אור ברסלב

כתב סופר אורח חיים· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

תשובה פט

תשובה פח

שובע שמחות, ואת חג המצות יחוג בדיצות, ה"ה מע"כ תלמידי הרבני המופלג בתו"י מורג חרוץ עדני העצני כש"ת מו"ה מאיר ווייס נ"י לאי"ט בישוב גורבעט סמוך לאראניאש מעדיעש:

בזו השעה קבלתי מכתבו בעת דרבו הטרדות בהקפת כל הראש א"א לשער ולהיות כי השעה דחוקה והענין נחוץ לשעה בל תעבור הבי דואר פניתי מעט רגע לעיין בשאלתו ע"ד רחת שהיתה מוכנת לאפי' מצות ורדה בה אשתו חלת לחם א' בלי ידיעתה למה היתה מוכנת, וכשנודע לה נתנה אותה לאומן וקלפה, וגם הגעילה אותה, ולא נודע למעלתו מכל זה רק אחר שאפה הוא וכל היישוב מצות ברחת זו והאפי' הית' אחר ג' ימים מעת רדיית הפת ועיניו ראו מ"ש בשערי תשובה סי' תנ"א משם שיורי כנסת הגדולה סי' הנ"ל להתיר בדיעבד באב"י ובשם מהר"מ גלאנטי כ' לאסור, ולא הכריע ונפשו בשאלתו ממנו לחוות לו דעתי בזה:

הנה מהר"מ גלאנטי לא מצאתי באמתחת ספרים שלי אחר החיפוש קצת, אבל ראיתי בשיורי כנסת הגדולה בפנים במעשה שהי' לפניו שאפו מצות ברחת שאפו בה חמץ כל השנה ואסר המצות, ושוב נודע לו שהית' אב"י והתיר משום דהוי נטלפ"ג וכתב וז"ל אפי' מאן דאוסר נטלפ"ג בפסח דוקא בפסח עצמו אבל קודם פסח לכ"ע מותר, ומה שפסק המחבר דצריך לקנות חדשה אפשר דמיירי בפסח עצמו וחושש למ"ד נטלפ"ג בפסח אסור או אפי' אינו חושש למ"ד נטלפ"ג אסור מ"מ פוסק לקנות חדשה משום דנטלפ"ג גם בשארי איסורים אינו מותר רק בדיעבד, אבל לכתחלה אסור, אבל בנדון דידן שהוא בדיעבד שחשבו שהי' הרחת חדשה והוציאו בה המצות הו"ל בדיעבד ומותר אלו דבריו ז"ל ככתבו וכלשונו, והנה מ"ש תחלה דמחבר חושש למ"ד נטלפ"ג אסור בפסח אינו נכון דהרי המחבר בסי' תמ"ז פסק נטלפ"ג מותר בפסח, ולמה יחוש ברחת בתר הגעלה יותר מבכ"מ, ואפי' קודם הגעלה אין לאסור, והעיקר כמ"ש אח"כ דהוא לכתחלה דאסור בכל אסורים לבשל בכלי שאב"י וכי כן גם קודם הפסח אסור לאפות דהוא לכתחלה אבל כבר נאפה מותר קודם הפסח דנטלפ"ג קודם הפסח מותר אח"כ בפסח כמו בכל איסורים, אבל כשנאפה עליה בפסח אסור לפי דנקטי' כמאן דאוסר נטלפ"ג בפסח ויש לצדד להקל בתר הגעלה גם בפסח דהא מאן דס"ל דלא מהני הגעלה מביא המחבר בשם י"א ולא כ"ע היא ובצירוף דהוא נ"ט בנ"ט הגם דאסור' הוא כשגעלה ק"פ כבר הוקלש טעמו קה"פ יש לצדד להתיר באפשר אפי' אפו עמה בפסח וכ"ש קודם הפסח אחר הגעלה, ומהר"מ גלאנטי אינו אוסר אלא בלא הגעלה ושיורי כנסת הגדולה בעובדא דידי' לא הוגעל' הרחת מדלא הזכיר מזה כלום, ומ"מ מתיר, ובנדון שלנו שהוגעלה וגם הוקלפה יש להתיר בלי פקפוק בדיעבד אחר שכבר נאפו:

ועוד אפי' לא הוגעלה ולא נקלפה הי' נ"ל להתיר, הנה טעמא של מהר"מ גלאנטי לא ידענא למה הפריז על המדה להחמיר כ"כ בנטלפ"ג קודם הפסח בדיעבד דלא חמיר קדה"פ משארי אסורים דשרי התבשיל בדיעבד, ונ"ל הנה המג"א סי' תמ"ז ס"ק כ"ג כ' דמשמע מרמ"א שאם בשלו אותו מתחלה לשם פסח בכלי שאב"י מותר לאכלו בפסח אע"ג דנטלפ"ג אסור לכתחלה דאפשר לאכלו ק"פ מ"מ זה מקרי בדיעבד וציין על סי' תנ"א סעיף כ"א, ושם ג"כ כ' דהיא כדיעבד קה"פ, ויותר הי' יוכל להקשות גם אם א"א לאוכלה ק"הפ הרי אפשר לאכלו אחה"פ דוודאי מותר להשהותו, ונ"ל עפמ"ש תוס' ורא"ש שלהי ע"ז דתוס' כתבו דאסרו הכלי והתירו התבשיל משום דכלי הי' עליו שם איסור משא"כ התבשיל לא הי' עליו שם איסור ורא"ש הוסיף ועוד טעם שני כיון שאסרו לבשל בו ליכא עוד חשש אב"י אטו ב"י, וכ' הג"א דאין לומר משום דבתבשיל איכא הפסד דכלי חרס למה ישבר עיי"ש, והא"ש דחמץ שנתבטל קה"פ בכלי אב"י מותר בפסח הגם דליכא פסידא דלאו משום פסידא הקילו בתבשיל, אלא או משום שלא הי' עליו שם איסור מעולם או משום דל"ש למגזר אב"י אטו ב"י וליכא חילוק בין איכ' פסידא כנ"ל פשוט ואפשר המג"א ג"כ להכי אתכוין, ואפשר מהר"מ גלאנטי ס"ל דטעמא דהתירא התבשיל משום פסידא, ויש מן הראשונים דס"ל הכי, והא דמוכח מפנכא דר"א חולין פכה"ב דכ"ח דאיכא פסידא אסור בנטלפ"ג עיי' ר"ן שם, י"ל פנכא הפסד מועט והארכתי בזה במק"א, ועיי' נב"י תנינא חיו"ד סי' נ"א וספיקתי' מסוגי' דחולין ומר"ן שם והארכתי בכ"ז ואכ"מ ועת לקצר, ועיי' מנ"י כלל פ"ה אות ס"ד בשם נחלת יעקב להתיר בכ"ח בהפ"מ, ונראה דס"ל דהתירו התבשיל משום פסידא וכ"ח כל כלי בפ"ה לא הפ"מ הוא, ובהפ"מ מותר, ועיי' פרמ"ג יו"ד סי' קכ"ג ויצא לנו חומרא לטעם זה דהיכא דליכא הפסד התבשיל כמו חמץ קה"פ דאפשר למיכל קודם פסח או אחה"פ אסור בפסח, וזה טעמא של מהר"מ גלאנטי, ולהיות כי תוס' ורא"ש והג"א לא ס"ל ה"ט וכן הרמ"א ע"כ אזיל בשיטא זו מדמתיר כשנתבשל במכוין ק"פ באב"י וכן מוכח ממרדכי ותה"ד שבמג"א סי' תנ"א ס"ק מ', בטח לבנו להלכה ולמעשה כשיורי כנה"ג ואפי' אפו בלי שום תיקון, ובנדון שלפנינו דאיכא הפסד מרובה לאפות מצות אחרות שכל בני היישוב אפו ברחת זו והטרחה מרובה וגם לא אפו בה רק פ"א לחם א', כבר יצאנו גם ידי דעת מהר"מ גלאנטי, יאכלו ענוים וישבעו, יהללו ה' דורשיו יאכלו בנחת, מצות האפויות בזו הרחת, ה' יצילנו משגיאות ומשחת, ויביאנו בקרוב לארץ מבורכת, הכ"ד בחפזון רב אוה"נ דש"ת חותם בברכה פ"ב ה' ח' ניסן תרל"א לפ"ק:

הק' אברהם שמואל בנימין ב"הג מהרמ"ס זצ"ל

תוכן העניינים

כתב סופר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה