לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן ט
אות טו"ב הוה עובדא ביום ב' שהיה בביה"כ בעל ברית ישראל וחשבו שלא היה בביה"כ כהן וקראו ישראל במקום כהן ובאומרו ברוך ה' את ה' נתודע שהיה כהן ועכ"ז ברך הישראל נר' דל"מ אם כבד ברך הישראל בהיות כהן בבית הכנסת דעלתה לו קריאה דלא כהרב פר"ח באשר הסכימו רוב רבני האחרונים וכמש"ל בסי' זה אות ך' יעש"ב אלא. אפי' לא ברך הישראל כל עוד שקראו אותו לס"ת ועלה ביום שא"א לעלות זה הישראל עוד כ"א יעלה הכהן והלוי הג' הוא הבעל ברית כל כה"ג ידחה הכהן ולא יכנס הישראל בסוג ועוזבי ה' אכן ביום שיש אופן לעלות זה הישראל באותה העליה כל שלא ברך יעלה הכהן ואח"כ יעלה זה הישראל כנ"ל:
בשקראו אותו לעלות לס"ת ואין לו טלית לא יעלה בלתי טלית כאשר פסק רב אחאי גאון בס' מעשה אברהם ואם לקח טלת מאחר בשאלה הנה טלית שאולה אי מברכים עליו יש מחלוקת בפוסקים ונער הייתי גם זקנתי וראיתי לכמה מרבנים וחכמי עירנו שאין מברכין על טלית שאולה אא"כ היו שואלים מבעל הטלית שיתננו במתנה גמורה וכן אנחנו נוהגים אחריהם ואפי' את"ל שהיה המנהג לברך על טלית שאולה דבר מה שאינו אפי' הכי מאחר שמצינו שרבני האחרונים כתבו דיש מחמירין שלא. לברך על טלית שאולה הרי כמו שמצינו מנהגים רבים בזמנינו שהיו נוהגים קולא וחזרו בהם ובטלום ונהגו להחמיר כאשר כתבתי בעניותי בסוף סה"ק משא חיים בתורת המנהגות יעש"ב בס"ד והן עתה נדפס ספר אות היא לעולם ח"א לגדול אדונינו מורינו הרב ח"ק מר שניי הפרד"ס ז"ל תנן דידן דמסייע לן במערכת ה"א דקט"ז ע"ב שאסף וקבץ כמה מנהגים שנהגו בעירנו אזמיר יע"א להקל והנה בעתה חזרו בהם ונהגו להחמיר ונתן טעם נכון לדבר עפ"י דברי הרב תולדות שמשון בפי' לאבות בפ"ג יעש"ב ודבריו חיים וקיימים צוף דבש אמרי נועם זיע"א וכ"כ בסה"ק חיי וחמרא ד"ט ע"ב יע"ש: