אור ברסלב

כתב סופר יורה דעה· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

תשובה צה

תשובה צד

שלום רב לעוסק בחוקי חורב למע"כ י"נ הרב המופלג בתורה ויראה מורג חרוץ ובקי בהלכה עומד לתלפיות כש"ת מו"ה פייבל פלויט ני' אבדק"ק שוראן יע"א:

יקרתו קבלתי ע"י אחד מאנשי קהילתו והנה נפשו יודעת מאוד כי עצומים טרדותי לכן א"א לי לבוא כעת דרך ארוכה כנהוג והקיצור יספיק ע"ד מקוה שעושים בקהלתו וחשש מעלתו לכל חומרות האמורים בח"ס סי' ר"ו אבל דבר זה א"א לו לקנות גיגות שלא נעשי' מתחלה לכך כי צריכה להיות חזקה מאוד ולכן שם עצות בנפשו לשמש בגיגית תשמיש קבוע קודם הנקיבה ולנוקבה אח"כ ונפשו בשאלתו אם מהני תשמיש זה שעי"ז המעשה תשמיש בתלוש תו אין הגיגית בכלל כלי שנעשה מתחלה לשמש עם הקרקע או לא:

הנה הא דמצריך אאמ"ו זצ"ל שלא נעשית מתחלה לקובעה בארץ באמת בתשובה הנ"ל נראה דמחליט חומר' זאת אבל בי"ג עקרים שבסי' קצ"ח שכ' לעת זקנותו כ' שאין זה אלא מהיות טוב אבל לא לעיכוב שלא נמצא זה אלא לגירסא א' שבנוסחת א"י ועל נוסחא זה קשה מש"ס ב"ב עיי"ש ולפע"ד היה נראה לפום רהיטא דהאביק במשנה יו"ד פ"ו דמקואות מעשיהו כך הוא שאין משתמשין בו רק בקרקע ותואר הכלי וצורתו מוכיח עליו וכמו פורנה שבמשנה ט' פ"ח דכלים שכ' תוי"ט שלכך פתחו בצדו להכניס שם הקדירות להעמידו על הארץ ומעשה הכלי ותמונתו מוכיח עליו שלקבוע ולחבר בקרקע ולשמש עמו הוא לכן לענין טומאה מקרי מחובר טפי ולענין מקוה דצריך שיהי' בטל הכלי לגבי קרקע כמ"ש אאמ"ו זצ"ל חילוק הנ"ל בין טומאה למקוה לכן האביק לא בטל כיון שכך הוא מעשה ועיקרו של כלי ולא שייך מעשה אבנים שימש ונתבטל ענינו כיון שלכך נוצר ונעשה אבל בגיגי' דידן שאין ניכר בו ואין תואר הכלי מורה שלקבוע בארץ נעשה נהפוך הוא רוב הגיגי' אין משתמשין בו בקרקע הגם שנעשה כדי לקבוע אחר גמר עשיתה זהו ביטולה שמשתמשין בקרקע בכלי שמשתמשין בו בתלוש תמיד ועתה מבטל יותר ומשתמש בו במחובר ומ"מ כשחקקו תחלה לא בטל אח"כ דכרבנן קיי"ל רק בשקבעו ולבסוף חקקו כנ"ל:

ולפ"ז מיושב מה דהקשה אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל דהי' ש"ס יוכל לחלק בין צינור לדף, דף לא נעשה מתחלה לכך, אבל צינור איירי שנעשה מתחלה לכך, ולפמ"ש א"ש דלא תלי' אם העושה עשאה ע"מ כך או כך, ולא בעושה תלי' מלתא אלא בגוף הכלי, וצינור משתמשין בו בתלוש ובמחובר, ולכן אין לחלק בין עשאה העושה מתחלה להשתמש במחובר:

וכ"ז אני אומר לפי שהבין התוי"ט בתוספת' שהאביק נעשה מתחלה לחבר בקרקע, ועכצ"ל דגרע מה שנעשה מתחלה לכך והקשה מ"ש דטומאה דעדיף אם נעשה מתחלה לכך וצריך לתירוץ אאמ"ו זצ"ל דמקוה שאני ולדברינו הנ"ל, ולולי דמסתפינא ה"א דכוונת התוספתא להיפוך דהאביק הוא כלי שמשמשין בה גם בתלוש ויש שמחברים אותו בארץ ואביק זה כדרך הברזא שבאמבטות שלנו, ומתני' איירי בחברו אח"כ לקרקע, וס"ל לתוספת' דאם היה זה כלי שאין משתמשין בה רק בקרקע גם כשחקקו בתחלה ולבסוף קבעו מ"מ בטל להו מתורת כלי כיון שלא היה עליו שם כלי בפני עצמו רק לשמש עם הקרקע, ומעיקרא לא קיבל עליו שם כלי בפ"ע רק לשמש עם הקרקע, אבל להיות כלי זה לא נעשה כ"א לשמש עם הקרקע רק נעשה לשמש בין בתלוש בין במחובר או נעשה מתחלה רק לשמש בתלוש, ואח"כ קבעוה זה תליא בקבעו ולבסוף חקקו, וכיון שכבר היה כלי שוב לא בטל, ומעתה יתפרש לשון תוספתא כך, כיון שלא נעשה אלא לשמש עם הקרקע, היינו כיון שלא נעשה אלא לשמש, ונעשה לשמש גם שלא עם הקרקע לכן לא בטל לי' ובתוספת' שבמס' כלים פ"ח ג"כ כלשון הזה גבי פורנ' שם ע"כ צריך לפרש שלא נעשו אלא לשמש, שלא נעשה באופן אחר אלא לשמש עם הקרקע ותמונת הכלי מוכיח עליו כן נ"ל, וא"ש לחלק בין מקוה לטומאה, ולא יצא לנו חומר' רק קולא דאם תמונת הכלי מוכיח שאינו רק לשמשה קרקע וכך דרך שימושו לעולם גם בחקקו ולבסוף קבעו לכ"ע בטלי לגבי קרקע וכשר למקוה ועיין:

והנה אם תחלה בתלוש נחוש למ"ש אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל שלא יהיה נעשה מתחלה לכך לא נראה לי דלא מהני מה שמשתמשין בו שימוש אחר קודם קביעתו לארץ דסוף כ"ס להכי נעשה לשמש בקרקע, ומה מועיל שימוש אחר בתחלה, וגם עתה דעה הבעלים לקבוע בקרקע ועיקרו להכי, אלא כיון שאאמ"ו זצ"ל כ' בי"ג עקרים שזה דבר מחודש שלא שערום הפוסקים ואינו רק מהיות טוב, ויש לי לצרף מ"ש אני בעניי בכוונ' תוספת' א"כ בב' אופנים לדברינו אין להחמיר בגיגי' שנעשה מתחלה לכך כמובן דאין צורתה מוכיח ואין עומד לשמש דווקא עם הקרקע, ולפי' ב' שכתבתי עדיף כשנעשה לשמש רק עם הקרקע, ולפ"ז אם א"א לו כשלא נעשה מתחלה רק לשמש עם הקרקע יוכל לסמוך על כל הנ"ל, ולרוב טרדה אקצר, ואומר שלום וברכה, ישב שקט שאנן על התורה ועבודה כנפשו ונפש ידידו טרוד מאוד פ"ב כאור בוקר ליום ה' ז' כסליו תר"י לפ"ק:

הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל:

תוכן העניינים

כתב סופר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה