אור ברסלב

כתב סופר חושן משפט· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

תשובה לז

תשובה לו

בעזה"י. ד' ישפות שלום למעלת כבוד הרבני המופלג הקצין היקר ירא ה' מרבים כבוד מה"ו ראובן ליב טרעביטש נ"י מיקירי תושבי ק"ק פ"ש יע"א: יקרתו קבלתי קודם תפלת מנחה, וחשתי ולא התמהמהתי להשיב מפני הכבוד באשר הבנתי כי הדבר נחוץ לשעה דאלולי כן לא דפק על פתחי לשמוע מענה ממני, הלא במקומו מרא דאתרא י"נ הה"ג נ"י והוא ישפוט מישרים ויברר הענין לאשורו, ואמרתי אל לבי להיות הרב איננו שם זה איזה שבועות והדבר נחוץ לשעתו, לכן הנני ממהר להשיב בלי עיון רק הנ"ל לפום רהיטא ולא כפוסק דין רק גילוי דעת בעלמא. והנה אותיותיו שאלוני ע"ד צוואת אביו הרבני המנוח ז"ל אשר ז"ל בצוואה הצריך לשאלתו, חלק א' יהי' לעניי עירינו וכו' וחלק השני יהי' לשני רבנים מובהקים אשר ילמדו לתועלת נשמתו והקרוב קרוב קודם עכ"ל ונסתפק מעלתו נ"י אם כוונתו על רב היושב על כסא הוראה ראש וראשון בקהלה דווקא או גם דיין שיש לו התרת הוראה מגדולי הדור ג"כ בכלל, כן הבנתי מדבריו. הנ"ל לפום רהיטא אומר, הנה בלשון הצוואה הולכים תמיד בתר לשון בני אדם שרגילים בו, והיכא שאין מבואר באר היטיב הולכין בתר אומדין ודעת המצווה למי דעתו קרובה ביותר כמבואר כ"ז בדוכתא טובא, ועיין ש"ס כתובות פ"ה ע"ב ובש"ע ח"מ סי' רנ"ג. והנה רגילים לכתוב על מרא דאתרא ועל דיין רב. ועל למדן מופלג רבני, ועל תרי ותלת, רבנים, ועכשיו בדור הפלגה שמפליגים ביותר בשבחים ותוארים, כותבים גם למי שאין עול התורה על שכמו מכנים בשם רב, וכמדומה בעת שכתב אביו המצווה ז"ל צוואתו לא הנהיג כך, ואין אנו צריכים לזה כי בתואר רבנים גם למדן מופלג בכלל כי לרבים כותבים רבנים בין שיושב על מדין או לא, ומסתבר מי שמקפיד דווקא על מורה לעדת ה' מפרש דבריו כי סתמא כפרושו שכל אלו בכלל, ועיין ד"מ א"ע סי' א' מאה רבנים מג' ארצות, ועיין נוב"י קמא חא"ע סי' ג' שכתב רבנים לאו דווקא מקובלים בקהלות רק ראוי' להוראה עיי"ש. ואביו המצווה ז"ל הקפיד שיהי' דווקא מובהק לאפוקי אלו מצפצפים ומהגים ובינה אין להם להעמיק ולמצא דעת קדושים שגם אלו בפי כל בשם רבנים יקראו, וגם יש אומדנא שחפץ ורוצה יותר לתת לאלו שאין להם משען משום מקום ורבנים שיש להם עכ"פ כדי סיפוקם בצמצום מקהלות אין צריכים לו כ"כ, ויש תועלת לצוות המצוה יותר כשיתן למי שיושב על התורה בלחץ והדחק כן מסתבר. והנה האומר ק"ק זהובים לעניים מבואר בש"ע יו"ד סי' רנ"ח וח"מ סי' רנ"ג דנותנים לעניי העיר שהוא דר בה, חוץ כשיש מנהג שמחלקים גם לעניי ע"א יעיי"ש, וא"כ כיון שכתבנו דבכלל לשון רבנים גם מי שאינו מורה לעדה ראוי לתת לרבנים שבעיר המצווה, הגם שכתב ח"א יוחלק לעניי עירו, ולא כ"כ שחלק השני יותן לרבנים שבעיר, אין מזה ראי' דלכן סתם ולא פרט לב"ע כי אולי בזמן מן הזמנים לא יהי' שני רבנים מובהקים בעירו, ולכן סתם אבל סתמא כפירושו, והדעת נותן שדעת כל אחד קרובה ללומדים שבעירו ובהם חפץ יותר, וכן המצוה עניי עירו ולומדי' קודמי' ומ"מ אם יש קרוב שהוא למדן מובהק חוץ לעירו הוא קודם. גם אי לא הי' מפרש הקרוב קודם, כי האומדנא שדעתו קרובה אצל קרוביו, ועיין ב"י יו"ד סי' רנ"ח בשם תשובת רשב"א באומדנא זו ומסיים מכש"כ כשיש אומדנא גדול שרוצה בכך שיחלקו לעניים שהם קרוביו, ועיין ח"מ סי' רפ"ג בהג"ה רמ"א שם, ומכש"כ כאן שכתב מפורש והקרוב קרוב קודם, והיינו דווקא כשהוא למדן מובהק מופלג בתורה גם כשהוא מעיר אחרת כ"ז נ"ל פשוט לפום רהיטא: אחרי שובי נחמתי כי אם אמנם האמת כאשר כתבתי כי כאשר כותבים על שני לומדים מכנים אותם הרבנים המופלגים וכן מי שכותב לחבירו ומזכיר שני לומדים במכתבו כותב הרבנים ה"ה פלוני ופלוני, אבל המצווה שכותב דעתו ורצונו לתת לשני לומדים כך וכך. לשון הנבחר והמורגל הוא שכותבים מפורש לשני לומדים מופלגים או מובהקים, וכן הנהוג כמדומה לי, וא"כ בנדון דידן הי' כוונתו על רבנים יושבים על מדין ואין שארי לומדים בכלל, וגם דיין אינו בכלל זה כמובן. אלא שהאומדנא מנגדת כמ"ש לעיל, ולכן אם אין כאן קרוב למדן מובהק בוודאי טוב לצאת מידי ספק לתת לרב יושב על מדין ויצאנו ידי הספק אלא כיון שיש כאן דיין קרוב כמ"ש במכתבו וא"כ אם כוונתו של המצווה לא הי' דווקא על יושב על מדין אם כן לא יצאנו ולא קיימנו דברי המצוה, לכן טוב לעשות פשר דבר וד"ל. ועיין תשובת אמרי א"ש מהגאון מאונגוואהר זצ"ל מ"ש בשאלה א' שנשאלה לפניו ג"כ באופן אחר: אבל זאת לדעת כי אין לסמוך על כתבי תעודה שביד איש כי לפעמים הרבה כשעמדו על הנסיון וקבלו כתבי תעודה מרבנים נאמנים אז הי' ראוי להם הכתב הזה ואח"כ רפו ידיהם מד"ת ואוי לזקנותם שביישה ילדותם, זקן ששכח תלמודו ואין יודע בין ימינו לשמאלו, ואין לסמוך עליהם רק בעדות ברורה מפיהם ולא מפי כתבם, ויובחנו אם הם לע"ע ראוי' לכך והוא מובהק בתורה וטעמו לא פג וריחו לא נמר: והנני דורש שלומו אוהב לעבדי ה' והטרוד מאוד פה פ"ב נגהי ליום ג' פ' בלק תרב"י לפ"ק הק' אברהם שמואל בנימין סופר בה"ג מהרמ"ס זצ"ל:

תוכן העניינים

כתב סופר חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה