כפי הראוי במעט הזמן שהחזיקו אותם בביתם. יתנו דבר מה לצדקה לכופר נפשם או מפה לס"ת ותבא עליהם ברכה יע"ש. וכבר כתבתי במקום אחר בתשובותי דהגם כי חששו חכמים ז"ל בגמרא ובפוסקים לדברי חלומות היכא דאיכא למיחש לסכנתא וכדומה אבל בדבר שהחלום מורה לעשות איזה איסור יהיה מדאורייתא או מדרבנן או מד"ס אין להשגיח בדברי חלומות וכמ"ש גם כן מ"ד הרב המו' תנא דב"א בתשו' כי באה בספר הק"ל חח"מ ח"א סי' קי"ח יע"ש ועיין מ"ש בש"מ לכתובות לד"ג ע"א בשם שיטה ישנה שכתב בטעם שבתי דינים יושבים בשני ובחמישי וזל ואית דמתרצי דמשום ביזוי ס"ת תקין שהיתה מתבזית כשמוציאין אותו בכל יום לישבע עליו ולא נהירא ע"כ:

תוכן העניינים

לב חיים פלג'י חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה