אור ברסלב

כתבי קודש על השס· רבי יעקב יצחק מפשיסחה

בבא קמא

נזיר

דף עב:

בתוס' ד"ה אין לך בו אלא חידושו וא"ת מאי חידוש יש כאן הא יש להאמין להם במיגו דאי בעי פסלי לקמאי בגזלנותא ותירצו דמיגו לא עדיף מעדים והוה כארבעה עדים ותרי כמאה עיי"ש וי"ל דהא איתא במס' מכות (דף ו) עפ"י שנים או שלשה מקיש שנים לשלשה מה שלשה מזימין את השנים אף שנים מזימין את השלשה א"כ קשה למה לי הלימוד הא בלא זה נמי ידעינן הא יש לבתראי מיגו דאי בעי פסלי לקמאי בגזלנותא ולא שייך תי' התוספת הנ"ל דהא לס"ד דהשתא דשלשה עדיפי משנים וא"כ הא יש להם מיגו והוי כארבעה וכל שיש עדים יותר עדיפי, וי"ל דהנה איתא בגמרא שם א"ר והיא שהעידו כולם בתכ"ד ומפרשים שם בתוס' דזה דווקא אם הי' מזימין כת אחת א"כ המעשה היא שקר וא"כ צריך עכ"פ שיצטרף בשעת הגדתן בב"ד אבל בנמצא אחד מהן קרוב או פסול אף שלא הי' תוכ"ד מ"מ כולם פסולים דבשעת ראייתן היו כולם כאחד ותיכף בשעת ראייתן היו מצטרפין יחד הכשרים והפסולים עיי"ש, וא"כ ממילא ניחא דיש נ"מ היכא דהעידו שנים כאחד שזה הרג את הנפש ואחר כ"ד העידו עוד שלשה עדים והעידו ג"כ כזה ואח"כ באו שנים והזימו השלשה וא"כ יש נ"מ אולי אין נאמנים להזימן רק מטעם מיגו דפסלי בגזלנותא דשמא רצונם להתקיים העדות ע"י כת ראשונה וא"כ אם יפסלו אותם יהי' גם כת הא' בטל מטעם נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה ולא יהרג הרוצח ומש"ה הם מזימין אותם כדי שישארו כת הראשונים כנ"ל ודו"ק:

דף צג:

תוס' הקשו לרבה דס"ל שינוי החוזר נמי דאורייתא היכא מצי לתרוצי מתניתין דהכא ודהתם עיי"ש, ונראה לתרץ דהנה קשה לאביי דס"ל שינוי החוזר הוא מדרבנן הא היכא דאיכא יאוש ושינוי לכ"ע הוי דאורייתא עיין בפנ"י וא"כ לא משכחת שינוי החוזר יהא מדרבנן דהא היכא דאיכא שנוי איכא יאוש דהא אפי' למ"ד דס"ל אליבא דרבנן דליכא יאוש בגזילה ה"ט דמימר אמר הנגזל למחר אתפיסנא בדינא כמ"ש רש"י התם וזהו שייך דווקא היכא דליכא רק יאוש גרידא אבל היכא דאיכא אפילו רק שינוי החוזר לא שייך לומר למחר אתפיסנא ליה דהא מדרבנן היא של הגזלן וא"כ אפילו רבנן מודו דסתם גזילה יאוש בעלים וא"כ איכא שינוי ויאוש דקונה אפילו מדאורייתא רק דאיכא למימר דזה דווקא היכא שידע הנגזל ששינה הגזלן אמרינן שפיר דמסתמא אייאש אבל היכא דלא ידע הוי יאוש שלא מדעת וס"ל לאביי בפרק אלו מציאות דיאוש שלא מדעת לא הוי יאוש ושפיר משני אביי מתניתין בשינוי החוזר שהוא מדרבנן ודו"ק:

ולפ"ז מתורץ קושית התוספת דאיכא למימר דרבה ס"ל דיאוש שלא מדעת הוה יאוש וא"כ כל היכא דאיכא שינוי החוזר איכא נמי יאוש כנ"ל והיינו טעמא דרבה דס"ל שינוי החוזר הוא מדאורייתא וא"כ שפיר מתניתין גזל עצים משופין ועשאן כלים בעי דווקא ליבון אבל שינו החוזר לחודיה היכא דידעינן שלא אייאש לא קני מדאורייתא דהא טעמא דשנוי החוזר לברייתו הוא מדאורייתא דסתמא אייאש אבל היכא דידעינן דלא אייאש הוא רק מדרבנן ודו"ק היטב:

וא"ל מה שהביא רבה מקרא דאשר גזל דשינוי החוזר הוא מדאורייתא ועפ"י הנ"ל ליכא להוכיח מקרא דהא הקנין היא מחמת שינוי החוזר שהוא מדרבנן ולא שייך קרא על זה עיין בפנ"י לעיל (דף ס"ו) ולא ק"מ ודו"ק היטב:

אך בעיקר הדבר יש מקום ספק במה שכתבתי היכא דאיכא שינוי איכא יאוש דהא ר' יוסף ס"ל לעיל דיאוש לא קנה אפילו מדרבנן כיון דבאיסורא אתי לידי' וכתבו שם התוס' דשמעינן מיני' דיאוש לאו מטעם הפקר דאי משים הפקר הוה לי' לקנות אפילו היכא דבאיסורא אתי לידיה עיי"ש, וטעמא דלא הוי מטעם הפקר כתב הפנ"י בפ' לולב הגזול בסוגיא דאוונכרי דאין אדם מפקיר דבר שאינו ברשותו כמו הקדש עיי"ש מש"ה לא קנה הגזלן מטעם הפקר רק אמרינן כמו שניתן לה במתנה וא"כ לפי"ז איכא למימר דווקא היכא שיש לו עוד איזה זכות בגזילה שפיר שייך שמייאש זה הזכות אבל היכא שהגזלן קנה מדרבנן ואין עוד שום זכות לנגזל מה יאוש שייך כאן דמה מייאש כיון שאין לו שום זכות בגזילה ואפשר דאיכא לומר כיון שמדאורייתא הוא שלו שפיר שייך יאוש על זכות דאורייתא דהא כיון שהוא מייאש הוא של הגזלן מדאורייתא מחמת יאוש ושינוי ואתי שפיר כל הנ"ל ודו"ק:

עוד שם בסוגיא הנ"ל דהקשה שם הגמ' דבראשית הגז משמע דליבון לא הוי שינוי אמר אביי הא ר"ש הא רבנן רבא אמר הא והא ר"ש הא דנפציי נפיצי הא דסרק סרוקי רב חייא בר אבין אמר הא דחוורי חווירי הא דכברא כבראי, ופירשו התוספת דתרווייהו אתי' ככ"ע דבחוורי כ"ע מודים דלא הוי שינוי ובכוורי כ"ע מודים דהוי שינוי עיי"ש, ומקשה הגמ' השתא יש לומר צבע לר"ש לא הוי שינוי וליבון הוי שינוי ומייתי פלוגתא דר"ש ורבנן דס"ל לר"ש דצבע לא הוי שנוי עיי"ש, והקשה בפנ"י מאי תליא קושיא זו לפי תירוצים הנ"ל הא בלא זה נמי הוי מצי להקשות דבראשית הגז תני ר"ש דליבון הוה שינוי והכא ס"ל דצבע לא הוי שינוי עיי"ש:

ויש ליישב דבל"ז לא הוה מצי להקשות דהא פלוגתתם דר"ש ורבנן בליבון היינו בכבריי וס"ל לר"ש דכברויי עדיף טפי מצבע כמ"ש המהרש"א אבל עכשיו חזינן לכולהו שנוי לא פליגי רבנן רק בסרקי סרוקי אבל בכברויי אפילו רבנן מודו דהוי שינוי שפיר מקשה הגמרא מראשית הגז משמע לפי הני שינוי אפילו בסרקי ס"ל לר"ש דהוי שנויי ובצבע ס"ל דלא הוי שינוי וזה דבר חידוש ושפיר מקשה הגמרא ודו"ק היטב:

תוכן העניינים

כתבי קודש על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה