לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן יח
מנא אמון זך תשרי שנת התרכ"ו ליצירה:
שאלה תורה היא וללמוד אני צריך אם ביום ש"ק בספר תורה שקורין ומצא וישבתו העם ביום השביעי (שמות ט"ז ל) מלא ביוד כחביריו שבפרשה ומסור עליו בשבעי א' חסר יו'ד ומסרה אחרת כתוב א' מלא וא חסר. כנראה שפה מדבר בפרשה זו דוקא ולא יש בהיכל ספר מיכן וצריך לגלול אם צריך להוציא אחר בשביל מלא וחסר כזה שאין למדים ממנו דין בגמרא ואינו הרגש במבטא ואינו משתנה למשמעות אחר י ולגלול אותו אפילו שיש טורח צבור או אין להוציא ס"ת אחר ולאחר השבת אם צריך לתקנו ע"פ המסרה כדי שלא להעלותו לכתחילה או אין להגיה הספד על המסרה. וראינו הס"ת שבהיכל יש מהם מלא ויש מהם חסר וכמו כן (דברים י"ט ה') לא שונא הוא לו מתמול שלשם חסר ו' ומסור עליו שנים שלשום מלא כנז"ל וראינו הספרים שבהיכל יש מלא ויש חסר ואם יהיה הדין שנוציא אחר. ומצאנו גם כן השני כראשון מה יהיה בסופו נא לשון בקשה על אדוני המצוה הזאת להשיבני דבר הלכה פסוקה למעשה ואין צורך להטריח קולמוסו לכתוב פלפול וסברא להדיוט כמוני ויניח הפלפול לספרו הטהור שמא אדוני המלך טרוד במצות יהי שהיו עמו דוקא יגבר חסדו עלינו בהלכה פסוקה למעשה ושכמ"ה זכות הרבים תלוי בו כי שמעתי שמעו. אשר הלכו בחוצות ספריו הנעימים השייכים להדיוט כמוני כמו ס' כף החיים ספר חיים ושנות חיים ולא זכיתי לאור באור החיים בהא סלקינן ובהא נחתינן ולאלה שמיא צלינן ומיניה בעינן לילי. ויומי כרוב רחמי. יהא בסעדיה וישגא ויחדי בתלתת אלין חיי ומזוני ובני חכימי עסקין בפתגמי אורייתא ותפקידתא וישזביניה מכל עקתין בישין ומכל מרעין בכל עידן ועתים כנפשו החשובה מכל נשמתין וכנפש תלמידו הקטן זעיר שם אני המצפה תשובתו:
יחיאל בן שלמה מזרחי
ס"ט:
תשובה מחיים ואען ואומר דלפי מאי דק"ל בש"ס וכל הפוסקים וכן פסק הרמב"ם בהדייא בה' ס"ת פ"א הלכה י"א אבל אם כתב המלא חסר או החסר מלא וכו' הרי זה פסול ואין בו קדושת ס"ת כלל וכו' וכ"כ בפי' בכלל העשרים דברים שבכל אחד מהן פוסל הס"ת באות י"ב כתב וז"ל שחסר אפילו אות אחת שהוסיף אפילו אות אחת ושנגעה אות באות וכו' יע"ש וכן פסק' הטור בי"ד סימן רע"ט וכן הוא בתיקונים ריש תיקון כ"ה דף ע"א וז"ל וס"ת הרי דרגא דיעקב דאתמר ויעקב איש תם וס"ת כך צריך למהוי תם בלא פיסולת ואי ס"ת איהו חסר באתר דמלא או מלא באתר דחסר או אות חד חסיר או יתיר או חליף ס"ת פסול וכו' יע"ש וכיון שכן שיש בס"ת תיבות מלאות וחסרות כפי המסורת הגדולה המקובל אלינו ואשר הסכימו והוחזקו הסופרים לכתוב הספרי תורות וא"כ אחר הקבלה והחזקה שהוחזקו התיבות להיות מהן מלאים מהם חסרים כפי המסורת המקובל בידינו אז אם נמצא באיזה ס"ת מלא במקום חסר או חסר במקום מלא בודאי שהוא פסול וא"כ בשתי תיבות אלו בתיבת שביעי בפרשת בשלח ע"פ וישבתו העם ביום השביעי כי כפי המסורת הגדולה חמשה המה שיש לכתוב שביעי חסר יוד אחר הבי"ת וזה אחד מהם ונמצא מלא יוד אחר הבית הס"ת פסול דהוי מלא במקום חסר וכמו כן בתיבת שלשם בפ'. ואתחנן ובפרשת שופטים דכתיב והוא לא שנא לו מתמול שלשם ששניהם שלשם חסר וא'ו ונמצא אחד מהם מלא הוי מלא במקום שצריך להיות חסר והס"ת פסול ככתוב בשאלה וכמו כן בכל מלא וחסר שיש קבלה בידינו עפ"י המסורת ונכתבו הספרי תורות בכשרות עפ"י המסרה הזאת אם ימצא חסר במקום מלא או מלא במקום חסר הס"ת פסול והגם שמור"ם בד"מ בי"ד סימן רע"ט ובהגהה א"ח סימן קמ"ג ס"ד פסק דאין לפסול ס"ת ולהוציא אחר כ"א דוקא שנמצא טעות גמור אבל משום חסרות ויתרות אין להוציא אחר שאין ספרי תורות שלנו מדוייקים כל כך כדי שנחמר שהס"ת אחר יהיה יותר כשר וכו' יע"ש וא"כ לדעת מור"ם בנ"ד שנמצא מלא במקום חסר בתיבת שביעי שהיתה ראויה להיות חסר יו"ד אחר הבי'ת וכן בתיבות והוא לא שנא לו מתמל שלשם שנמצא מלא וא"ו לא היה ראוי לפסול הס"ת במלא במקום חסר ולא בחסר במקום מלא מ"מ אנן קבלנו לדון כדעת מרן דס"ל דבכל מלא במקום חסר או חסר במקום מלא פסול הס"ת וצריך להוציא אחר וכבר אירע מעשה בתירייא בזמן מוה"ר הגדול כנה"ג ז"ל בס"ת שהיה כתוב קריאי מועד דפרשת קרח מלא יו"ד ובכל הספרים המדוייקים בין ספרי תורות היה כתוב חסר וכתב ומנהגינו כהרב המחבר והוצאתי ס"ת אחר כמ"ש בכנה"ג ביו"ד סימן רע"ט הגהב"י אות ויו יע"ש וכ"כ בספר כנסת הגדולה בא"ח סימן קמ"ג בשיירי הגהב"י אות ג' אחר שהביא דברי מור'ם בס' המפה שכתב דאין מוציאים ס"ת משום חסרות ויהירות סיים וכתב וז"ל ומנהגינו דאפילו בדיבוק מוציאים ס"ת אחר ביום שבת וי"ט שאי אפשר לתקנו וביום חול אם אפשר לתקן הטעות או החסרות והיתרות או הדיבוק מתקינן ואם לאו מוציאים ס"ת אחר יע"ש וכן כתב הרב אמת ליעקב אות א' דע"ג ע"א יע"ש וכן כתב הרב פרי חדש בסימן קמ"ג ס"ק ד' עמ"ש דאין להוציא ס"ת משום חסרות ויתירות סיים וכתב וז"ל אבל אין המנהג כן אלא אפילו על חסירות ויתירות ודיבוק בעלמא אנו מוציאים אחר יע"ש:
והיה מקום להכשיר עפ"י מ"ש הרב משאת בנימן סימן זן דבתיבות בס"ת באיזה מלאים ובאיזה חסרים ונמצא מלא במקום חסר או חסר במקום מלא אין קפידא לפסול הס"ת ולהוציא אחר יע"ש וכאן בנ"ד בין בתיבת שביעי בין בתיבת שלשום יש בס"ת כמה מהם מלאים וכמה מהם חסרים וא"כ כגון דא יש מקום להכשיר אם נמצא תיבת שביעי ותיבת שלשום מלא כיון דיש תיבות אחרות בס"ת שהם מלאים אבל הא נמי לא מכרעת שכבר השיב על דברי הרב משאת בנימן אלו הרב ט"ז בי"ד סימן רע"ו סו' סק"ו דמה בכך אם לפעמים הוא מלא ולפעמים הוא חסר כיון דכך הוא בס"ת שלנו מלא וזו וקפידא יש בדבר וכו' יע"ש והביאו הרב אמת ליעקב אות ט"ו דע"ו ע"ב יע"ש וא"כ גם כאן בנ"ד מה בכך אם נמצא במקום תיבת שביעי מלא ותיבת שלשום מלא אחרי שבכאן במקומות אלו המסורת שבידינו להיות אסורים והוי ס"ת מלא במקום חסר ועיין בספר דבר אמת לרב רחומאי הרב כמהר"ם נר"ו סימן י"א אות ב' דס"ז ע"א שמסכים לכל מ"ש יע"ש וכן נראה דעת הר דבר שמואל סי' רכ"ב וסימן שס"ו יע"ש ועיין מ"ש בס' שערי אפרים שער סעיף כ"ה ובפתחי שערים שם דכ"ח ע"א יע"ש ודוק:
ולענין אם לא יש עוד ס"ת כשר בבה"כ אם מותר לקרות בס"ת דיש מלא חסר וחסר מלא הנה הרב בית מנוחה דקס"ו ע"א אות ז' שעלה ונסתפק בזה וצידד כמה צדדים ובסוף כתב דהגם שהדברים נראים נכונים בטעמן ויש לו סמוכים דאורייתא דיגמור הקריאה בז' עולים בברכה ולהפטיר בברכה עכ"ז לא החליט המאמר לעשות מעשה יע"ש ולעד"ן דכיון דכפי המסורת והקבלה שבידינו שהס"ת פסול כשכתוב חסר במקום מלא ומלא במקום חסר אין מקום להקל ולקרות בו ז' עולים ובברכה אפילו לא יש ס"ת אחר יגמרו הקריאה בס"ת פסול וגם לא יקראו ההפטרה בברכות וכן כתב בספר שיירי כנה"ג שם בא"ח סימן קמ"ג הגהב"י אות ז' וז"ל ומנהגינו כשאין שם ס"ת כשר לקרוא בו בלא ברכה יע"ש: