כתב סופר יורה דעה· רבי אברהם שמואל בנימין סופר
תשובה לז
שפעת שלומים מגבהי מרומים לה"ה חביבי בן עירי הרב המופלג בתורה מורג חרוץ בעל פיפיות עדני העצני יושב בשבת תחכמוני מלא וגדוש כש"ת מו"ה יודא מאדערן נ"י חד מנטורי קרתא דק"ק סיגעט יע"א:
יקרתו בא לידי שבוע זו והנני ממהר להשיב ע"ד המ"ץ א' אשר תדפנו רוח גס רוח בהוראה שהורה למלוח עם צריף שקורין (אלוין) ומקלו הגיד לו שעושה פעולה כמו מלח להיותו דבר חריף ומעלת ידידי בשמעו מהוראה זו הרעיש עליו והמורה העיז נגדו ועומד בהוראתו שלא בקדושה הלז ושאלו ממני לחוות דעתי בזה, הנה האריכות בזה שלא לצורך ומעלת ידידי נ"י צדק בכל דבריו כי אנו אין לנו אלא דברי חז"ל למלוח במלח ואין לדמות בחריפות זל"ז לא מבעי לרוב פוסקים דמלח מפיק ומוציא כל הדם שבחתיכ' מאן יימר דכן דבר אחר חריף פועל פעולה זאת ובמלח עצמ' פליגי הראשונים אי מוציא כל הדם או רק מה שבשטח החתיכה וזה שיטת הרמב"ם והרא"ה בבדק הבית ולדידהו צריך חליטה ואנן דאין נוהגי' בחומרת החליטה אבל אין להוסיף לסמוך ע"ז בשאר דברים החריפי' ואפי' לפי הרמב"ם והרא"ה הנ"ל דאין המלח מוציא כל הדם ומצריכי' חליטה אח"כ גם הרוצה לחלוט הבשר אחר המליחה או לסמוך על הרא"ה דל"צ חליטה מ"מ מאן ספון ומאן חשוב לומר שגם פעולת הצריף כן הוא הגס לבו בהוראה אומר כן שוטה וגס רוח והגם שאין דבר זה צריך לראיה ועל המוציא והממציא דבר חדש עליו להביא ראי' מ"מ אומר שכן נראה מדברי הרא"ה בבדק הבית בה' מליחה וניקור ריש שער ג' שכתב דהגירסא בש"ס מנחות וכן לצלי וכ' היינו פרושו דחידש ש"ס דגם מה שהכהנים אוכלים צריך מלח ולכן אמר וכן לצלי דלקדירה בלא"ה בעי מלח עיי"ש ואי יש דבר אחר מלבד מלח שמוציא דם כמו מלח א"כ גם לקדירה איכא חידוש דין זה דצריך כהן למלוח חלקו משום ברית מלח ולא הוי לי' למימר אלא וכן חלק הכהנים צריך מליחה למצוה ומדאמר וכן לצלי ע"כ שלקדירה דצריך הוצאת דם בלא"ה א"א בשום אופן רק במליחה והלא הרא"ה ס"ל דמליחה אינה מוציא רק שעל שטח החתיכה ומ"מ דווקא מלח ולא דבר אחר ומכ"ש וקו"ח לדידן שאין נוהגין בחליטה וסומכין רק על מליחה שאין לנו רק מלח ויפה כ' מעלתו נ"י דלדע' המחבר סי' ק"ה דמליחה אינה אוסרת רק כדי קליפה ולהוציא הדם פסק סי' ס"ט דמוציא כל הדם אפילו חתיכה עבה מאוד ע"כ דלא תלי' בחריפות לבד רק שטבע המלח להוציא הדם וכן כ' הפמ"ג בפתיחה דע"כ צריך לומר כן עיי"ש:
ובעברי על דברי פר"מ ראיתי שתמה על המחבר דבסעי' ו' כ' דאם נחתכה לשני' א"צ למלוח שנית ובסעי' י"ט מביא דעת הרמב"ם וכ' הש"ך ס"ק ע"ח דלכן מביא שיטת הרמב"ם משום שכ' בבית יוסף דיש לחוש לשיטתו אם אפשר ולמה בסעיף וי"ו כ' סתם ובמשבצות זהב סי' ס"ט נדחק מאוד ודבריו אינם מובני' לי ולדידי פשוט דל"ק דבסעיף וי"ו שכבר נחתכה החתיכה ואית בי' הפסד מלח א"צ לחוש לרמב"ם ומיי' דגמ"ר על הש"ך ס"ק כ"ו דהפסד מלח דיעבד הוא ובב"י לא כ' רק היכא דאפשר והיינו בלא הפסד יש לחוש לרמב"ם וזה פשוט:
ואיידי דאיירי אודיע מה דתמוה על תה"ד סי' קס"ז שכ' בדיעבד יש לסמוך על הרמב"ם שכ' שיעור מליחה מיל בסתם וצל"ע דמהרמב"ם אין ראיה דלשיטתו דאחר מליחה בעי חליטה דמלח אינו מוציא רק שעל שטח הבשר ולזה כל חתיכות שוות גסות ודקות לכן סגי לכל חתיכות שיעור מיל אבל לדידן דלא חלטינן וסמכי' על מליחה דמלח מוציא הכל אין ראיה מרמב"ם דסגי בשיעור מיל ואפילו בחתיכ' קטנה וכ"ש בגסה ועבה ואין לנו לסמוך רק על מה שמביא בשם רמב"ן ומרדכי מראבי"ה וצ"ל עיין:
ולרוב הטרדה והדברים פשוטים לא אאריך ואתן קנצי למלין כי הוראה זו שלא בקדושה ואם לא יחזור בה המ"ץ אשר ממנו יצאה לא ישקוט מעלתו ני' ולא ינוח וראוי לסלקו ויהי' כמוץ אשר תדפנו רוח כי לא רוח ד' נוססה בקרבו ושלום על ישראל הכ"ד פ"ב ה' פ' וישלח תר"י לפ"ק:
הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל: