כתב סופר יורה דעה· רבי אברהם שמואל בנימין סופר
מפתח הסימנים
למצא דברי חפץ, עניני השאלות ותשובות אשר נקבצו ובאו בחלק יורה דעה מתשובות כתב סופר, למקומותם במושכותם, ע"פ סדר סימני הספר
דיני שחיטה
תשובה א
ע"ד התקנה שעשו אקרו"ט שלא ישחוט אלא מי שהורשה מהאב"ד, ואסרו איסור על השוחט ועל בשר הנשחט, כי בקעה מצאו וגדרו גדר – ופלפול נחמד בענין אי עביד לא מהני:
[ראה להלן תשובות ק"ב, ובנוספות א' ב', השייכות לה' שחיטה]
תשובה ב
עד אחד המעיד שלא שחט השוחט בהמה זו, ואח"כ באו ב' עדים והכחישוהו, וגם הוא חזר מדבריו הראשונים כי שקר ענה מתחלה, אם אסור לדידיה משום שויא אנפשי' חתיכא דאיסורא:
תשובה ג
ע"ד שוחט שידיו מרתתות, אם יכשר לשחוט בתמידות באומר ברי לי או באחרים רואים אותו שאינו מקלקל בשחיטה בשום דבר:
תשובה ד
בשוחט שהיה מוחזק בחזקת כשרות, וסלקוהו ע"י קול שהוציאו עליו אם יש לחוש לשחיטתו ששחט עד עתה.
תשובה ה ע"ד שוחט שסידר קידושין לכהן שקידש אשה גרושה מאישה:
תשובה ו
בסוגי' דרבוצה חולין מ' ע"א:
תשובה ז
ליישב קושי' הג' בעל שמלת בנימין על הפר"ח סי' ט', שכ' בתופס קנה העוף ושחט בסכין מלובן דכשר דהוי כחצי קנה פגום, מאי מקשה הש"ס על ר' זירא והאיכא צדדין די"ל בעוף קאי, והאריך ליישב גם שיטת הרי"ף שם ולבאר כל הענין:
תשובה ח
ליישב קושי' הגאון מו"ה אברהם אוללמאנן זצ"ל, למ"ד בית השחיטה רותח למה לא מנה סכין ששחט בו קדשים במתני' זבחים צ"ו ע"א השפוד והאסכלא מגעילין וכו':
תשובה ט
ע"ד פרה שילדה תאומים, ולד א' ביום סמוך ללילה, והשני בלילה, וא"כ יום ח' לראשון הוא יום ז' לאחרון, וטעו ושחטו השני ביום ח' לראשון, מה דינו של בשר עגל זה:
תשובה י
שוחט ששחט מסוכנת ושם עינו על הפרכוס ולא ראה, ואשה שעמדה על השחיטה אומרת שראתה שפשטה ידה, ובאו שניהם בבת אחת לפני המורה לשמוע מה דין עוף הלז:
תשובה יא
כמה חילוקים בדין המובא בש"ע דאין לטבח ליטול שכרו מכשירות דוקא ולא מטריפות:
תשובה יב
אודות מנהג השוחטים ליקח רגל מכל אוז הנשחט בחדשי טבת ושבט, ונמצאים הרבה אוזות טריפות והשוחט אינו מכיר אותם, ובסופה פסק החתם סופר ז"ל בענין זה:
תשובה יג
ע"ד שוחט שרגיל לשחוט בהולכה בלי הבאה:
תשובה יד
ע"ד השוחטים שאין בודקים אחר השחיטה אודות שמוטת הסימנים, וע"ד הבדיקה אם נשחט הרוב אם סגי בראית עין או צריכה משמוש היד:
תשובה טו
בדברי הרמב"ם פרק א' ממחוסרי כפרה ה' ז' ובענין חולין שנשחטו בעזרה, חטאת העוף במליקה:
תשובה טז
במ"ש הרמ"א דע"י תקיפת אצבע על שיפוי כובע נדע אם נשמטו הסימנים או לא, אם לא, אם
תשובה יז
באורים וחדושים בענין זמון לנכרי על בני מעים, ולהסיר השגת השואל על דברי החתם סופר בחיו"ד סי' י"ח:
תשובה יח
ליישב דברי החתם סופר ביו"ד סי' ע' דאפילו לר"מ נוהג בשר מן החי בעוף, ופלפול בסוגי' דחצי שיעור:
תשובה יט
בדין תרי ותרי ספיקא דרבנן, ומצדיק דברי הח"ס ביו"ד סי' ב' וסי' שי"ג:
[בדין כיסוי דם ע"י שליח - ראה להלן סי' קכ"א].
דיני
טריפות
תשובה כ
ע"ד אוזא שעמדה במקום דשכיחי שרצים ראטטען) שצווארה קרועה ואינה מלוכלכת בדם והקנה נראה לחוץ:
תשובה כא
כוללת כ"ב סימנים לבאר דיני וושט ותורבץ לענין נקובה ודרוסה ואופן בדיקתה, ובענין אוזות המלעיטים:
תשובה כב
מיישב קו' השואל על הסוגי' ר"פ אלו טרפות בענין ניקבה המרה:
תשובה כג
איך מורים בבית הכוסות שניקב עור וחצי ע"י מחט או חולי, והכרעה בשיטות האחרונים שנחלקו בהמסס שניקב ולא ניקב לחוץ:
תשובה כד
אם חשש נחמרו שייך בשתית מים רותחים, ומיישב דברי הח"ס בזה המנגדים לכאורה לדעת הרוקח ז"ל על דרך ישר ונפלאה
תשובה כה אם גידין רכין שסופן להתקשות לא גריעי מעור דמשלים לבשר בבהמה ובעוף מצטרף, או גריעי לענין נשבר העצם ואבר המדולדל:
תשובה כו
בענין נשבר העצם, יישוב דברי רש"י חולין ע"ו דהלכה כל"ק דרב, ודברי רי"ף ורמב"ם שם:
תשובה כז
בדין ס"ס דאפשר לברורי אי צריך לברר, וכמה חילוקים בענין זה, והאריך לבאר ולהשוות דברי הפוסקים בזה:
תשובה כח
בעדר של ק"מ צאן נמצא א' מהם פצוע, והרועה נכרי אמר שהבריח הזאב מיד אחר ששמע קול הרעש (עיין בפנים תוכן השאלה באר היטב) ובסופה המצאה חדשה אופן היתר להשהות י"ב חדש:
תשובה כט
פלפול בשיטת יש"ש דהא דסימן לטריפה שאינה יולדת דוקה לידה, אבל מתעברת בבהמה וטוענת בעוף וכו', ובדברי האחרונים אם זכר טרפה מוליד:
תשובה ל
אם גם בבהמה אין לחוש לריסוק אברים בנפלה על דבר רך כמו שמבואר בש"ס וברמב"ם ושו"ע לענין עוף:
תשובה לא
ע"ד שור שלא הלך יפה, ועבדי המוכר אומרים שנפל בפחות מעשרה טפחים אם צריך בדיקה (עיין השאלה בפנים):
דיני חלב
תשובה לב
בדברי רמ"א בשם כל בו שא"צ להסיר מריש מעים רק הקרום עם הדבוק בו אבל לא השומן הדבוק בטבחיא שתחתיו ואם חלב הדקין בריש מעים
דיני דם וגיד הנשה
תשובה לג
ליישב קושי' השואל בענין דם שבשלו דאורייתא או דרבנן, מתוס' חולין ק"ט ע"א על תוס' מנחות נ"א ע"א, וישוב דברי רש"י בחולין שם:
תשובה לד פלפול בדברי הפרמ"ג דבגיד הנשה פטור אם אכל כזית בכדי אכילת פרס:
תשובה לה
בסוגי' דחזקי' ור"א פסחים כ"ב ליישב קושי' השואל הגאון מוהר"י אסאד זצ"ל, וישוב דברי הרמב"ם שכתב דבגיד הנשה של עולה או נבלה חייב שתים:
דיני מליחה
תשובה לו
בדין הדחה ראשונה במי פירות, וליישב דברי הרמ"א מקושיות ט"ז וש"ך:
תשובה לז
ע"ד מורה א' שהתיר למלוח ע"י צריף שקורין (אללוין):
תשובה לח
ע"ד עגלים הנשחטים שלפעמים יעברו עליהם ל ג' ימים, ואם מפשיטים העור מתקלקל הבשר, אם יש להתיר ע"י ששופכין מים לתוך העגלים וע"ג העור מבחוץ:
תשובה לט
ישוב סתירת הרא"ש דממ"ש חולין קי"א משמע דס"ל דיש מליחה לכלים, ובדף קי"ג כ' בפירוש דאין מליחה לכלים:
תשובה מ
אם מותר להשהות לכתחלה כבדא ג' ימים מעל"ע כדי לצלותה אח"כ, לפי שהרמ"א מחמיר בבשר שאין להשהותו ג' ימים בלי מליחה דילמא ישכח ויבשלנו:
תשובה מא
ע"ד הנהוג במקום השואל שצולים הכבד על הקרקע של תנור גרוף או על תנור ברזל, ויש שמלבנים אבן ומניחים אותו בתנור וצולים עליו, ועוד נוסף שמטגנים אח"כ הכבד בשעת התכת השומן, או שמתיכין השומן במחבת שטגנו הכבד, מה דין של השומן:
תשובה מב
כבדא שנמלחה בכלי שאינו מנוקב אם נאסרה:
תשובה מג
אם יש לחוש למ"ש הפרמ"ג שמי שלא מלח בני מעים במזיד שאסור בדיעבד כמבטל איסור לכתחלה במזיד:
תשובה מד
ע"ד חלב שנחלבה ג' ימים קודם השחיטה, ונמצאה הבהמה טרפה ע"י אונה הסרוכה לאומה למעלה מחציה, וע"ד הכלים שנתבשל החלב בהם, וביאור רחב על כל הענין:
דיני דגים
תשובה מה
ע"ד דג שטיר"ל שדיבר בו הנוב"י בחיו"ד סי כ"ח:
תשובה מו
בענין סימני דגים ע"ז דף מ' וחולין נ"ט: דיני תולעים
תשובה מז
אם יש לסמוך על מ"ש הפר"ח שמי שרוצה לאכול קטניות יקנם תחלת השנה ויניחם במים רותחין וימתין אח"כ ששה חדשים, שכל תולעת מת שעבר עליו ו' חדשים חוזר לעפר, ואין חשש תולעים שבמחובר, ולהתליע בתלוש אין לחוש כיון שהונחו במים רותחין אין מתליעין עוד:
תשובה מח ע"ד פלוגתת האו"ה עם הדרכי משה בכמהים ופטריות כיון דמאוירא קא רבו אי חשיבי כמחובר לקרקע ומקרי שרץ השורץ על הארץ:
דיני ביצים
תשובה מט
פלפול בסוגיא דשחלא קמא חולין נ"ח:
תשובה נ
ע"ד תמיהת השואל שלא הזכירו הפוסקים דין ביצת השרץ עד שלא רקמה, ומענין לענין באותו ענין:
תשובה נא
בדין איסור מכירה לעכו"ם דבר האסור מדרבנן משום שמא יחזור וימכרנה לישראל:
דיני בשר וחלב
תשובה נב
פלפול ארוך בסוגי' דטיפת חלב:
תשובה נג
עוד בסוגי' הנ"ל ובסופה העתק מקצת חידושים לסוגי' דטעם כעיקר:
תשובה נד
אם יש למחות באותן שמבשלים קדירות של בשר ושל חלב יחד על תנורים של ברזל (שפארהערד), שכמה פעמים נשפך מן הקדרה של בשר על התנור ומושיבין עליה קדרה של חלב בלי שום הכשר:
תשובה נה
כלי חדש שקנהו לבשל בו חלב ובטעות בשלו בו בפעם הראשון בשר עוף, אם מותר לבשל בו חלב אחר מעל"ע ע"י הכשר הגעלה ג"פ, ופלפול בדברי הרא"ה אי אמרינן בהתירא בלע נטלפ"ג:
תשובה נו
בענין חם לתוך צונן אי תתאה גבר, פסחים פ' כיצד צולין:
דיני תערובת
תשובה נז
פלפול בדברי הריב"ש סי' רפ"ח דמגמע ופולט באיסורים אינו אסור אלא מדרבנן:
תשובה נח
כמה חילוקים בענין טעימת איסור שנתערב בהיתר אם סגי במגמע ופולט או בלחיכת לשון או צריך דוקא שיאכל ויבלע:
תשובה נט
ע"ד תבשיל של בשר שנתבשל בקדרה בלי רוטב של מים אבל הי' בו מוהל הרבה מתבשיל עצמו, ועירו מן הקדרה לכמה כלים ונמצא בא' חתיכת בשר עוף שידוע לבעה"ב שהוא טרפה, ואין ספק שהיתה החתיכה בקדירה בשעה שנתבשל, וגם א"א לשער כי כבר נאכל ממנו:
תשובה ס
במבטל איסור לכתחילה אי קנסו בנו אחריו או לא, וביאור כל הענין:
תשובה סא
להחזיק דברי הצמח צדק שכ' דאסור לערב מעט חלב פחות מנ"ט לתוך הפת דהוי כמבטל איסור לכתחילה אף שעכשיו היתר הוא:
תשובה סב
על דברי הטו"ז סי' צ"ט דאומר מותר עדיף משוגג דעלמא ולא קנסינן בו אטו מזיד, ומביא ראי' לזה מתוס' בכורות, והפר"ח השיג עליו דמשמע איפכא מתוס' שם:
תשובה סג
יצא לישע עמו עם אלקי אברהם לזכותם בדין לדונם לכף זכות, על אשר לא שמים סכין בלועם לבלתי התגאל באיסור שקצים ורמשים המה הרחשים אשר מצויים מאד בימים החמים ובפרט במדינות החמות, ודרכו בקודש על דרך אשר דרך הגאון ז"ל בפלתי להוגה דיעות בדין לגבב שיטות ראשונים, ודרכו דרך סלולה יקרא אליבא דכל הפוסקים ולפי פסק המחבר בשו"ע והרמ"א. (יעויין היטב בפנים אופן ההיתר ברחשים הפגומים דוקא ויעויין היטב ביו"ד סי' פ"ד בטו"ז ס"ק י"ד ובש"ך שם ס"ק ל' ובחות דעת סי' ק"ד סק"ט):
תשובה סד
פלפול בענין חתיכה הראויה להתכבד:
תשובה סה
עוד בענין הנ"ל:
תשובה סו
במ"ש הרמב"ם פ' ט"ו מה' מ"א בלשון יראה לי דקונמות לא מקרי דבר שיש לו מתירין, והקשו עליו הלא היא משנה מפורשת בנדרים קונמות בנ"ט:
תשובה סז בדין חתיכת בשר ששהה ג' ימים בלי מליחה ונתערבה, האיך דנין בה בדין דשיל"מ, ובאור שיטת הרי"ף ושאר ראשונים בענין דשיל"מ:
תשובה סח
פלפול עם הרה"ג מו"ה אהרן זינגער ז"ל בסוגיא דדבר שיש לו מתירין:
תשובה סט
בענין נותן טעם לפגם:
תשובה ע
עוד בסוגי' הנ"ל:
תשובה עא
אם גם בשרצים הפגומים בתולדותם דאסרה התורה וחידוש הוא אמרינן נטלפ"ג אם נשתנו מברייתן לגריעותא יותר:
תשובה עב
בדברי או"ה דהיתר הנכבש בכלי איסור מעל"ע אסור משום כבוש כמבושל, ותמהו עליו הט"ז וש"ך בסי' ק"ה הא ברגע שנעשית כבוש כמבושל באותו רגע נטלפ"ג הוא:
תשובה עג
ליישב קו' השואל על החות דעת שהסביר לומר דבמצות עשה גם הרמב"ם מודה דספקו להחמיר מה"ת ושפיר ילפינן מעולה ופסח דמצות עשה היא דאזלינן בתר רוב וע"ז הקשה דעדיין לא מוכח דאפשר דבדקי לי' לפסח ומשום עצם לא תשברו אין לחוש כיון דספק הוא ומותר לשבור דדרשינן בו בכשר וכו':
דיני מאכלי עכו"ם
תשובה עד
באותן בתי משתאות שבאים נכרים לשתות, ובעל הפונדקי יהודי מוכר להם גם לאכול שמה, ולפעמים מבשל ומוכר להם בשר טרפה, אם אין מצוי לו בשר כשר, אם מחויבים למחות בהם:
תשובה עה
ע"ד סוחרי ארץ כשהם על הדרך שופתים קדירותיהם עם קדירות הנכרי ביחד וקדירותיהם מכוסים אם יש לסמוך על מ"ש הש"ך סי' קי"ח דכה"ג שרי: