כתבי קודש על השולחן ערוך· רבי יעקב יצחק מפשיסחה
חושן משפט · סימן מה
יש מי שאומר שאם השטר מסיים באמצע השיטה והניחו אותו השיטה ועוד אחרת והתחילו לחתום בו שיטה שלישית פסול שיכול לכתוב באותו חצי שיטה מה שירצה ויחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה עיי"ש, והביא הש"ך ז"ל (ס"ק ט"ו) דברי הב"ח שכתב וז"ל היינו דוקא לדינא דש"ס דלא כתיבנא בכל השטרות שריר וקיים אבל לדידן דכתבינן בכל השטרות שריר וקיים כשר, וכתב הש"ך ז"ל דלא כיון יפה דהא אפי' לדידן חיישינן שיכתוב בחצי שיטה מאי דבעי ויכתוב ש"ו ויניח שיטה חלק והיכא שיש שיטה חלק כתב המחבר (סימן מ"ד ס"ט) דמלמדין עיי"ש:
ונראה דהב"ח כיון יפה שהמחבר כתב לעיל (סימן זה סעיף ו') דאם הרחיקו שני שיטין השטר פסול וכתב הסמ"ע (סעי' י"ג) דהטעם שמא יגוז לי' ויעשה שטר חדש וכ' הש"ך (ס"ק י"ב) דא"צ לזה דאף אם לא יגוז יכול לכתוב מאי דבעי ויכתוב ש"ו ויניח שיטה חלק, ולמדין מתרי ש"ו היכא שיש שיטה חלק עיי"ש, ותי' התומים דהנה קשה למה באמת עשו שיהא פסול ולא עשו תקנה שלא יהא נלמוד אף משיטה שני' ושטר שחלק שני שיטין יהי' כשר דאם יזייף הא' לא יהא נלמוד ממנה לזה כתב הסמ"ע דאף בלא זייפא איכא חששא הנ"ל, ובאמת השתא שתקנו דהשטר שנעשה כך פסול למדין מתרי ש"ו היכא שיש שיטה חלק והביא ראי' לדבריו מתוס' עיי"ש בתומים וא"כ לפ"ז א"ש דברי הב"ח דזה דוקא התם דאיכא חשש כס' הסמ"ע, אבל הכא בחצי שיטה ושיטה אם יגזוז שטר מחדש יהי' פסול וכמו דאיתא לקמן בהג"ה (סעיף י"ב) דשטר כזה של חצי שיטה ושיטה פסול וא"כ כיון דליכא למיחש שמא יגזוז שפיר עשינו דשטר כזה יהי' כשר רק יהי' כתוב שני פעמים ש"ו בשיטה אחת שלפני שיטה אחרונה לא נלמוד אחר ש"ו הראשון דשמא זייף והוסיף המלוה אח"כ כיון שמותרים העדים להניח חלק מטעם הנ"ל כדי שלא יצטרכו העדים לדחוק עצמם שלא להניח חלק כשיעור שני שיטין כמ"ש התומים הנ"ל בשם התוס' ומה שכתב הסמ"ע לקמן (סעי' י"ח) על הרמ"א שפסל שטר של חצי שיטה ושיטה וכתב אף דאמרינן לעיל דשיטה שהניחו העדים חצי שיטה ושיטה פסול וא"כ שטר זה של חצי שיטה ושיטה ע"כ נכתב כך מחדש מ"מ כיון דליכא ריעותא דנחתך לפנינו חיישינן דילמא עשו העדים שלא כהוגן והניחהו חלק עיי"ש, וא"כ נראה לכאורה מדבריו דאף לדידן פסול השטר אבל זה ליתא דהסמ"ע כתב כן לרווחא דמילתא אף לדינא דש"ס שאסור להניח מ"מ כיון דליכא ריעותא כנ"ל:
וראי' לזה שהסמ"ע תפס שם לישנא דחזרת השטר ולדידן לא מהני חזרת השטר רק ש"ו א"ו דהסמ"ע מיירי רק מדינא דש"ס, אבל לדידן וודאי דפסול דהא מותרין להניח חלק כנ"ל אלא אף לדינא דש"ס שאסורים להניח מ"מ כיון דאיכא ריעותא ודוק היטב.
ואם נפשך לומר מ"מ למה תקנו דשטר שהניחו חלק כשר ושטר של חצי שיטה ושיטה פסול למה לא תקני כמו בב' שיטין דשטר של חלק כזה ושטר של ב' שיטין כשר זה ליתא דסמ"ע כתב אפי' לדינא דהש"ס דשטר חלק כזה פסיל מ"מ שטר של חצי שיטה ושיטה פסול כיון דאיכא ריעותא דנחתך כנ"ל וא"כ לא הועילו חכמים בתקנתן דשטר חלק פסול הא אעפ"כ נפסל השטר של חצי שיטה ושיטה ע"כ תיקנו השטר חלק כשר ולא חיישינן שיגזוז הא יהי' פסול ואם יזייף יהי' ש"ו בשיטה אחת ואף דאיכא שיטה אחרונה חלק מ"מ יהי' ניכר הזיוף ולא נלמוד אחר ש"ו הראשון אבל מדינא דש"ס דלא כתבינן בכל השטרות ש"ו שפיר חיישינן כשהניחו חלק שמא יזייף ויחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה ולא יהי' ניכר שום זיוף מש"ה פסול וזה הוא לדברי הסמ"ע אבל הש"ך הקשה עליו מהיכי תיתי בשביל איזה ריעותא לומר שהעדים לא עשו כתיקונה ולקלקל חזקתן עיי"ש בש"ך, ולפמ"ש לעיל איכא למימר באמת לדינא דש"ס דשטר שהניחו חלק פסול כיון דאיכא ריעותא דנחתך לפנינו אמרינן דהעדים הניחו חלק דהא רשאים להניח והוא גייז לי' וכתב שטר מחדש ולזה גם הש"ך מודה שאם השטר שהניחו חלק כשר שטר של שיטה ומחצה פסול כיון דאיכא ריעותא דנחתך לפנינו אמרינן שהוא גייז לי' כולה ודו"ק.
ובזה יתורץ הע"ש הביאו הש"ך שם וז"ל הע"ש דהא אמרינן לעיל (סעי' ו') דכשר כשהניחו חלק וא"כ חיישינן שמא גייז המלוה, והקשה הש"ך שם תמיה הא אמרינן לעיל שהוא פסול, ולפי הנ"ל ניחא דלעיל מיירי לדינא דש"ס וראי' דהא כתב לעיל לשון חזרת השטר ולדידן לא שייך זה רק ש"ו, א"ו לדינא דש"ס מיירי. אבל לדידן מותרים להניח כנ"ל דאם לא כן למה כתב הרמב"ם דינו דווקא לדינא דהש"ס אלא וודאי לדידן מותרים להניח כנ"ל א"כ שפיר חיישינן שמא גייז וא"ש.
ומה שכתב הש"ך דמדברי ראב"י מוכח להיפך ולפי הנ"ל אדרבא מוכח להדיא כרמ"א דמה שכתב דראב"י סובר דתרי ש"ו אין למדין אפי' כשיש שיטה חלק, ולפי הנ"ל איכא למימר דשפיר סובר דלמדין היכא דשי' הראשון הוא שיטה שלישית ושי' השני בשיטה שני' ושיטה אחת חלק דליכא למיחש למידי כמ"ש המחבר לעיל (סי' מ"ד סעי' ט') אבל היכא דתרי ש"ו הם בשיטה א' לכולי עלמא אין למדין מטעם הנ"ל, ומה שהביא הש"ך ראב"י שחולק על הרשב"ם וראב"ן שכתבו השתא דכתבינן ש"ו אף שני שיטות חלק כשר וכתב הראבי' וא"נ דחיישינן שמא גייז וכ' הש"ך קשיא משמע דחשש שמא יזייף ויכתוב עוד ש"ו בשיטה שני' לא חיישינן דאל"כ למה כ' דווקא שמא יגייז, לא קשה דראב"י אינו נותן טעם רק על עיקר התקנה דעשינו ששטר ב' שיטות חלק פסול ולא עשינו שהוא כשר רק שלא נלמוד מב' שיטין ע"ז כ' דאיכא חשש שיגיז כנ"ל, אבל השתא דפסול ב' שיטין חלק מחשש שיגיז וודאי מתרי ש"ו כשהם בב' שיטות אבל כשהם בשיטה אחת ודאי דאין למדין כנ"ל ודברי רמ"א נכונים וא"ש:
ומה שהקשה הט"ז על הרמ"א הא בל"ז פסול שמא חתך חובתו מאותו חצי שיטה שהי' מקודם שטר נראה דלק"מ דבל"ז קשה קושיא הנ"ל למה תקנו דוקא דשטר חלק חצי שיטה ושיטה כשר ושטר של חצי שיטה ושיטה פסול למה לא להיפך, אך איכא למימר באמת זה השטר פסול מטעם שמא מחק חובתו וא"כ מותרים להניח חלק חצי שיטה ושיטה דאם יגייז ויעשה שטר מחדש הא נפסל אותו מטעם שמא מחק חובתו ואם יזייף הא לא נלמוד ממנו כנ"ל ומש"ה הי' עיקר התקנה להכשיר שטר חלק א"כ השתא שבא לפנינו שטר של חצי שיטה ושיטה חיישינן שמא גייז שהי' שטר חלק של חצי שיטה ושיטה דהא מותרין לעשות כן כנ"ל ודו"ק: