כתב סופר יורה דעה· רבי אברהם שמואל בנימין סופר
תשובה א
[מס' אגרות סופרים, כתבי כ"ס, מכתב כ"ב]
שיל"ת פ"ב א' י"ז א"ש תרלמ"ד לפ"ק
שלמא רבא מן שמיא לכבוד ידיד ה' חביב נפשי הרב הגאון הרב המאיר בתורתו וצדקתו חסידותו ופרישותו ברוך אומרים לעומתו וכו' כקש"ת מו"ה הלל ל"ש נ"י אבדק"ק
קאלאמעא והגליל יע"א.
מכתב קדשו הגיע לידי בתוך המון מכתבים כאשר באתי בחזרה למקומי (מקליינווארדיין מחתונת בני) ביום ב' העבר לעתותי ערב עיף ויגע מטורח הדרך ופזרון הנפש וכל הימים שלאחריו הי' הבחינה הגדולה מכל בני הישיבה ה' יחיים כי הפליאו לעשות ועמדו כולם בנסיון בעזה"י ואח"כ יומא דתעניתא וזמן קהלה לכל וימי פורים ולא יכולתי לשום עין אפי' כקורא באגרת בעלמא, ורבו טרדותי מכל צד בשו"ת הדוחקים השעה והעיקר בענינים העומדים ברומו של עולם ובלא ספק כבר ראה ושמע ע"י עלי צייטונג כי נותן התורה ית"ש ראה בענינו ובעמלינו בלב ונפש ברוך הוא וברוך שמו ויתעלה זכרו כן יוסף ה' ויגמור בעד עמו ותורתו ותרוממנה קרנות צדיקים.
והנה שמתי עיני כשעה חדא על המאורע אשר בקהלתו ע"ד השוחט, עמדתי משתומם על רב המשלח והמחזיק בעדו ופוסק דין שלא במקומו נגד הרב מרא דאתרא להתיר אשר אסר איסור ואפי' היה יודע טעמו ונימוקו כ"ש וקו"ח בלי ידיעה אפילו היה הרב דאתרא שלא כהלל בדורו ובמקומו ועל התלמיד שמלאו לבו לעשות כן אין זה חסידות של שטות אלא חציפות וחסרון יראה של שטות שאין אדם חוטא אלא א"כ נכנס בו רוח של שטות, אפילו בחד מן מה שכתב באגרתו סגי להעבירו והראשון העיקר, שמאחר שאסרו הרב מרא דאתרי' שחיטתו אסורה ומי יתירו ויש לרב אחר לפלפל עמו בינו לבינו בעיקר הדין אולי יעמידו על האמת כנהוג אבל מי יבוא להתיר אחר שכבר אסרו הרב דאתרא מן הדין שראה חסרון יראה או למגדר מלתא ולתיקון הקהלה וכל זה מבואר מפי סופרים וספרים ויש אתנו תשובות משלנו בענינים אלו [עיין לעיל סימן א'] אלא שאין פנאי לע"ע ואין צורך לאריכות בזה. ידי רותתת כי איני בבריאות מחמת עיפות וטורח הגדול והנני דש"ת אה"נ קפץ בשלותו והרמת קרנו בכבוד להגדיל תורה ולהאדירה. הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל