אור ברסלב

כתב סופר חושן משפט· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

תשובה לט

תשובה לח

בין המצרים, יציל ה' מידי אכזרים, ויזכה לחזות בבנין ציון וירושלים, ה"ה ידיד נפשי הרב המאור הגדול המפואר והמהולל חרוץ ובקי משנתו זך ונקי כש"ת מהו' יאקב עהרליך נ"י אבדק"ק נאדאש והגליל יע"א: יקרת מכתבו הגיעני על נכון וע"ד שנתהוה בישוב שפאטשניעץ כי היושבים שם נתחלקו לשתי מחנות, כי המיעוט עשו לרוב מהם דברים אשר לא כדת, והתקוטטו עמהם, וידם מהמיעוט תקיפה בבהכ"נ מחמת השררה, והלכו הרוב מהם מבית הכנסת ומתפללים במקום אחר ומעלתו נ"י נקרא להם להשלים ביניהם לפסוק הדין אם המיעוט ימשכו אחר הרוב בע"כ או להיפוך, ורצונו לחוות דעתי בדבר זה, ודעתו דעת תורה כי ישיבו הרוב שפרשו לבהכ"נ כאשר ביאר במכתבו היטיב: ואומר לעשות רצון כבודו נ"י חפצתי ולמען השלום אשר אין לך מצוה גדולה מזו פניתי מעט באמצע טרדותי המרובים, ועברתי על הדבר ואקצר ואומר דעתי העני' ורק בדברים ככתבם. הנה בהג"ה רמ"א ש"ע חו"מ סימן קס"ב סעיף י"ז מביא תשובת הריב"ש דאם רוצים לבנות להם בהכ"נ אחר או יחידים הרוצים לבנות להם בית הכנסת אין יכולים למחות על ידם, והמוחה ראוי לנזיפה, ולא מביא חולק על זה, אבל במג"א סימן קנ"ד ס"ק כ"ג מביא תשובת הריב"ש המעכב לבנות בית הכנסת אפילו יש בית הכנסת אחרת מעכב רבים מלעשות מצוה, ומצוין בטעות כי הוא בריב"ש סימן של"א. והמג"א כתב כי מדברי רא"ם ח"א סימן נ"ג משמע דאם בית הכנסת מכילה אותם אסורים לפרוד, ועיינתי בפנים ברא"ם שם ולא מצאתי משמעות ויען מסתמא אין למעלתו נ"י ספר הנ"ל לא אאריך כי קשה עלי להעתיק לשונו, ומשפטי שמואל גם באמתחת ספרים שלי לא מצאתי אחר חיפוש מעט, ועכ"פ בהגהת רמ"א חו"מ שם מביא תשובת הריב"ש בלי חולק, אלא דאיירי בבנין בהכ"נ אין יכולים לעכב אבל בנידן דידן שלא בנו בהכ"נ רק מתפללים בחדר שאיש ואשה שם, מאן יימר דאין יכולים לעכב, ונידון הריב"ש הי' שרצו לעכב מי שבנה בית הכנסת והי' מפקפקים יען שעשו הקהל חרם שלא להתפלל בבית במנין גם הבונה בהכ"נ בכלל, ועל זה דן הריב"ש שם שאין חושד כלל לציבור שיעשו תקנה כזאת לעכב על מי שיבנה בהכ"נ חדש רק התקנה שלא לקבץ מנין בביתו ולהתפלל יעיין בו. ונראה כמ"ש דדווקא בהכ"נ שיש בו קדושה אין יכולים לעכב, מה שאין כן להתפלל בבית שאין בו קדושה אפילו כבית הכנסת דידן שהם בשכירות שפיר יכולים לעכב, אלא בנידן דידן טעמא אחרינא איכא שאין יכולים למחות יען שיש להם מריבה וקטטה, וכבר מבואר בספרן של צדיקים אשר בינותי בהם ה"ה תשובת הרשד"ם המובא במג"א סי' נ"ג והי' המעשה שהי' אחד שרצה להתפלל בנוסחא אחרת ולא הסכימו עמו ופנה לעצמו עם יחידים שהסכימו לדעתו, ורצו לעכב על ידו ולהחרימו. וכתב הרשד"ם כי אין בכחם למחות לו כיון שאין יוכל להתפלל בכוונה עמהם, ואין אדם מתפלל אלא במקום שלבו חפץ, וגם בתשובת הר"י הלוי האריך באיזה תשובות, ונידן דידי' הי' שהי' קטטה ומריבה ביניהם, וכתב יען המריבה מבטל התפלה אין באפשר שיתפללו יחד וטוב עשו ומוטב יותר מלהתפלל תפלה בלא כוונה, וכן בתשובת מהר"ש הלוי האריך בזה, הגם דשם הי' השאלה כי הפורשים רוצים לבנות בהכ"נ חדשה מ"מ כיון שנסמכו על טעם דאי אפשר להתפלל כלל במקום שיש קטטה ובלא כוונה, כן נאמר טוב להתפלל בחדר גם במקום דליכא קדושה מלהתפלל במקום שיש ריב ומצה ויתקוטטו תמיד ותתבטל התפלה, ולענין כפי' מיעוט להמרובים בלא"ה אין כאן מקום לדבר כיון שרובם פרשו והמיעוט נגרר אחר הרוב בכ"מ ובפרט בענינים אלו: אבל גם המרובים אין באפשרם לכפות המיעוטים שילכו אצלם דגם הם יש להם טעם זה דלא יוכלו להתפלל בכוונה, אלא דנראה ממכתב מעלתו נ"י כי במקום שמתפללים עתה לא יהי' קטטה, לא ידעתי איך תלי' במקום, ועכ"פ לדבריו מ"מ אם המיעוט אינם רוצים לילך למקום תפלתם אינם צריכים כיון דאין להם בהכ"נ מיוחד, ואף אם יהי' להם כבר כתבנו דינא דהג"ה רמ"א חו"מ דאין רבים יכולים למנוע מלבנות בהכ"נ חדש, ומכ"ש להחזיק מקומם בבהכ"נ ישנה, אלא א"כ הם ישלמו דמי שכירתו כמובן: ולענין מה דשאלו המיעוט אם ילכו להתפלל אל הרוב מרצונם הטוב, אומר כי אין הולכין בזה אחר הרוב שהניחו מקום מקודש מכבר והגם כי טעמם ונמוקם משום המחלוקת אבל המיעוט שאינם חשים לזה ואינם במריבה זאת למה יעזבו מקום מקודש הגם כי הפורשים רוב וברוב עם הדרת מלך. הגם שיש להם מנין בבהכ"נ מ"מ ברוב עם הדרת מלך כמ"ש המג"א סימן צ' ומבואר במקומות שונים, אבל הנכון כמ"ש מעלתו נ"י יען שהמיעוט מתפללים בבהכ"נ מקום מקודש והרוב מתפללים בחדר שאיש ואשה שם ואין להם מקום מיוחד לספר תורה, עדיף שהמיעוט אל יעזובו מקומם, ואומר כי נהפוך הוא כי המרובים מפסידים הרבה כי מתפללים במקום זה, ומעלת בהכ"נ מקום מקודש גדול כמבואר, וגם אם יתפלל בבית הכנסת יהי' רוב עם יותר כי יצרפו עם המיעוט, וכל כמה דמפיש גברא עדיף וכן כתב בתשובת מהר"י הלוי אחר שכתב כי אין למחות על הפורשים מציבור מטעם שמתפללים בלא כוונה דוודאי טוב יותר אם אפשר שמתפללים כולם ביחד דברוב עם הדרת מלך, אלא שא"א מפני המחלוקת ולא יתפללו בכוונה: מ"ש פר"מ נ"י מהא דמהרי"ק שבאו"ח קנ"ג סעיף י"ז דאין לשנות בהכ"נ מבית זה או למקום אחר, אין זה מן המדומה כלל דין זה אם בהכ"נ בבית ישראל כמו מערבין בבית ישן, אין משנים מבית זה משום חשדא, וענין חשד פליגו רש"י ותוס' גיטין בפ' הנזקין. אבל בהכ"נ שנבנה או מושכר מגוי או הוא של ציבור מאי חשדא יש, ובלא טעם שכתב מהרי"ק דאפילו במקום דליכא חשדא אין משנין היינו ג"כ שאין נוטלים זכות ממי שהי' לו בביתו תחלה ובלי טעם כלל, ובטעם עכ"פ היכי דאיכא חשדא ועיין בפנים במהרי"ק, אבל בנידון כזה בוודאי אין שום עיכוב אין זה צריך לפנים, וגם אם הוא בבית ישראל באופן דהוא בשכר שציבור משלמים לו ג"כ יש לדין כי יכולים ציבור לומר עכשיו אנו רוצים דאחר יהנה ויעיין בכנה"ג א"ח סי' שס"ו והואיל דאין אנו דנין בזה לא אאריך בו: ומעתה אחר כל זה אומר אני נגד אותם שפרשו והלכו להם הגם כי אין לכפותם על זה מטעמים שכתבנו ויש לדונם כי לש"ש נתכוונו, יען לא יכולים להתפלל בכוונה מחמת המחלוקת, אבל מ"מ לדעתי אין כל כוונתם לש"ש, ובעו"ה יש בו נצחון ואולי רק נצחון לבד וחוששני להם מחטאת, לא שמענו ולא ראינו בגבולינו כי בשביל מריבה ודברים של מה בכך יהי' לשני מחנות אם לא בשביל דברים העומדים ברומו של עולם, לא תהי כזאת בישראל, ונא אל נא אחי תרעו חדלו לכם מזה, עשו שלום ביניכם לכו ושובו אל בית ה' מקום מוקטר ומקודש, מקום מקדש מעט, והמחרחר ריב ומצה ענוש יענש במתן דמים כאשר יושת עליו, וכל איש על מקומו יבוא בשלום, ועושה שלום יברך את עמו בשלום. אקוה כי יטו אוזן לדברי אלו, וכדרכן של כשרים שבישראל נוטים אוזן לקול הורים ומורים, ובזכות זה יברכם ה' בברכה משולשת, וחיים ושלום וברכה עד עולם. הכ"ד כותב בחפזון רב באישון לילה ידידו ואוהב לעבדי ה' ושומרי תורתו פה פ"ב מש"ק פ' מטות תר"א לפ"ק הק' אברהם שמואל בנימין סופר בה"ג מהרמ"ס זצ"ל:

תוכן העניינים

כתב סופר חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה