כתב סופר חושן משפט· רבי אברהם שמואל בנימין סופר
תשובה א
שיל"ת פ"ב נגהי ליום ה' פ' וישלח תורה לפ"ק. שובע שמחות ורב ברכות לראש צדיק כביר ה"ה ידיד נפשי הרב הגאון הגדול בקי בחדרי תורה מעוז ומגדול כקש"ת מו"ה בער נ"י אבדק"ק מיקלאש יע"א: מע"י אצבעותיו החביבים לי הגיעני, ולא נתנוני טרדותי להשיב מיד, נוסף על טרדות התמידית הייתי עוסק ובא בהתקשרות בתי הבכירה ת' קשור מעדנות למזל"ט, ויום אתמול לאל גומר עלינו לטובה ותהי ראשית מלאכתי להשיב מפני הכבוד לכבוד פר"מ נ"י, ע"ד הידוע, אחר הטרחות ויגיעות רבות והבטחה שהובטחו הנהו שלוחי צבור גדולי הדור כשעמדו במקום גדולים, עד כעת לא נעשה דבר ועוד חזון למועד אולי יראה ה' בצערינו, ירחם על פליטת עמו, קרני רשעים יגדע, ויתרוממו קרנות צדיקים כיה"ר: ולכבוד י"נ הג' נ"י כי רב בעיני וחביב עלי שעשועיו באורייתא פניתי היום מעט רגע, והצצתי בקושיתו שהקשה על רשב"א ב"ק נ"ג ע"ב שהעלה שם ששנים שדקרו א' ברומח כאחת חייבים מיתה, והרמב"ם בהל' רוצח פ"ד הל' י' חולק ע"ז, וקשה לפר"מ נ"י על הרשב"א מש"ס סנהדרין ע"ח ע"א דאמר רבא בפשיטות טריפה שהרג שלא בפני ב"ד אינו נהרג דעדות שא"א יוכל להזימו הוא, להרשב"א הנ"ל יש אופן דיהרג כגון שיעידו שטרפה ושלם דקרו לי' ברומח והמיתוהו, ואיכא עדות שאתה יכול להזימו כיון שע"פ עדותם גם השלם יהרג, ואיך אמר בפשיטות דשלא בפני ב"ד אינו נהרג משמע ליכא אופן דיתחייב מיתה, אלו דברי פר"מ נ"י. לפע"ד ל"ק מידי, דעכ"פ לא מקיימים כאשר זמם משום זה הטריפה שזממו להרוג אותו אלא משום השלם ולא מקרי כאשר זמם לעשות לאחיו נגד הטריפה, רק כאשר זמם לעשות לשלם. ונ"ל אם נגמר דינם של שניהם ויצאו לבית הסקילה ונסקל השלם ועד שלא הרגו הטריפה הוזמו העדים ומשום השלם שנהרג ע"פ לא נהרגם כיון שכבר נהרג ע"פ והוי כאשר עשה, משום הטריפה שעדיין לא נהרג אין הורגין העדים כיון שטריפה הוא, להיות כי כן אין באופן לקיים כאשר זמם משום הטריפה רק משום שהעידו על השלם לכן ממילא אין הטריפה נהרג לעולם ע"פ עדים גם כשמעידים שטריפה ושלם דקרו ברומח יחד כיון שמצדו א"א לקיים כאשר זמם לעשות לו כנ"ל פשוט: ויש לעיין כשמעידים ששנים שלמים דקרו ברומח לא' ונגמר דינם וא' כבר נהרג ע"פ ועד שלא הרגו השני הוזמו העידים אין לקיים בהם כאשר זמם, לפי שהסביר הרמב"ן בתורה פ' שופטים דלכן ולא כאשר עשה זה שבח לשופטי ישראל שלא יבא תקלה ע"י והובטחו שאם כבר עשו בודאי האמת עם הראשונים יע"ש. ולפ"ז באופן הנ"ל כיון שא' נהרג ע"פ עדות הי' ראוי לנו לומר שלא לקיים כאשר זמם בשביל זה שלא נהרג דעכ"פ נתוודע לנו שהאמת אתם דלא הי' הקב"ה נותן מכשול לבית דין: ובאמת י"ל דדברי רמב"ן שם אינם אלא דברי אגדה עי' כ"מ פי"ט הלכות עדות שמביאו ליישב דברי הרמב"ם] למידרש טעמי' דקרא והמתקת דברים, אבל אינם לדינא דלפמ"ש עוד תחלה כשיבואו שנים ויאמרו ראובן הרג את הנפש ויבואו שנים אחרים ויזימו אותם מעדותם צוה הכתוב שיהרגו כי בזכותו של ראובן שהי' נקי וצדיק בא המעשה הזה אלו הי' רשע בן מות לא הצילו ד' מיד ב"ד באשר אמר כי לא אצדיק רשע עכ"ל. וקשה לי בהא דקתני במתני' מכות י' ע"ב לפיכך אם נמצא אחת מהן זוממין הוא והן נהרגין והשאר פטורין, למה יהי' הן נהרגין כיון שע"פ כת אחרת נהרג ובדין נהרג שוב אין לנו ראיה שהזוממין הגידו האמת והציל ה' הנקי מיד ב"ד כיון שסוף כל סוף מעשה זה אמת ונהרג, וכן יש להקשות בהא דאמר רבא ו' ע"א שם באו שנים ואמרו בחד בשבת יעיי"ש וצ"ע: ואיידי דאיירי בהאי עניינא אגיד לפניו מה שנתקשיתי קצת בש"ס כתוב' פ' נערה ס"ה ע"א שהקשה בפשיטות היא וזוממי' ס"ד, ונדחק היא או זוממי' הלא יש שפיר היא וזוממי' כדקתני במתני' מכות הנ"ל או כדרבא הנ"ל וצ"ע. ובזה אתן קנצי למילי כעת והיה זה שלום כנפשו היפה ונפש אוה"כ ומצפה לישועת ה' בקרוב ואהי' מן המבשרים טוב לי"כ פר"מ נ"י הדש"ת הק' אברהם שמואל בנימין סופר בה"ג מהרמ"ס זצ"ל: