כתב סופר גיטין חלק א· רבי אברהם שמואל בנימין סופר
גיטין · דף מו.
קסבר טעמא משו' קלקולא. שיטת רש"י דיהי' הגט בטל ע"י טענתו מדינא הגם דליכא לשון תנאי מ"מ כיון דאיכא גילוי דעת סגי ומ"מ בעי כפילא לר"מ דל"ל מכלל הן נשמע לאו גם כאן לא ידענו שאם לא לא הי' מגרשה אבל אחר שאמרו לא יחזיר שוב ליכא אומדנא כשיהי' דברי' בדאי' שמבטל הגט דלית לו תועלת בביטול הגט אבל כשאמר בלשון תנאי לא מהני שאינה חוזר' מ"מ הגט בטל ממילא ואפי' כא טען ואפי' לא כפל למאן דל"ב ת"כ ותוס' הוכיח דליכא אומדנא כלל דס"ל היכא דאיכא גילוי דעת דלא בעי לשון תנאי גם לר"מ לא בעי כפילת תנאי דנשמע הלאו מכח אומדנא וע"כ דלאו מצד גילוי דעת אתינן עלה אלא דלעז איכא ולר"מ כל דלא כפל אפי' לעז ליכא ובהא פליג תוס' עם רש"י ורמב"ן ור"ן בחי' דהם ס"ל דלר"מ כל שלא כפל גם היכא דאיכא גילוי דעת ולא בעי לשון תנאי ודיני תנאי מ"מ כפיר' בעי דל"א מכלל הן וכו' ונ"ל להוכיח קצת עפמ"ש ר"ן בקדושין נ"ד גבי ע"מ למיסק לא"י דס"ל לר"מ כל שלא כפל נראה דלא אכפת לי' בתנאי. וכן ס"ל גם דאיכא גילוי דעת מ"מ מדלא טרח לכפול ע"כ דלא אכפת לי' ותוס' ס"ל דכל היכא דאיכא ג"ד ליכא הוכח' מדלא כפל דסמך על האומדנא כיון דגילה דעתו במקצת שוב לא צריך לומר ההיפך כי ממילא נשמע ומובן לכל כנ"ל. אבל הא ל"ק לתוס' דאם איכא ג"ד מה מהני שאמרו לא יחזיר דכיון דלא יחזיר שוב ליכא סברא ואומדנא דחפץ בביטול הגט וכן נראה למעיין בתוס' המדיר דתחלה כ' דא"א לומר דהתנה תנאי גמור דמאי מועיל שלא יחזיר וע"כ משום לעז ושוב כ' ואין לומר דאיכא ג"ד דא"כ למה בעי לר"מ ת"כ נראה לעין דשם הי' מקום לומר דאיכא ג"ד לא הי' קשה דמה מועיל שאמרו לא יחזיר ודלא כמ"ש מהרש"א כאן בכוונת תוס' ועיין פ"י וכיון האמת שכן ס"ל מפורש רמב"ן וחי' ר"ן וכן נראה מתוס' המדיר הנ"ל. אלא דרשב"א כ' אם מדין הגט בטל אי משו' תנאי או משו' ג"ד לא הועילו במה שאמרו לא יחזיר ס"ל גם מש' ג"ד לא הועילו כשאמרו לא יחזיר וכמהרש"א אבל לא מובן טעמו למה לא הועילו כמ"ש וצ"ע: והנה בהא כל שיטות שווי' דבתנאי גמור בוודאי גם עכשיו דלא יחזיר מ"מ הגט בטל ואין מועיל במה שלא יחזיר וצ"ל לקמן בדלא כפלי' והכא בדכפלי' למלתא ס"ל תוס' אלא רש"י כ' לקמן דלא כפלי' ול"א אבל אם לא תהי' אילונית יהי' הגט בטל נראה דס"ל בדאמר הכי לא יחזיר וקשי' כהנ"ל ועיין פ"י שנדחק. ולפע"ד דרש"י דחיק לי' לפרש כתוס' כפלי' לתנאי' היינו למלתי' לכן ס"ל לרש"י דרבא ס"ל ע"כ כיון בדכפלי' למלתא אמרו לא יחזיר והועילו בזה שאין הגט בטל גם בדכפלי לתנאו ממש לא יחזיר גזרו כפלי לתנאו אטו כפלי' למלתא כמו לר"א צריך אטו אינו צריך כן ס"ל לרבא לר"מ בכפלה דבקל יש לטעות לגזור כפלי' לתנאו אטו כפלי' למלתא כנ"ל לחומר הנושא ועיין אבני מלואים סי' יו"ד:
אלא דאמרו וכו' צריך שיאמר לה הרי"ף פסק כל"ק וכתבו הרשב"א ורמב"ן ור"ן מדמקשה לקמן דרבנן אדרבנן ש"מ דס"ל כל"ק ביאור שיטות הפוסקים רי"ף ורמב"ם עיין היטב בתשו' כ"ס ח' אה"ע סי' י"ד וט"ו. המגי': אמר להו אימא לתיאבון הוא דקאכיל וכו' ביאור שיטות הפוסקים בדין זה עיין בתשו' כ"ס חו"מ סי' כ' ועיי"ש יישוב קו' הגליון על ר"ן ריש חולין מסוגי' זו ותמצא נחת. המגיה):