לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן יד
שאלת מי שביתו סמוך לבית הבד שמוציאים משם שמן שומשומים והוא כי השומשומים מניחים ושורים אותם במים רבים והם מתלחלחים הרבה ונתפחים ואז המים נבאשים הרבה מאד וריחם רע מי סרוחים עד שאין אדם יכול לעמוד מפני רוחם אם מותר לקרות קריאת שמע ולהתפלל וגם לקרות בתורה ולומר דברי קדושה כל שהוא מריח ריח רע זה או אסור יורינו המורה הדין ושכמ"ה:
תשובה הנה כתב מרן בש"ע א"ח סימן פ"ו וזל מים סרוחים או מי משרה ששורין בהם פשתן או קנבוס צריך להרחיק מהם כמו מן הצואה עכ"ל והיינו דאם הוא לפניו אפילו אינו מגיע לו ריח צריך להרחיק כמלא עיניו ואם הוא לאחריו או לצדדים צריך רחוק ד' אמות ואם מגיע לו ריח עד שכלה הריח וכן כתב בהדייא הרב הלבוש ז"ל בסימן זה וז"ל מי סרוחים ומי משרה ששורין בהם פשתן או קנבוס אסור לקרות כנגדן כמו כנגד הצואה לפניו מלא עינים ואחריו ארבע אמות ממקום שכלה הריח יע"ש. ועיין בס' כתונת יוסף חא"ח סי' ג' יע"ש:
ועיין בא"ח סימן תרכ"ט קי"ד שנראה דאסור לכתחילה לסכך בדבר שריחו רע אבל בדיעבד מותר וזה משום גזירה שמא יצא והרי אם אסרינן שאר ריחות רעות לדברי קדושה הרי בלא"ה יש לאסור וכ"נ ממ"ש הפוסקים שם סימן תר"ל שלא לעשות הדפנות מדבר שריחו רע שזהו בדיעבד וכמ"ש הרב פרי מגדים שם ונראה לחלק בין ריח רע מדבר סרחון שהוא מחמת מיאוס לריח רע מצד שאינו מיאוס וכמה פעמים שעושים הסכך מקנים ארוכים לחים ובעוד שלושת ימים שמתיבישים קצת יש בהם ריח כריח דגים מלוחים. ועיין מ"ש הרמב"ם בה' ק"ש פ"ב הלכה מי שירד לטבול וכו' ולא יתכסה לא במים הרעים שריחן רע ולא במי המשרה אבל מתכסה במים עכורין שאין ריחן רע וקורא במקומו יע"ש. ועיין בש"ע א"ח סימן רס"ד סעיף ג' אין מדליקין בעטרן מפני שריחו רע ויניחנו ויצא ועיין ברש"י ס' תולדות ע"פ וירח והלא אין ריח רע יותר משטף העזים אלא מלמד שנכנס עמו ג"ע יע"ש ועיין בעירובין דס"ה ע"א שמואל לא מצלי בביתא דאית שיכרא ר"פ לא מצלי בביתא דאית ביה הרסנא ופירש"י דאית ביה שיכרא ריח השכר משכרתו דאית ביה הרסנא משום ריחא. והה"נ אי יהיה ריח מסרחון מת שנסרח כי בודאי הוי ריח רע מחמת מיאוס ואסור לקרות ק"ש וכל דבר שבקדושה מפני זה הריח ומזה הורתי בנפל שנהגו שלא לקוברו עד ג' ימים ואיכא אחר כך שבת וב' ימים טובים ובאו השכנים לתבוע שיוציאוהו לקבורה ביו"ט ע"י גוי דמותר והגם שהרב שו"ג בא"ח סימן תתכ"ו סעיף כ"ב כתב דאין לקוברו הואיל ואישתני אישתני כמו שיע"ש אין נראה לע"ד ומותר לקוברו ע"י גוים כמ"ש בחי' על טור וש"ע א"ח שם סימן תתכ"ו בס"ד:
וחנראה אצלי דאם הריח הוי רע יותר ממי המשרה או לפחות כמי המשרה וכדומה דנראה לאסור והוא ברור: