אור ברסלב
כתבי קודש על השולחן ערוך חושן משפט › סימן א

כתבי קודש על השולחן ערוך· רבי יעקב יצחק מפשיסחה

חושן משפט · סימן א

חושן משפט

בסמ"ע (ס"ק א') תמה על המחבר שהשמיט הלימוד אשר תשים לפניהם שצריך לשום כלי הדיינים ולא רבנן קשישאי נזהרין בזה, ורצה לחלק בין זמן שיש סמוכין דהשתא דאין סמוכין לא צריכינן להאי מנא, ויש לדחות דכל הטעם דאנו דנין בזמן הזה הוא משום שליחותייהו דקמאי עבדינן וקשה האיך עבדינן השליחות הא מילי נינהו ומילי לא מימסרי לשליח וע"כ צ"ל דגם בזמן הזה צריכין לשומת הכלים הנ"ל והוי כמו דבר דתלוי במעשה ואדרבה בזמן הזה צריכינן דווקא כלים הדיינין ודו"ק.

בסמ"ע (ס"ק ד"ה) דיני הודאות, לשון הטור שתבע אותו בעדי הודאה או הלואה בפניהם וכו' עיי"ש והוא הדין אם תבעו בהלואה בלא עדים ר"ל דהלואה היתה בעדים רק בשעת תביעה לא מביא עדים דאל"כ הוה דבר דלא שכיח דהא אסור להלוות בלא עדים וכל דבר האסור בוודאי לאינו שכיח חשבינן לי' ואין דנין:

אך קשה דהאיך סתם המחבר בדיני הודאות הא משכחת לה הודאה שאין בה חסרון כיס כגון שהודה לחבירו מנה בהודאה גמורה או באתם עדי כפי הודאות דאיתא (בסימן פ"א) דנתחייב הגם דחבירו הודה ג"כ דאינו חייב ואמאי דנין בזמן הזה בכה"ג הא אין בה חסרון כיס דחבירו מודה בעצמו דאינו חייב ואם אמרינן כיון דמחייבים לי' ע"פ הודאתו הרי נתאמת אצלינו הדברים דחייב לו וא"כ יש כאן ח"כ לפי דעתינו דקשה מאי חזית לילך אחר הודאתו יותר מהודאות חבירו אלא ע"כ צריך לומר דלא מחייבינן לי' בהודאתו מטעם שמגיע לו רק דהשתא הוא דמחייב א"ע הגם דלא הלוהו בהודאות פיו, ולפי"ז לא נוכל לפטרו בהודאות חבירו דלא הוי הודאה כלל דהא הוא אומר האמת דעד השתא לא לויתי לו כלום ולא שייך בו הודאה כלל ולא מחילה וא"כ הדרא קושיא לדוכתי' הא אין בו ח"כ וא"ל הטעם דמחזיקין לי' כמו מתנה ומתנה דנין בזה"ז דאי לאו דעביד ליה נייח נפשא לא הוה יהיב לי' מחנה דא"כ הוי כמו קנין אתן ובמאי נתחייב ודו"ק.

בסמ"ע (סק"ה) תמה על המחבר וכתב הטעם דאין גובין כפל בזה"ז דאין בו ח"כ הא בלא"ה לא דיינין לי' משום קנס עיי"ש.

ונראה ליישב דאי הוי אמרינן הטעם משום קנס הוי מהני תפיסה כמו דפסקינן לקמן עיי"ש דהמעשה בוודאי אמת כמו שאמרו העדים ואם שהוא מכחישם דאם הוזמו יתחייבו דרצו להפסידו דאם יתפוס לפי הדעה דעדים זוממין ממונא ונזקק להם, ולהכי שפיר נקט הטעם משום ח"כ דגם תפיסה לא מהני דהא לא נתאמת הדבר עפ"י העדים דהוי עדות שאי אתה יכול להזימן דאם יוזמו לא יתחייבו דהיו בעינן כאשר זמם ולא כאשר עשה ולא הוי ח"כ דעדיין לא נעשה מעשה על פיו ולא דיינינן בזמן הזה ואם כי ממונא ולא יכול להוציא מהם בדין והוי שפיר עדות שאי אתה יכול להזימן, ודו"ק.

או יבואר דהנה התומים המציא דין חדש דהיכא שמגיע לו קרן וכפל ומגבינן לו הקרן יכול לומר על הכפל תפסתי ויתבע הקרן שנית. ולפי"ז בזה"ז דאם יגבה הקרן לעולם יתפסנו על הכפל ויתבע הקרן עוד הפעם ולא יהי' אז קנס ולפי"ז הוכרח לטעם דח"כ דהא פסקינן דתפיסה מהני על הקנס וא"כ לא משכמת הדין דאין דנין כפל דאם יגבה הקרן לעולם יתפסנו על הקנס דכפל ויתבע הקרן עוד הפעם לזה הוצרך להטעם דח"כ דהשתא לא יתחייב ע"י תפיסתו הקרן על הכפל דסוף סוף לא יהי' הקרן ח"כ דהא גבה כל דמי נזקו והוי הקרן כמו הכפל דלית בי' ח"כ ולא דיינינן לי' ודו"ק:

תוכן העניינים

כתבי קודש על השולחן ערוך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה