אור ברסלב
לב חיים פלג'י חלק ב השמטות לספר מועד לכל חי

לב חיים פלג'י חלק ב· רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י [החבי"ף]

השמטות לספר מועד לכל חי

השמטות לספר כף החיים

הדא מרגנתא מלא חכמתא. מגלא עמיקתא ומסתרתא. הכא תרגימו נהוריתא הרב המופלא וכבוד ה' מלא. עטרת החיים נר"ו יאיר לעד וכיר"א:

אחרי שים שלום אנא דאמרי תכתב בספר חיים טובים וארוכים כיר"א אות זה מדבר כי מדי עוברי בספרו היקר מועד לכל חי להתלמד בו ולעשות מעשה ככל הכתוב למר ראיתי בסי' י"ב אות י"ד כתוב שיאכל תפוח עם המוציא כמ"ש בעט"ז ולא צדק בזה המאמר וכו' ע"כ. והנה בעט"ז היא' להפך ממ"ש רו"ם ונראה שט"ס הוא ובמקום עט"ז צ"ל שבות יעקב ח"ב סי' כ"ז ורום לא תקן מזה בלוח הטעויות והגם דאיכא מבוכה גדולה בזה דלדברי התשב"ץ וב"ח ומ"ץ שמביא המ"א וחמ"י וקשל"ה דיברך ואח"כ יאמר יה"ר ויאכל. ודעת מור"ם ומ"ץ ובאה"ט וא"ר ופ"מ דיברך ויאכל ואח"כ יאמר יה"ר אלא דהרב חמ"י דחה סברה זאת דעל מה יאמר יה"ר ודעת מהר"ר אשטרוק שמביא שכנה"ג סי' קע"ד ומאמ"ר סי' תקפ"ג וחיי אדם כלל קל"ט סק"ו שיברך ויאכל ממנה ויאמר יה"ר של השאר ועיין שכנה"ג ורש"ל דיאמר יה"ר ואח"כ יברך ויאכל ועיין אגורה באהלך דח"י שדחה דיעה זו ודעת הרז"ל ח"ג שיברך על הרימון או דבר אחר ויפטור התפוח והתמרים וזה לא יתכן שיברך אם לא שיטול התמרים מעל השולחן שהם ב' לארץ בתרא או יברך על שאר מיני שאינם מז' מינים שהם חביבים לדעת הרמב"ם ז"ל כמ"ש מרן ז"ל סכ"ו ודעת הש"פ שיאכל התפוח והדבש עם המוציא ורו"מ מסכים לזה ועיין מטה יאודה שהרי אין מברכין על החרוסת שהמרור עיקר ואין כאן ספק ועיין אחרונים ז"ל מגינים ובאה"ט וא"ר וא"ז זולתם עוד כתוב למר סי' ט' אות כ"ח אם שכח וכו' וץ פעמים לא מהני וכו' ע"ש וכיון שרו"מ הולך אחרי ארי דבי עילאי הגאון חיד"א ז"ל הרי כתב בבר"י שמהני ע"ש עוד שם סי' י"ג אות מ"ו אם לא אמר את מוספי אפי' חל כשבת אין צריך לחזור כמ"ש בק"ג סי' כ"ד ובמחב"ר בק"א סימן תקצ"ג ע"ש ואחר המחילה דשם מבואר דדוקא ביום ב' אינו חוזר אבל ביום ראשון חוזר ונר' שט"ס הוא וצ"ל אם לא אמר ביום ב' את מוספי א"ץ לחזור אבל לא אפרק מחולשא דיום ב' לא יבא בשבת אשר על כן תשובתו הרמתה מהרה תצמח. עוד ראיתי בספרו הנחמד מועד לכל חי סי' (ס) אות י"ט במ"ש הרוקח השיגו"ה בי"ן המצרי"ם בגימ' וכו' והוצרך רו"ם לרמוז בתיבת השיגו"ה לתקן החשבון והרמ"ז יעו"ש. ואני אומר כי כוונת רוקח על ג' תיבות שהם השיגו"ה בי"ן המצרי"ם בגימ' המה וכו' עם התיבות והכולל ואזי מכוון וא"צ לכל הדוחקים לפרשם בענין אחר ומעתה אין דבר כי אם לשאול בשלומה של מלכות גם שלום הרבנים בניו העי"א כ"ד החותם ביום צו"ג שנת אברך את ה' אשר יעצני וש"ר א"ה:

יעקב רקח ס"ט:

וזאת תשובתי

אליו:

חזיתיה למר דהשיג על מה שציינתי בסי' י"ב אות י"ד מס' עטרת זקנים על אכילת התפוח ובס' אשר ביד כתר אות ע' נראית כמו כ' וצ"ל עמ"ש ואינו כמ"ש וכן הוא בהעתקה וכונתי רצויה לציין הספרים שדברו בזה וכבר ציינתי לבסוף מ"ש בסה"ק רוח חיים ושם באו הדברים באר היטב ובקו' זה הוא בקיצור מילין ועל ענין אמור של ברכת כהנים לש"ץ כבר השבתי כראוי והנו נצב בספר רוח חיים בע"ה ישמח צדיק כי חזה ובכן תמהני על כתר דלמה טרח וכתב שיש מבוכה בזה מאחר דאני בעוניי כבר רמזתי שיש סברות רבות בזה ומה בא לחדש ומה שהביא מדין חרוסת עם המרור אינו ענין לזה דהתם אינו ברכת הנהנין אלא ברכת המצות ודוק. גם מ"ש עוד מעכ"ת על ענין ז' פעמים דהבר"י כתב דמהני כמדומה דלא נמצא איתו ס' שערי תשובה אשר ציינתי שם דכבר הביא להבר"י ושוב הביא להרב ב"ח דהעיקר כהרב מג"א וגם שהגאון פרי מגדים הסכים כהרב מג"א כאשר ציינתי שם ואם כן בדבר זה דכתב הבר"י אין דבריו מוכרחים דהיא דחייה בעלמא ולא הביא ראיה ברורה להיפך וכנגד זה מצינו אשילי רברבי דחלקו בפירוש ואמרו דלא מהני שמא יפגע בברכה לבטלה או שלא יאמר ברכה כתקנה בהא נקטינן כוותייהו וכזאת וכזאת ימצא כתר בכמה דברים דאין אנו הולכים אחר דברי הרב חיד"א ז"ל. ומ"ש כת"ר נר"ו על ענין אם שכח לומר מוסף ביום ראשון של ר"ה והוא בסימן י"ג אות מ"ו מס' מלכ"ח כנראה שאין בידו ה' חקרי לב א"ח שציינתי שם סימן ד"ן והוא בדף צ"ו ע"ב שדחה דברי הרב בית יאודה שהביא המח"ב ואנן אחר מאריה דאתרין ושהוא מרן זקני אזלינן ולא אלו בלבד לא הוסיף עליך כהנה וכהנה כמה רשומות וציונים שנשמטו מקונטריס זה וע"ט הזמיר הגיע להעתיקם פה עמנו:

סימן אלף אות ה' ויו"ב של פסח נולד לוי ומי שהוא לוי יהיה בו ביום רובו בקדושה:

שם אות ח' ועיין בספר פתח הדביר ח"ב דף ק"ג ע"א וב':

שם אות י"א ועוד ט"ס וצ"ל שני מלכים:

שם אות י"ג ועיין מלאכת שלמה סימן שף:

שם אות ח"י ועיין ערוך השלחן בהשמטות אות י"ט ונכ"י דה"ן ע"ד: שם שם ההכרזות א' דרוש ב' יקנו פירות שלשה ימים קודם ג' זמן אכילת חמץ והביעור וביטול שני שעות קודם חצות ד' שיאפו השמורות היטב ה' שלא ישכחו מעירובי חצירות כי מבערים הערוב ישן. וגם ערובי תבשלין כשחל י"ט שני בער"ש ו"יו לא ישתו זיגארו כלל. ז' כשחל יו"א או יום אחרון או יו"א של חוה"מ בשבת שלא יאכלו דגים ופירות הבאים מחוץ לתחום עד ליל חול המועד:

סימן ב' אות ז' דרבי נועם:

אות ט' יבא הלוי סימן ג':

אות י' וכמה אשכנזים אינן אוכלין כי אם לילי החיוב ושאר סעודות דגים ותפוחי אדמה ומיני פירות:

אות כ"ה ועיין מלאכת שלמה סימן ה':

סימן ג' אות כ"ו מלאכת שלמה סימן ד':

סוף אות ל"ד ועיין להרמב"ם פ"ו מהל' מ"א ה"ב ובי"ד סוף סימן ס"ו וכנה"ג שם ובספר יד דוד די בוטון שם ובס' מש"ל פרק י"ד מהלכות אבל ודוק:

סימן ה' אות ו' ועיין מלאכת:

הק' דקמ"ג ע"ג:

סימן ו' אות אלף ועיין השומ"א אות ל"ב וג"ם:

אות ד' והשומ"א ובהשמטות:

אות ז' והשומ'א אות ח"י:

סימן ח' אות שף ט"ו סיון נולד יאודה סה"ד דט"ו ע"ג וזה יהיה ואת יאודה שלח לפניו להתקין לו בית תלמוד דע"י התורה נותנת לו ממלכות וממשלה:

אות י"ז ועיין להרב מגן אברהם שה בסימן תצ"ד:

אות כ"ד ועיין זובח תודה דל"ד רע"ב:

אות כ"ט ועיין חלק שמעון ערך נפתלי:

אות ל"ב והוא למנהגן של אשכנזים:

אות ג"ל נוה שלום סימן ג' לדוד אמת סימן ג' אות ח"י:

אות ט"ל ועוד תמצא בגליון הזוה"ק ח"א בהקדמה ד"ח ע"א ד"ה רבי שמעון הוה יתיב ולעי באורייתא עד רב המנונא ועוד שם בדף יו"ד ע"א ד"ה אמר ר"ש לחברייא עד והגית בו יומם ולילה בדי"א ע"א ואחר התיקון ילמוד בזוה"ק סדר תצוה דקפ"ב ע"ב עד מ' אנפין מדף קפ"ג ע"א כמ"ש בגיליון שם:

סימן ט' אות ג' ועיין סה"ד דט' ע"ב:

שם אות י"ט עי"ש בהשמטות. ועוד נשמט צהרי"ם גימ' במ"ק כ"א ועוד אמר לי ידידינו הרב ועצום כמוהר"ר יעקב רקח נר"ו ככתוב למעלה:

סימן יו"ד אות ב' יו'ד בו נולד יששכר סה"ד דף ט"ו ע"ג בי בזכות התורה יבנה הביהמ"ק אות ח' ועיין לקמן אות ע"ב:

אות כ"ג ועיין שמור שארית אות מ"ד:

אות ט"ל מותר לילך יחף ואני הרואה לכמה וכו' כצ"ל ועיין בקונ' ספר חיים סי' ל'ז אות ט"ז:

אות ז"ן מעש"ר פ"ה דתעניות ה"ז:

אות ס"ז ועיין השומ"א אות כ"ה ובשמור שארית אות ל':

אות ע"ב ועיין לעיל אות ח':

אות פ"ז השגמ"א אות כ"ב:

אות צ"ו צבי קדש סי' ע"ד:

סימן י"א אות ב' ט' בו נולד דן סה"ד דף ט"ו ע"ד והוא זמן דין: אות י"ב מלאכת שלמה סימן וי"ו:

אות כ"ב גם הרמב"ם פ"ד ה"ד מה' תשו' כתב דמדרכי התשובה שיהא השב צועק תמיד וע' שני אליהו דכ"ג ע"ב:

אות ל"ז ועיין בס' סמוכים לעד ד"ט ע"ב פי' אחר:

סימן י"ב אות א' ז' בו נולד זבולון סה"ד דט"ו ע"ד והוא זמן המחזיקים ביד לומדי תורה וזמן לדרשו ה' בהמצאו דהשכינה זבולה עם ישראל ה' בו נפתלי דע"י התורה נופת צופים יהיה התשובה והכפרה:

אות ה' נשמט ימי ההקזה של קונ' נפש חיים מע' יו"ד ושל די"ש והרמב"ם: אות כ"ה והוא במאי דאיתא בתיקונים תיקון מ' בראשית שמעי בת וראי וכו' בראשית תמן שמעי תמן בת תמן ראי שמעי שי"ן מן בראשית ב"ת תמן אשתמודע ברישא וסופא דתיבה רא"י תמן אשתמודע באמצעיתא ע"כ ותיבת בראשית דריש בכמה דוכתי בתשרי כיע"ש בתיקו' ל"ה ומ"א והמתיק עוד טעמו דאיתא התם בתיקו' דנשר נגד ריאה כמבו' בסו' תיקו' כ"א וז"ל ריא'ה דא נשר דאית לה גדפין דפרח בהון ע"כ ונשר הוא רחמים כמבואר בסוף תיקון כ"ה וז"ל ובכולהו לית רחמים כנשרא ובג"ד אמר לישראל ואשא אתכם וגו' ע"ש והזמן גרמא למבעי רחמין וכו' כצ"ל:

אות כ"ח מלאכת שלמה סי' וי"ו:

סימן י"ג אות ל"ח ועיין ימי דוד דרוש ב' לר"ה פירוש על נוסח תפלה של ר"ה:

אות ס"ח השומא סימן ל"ד אות ט"ו:

סימן ט"ו אות ל' עיין פתה"ד ח"ב דק"ז ודק"ח ועיין זוה"ק סדר תזריע דמ"ה ע"א:

אות מ"ח עוד כרוזא נפיק מ"ש בסימן ט"ו אות כ"ח:

שם למנעלים ועיין בספר מלאכת שלמה סי ז' ועיין זוה"ק בלק דר"ב סע"ב אות נ"א ובכלל להודיע דהאוכל חוץ לסוכה מזונותיו בדוחק אותה שנה: שם שם ט' אם חל בשבת על הדגים ופירות וירקות וכן בי"ט אחרון: סימן ט"ז אות ל"ד ואת"ש לפי מה שפירש בס' שמות בארץ די"ב ע"ג דהוא כאלו התענה ב' ימים יע"ש:

סימן י"ט אות ג' ועיין השומ"א רס"י ל"ד:

אות נ"ט נפל ט"ס וצ"ל אעפ"י שאין כן הכתוב:

סימן ך' אות ל"ח מלאכת שלמה סימן ח':

סימן כ"ג אות ה"ן ועיין כפו"ת דטו"ב ע"ד:

אות קכ"א קרבן חגיגה סימן פ"ו:

אות קמ"ג כפו'ת דט"ו ע"ב:

סימן כ"ד אות ו' מלאכת שלמה סי' ח':

סימן כ"ה אות ו' זובח תודה דל"ד רע"ב:

אות י"ג כר"ש סימן רפ"ה:

אות ל"ו גליון התקונים דכ"ט ע"ב:

סימן כ"ו אות ד' מ"ר ר"ת 'מתה 'רחל:

סימן זך אות א' י"ד כסליו נולד ראובן סה"ד דט"ו ע"ב ואת"ש המאמר הדודא ים זה ראובן ועל פתחינו כל מגדים אלו נרות חנוכה:

אות ע"ז יש ט"ס וכצ"ל והנה ק' ומ"ד עולה קד"ם אהיה במילואיו בריבוע גימט' קדמ"ת ולכך נקראת הבינה קדם ועיין בספר עץ החיים למוהרח"ו זיע"א:

סימן כ"ח אות ד' טבת נולד שמעון כמ"ש סה"ד דף ט"ו ע"ג ובא חדש זה לתקן ענין פגם הברית ובפרט מעשה זמרי דבא משמעון:

אות ה' ובספר תורת זבח להרב אשכול הכופר דודי לי נר"ו סימן פ"ח אות ג':

אות ח' והביטה וראה בקונטריס חיים ומזון שם מ"ש בס"ד:

אות כ"ג סוף תקון לד ועיין בגליון ותקונים בהקדמה ד"ג ע"א:

סימן ל' אות ב' ך' בו נולד אשר סה"ד דט"ז ע"א ושם הביא כ"ב בו והוא זמן להגות במשניות כי הלילות עדין ארוכות ובפרט בלימוד הנקבע ליל ט'ו כאשר רשמתי בסימן זה אות ז':

אות ט"ו ועיין משנת כסף דקס"א ע"א אות ט"ז ט"ס נפל וצ"ל קאשק"ה מסידר'א והוכפל באות כ"ו:

אות כ"ט ועיין השומ"א סימן ל'ד אות י"ד ואות מ"ה:

סימן ל"א אות ז' ועיין השומ"א סימן ל"ד אות ט"ו:

אות ט' ט"ס וצ"ל כן העלה בספר שלחן גבוה ועיין להרב סרו"י בספר צ"ב ובנח"ל ח"ב דף קמ"ג כצ"ל והאמת דכפי דברי מוהרי"ל סימן ל"א ותרומת הדשן סימן דצ"ה ומוהר"י. מינץ סימן ט"ז ומוהר"י מברונה סימן קכ"ה ומור"ם סי' תקס"ח ובדרכי משה וגם ביו"ד סימן ת"ב ומוהר"ש הלוי סימן ט"ז והביאו בכנה"ג וי"א הוא דיעשהו בראשון ומרן ב"י ביו"ד סימן ר"ך כתב דרוב הפוסקים הוא באדר א' דהלכה כר"י והראיות שהביא הרב מ"א דחאם בס' נהר שלום וס' ישועות יעקב וכ' דהעיקר הוא באדר ראשון והטעם שכתב מוהר"י מברונה דאקדומי פורענותא ל"מ וגם הטעם שהביא המחצ"ה דריע מזליה אין בהם כדי שביעה לע"ד דבא לעשות עילוי לאביו ולאמו וא"כ לעד"ן דהבא לשאול יאמרו לו ועשה אל תאחר באדר ראשון אלא דמהיות טוב אם יש יכולת וסיפק בידו לעשות גם בשני מהטוב ותע"ב כחומרת מור"ם ולקיים. ס' הרב קרבן העדה שהביא המח"ב והתשו' אחרת של מהר"י מברונה והרב שפתי כהן בסימן ת'ב ואם לא אפשר ליה לקיים שתיהם הלכה וה"ן מורים דיעשה היא"צ בראשון:

מפתחי הלב:

אנכי אפתח בעזר משרי בוחן לב כל אשר יבא בספר התורה הזה דברים היוצאים:

מן הלב:

הל' הנהגת האדם בבקר:

שאלה א' אמאי לא תקנו לקרות בכל יום בכלל פ' הקרבנות פ' הדלקת המנורה שבסדר אמור וכו' כיון דהוא נמי מצורף לעבודת ביהמ"ק דף א עמוד א:

הלכות נטילת ידים:

סימן ב' עמ"ש בש"ע א"ח בהל' נט"י שחרית סימן ד' בדברים הצריכים נט"י ואחד מהם הוא בנוגע במנעלים סאפאטוס וכיוצא ואם הוא אפילו בשירב"יאס וכיוצא והשבתי דבכל אלו הדברים צריכים נטילת ידים ועמ"ש בספר לב חיים ח"א סימן ס"ה על מי שנוגע ביד חבירו שהם טמאות וכו' שצריך נט"י וכל הדברים הצריכים נט"י שם ב סימן ג' המנעלים הנז' אם חתך אותם לחצאין לב' או לג' שאינו מועיל עוד לנעול וכיוצא:

שם ג:

סימן ד' אם נוגע בגוי אם צריך נט"י או לא וכ"כ באשה נדה שצריך נט"י: שם ד:

סימן ח' מי שרחץ רגלו היטב ולא נשאר לו שום טינוף ולכלוך וזיעה ונגע בידיו וברגליו אי צריך נט"י או לא:

סימן ו' בנוגע בגופו או בידיו של גוי אי צריך ליטול ידיו או לא שם שם:

סימן ז' במי שנגע ידו אחת בדבר מטונף דצריך נט"י אם סגי ליטול ידו אחת בלבד או צריך ליטול שני ידיו:

שם ב:

אות י"ג ובספר עוללות אפרים דס"ה:

ע"ב:

אות כ"ה ובהגהות עלי חק דל"א סוע"א:

אות מ' משנה כסף דקס"ב ע"א ובס' בית אהרן מערכת פ':

אות מ"ה בספר נכ"י ומתת אלהים בחי' לשקלים:

אות ס"א ובסה"ק רוח חיים סימן תרצ'א הבאתי סברת רבים מהראשונים שצריכה עיבוד לשמה עי"ש מ"ש בס"ד:

אות צ"א וצריך ג"פ ועיין השומ"א סימן ל"ד אות:

אות ק"א ועיין בהשמטה לספר חיים סי' כ"ה אות ט"ל ולפי צ"ל לא שייך: סימן ל"ד אות י"ב ועיין להרב השומר אמת ע"כ ידי מגה'ת בקונטריס זה מועד לכל חי וצור ישראל יצילנו משגיאות. ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר:

סימן מ"ז במי שהוא טמא במקרה לילה והוא רגיל לטבול אי צריכא בבקר השכם קודם תפלה או באמצע היום או בערב כו א:

הלכות ציצית:

סימן קמ"ב עמ"ש בספר לב חיים ח"א סס"י צ' דקי"ח על טלית שאולה אם מברכין או לא שהמנהג שלא לברך צט ד וק' א ב ג:

סימן קס"ה אי מותר להתיר ציצית מבגד זה לבגד אחר קי"ג ד:

סימן קס"ז עמ"ש בספר חיים סימן ט' אות טו"ב מי שקראו לס"ת ואין לו טלית לא יעלה בלתי טלית ואם לקח טלית בשאלה ע"ע הברכה אם מברך קטוב א:

הלכות תפילין:

סימן ח' בברכת תפילין ששמע ברכה מחבירו ויצא בברכתו והניח של יד ובבא להניח של ראש שח המברך בין תפלה לתפלה שהדין שמברך על של ראש ברכה על מצות תפילין אם גם השומע שלא שח והפסיק אם מברך ב ג: סימן יוד מי שהניח תפילין בהיותו בין י"ב שנה ובו בפרק נתנם לסופר שיעשה הגהה ואחר עשרה שנים נתנם לסופר לתקן הרצועה ואחר שנה אחת נתנם עוד לסופר אחר לעשות הגהה והסופר פתח אותם ומצא הבתים של יד ושל ראש בלתי פרשיות כלל כי אם מלאים מגרעינים ובא לפני בצער לקבל תשובתו על לא נודע שעבר כמה שנים על לא תשא מברכות לבטלה ועל ביטול מצות עשה של תפלה יא א:

סימן קמ"ג על מה ששאל שאל מחיים ה"ה הרב ועצום ונז"י כמהר"א הכהן ז"ל לעשות ג' כריכות בקבורת שלא יעשה כזאת כ"א ז' כריכות בזרוע וג' באצבע ואמצע ודי קא א ב:

הלכות ברכות וק"ש:

סימן קמ"ד כי יחם לבבו על כמה ב"א דאינם נזהרים בימות הקיץ לומר ק"ש של שחרית בזמנה קא ב:

סימן קמ"ה במ"ש בא"ח סימן ס"א וחוזר ואומר ה"א אמת שם ג ד: סימן קמ"ז על מ"ש מור"ם בסימן ס"א שלא לענות אמן אמן ב"פ כמו מודים מודים קג א:

הלכות תפילה:

סימן ט' שאלה הבאה מעוב"י פאריס יע"א דשואלים הלכו על אשר יצאו מקרוב כת חדשה לשנות סדרי בראשית מנהגים ישרים ומנהג ותיקין בענין הניגון בתוך התפלה ובשבתות וי"ט פיוטים ותהלות לנגן ע"י גוים אשר לא ראו אבותינו ד"ג ע"ג והלאה והשיב תשובה מחיים ע"י ג' חקירות אחד בסדר תפילות אם יכולים לשנות במנהגם הנהגת התפלה להוסיף או לגרוע ב' אם יכולים הצבור להוסיף דבר בסדר הנהגת התפלה להביא מנגנים לנגן בתוך התפלה הנקרא אורגאנ'וס דבר שלא נהגו. ג' אם בשבת מותר להביא מנגנים גוים לנגן האורגאנו'ס אם יש משום איסור חילול שבת שם ד: ולחקירה א' הגם כי מרגלא בפומייהו מנהג מבטל הלכה ולא לשנות מנהג אבותינו הקדושים בראיות ברורות מספרי הראשונים וגם אחרונים באורך וברוחב משם עד ד"ח ג:

ולחקירה הב' יש לאסור כן לנגן מוזיקא משם עד דף י ב:

ולחקירה הג' לנגן המוזיקא ומ"ג בשבתות וי"ט משם עד דף יא ב: סימן י"ג במי שיש לפניו צואה ומ"ר או דבר ערוה דבעינן כיסוי לענין לומר דברי קדושה וק"ש ותפלה אם הכיסוי ע"י עשן הרבה אי מקרי כיסוי יב א:

סימן י"ד מי שביתו סמוך לבית הבד שמוציאים משם שמן שומשמין שמנחים ושורים במים ימים רבים וריחם רע ממי סרוח ם אם מותר לקרות ק"ש ולהתפלל שם ב:

סימן י"ט בבקר השכם אחר שהאיר היום לצד מזרח עדיין בכל העיר יש ככבים רבים בצד מערב וכמעט צריך רביע שעה משהאיר היום לצד מזרח כדי שיתכסו הכוכבים לצד מערב וכן נמי בזמן שהלבנה זורחת בסוף הלילה אי מותר להתפלל ולומר ק"ש ותפלת שחרית בעוד שעדיין ככבים נראין שם ד: סימן ק"ל שלה מהרב פנים מאירות ח"א פי' ט"ל למה אנו אומרים אלהי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ג"פ אלקים וביעקב וי"ו יתירה צה ג ד: סימן קמ"ט עמ"ש הדרב"ז הישנות סי' ג' ראובן שהיה בבית האסורים בעש"ג ונתן לו רשות שיצא להתפלל יום אחד בשנה איזה יום שירצה קד ב: סימן קס"ח בסדר עטיפת הטלית קיט ב:

סימן קס"ט מי ששכח בר"ח ולא התפלל בר"ח וכו' שם ד:

סימן ק"ע אם התפלל בת"ץ בביתו ושוב רוצה להוציא ס"ת במנין שם: סימן קע"ג אם מותר לעשות מצוה במקום מטונף ובידים מטונפות קד ג וכן בבית האסורים שם:

הלכות נשיאות כפים:

סימן ט"ז בדין ש"ץ כהן ואין עוד כהנים בבה"כ בעת ההיא והש"ץ הוא נושא את כפיו אם נוטל ידיו תחילה בתיבה או אם צריך לעקור ממקומו ולעלות לדוכן ויטול ידיו יב ג:

הלכות נפילת אפים:

סימן טו"ב בסנדק שאינו מתפלל בבה"כ אשר אבי הבן שם ביום המילה ואין אומרין תחנונים ונפילת אפים במקום שמתפלל הסנדק יג א:

הלכות קס"ת והלכות ביה"כ:

סימן י"א בנער שלא הגיע לי"ג שנים והיה יתום והוא היה חולה ונדרה עליו אמו לכשיתרפא לכתוב ס"ת לשמו אם נותנו מיד או לכשיהיה בר מנין יא ג:

סימן ח"י ביום ש"ק בס"ת שנמצא פסוק וישבתו העם ביום השביעי תיבת השביעי מלא ביו"ד ולא יש ספר אחר בהיכל מוכן אם צריך להוציא ס"ת אחר בשביל מלא וחסר או לא יג א:

סימן ן' בקס"ת בב' ובה' שמצאו בו טעות ותכף קראו לסופר ותיקנו בדיו שכתב אות אחת מחדש או שהעביר הקולמוס והדיו היא לחה אי מותר לקרות בו תכף או צריך להמתין עד שיתיבש הדיו יד ג:

סימן כ"א בשנת התר"י בחדש ניסן ואייר היו ממשמשים ובאים רעשים גדולים בעירנו אזמיר יע"א ובימים ההם חלם ת"ח א' כשר וירא שמים שהיה לוקח ס"ת בחיקו והיה מוציאו לרחוב של עיר בשוק והיו הכל מנשקין ומחבקין לס"ת כי בזה יתבטל מהם כל גזירות קשות ורעות ולשאול הגיעו אי אריך למעבד הכי שם שם:

סימן כ"ב כשמוליכין הס"ת ממקום למקום שמנהג העולם להניח שעוה על האות או להתיר תפירות לפסול את הס"ת אם יש להם על מה שיסמוכו או לא טו א:

סימן כ"ג שלה הבאה מעוב"י באגדאד יע"א בחזקת הס"ת קבועים להוציאם ולקרות בהם בצבור בשבתות קבועים חק בל יושבת מקדם קדמתה ועד עתה לא נמצא מי שמערער בזה כלל ואדרבא המה היו מרוצים בזה בחזקות אלו. ועתה יצאו מעוררין על לו החזקות ורוצין שכל הס"ת יהיו יוצאין בגורל חוזר חלילה אם יש כח בידם לבטל כח החזקות אלו וכו' ומה שהעלה הרב השואל כמהר"ר אליהו יאושע עובדיה. שם ג ד:

סימן כ"ד תשובה מחיים ה"ה שם שם:

סימן כ"ה במה שנתפשט המנהג בעירינו אזמיר יע"א להוציא בשבתות וי"ט ובב' וה' ס"ת כמה פעמים וצריכי מנין עשרה בכל פעם ופעם חדשים מקרוב באו ואם לא נמצא אי בעינן כלם הבאים מחדש או נוכל לצרף ממה ששמעו ס"ת מקודם דף טז ג:

סימן כ"ו על ב' חתנים או ג' וכיוצא שיש בבה"כ ביוש"ק וכ"א מהם עולים לס"ת וס"ת בידו ויחיד א' שעשה חתונה לבנו לא נתרצה להיות עם חתנים אחרים כי הוא ירא משום צוואת ר"י החסיד שלא לעשות ב' חופות בשבת אחד חי ג:

סימן ז"ך בא' שהיה לו חצר בעירו והכין בדירתו בית אחד לבה"כ לצורך רבים ואחר עבור זמן מה נפשו חשקה לילך לשכון כבוד בא"י תו' וזאת עשה ונתן חצרו הנז' לא' מתושבי העיר שידור בתוכו על מנת שישלח לו משכירות הבתים ומהכנסות הבה"כנ הנז' קצבה ידועה לשנה והלך ושוב אח"כ לא כן עשה ולא שלח אליו מאומה ושלח כמה שלוחים ולא נתן כלום ואחר עבור כמו ח' שנים והוכרח לחזור ולבא לפה העירה ובקש למוכרו לחלוטין וכראות שאין יד הצבור והיחידים משגת לקנות אותו ויש שם בכלל היחידים איש אחד עשיר מופלג שיש לו שמה בתים וחצרות ושדות וכרמים וע"כ לשאול הגיעו אם יוכלו כדין לכוף אותו שיקנה אותו או"ל ך א:

סימן כ"ח בבה"כ שיש חלונות הנוטות לצד מערב ונראה מאותן חלונות בית ע"ז אם יש איסור בדבר מצד הראיה כא א:

סימן כ"ט אם מותר ליקח מאבני רצפת בה"כ שנשרף לעשות על גביהן לישת מצות לחה"פ שם שם:

סימן ל' בראובן שהניח ס"ת בביתו ובתנאי שלא להקדיש את ביתו ועשה הארון להניח ס"ת בתוכו אם יכולים לשים מנעלים תחת ההיכל בחלל שתחתיו שם שם:

סימן ל"א במנהג עירינו אזמיר יע"א שנהגו גזברי ופרנסי הבה"כ לקחת מעות לצורך בנין בה"כ בהכשר ע"י שטר מכר ושכירות להתיר את האיסור אם נכון הדבר למכור בה"כ אם לאו שם ב:

סימן ל"ב איזה יחיד שקנה ס' הושענות מידי שנה בשנה בדמים ונתנו לו שטר חיוב בההיא הנאה שקבלו ממנו שיזכה בס' הושענות מידי שנה בשנה אם נשרף הבה"כ ובנאו מחדש אם עבד חזקתו או"ל כא ג:

סימן ל"ג מי שקנה ס"ת פתיחת שערים ביום ש"ק ובמנחה וב' וה' לא נמצא שם בעל המצוה הנז' בבה"כ שזכה בה בעל החסרונות והתחיל בעל החסרונות לפתוח ההיכל ובא בעל המצוה אם מסלק לגמור בה"מ לבעל החסרונות או לא כיון שהתחיל שם ד:

סימן ל"ד בענין מכירת המצות בבה"כ ואחד אמר מאה בעד ההפטרה ואחר אמר ק"ן והגזבר בראות המאה הוא בטוח ומי שהוסיף אינו כל כך בטוח לפרוע ורוצה הגזבר להוסיף על הא' והוא אינו רוצה אם נכון הדבר שם שם: סימן מ"ג בעיר שבנו בה"כ חדש אם מברכין שהחיינו או הטוב והמטיב או א' מב' או אין מברכין כלל כה א:

סימן ס"ג בס"ת שנמצא טעות בעולה הז' אחר שקרא ג"פ ומנהגינו שלא להוציא ס"ת אחר ומשלים הפרשה בס"ת הפסול ואינם מברכים בו כהוראת הכנה"ג ז"ל וכשיהיה הטעות בס"ת בתיבות חסרות מד"ס ומוכרח החזן לקוראם בע"פ לא ד ולב:

סימן ס"ד מעשה שהיה בפ' פרה דהמפטיר אחר שבירך במקום ההפטרה התחיל לקרות הפ' פרה והרגישו הצבור שהוא קורא הפרשה במקום ההפטרה אי הוי הפסק וצריך לחזור ולברך פ"ב דף לב ב:

סימן ק"י שאלה מהרב המופלא כמהר"ר יצחק ן' וואליד נר"ו מעוב'י טיטואן יע"א על א' מתושבי שם שבהיותו חולה קבע בה"כ בביתו על היותו חולה וכשנפטר לב"ע וחל"ש בניו אחריו לא רצו לסלק הס"ת נגד הסכמתם שלא יוכלו לקבוע עוד בה"כ אחר על כמה חששות ועל כמה סיבות על הכל באורך וברוחב סא ג ע"ס סו ד:

סימן קי"א תשובה מחיים ה"ה שר המסכים לדבריו הקדושים כותיה וכטעמיה וכל דבריו אמת וצדק ויפה דן ויפה הורה להלכה ולמעשה שלא לעשות בה"כ חדש נגד הסכמתם סז עד סח ב:

סימן קי"ב עוד חזר מע' הרב עליון למעלה שיצא בדבר חדש כיון דיש לו מסייעים שיכול לעשות בה"כ חדש מכח לומר קי"ל כהני רבני המסייעים לו גם בזה שרטט וכתב דאין ממשות בידו לו' קי"ל בנדון זה מכמה טעמי תריצי סח ב ג ד וגם בזה ה"ה הסכים עמו שאין לו' קי"ל בזה שם ד וסט א:

סימן קי"ג שלה מעיר שאראי דמן בוזנא יע"א על ישיבה אשר שם חבריה מקשיבים עומדים בבית ה' בלילות בישיבת הנז' ולקול בוכים על גלות השכינת עוזינו בקיץ ובחורף חצות לילה ועד אור הבקר והראש ישיבה עוסק בתורה ודברי מוסר וכשיאיר היום מתפללים שם בהכנעה גדולה ובקס"ת ובשבתות וי"ט וכל ההוצאה לזה מקאב"י וכיוצא הנה הוא מהכנסות מקס"ת ומהתפלו' הנז' וגם פרס מהראש ישיבה וכיוצא והנה בעתה יצאו מעוררין ורוצין לבטלו שיוצא מזה נזק הרבה להק"ק שבעיר וכיוצא מהמתפללים שמה אם יכולים לבטלו והרב כמהר"ר מיכאל עטיאש נר"ו האריך הרחיב בזה וכן עלה הלכה ולמעשה שאינם יכולים לבטל ולדחותם מהק"ק להיחידים הללו מעשות המצוה הגדולה הלזו סט עד עא ב ושוב אח"ך הסכימו עמו ובאו בחתימה בי דינא רבא מרבני עוב"י קושטא וע"א הלא המה הרבנים המובהקים. מאירים כברקים. כמהר"ר רפאל שבתי ן' יקר ז"ל וכמוהר"ר יאושע עלי ז"ל וכמוהר"ר חיים משה פ'ריסקו ז"ל ועלתה הסכמתם שיפה דן ויפה הורה. וגם ה"ה כמהר"ר יעקב בכר דוד נר"ו הסכים עמהם שם ושוב אח"ך שרטט וכתב ה"ה מ"ץ כמהר"ר משה פירירה ז"ל והסכים עמהם להלכה ולמעשה שם וב וג:

ושוב אח"ך שלחו הפס ק דין הלז ליד מעלת בי דינא רבה מפה העירה אזמיר יע"א שלשה המה מטיבי הלא המה מעלת הרב כמהר"ר חיים דוד חזן ז"ל ומעלת הרב כמהר"א אשכנזי ז"ל ומע' הרב כמהר"ש חכים ז"ל והסכימו עמהם להלכה ולמעשה שם וד סימן קי"ד על כל האמור לעיל תשובה מחיים ה"ה וזאת תורת העולה דיפה כיוונו שם דף ע"א וע"ב א וב:

סימן קס"ז סי' א' אות ג' וכן לא ילך מבה"כ שלו לבה"כ אחר מסיבת מחלוקת אלא יעמוד בדין קטו א קיח ב:

שם סוף אות ב' ס"ת פסול יהיה במקום מוצנע וצריך ליזהר השמש בזה שלא יטעו קט"ז ב:

שם אות ב' ס"ת שהוא קשור קשר של קיימא יחזרו הס"ת למקומו ויקראו באחר שם שם:

שם העושה הקמת ס"ת יזהר כי בהקמתו לא יפשוט המכסה של היריעה וישאר הס"ת ערום שם שם:

שם סימן ג' טעם שאומר הש"ץ אשרי העם שם שם:

שם אות וי"ו בטעם שמורים בהקמתו באצבע ואומרים וזאת התורה שם ג: שם אות ט' סי' ב' אם טעה וברך אשר נתן לנו בראשונה יברך אשר בחר בנו בסוף ויזהר הש"ץ שלא יטעה שם:

שם אות טו"ב בנסח ברכה שניה אשר נתן לנו את תורתו תורת אמת תורה שבכתב וחיי עולם נטע בתוכינו תושבע"פ שם:

שם סי' י' אות י"ב מ"ש בפנים בשם ס' ארח לצדיק סי' ה' דאם הסכימו רוב הקהל להגיהו שם ד:

שם סימן ט' אות טו"ב הוה עובדא ביו"ב שהיה בעל הברית ישראל וחשבו שלא היה כהן בבה"כ אם עלה קריאתו שם וקטוב א:

סימן י' אות א' אם יוציאו ס"ת שאינו מוכן ומוגה יוציאו לס"ת שזכה בגורל באותו שבת ויחזירוהו להיכל. ויקח לס"ת שזכה בגורלו שם שם: סימן י"א אות כ"ו החזן כשקורא הס"ת לא יכוין החזן מה שקורא לעולה שם שם:

וכן כשקורא בקללה לא יכוין על העולה כלל שהוא סכנה שם:

אות ג' מומר לע"ז ולחלל שבתות לא יעלה לס"ת ואם העלוהו ויקבל לתקן מה שעיות יעלוהו שם ד:

סימן ט"ז אות טו"ב כל אדם יהיה אזניו קשובות למה שקורא בס"ת הש"ץ שם:

סימן ח"י אות ט"ז אם נפל דיו על האות או בתוך האות אפי' לא נדבקו האותיות זו בזו אלא שיש שינוי. בזה וכו' יש לפוסלו אבל במקום שאינו מודבק האות ואינו משונה יש מקום להכשיר שם ג ועוד בכמה שינויים בזה שם:

סימן י"ט אות א' ס"ת במקום מלא שנמצא חסר או חסר שנמצא מלא הס"ת פסול ויש להם להוציא ס"ת אחר ואם אין להם ס"ת אחר יקראו שאר העולים בלא ברכה שם ס"ת שאין בו תגין ידוע מחלוקת הפוסקים וכו' ולענין הלכה אם אירע שנמצא ס"ת בלי תגין אם יש עוד ס"ת בתגין לא יקראו בו ויתקנהו ועוד בזה שם ד ועל דנא פתגם בא אליו פתקא ממגנציאה יע"א שבק"ק הנז' יב"ץ יש להם ס"ת בלי תגין וכתבו אליו מחלוקת בפוסקים בזה והשיב להם שאין להוציאו שכיון שיש להם ס"ת אחריה ושישתדלו הצבור ליקח סופר ולתקנו בתגין כי זה כבוד לס"ת קיח א אב:

סימן ך' אות כ"ג מעשה שהיה בק"ק אורחים יב ץ בעולה הד' אחר קריאת שלשה פסוקים מצאו הה"א תחת רגלו הימנית כצורת פתח דבוק עם הרגל שם ג:

דבוק בגג שע"י השין בהתג אבד וגג הג' וסמוך לרי"ש מופרש מע"ג השי"ן ודבוק באות הרי"ש ואות השי"ן עם הרי"ש הסמוכה ופסק שהס"ת כשר שם: סימן כ"ה אות כ"ח לא יקרא הפטרה בברכות כשאין להם ס"ת כשר וקורין בחומשים וכן אם יצא הס"ת פסול באיזה מן העולים ולא יש ס"ת אחר שם ג: שם אות כ"ג ברכות ראשונות של ההפטרה הכל הוא ברכה אחת ואין לענות אמן שם:

שם אות כ"ה דאין לומר בסיום ההפטרה פסוק גואלינו שהוא הפסק שם:

תוכן העניינים

לב חיים פלג'י חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה