לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]
ח"ב או"ח סימן ב
שאלה במאי דקי"ל בש"ע א"ח בהל' נטילת ידים שחרית סי' ד' סי"ח בדברים הצריכים נט"י ואחד מהם הוא בנוגע במנעלים אם הוא דוקא במה שקורים אותו סאפאטוס ג'ישמיס וכדומה שהוא המהלך בהם ברגליו על הארץ ממש או אפילו מי שנועל השירב'יאס וטירליקיס וג'וראפיס וקאלסאס וכדומה שהוא נועל ברגליו ואינו מהלך בהם על הארץ:
תשובה הנה בתחילה צריך לחקור דזה שחייבו נט"י על הנוגע במנעלים מאיזה טעם הוי טומאה זו לטמא את הידים ולהצריך נט"י אם הוא משום שדורך ברגלו על הארץ והארץ היא מטונפת באיזה דברים מטינוף ולכלוך וכדומה אזי הדין נותן דוקא במנעלים וסנדלים בכל ההולך בהם ברגלו על הארץ הוא דחייב הנוגע בהם נט"י ברם באלו שהם שירביאס וטירליקיס וג'וראפיס וקאלסאס וכדומה שהוא הנוגע ברגלים ואינו הולך בהם ע"ג הארץ יהיה התר גמור הנוגע בהם ואינו מטמא את הידים ברם אם הטעם שצריך נט"י בנוגע במנעלים משום שנוגעים שהוא מקום טינופת וזיעה א"כ אז אדרבא יותר יש להחמיר בשירביאס וכדומה הנוגעים ברגלים ממש יותר ממנעלים וסנדלים וכדומה וא"כ יש להחמיר בהם ליטול ידיו בכל לו הנזכרים משום חומרא:
והנראה לומר כי בכל אלו הדברים צריכים נט"י יען א"א שלא יהלך בהם לפעמים ע"ג הארץ בשירב'יאס וג'וראפיס וכדומה ואולם אם יהיו הג'וראפיס חדשים אין צריך נט"י הנוגע בהם כמ"ש הפוסקים בדין מנעלים חדשים וכ"ש הוא. אלא דנראה דאפילו יהיו הג'וראפיס וקאלסאס וקאלג'יניס וכדומה הנעשות מבגד וכיוצא בהם שהמנהג לכבסם כשהם מטונפים וכיוצא בהם נראה דכל כי ה"ג הו"ל כחדשים וא"צ לנט"י. והירא את דבר ה' יזהר בזה הרבה בכל הדברים שמנה בשולחנו הטהור דהנוגע בהם צריך נט"י וכבר כתבתי בעניותי בסה"ק לב חיים ח"א סי' ס"ג דבכל הני צריך נט"י ג"פ ע"ש בס"ד ושם בסימן ס"ה עמדתי על מי שנוגע ביד חבירו שהם טמאות משום רוח רעה או שנגע במנעלים וכדומה הצריכים נט"י אם נוגע הטהור ביד זה דצריך נט"י אם נטמאו ידיו וצריך נט"י והירא את דבר ה' יזהר גם בזה כי רבים נוגעים באלו הדברים הצריך נט"י ואינם נוטלים והטהור נוגע בידיהם ובפרט בזה שנהגו דרך כבור לנשק ידי הגדול ממנו ולהרבנים כי יהיה מכסה בידיו הנק' מאניראס בלעז כי לא יצטרך לנט"י בתוך התפלה וכדומה. גם יזהרו בכמה דברים הצריכים נט"י שהם הנוגעים בצואת החוטם והאזן ובפרט השואפים אבק בורנו טוטון בעת התפלה כי הוא מוציא ליחת החוטם באצבעותיו כי בלא"ה כבר אסרו הפוסקים לשאוב אבק הבורנו טוטון בשעת התפלה נוסף עליו איסור זה שמטמא את הידים במכניס ידו תוך אזנו וחוטמו כמ"ש בסה"ח סי רנ"ב ובס' חמ"י בה' עימ"ת פ"ק ד"ן ע"א יע"ש וכמה צריכים ליזהר בזה השלוחי צבור המוציאים את הרבים י"ח בתפלתם הפרט מפורש ביוה"כ שהכ"ג היה עושה חמשה טבילות ועשרה קידושין ודי לו לש"ץ שיהיו ידיו נקיות ולא יגע באוזן ובנחיריים וכדומה והקורין הפטרה בצבור שיהיו ידיו נקיות כדין וכהלכה וכבר כתבתי בזה עוד בסה"ק רו"ח חא"ח סי' ד' בס"ד וכן יש ליזהר במכניס ידיו לתוך בית הכסא הגם כי לא עשה צורכיו אם נכנס ויצא או אפילו הכניס ידיו לבד צריך נט"י כמ"ש בעניותי בסה"ק לב חיים ח"א שם סי' ע"ב יע"ש בס"ד וכמו כן הרואה לחבירו שעושה אחת מכל אלו. ולא נט"י שחייב להוכיחו על פניו שיטול ידיו ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב. והנה בעתה נדפס ס' חדש ממש מעשה רוקח ח"ב ובסוף הספר ס' יין הרקח דקמ"ז ע"ג שעל דברי מרן בש"ע א"ח סי' ד' סח"י אלו דברים צריכים נט"י במים והחולץ מנעליו וכו' כתב וז"ל על ענין השירויאס שהם הבתי רגלים שהם תפורים עם האנפילאות שאלתי את פי מורה הרב רבי אברהם יצחקי נר"ו מה דינם בענין הנגיעה אם צריך נטילת ידים והשיב לי שטוב ונכון הוא לחמיר בדבר אלא שראה מי שמיקל בדבר ע"כ ואני ראיתי להרב המורה החסיד שהיה נזהר הרבה בדבר יע"ש וגם אנכי בילדותי ראיתי לאחד חכם וסופר וזקן כמה"ר יעקב יעבץ ז"ל שהיה מזהיר על הנוגע בשירויאס להצריך נט"י וכן ראוי להחמיר ככל האמוד ועמ"ש בסה"ק כף החיים סימן ח' אות כ"ח בס"ד: