אור ברסלב

כתב סופר יורה דעה· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

תשובה מט

תשובה מח

בנימין ישכון לבטח על התורה יורה בהלכה ברורה ה"ה תלמידי חביבי הרב המופלג בתורה וביראה קדומה חרוץ בע"פ קנקן חדש מלא ישן פרח שושן כש"ת מו"ה בנימין שאכטער ני' אבדק"ק פעזינג יע"א:

אתמול קבלתי איגרתך והיום פניתי מעט רגע לשום עין על ח"ת שהבאת לנו ביישוב הסוג' חולין נ"ח ע"א ותוס' ד"ה אי הכי לא מצו מענה לב' לישנא איך בלא"ה הי' ניח' ומע"כ ני' יצא ליישב ע"פ פלוגתת היש"ש ופר"ח סי' נ"ז אם טריפה מתעברת או לא ומדמתני רבינא בל"א ש"מ דס"ל דאינה מתעברת דאל"ה היה אפשר לדאמימר בשוחט תרנגולת' ומצא בה ביצים ולזה י"ל דאל"ה היה ניח' דנקיט פלוגת' לגבוה דאי פליגי להדיוט ה"א דפליגי בזוז"ג כגון שנמצא הוולד במעי הבהמה לכן נקיט פלוגת' לגבוה דוכי יולד פרט ליוצא דופן ע"כ דפליגי בעובר י"א אבל לרבינא דס"ל דאינ' מתעברת גם אי פליגי להדיוט א"א דפליגי רק בעוב' י"א וא"ש לל"ב ועד"ז י"ל לל"ק איפכ' אלו דבריך ומיוסדי' על אדני השכל וכן אמר לי ג"כ בני הרבני החריף ובקי מו"ה שמחה בונם נ"י ואיידי דחביבים עלי העלתים על הנייר:

והנה הטבת לראות כי מהא דאמר רבינא בלישנא אחרינא מוכח דלא כיש"ש וכבר נתקשה בראש יוסף מזה וגם מדמקשה ש"ס מושווים קשה כהנ"ל דלמא בשחט תרנגולת ובאמת כד נדייק לשון רבינא דאמר אי הדר' וטענ' שרי' ול"א הדר' ומטלת או יולדת ש"מ דס"ל דאינה טוענת ובבהמה אינה מתעברת ונ"ל מ"מ אתי שפיר שיטתו של יש"ש מלישנא דש"ס הלכת' בנקיב' כל שאינה יולדת ושינה מדרבינ' שאינה טוענת ש"מ דדוקא נקיט כל שאינה יולדת אבל טוענת ומתעבר' וכן דייק לשון הרמב"ם ופוסקי' כמ"ש היש"ש ונרא' דש"ס עשה פשר דבר להלכת' דטריפה טוענת אבל אין יולדת דכשיולדת מתה שאין בכחה להוליד וכן בדוכת' טובא בש"ס דמכריע סתמא דש"ס להלכת' ועושה פשר דבר לא כמר ולא כמר כנ"ל:

ובזה אמרתי בלימוד הישיבה ביישוב קושי' תוס' שם ד"ה והלכת' וכו' מרבא ב"ק וכן מהלכת' דקיי"ל בכ"מ עובר י"א ונ"ל דפלתי רצה להוכיח דזכר טריפה אינ' מוליד מדלא מצא לל"ב למוקמי פלוגת' דר"א ור"י רק בעובר י"א ואי זכר מוליד היה אפשר לאוקמי בוולד טריפה מזכר טריפה ולפע"ד דענין זה תלי' בפלוגתת יש"ש ופר"ח לשיטת יש"ש מתעברת ואין לה כח להוליד אבל הזרע קולטת א"כ בזכר טריפה בוודאי מזריע וקולטת אבל לשיטת הפר"ח דאינה מתעבר' י"ל ה"ה זכר דאינו מוליד דאין בכח זרעו של טריפה שמתעברת ממנו כנ"ל ולפ"ז לפי דס"ל לרבינ' דאינה טוענת ואינה מתעברת ה"ה זכר טריפה שאינו מוליד ולכן לא מצא לפרש פלוגת' דר"א ור"י רק בעובר י"א אבל למסקנא סתמ' דש"ס הלכת' דאינ' יול' ודוקא נקיבה ולכן קאמר נקיבה אינה יולדת דווקא נקיבה אבל זכר מוליד ממילא י"ל דפליגי בזוז"ג ובמוליד מזכר טריפה וי"ל כן ס"ל לרבא ולק"מ קושי' תוס' ובמה דס"ל לרבא בב"ק וכן א"ש הלכת' דקיי"ל עובר י"א וא"ש ומיושב ג"כ קוש' תוס' ב"ק מרבא פ' בהמה המקשה ארבעה סימנים אכשרה רחמנא למ"ש להלכת' נקטינן דמתעבר' אבל אינה יולדת ושם בנמצא במעי הבהמה קאי וזה אפשר וא"ש ועיין:

וביישוב קושי' ש"ס אי הכי לל"ק היה נ"ל דבלא"ה ל"ק כ"כ דידע דס"ל דנקיט להשמיענו רבות' דר"י הגם דלהדיוט איכא רבותא דר"א מה חזי להשמיענו דר"א יותר מרבותא דר"י ונראה דעיקר הקושי' היה לל"ק לפלגו להדיוט בביצה בזוז"ג דאיכא רבות' לר"י ג"כ דאפי' בביצה מתיר זוז"ג דלא נימ' דכגופ' היא וגם זוז"ג אסור כמ"ש מהרש"א וכ"כ בחידושי הר"ן ואמימ' ס"ל ה"ה ביצה מ"מ רבותא וודאי איכא יותר מבוולד ולפלגו להדיוט בביצה דאיכ' רבות' לר"א ואפי' בהדיוט אוסר ומדאוסר בוולד לגבוה לא ידענו להדיוט אפילו בביצה ואינ' רבות' גם לר"י דאפילו בביצה מתיר והוצרך לתרץ דכח' דהיתי' דר"י עדיף דאפי' לגבוה מתיר וזה רבות' יותר וכ"ז לאמימר אבל בלא"ה לא היה קשה כ"כ די"ל בביצה באמת לכ"ע אסו' בין משום עובר י"א בין בזוז"ג וא"ש לל"ק ולל"ב ל"ש זה כמובן והיה נ"ל פשוט דבלא"ה היה מוקמינן פלוגתייהו בזוז"ג ול"ק כ"כ לפלגו להדיוט להשמיענו כחא דר"א דאפילו להדיוט די"ל שסמך שזה כבר נשמע דלהדיוט אוסר דקתני וכן היה ר"א אוסר בכל איסורי' שבתורה וקמ"ל פלוגתייה' לגבוה להשמיענו כחא דר"י אבל אי פלוגתייה' בעובר י"א זה לא נשמע ממק"א דאוסר ר"א קשה שפיר כנ"ל פשוט ולל"ק צריך להבין זה:

ולפום ריהטא בכתבי זאת נפל מלתא בדעתי שמסוגי' זו צ"ע על הרמב"ם פ"ב מאיסורי מזבח דכ' דטריפה לגבוה אסור משום הקריבהו לפחתך וכתב הכ"מ דדרש מן הבקר צ"ל לרמב"ם שהוא אסמכת' וכן הקישא דרבנן עיי"ש וא"כ פשיטא שיש לאסור טפי להדיוט שהוא דאוריית' מלגבוה ושפיר נקיט הפלוגת' לגבוה דאפילו לגבוה אוסר ולזה י"ל לפמ"ש הרמב"ם משום הקריבהו לפחתך אם נפלגו להדיוט שאסור ממילא נדע שאסור לגבוה משום הקריבהו לפחתך כיון דאסור להדיוט ממילא דאסו' לגבוה כמו כל טריפה ויפלגו להדיוט להשמיע לנו דאוסר להדיוט כנ"ל בדוחק ויותר קשה לאמת דמתרץ כח' דהתיר' עדיף הא לגבוה דרבנן ולהדיוט איסור דאוריית' בוודאי כח' דהתיר' דהדיוט עדיפ' לר"י וגם שמותר לגבוה ממילא נשמע כיון דאין טריפה אסור רק משום הקריבהו לפחתך וכיון דמותר להדיוט למה נאסר לגבוה בשלמ' אם גם לגבוה דאוריית' י"ל דהיה מקום להחמיר לגבוה משום מעלת קודש אבל לרמב"ם דלגבוה דרבנן ולהדיוט דאוריית' פשיט' דאיכא רבותא יותר להתיר להדיוט מלגבוה וממילא נדע שמותר לגבוה כמ"ש וצל"ע:

וי"ל ר"א דאמר דוולד טריפה לא יקרב ור"י אומר יקרב וכלל הכל בין עולה בין חטאת ושלמים שנאכל לכהני' ולבעלי' ולדידהו איסו' דאוריית' הוא באכילה וידעינן דר"י מתיר אפילו איסור דאוריית' וה"ה חולין ומ"ש ואיכ' רבות' יותר דאפי' לגבוה היינו קדשים שנאכלי' כהן אוכל ובעלים מתכפרי' ויש איסור דאוריית' מ"מ ס"ל לר"י דיקרב וא"ש מסקנת ש"ס אלא ממה דמקשה לר"א תחילה לפלגו להדיוט להודיע כחא דר"א עדיין לא יתיישב דקמ"ל טובא בקדשים לא יקרב אפילו אין בו אכילת כהן רק למזבח כגון עולה ונשרפי' מ"מ אסור הגם דליכ' רק דרבנן וצריכי' אנו לדוחק שכתבנו וצל"ע כעת:

ולרוב הטרדה אקצר וד' יאריך שנותיך תשב שקט ושאנן ויהיו דבריך נשמעים דורש טוב לעמו וד' עמו כאות נפשך ונפש רבך שש בהצלחתך אוה"נ חותם בברכה:

הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל:

תוכן העניינים

כתב סופר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה