כתב סופר יורה דעה· רבי אברהם שמואל בנימין סופר
תשובה קלט
בש"ע יו"ד סי' רפ"ו סעיף ט"ו מביא שני דיעות בבית שאין לו דלת אם הוא חייב במזוזה, וכ' הש"ך ס"ק כ"ה דאם קבעה קודם תלי' הדלת לא יצא י"ח כשנתן הדלת אח"כ דהוה תעשה ולא מן העשוי, וכ' הש"ך ואם לא אפשר לתלות הדלת יקבענה בלא ברכה וכשתולה הדלת יטלינה ויחזור ויקבענה בלא ברכה:
והנה מה דפשיטא לש"ך כשקובעה שנית לא יברך שמא עד שלא הי' דלת הי' מחויב במזוזה, וא"צ לברך בקביע' שני', דבר זה תליא בשיטות עיי' או"ח סי' ח' סעיף י"ד לשיטת המחבר דפשט טליתו וחזר ולובשו אפילו הי' דעתו לחזור ולהתעטף בו חוזר ומברך הה"נ כאן גם אם עד עתה קיים מצות מזוזה בלא דלת כיון שנטל המזוזה ממקום קביעתה צריך לחזור ולברך גם שדעתו הי' לחזור ולקובעה מיד, ולשיטת רמ"א שם א"צ לחזור ולברך, ועיין מג"א שם ס"ק י"ט שנתקשה מ"ש רמ"א דווקא בנושא טלית קטן עליו שסתר עצמו ממ"ש בסי' כ"ה סעי' י"ב ומסקנת מג"א אפילו אין עליו טלית קטן א"צ לברך, ונראה דכן ס"ל לש"ך ולכן כ' בפשיטות דאינו מברך כשקובעו מיד, אלא מ"ש תקנה כשקובע מזוזה אחרת יברך על האחרת ויהי' דעתו גם אזו נראה דלא מצא תקנה אחרת הא אפשר שיסיח דעתו ולא יקבענה מיד, ואם משום שאסור לו להמתין בקביעות מזוזה כי חלה עליו מיד כשנותן הדלת לא יתן הדלת מיד כשמסיר המזוזה ואחר שכבר הלך למק"א ועסק בעסק והסיח דעתו יתן הדלת ויברך, וי"ל דילמא עיקר כדעת הסוברי' דבית שאין בה דלת חייב במזוזה ואסור לו לשהות עד שיסיח דעתו:
והצ"ע דנראה מסתימת דבריו גם אם לא בירך תחילה וגם לא הי' לו מזוזה אחרת כשקובעו שנית אחר הטלת הדלת לא יברך ל"מ לשיטות הסוברים דכל ברכה של מצוה שלא עשאה עובר לעשייתן מברך אח"כ עיי' יו"ד סי' י"ט ובש"ך ס"ק ג' והכא גם להך צד דגם עד עתה עשה מצוה כיון שלא בירך תחילה יברך עתה כמו מי שלא בירך עובר לעשייתן על טלית ותפילין יברך אח"כ עליהם כל זמן שהוא מלובש בהם ועודנו מקיים המצוה ואפי' למסקנת ש"ך שם דלא יברך אח"כ היינו בשכבר קיים כל המצוה וכלתה המצוה לגמרי כמו אחר שחיטה וכיסוי אבל כאן עדיין עוסק ובא במצוה הוי ככל מצוה שיש לה משך זמן דמברך כ"ז שעסוק ובא במצוה כמ"ש תוס' פ' לולב הגזול דף ל"ט ע"א וברא"ש שם, ועיין מג"א סי' תל"ב ס"ק ב', וכאן לא גרע ממצוה שיש לה משך זמן דממ"נ אם נחשוב הכל לחד מצוה הגם שהפסיק בנתים ולכן כשכבר בירך לא יברך שנית כשלא בירך תחילה יברך על עתה דלא גרע ממצוה שיש לה משך זמן ואם ההפסק בינתיים מפסיק המצוה פשיטא דמברך דהוי כתחלת המצוה:
ואעתיק פה מה שכתבתי כבר בגליון ש"ע שלי וז"ל ולדיעה זו אם קבע' אחר תליית הדלת ואח"כ הוציא הדלת מצירו צריך ליטול המזוזה ולקובעה מחדש דאלאו"ה הו' תעשה ולא מן העשוי כמו בטלית מצויצת ונקרע בתוך ולא נשאר בכל חתיכה שיעור טלית ועי' או"ח סי' ט"ו סעי' ד' כנ"ל עכ"ל, וכאן אפרש שיחתי ביותר, דנ"ל דאין זה דומה לפורס סדין על הסוכה וחזר ונטלה דכשירה הואיל ונעשה הסוכה תחילה בהכשר ועיי' מג"א סי' תרכ"ו ס"ק ז' והוא מש"ס סוכה יו"ד ע"ב, דא"כ תיקשי נמי מהא דאו"ח סי' ט"ו בטלית שנקרע דציצית פסולים אחר שתפר הקרע משום תול"מ וזה כ"ע מודים רק דיש ס"ל אפילו הטיל לציצית אחר שתפר פסול עיי"ש, וקשה מ"ש מפורס סדין על הסכך הא בציצית כבר נעשו בהכשר וצ"ע לכאורה, ועכצ"ל דשאני גבי סוכה דסכך שעשה כבר בהכשר עודנו עומד ולא נגרע בו דבר רק ממק"א נפסל שפורס סדין על הסכך וכיון שמסיר המונע חוזר להכשירו משא"כ בטלית שנקרע בטל מתורת טלית של ארבע כנפות והוא בעלת שלש דפטור ונתבטל הענין מכל וכל ובגד של ד' כנפות אין כאן ובטלו הציצית לגמרי מתורת ציצית וכשחוזר ותופר הוי תול"מ, וכן ה"נ במזוזה להך דיעה דבית בלא דלת פטור ממזוזה כשנוטל הדלת נתבטל עשי' ראשונה לגמרי דאין כאן בית שמחויב במזוזה וכשחוזר ונותן הדלת הוי תול"מ דהי' המזוזה בבית שפטור ממזוזה, וכן בבית שהי' בו תקרה וקבע בו מזוזה ושוב נטל התקרה וחזר וקיר' אותו שצריך לחזור ולקבוע המזוזה מחדש כנ"ל ברור:
והעולם אין נזהרים בזה שפעמים הרבה בבית חתנות נוטלים הדלתות מצירי' ואח"כ תולים הדלת, ולפע"ד צריך ליטול המזוזה ולקובע', וכן באלו שנוטלים התקרה מחדרם ומסככי' במקום התקרה, לדברינו צריך לקבוע המזוזה מחדש, גם אם נימא דסוכה כזו חייבת במזוזה דכל השנה דירת קבע הוא וגם עכשיו לא נתבטלה מדירת קבע מ"מ בשעה שנטל התקרה עד שמסכך אין כאן ב"ה שמחויב במזוזה והוי תול"מ:
שוב אחר זמן הראוני בסידור דרך החיים שכ' הגאון המחבר חו"ד זצ"ל כשנוטלים הדלתות וחוזרים ונותנים לא מפסל המזוזה משום תול"מ דדומה לפורס סדין דכבר נעשה בהכשר, ולפענ"ד הנכון אתי והחילוק שחלקנו מוכרח מהא דסי' ט"ו בטלית שנקרע ואמת נכון הדבר:
והגאון הנ"ל ז"ל מעתיק דברי הש"ך לענין ברכה ולא חלי ולא הרגיש בכל מ"ש, ולפע"ד להוציא נפשי' מפלוגתא דב"י ורמ"א שבסי' ח' אם יברך שנית או לא יסיר המזוזה אחר שתסור התקרה ויסיח דעתו קודם שסיכך ואחר שסיכך יקבע המזוזה ויברך בלי פקפוק, אבל בשמסיר הדלת א"א בהכי דשמא חייב בלא דלת ואסור לשהות דמיד צריך לקבוע מזוזה כמ"ש לעיל והבן, הנלפענ"ד כתבתי וחתמתי שמי נגהי ליום ה' כ' מ"ח תרכ"ו לפ"ק:
הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל: